בעזהי"ת.

והאתגר - למצוא את הקשר לפורום...

הלכתי לקנות אוטו. יד שניה, לא חשוב מאיזה תוצרת, מרופא, לא בשבת. המוכר רצה עליו ככה וככה, אבל אני רציתי לשלם רק ככה. התמקחנו קצת, וכמעט שכבר סגרנו על ככה וכך, אבל אז הגיע אחי הטיפש.

"קונה אוטו, הא? הגיע הזמן" אמר אחי הטיפש, ואז פנה למוכר. "שמע, הוא ממש רוצה את האוטו הזה".

המוכר התעלם ממנו. גם אני. ניסינו לסגור על מחיר.

"אני לא חושב שאתה מבין", הפריע אחי הממש טיפש לשיחתנו, והצביע עלי, "עד כמה הוא משתוקק להיות בעליו של האוטו הזה. הוא חולם על זה בלילה. אין דבר יותר חשוב לו".

"טוב, נו, זה חשוב, אבל בוא לא..." ניסיתי לתקן את הנזק.

אבל הוא המשיך. "האוטו הזה הוא כל חייו. הוא מוכן לשלם כל מחיר".

כאן המוכר כבר התחיל להתעניין. "כל מחיר?" הוא שאל.

"ברור שאני לא באמת מוכן לשלם כל מחיר", אמרתי.

"כן! כל מחיר! כל מחיר, אתה שומע?" קרא אחי הדביל בהתלהבות. "כל מחיר! נקוב במחיר שלך, ותקבל אותו!"

"אל תשים לב אליו. הוא רק רוצה תשומת לב" אמרתי למוכר. "אז סגרנו על ככה וכך?". לא היה זמן להגיע לעיסקה מוצלחת יותר, כי באמת רציתי את האוטו הזה, ולא רציתי שהאהבל הקטן יחרב לי את זה.

אבל היה מאוחר מדי. "כל מחיר, אה?" המוכר אמר. "אז מה אתה אומר על 450?"

"450", אמרתי, "אין לי".

"יש לו!" צרח אחי האידיוט. "יש לו! הוא רוצה לשלם! ואם אין לו - הוא ייקח משכנתא! ואם אין משכנתא - הוא ימכור את עצמו לזנות! זה עד כדי כך חשוב לו!"

"אתה לא עוזר", סיננתי לעברו.

הדביל שלף מגאפון, שלט ניאון ובום-בוקס. "הוא רוצה את האוטו!" צעק ב-150 דציבל, והצביע עלי, "אין דבר שהוא לא יעשה! הוא ישפיל את עצמו! הוא יצעד ערום ברחובות בשביל זה! הוא יוציא לעצמו עין!"

הגיעו מים עד קש. תפסתי את האידיוט בצווארון וסחבתי אותו הצידה. "סתום" אמרתי לו. "פשוט תסתום. תסתום את הפה שלך. אתה לא עוזר בגרוש. יותר מזה - אתה מפריע. לא ככה עושים עסקים. אתה לא יכול להבטיח הבטחות בשמי. כל צרחה דבילית שלך רק מורידה את הסיכוי שאני אקבל אי פעם את האוטו הזה. אתה קולט? זה. לא. עוזר".

"זאת אפשרות אחת" אמר אחי בעל הליקוי השכלי הניכר. "אני, לעומת זאת, חושב שהסיבה שלא קיבלת את האוטו עדיין זה בגלל שעדיין לא צעקנו מספיק חזק שתעשה הכל כדי לקבל אותו. הכל!! אולי המוכר עוד לא הבין".

"איך אפשר לא להבין?! מה אתה חושב, שכולם אידיוטים כמוך? הוא שמע אותך צועק את זה במשך שלוש שעות. הוא הבין. אני הבנתי. השכנים הבינו. אנשים בקוסטה ריקה הבינו. איך לכל הרוחות אתה יכול להאמין שלצעוק עוד יותר חזק יעזור במשהו? לך הביתה!"

"בסדר, בסדר, לא צריך להתרגש" אמר הדביל. "בסך הכל ניסיתי לעזור. אני הולך הביתה. אגב, אתה יודע מי עוד רוצה ללכת הביתה? גלעד שליט".

"אני ממש לא רואה איך זה קשור עכשיו", אמרתי.

נמאס לי ואין כבר שום סיכוי. ואני כל כך עייף 🙁

נפגשנו כבר כמה פעמים. מבחינה שכלית, אני מעריך אותה, נחמד ומעניין לי, לא קורה עם כל אחת. מצד שני, מרגיש לי כמו עם חבר, כיף אבל לא מחכה להיפגש, לא מרגיש איזה רגש כלשהו כלפיה, ניטרליות כזו...

היו אחרות שעל הפעם הראשונה כבר היה רגש ורצון להיפגש עוד.

השאלה כמה זמן לחכות שיתפתח רגש?

מתברר שיש לו מתכנת זריז

שהפורום הזה הוא הפורום הכי פעיל?

אין לי מה להפסיד. מקסימום מי שיקרא את זה בלי להתייעץ עם אחרים יפסיד. אז בקטנה.

ויותר ברצינות.

סיפור קצר. מקרה אמיתי.
כשהייתי בתיכון,  היה לנו תלמיד אחד שאבא שלו היה קבלן יחסית מבוסס לתקופה.
זה היה בגיל שהיה לנו רישיון נהיגה.
והיו לו 2 רכבים.
רכב אחד ששווה 500,000 שקל בשווי של היום. 
ורכב אחד ששווה 5,000 שקל בשווי של אז. 

