עשיתי מאמץ.
אזרתי כוחות ואומץ.
שלחתי לה אם ישמצב לתשובה על מה ששאלתי אותה.
והיא מתקשרת.
היא פשוט לא מבינה.
היא לא מבינה שקשה לי.
האמון שלי נהרס.
לאו דווקא בה.
כן, גם בה.
בגלל שהיא עשתה את זה.
אבל בכללי.
האמון שלי באנשים נהרס. נאבד.
לא מאמינה יותר לאף אחד.
היא אמרה שאני יכולה להיות עכשיו פחות בטוחה, כי כן נעשתה פה טעות.
אבל שיש לי על מה לסמוך ושאני אסמוך עליה.
אבל היא פשוט לא מבינה אותי אז איך אני אסמוך עליה??
היא לא מבינה שקשה לי לסמוך. על כולם.
וזה גם משהו שנגרר בעקבות מה שקרה עם ההיא.
והיא לא מבינה את זה.
היא גם בחיים לא תבין.
דאיי אבאא למה נגררתי לתוך זה???
אני צריכה אותה.
אבל עכשיו אני מפחדת לדבר איתה.
אני לא אעיז עכשיו להתקרב אליה.
לראות אותה יעשה לי רע.
רק לשמוע את הקול שלה בפלאפון עשה לי רע.
דיי אבאא היא בנאדם טוב.
באמת.
אז למה זה עושה לי רע???

מישהו