כשהוא מגיע לדייט הראשון, הוא לוקח את הרכב הזול.
בלי שרשרת זהב לבן, בלי משהו שיכול לשדר שיש לו כסף. כלום. הכי פשוט שיש.

אם הבחורה המשיכה לדייט שני (וגם הוא כמובן),
הוא היה מגיע עם רכב של 500,000 שקל.

ועכשיו תוך כדי שאני מקליד אני נזכר בסיפור נוסף. הורים של חבר.
לפני שהתחתנו,
לבחור שהיה בזמנו בן 28 ?  משהו כזה..
כבר היתה דירה (משכנתא כמובן)
רק אחרי שהם התחתנו, הבחורה גילתה שיש לו דירה. לא דקה אחת לפני.


עכשיו לתובנות,
רוצה להדגיש שאני מסתכל על זה מנקודת מבט גברית.  אני באמת לא יודע מה הכי מתאים לבחורה. 
התחושה שלי שזה שונה. אבל אין לי מושג, כי אני לא בחורה. אני בחור.

עכשיו כמובן שאין כאן איזה נוסחא מדוייקת..
אבל אני באמת מאמין בזה, שזה חשוב מאוד לבוא לדייט הראשון הכי נקי שיש
ועדיף לעשות הכל כדי שהצד השני לא ידע כלום על דברים ממש ממש טובים. על נקודות חזקות במיוחד.

למה ?
למרות שזה כאילו מובן מאליו, אבל צריך להפנים את זה :
כי אם בחורה עדיין תרצה להפגש איתך למרות שהכל על פניו נשמע "פשוט", 
אז זה אומרת שאתה, מי שאתה -באמת-,  זה מה שהיא רוצה להמשיך להכיר.

בנוסף.
ברגע שאתה מציג את הצד הכי רגיל שלך, הכי פשוט שלך, בלי שום עטיפה, בלי שום הצגה..
אז מי שתגיד "אוקי, הבנתי שאין כאן שלמות, אני מעוניינת"
זה אומר שהיא רואה את מי שאתה באמת ומקבלת את זה.

היתרון הוא, שמכאן זה רק יכול לעלות ולהתשפר.
החסרון הוא שתפסיד חלק מהבחורות. אבל איזה בחורות תפסיד ? תענה בעצמך. לדעתי התשובה קלה וברורה.

שלב השאלות
שאלה : אוי לא..רק לא שלב השאלות
תשובה : מה הבעיה בשלב השאלות ?

שאלה : נו...
תשובה : מה נו , תשאלו

שאלה : זה לא עמוס מדי להציג בדייט ראשון את כל התמונה, גם חולשות ?
תשובה : תראה, אם זה חולשות שאתה יכול לשפר ואתה יודע שזה יכול להפריע לבת הזוג אז תשפר...אם לא, אז בכל מקרה היא תגלה את זה מתישהו.
נכון שיתכן שיהיה קליק ריגשי לפני שהיא תגלה ואז כאילו יהיה לה יותר קשה לשחרר, אבל הקליק הריגשי במהשך יכול להיות בדיוק בכיוון הפוך. המח זוכר הכל. תהיה בטוח.

שאלה : דוגמא ?
תשובה : נניח אתה בן אדם שמקשקש המון. זה מי שאתה. אתה מדבר פי 2 יותר מבן אדם ממוצע. או הפוך, אתה מדבר מעט מדי ביחס לבן אדם ממוצע.
אם זה מי שאתה, אם אתם שלם עם זה, אם אין לך מה לעשות בנושא הזה, אז תתנהג ככה בדייט הראשון. תהיה מי שאתה. לטוב "ולרע". תהיה אתה.

שאלה : אוקי, תחדד לי את זה.
תשובה : אתה נפגש עם חבר ותיק בפעם  ה 300. איך אתה מתנהג בגדול ? אותו דבר בדיוק. זה הדייט הראשון שלך.

שאלה : תסכם לי את זה.
תשובה : תבוא הכי פשוט שאפשר. תסתיר את כל היתרונות שלך (עבודה בשכר גבוה ,תהיה עבודה בשכר רגיל, תפקיד מיוחד יהיה תפקיד ממש רגיל ונפוץ, בצבא אם היית בסיירת ועשית מצבעים מעבר לקווי האויב תספר שהיית חייל פשוט וואל תכנס לנושא הזה יותר מדי).

שאלה : בטוח שיש בזה הגיון ?
תשובה : לא

שאלה : אז כל החפירה הזו ואתה לא בטוח שיש בזה היגיון ללכת בגישה הזו ?
תשובה : נכון. כי אולי זה לא מתאים לכל אחד. נתתי זוית מסויימת וכל אחד צריך לבדוק עם עצמי מה הוא לוקח מזה ומה לא. 

שאלה : לגבי..
תשובה : זהו, אין יותר שאלות. אני צריך להכין דגים.

שאלה : רגע, אם תפגש עם מישהי תגיד לה שאתה יודע לבשל ?
תשובה : ברור שלא . מקסימום חביתה. אבל לזה יש כמה סיבות. נדבר על זה בהמשך.

שאלה : אבל..
תשובה : שבתתתתת שלוםםםםםםםם.

הערה טכנית - הפוסט לא עבר בדיקה לפני שליחה, עמכם הסליחה. עייפות החומר.

 

לא מקומות גדולים כמו עיר.

רעיונות?