בע"ה

והתשובה שהוא נתן לה מעולה..הוא כותב טוב.

תודה.

מזכיר לי את האמירות שבת צריכה לשמור על צניעות כי היא מגרה בנים.

לך תסביר את זה לנוער מטורף(במובן החיובי כמובן) כמו שלנו,שבטוח שזה לא יקרה לו.

זה קלוקל לחשוב ככה ועוד יותר קלוקל להסביר למישהו שזאת ה-סיבה לחברה נפרדת.

מה שאני רואה,זה בחורה גיבורה שפשוט נפלה
אז אני נפלתי בלשון הרע והיא נפלה בנגיעה מה ההבדל?
אז לי יתפרו את הפה ואותה ינתקו מהבנים.

בקיצור
אמת שצריך חברה נפרדת לכתחילה (דגש על לכתחילה)
אבל לא זאת הסיבה!!!
בדיוק כמו שבת לא מקפידה על צניעות מחשש לגרות בנים.

בע"ה

אלא אחת ההשלכות של חברה מעורבת.

ולכל צוות ההדרכה שלי?

ואיך בתקופה שלי דווקא היה סיפור על הסניף הנפרד שלנו?

אם בן נכשל לא יאשימו בחורה לא צנועה
כמו שאם זוג נופל לא יאשימו חברה מעורבת.

גם אם זה נכון,החשיבה הזאת פסולה והכי לא משכנעת בעולם כי כל בן נוער נורמלי ישאל אותך את השתי שאלות למעלה.
צריך להבין למה התורה אמת,צריך להבין למה כל מין יותר טוב כשהוא עם עצמו
אבל לא צריך לתת דוג' שקרו לאחרים,מבטיחה לך שיש את אותם דוג' בסניפים נפרדים.

מה אני הרואה חשבון של הקב"ה לכל אחד יש את הנסיונות שלו. ובטח גם את שמעת לקול חכמים ולא עברת על יחוד כדוגמא הנ"ל.

וכן חברה מעורבת גורמת לבעיות אחת מהן זה זו שמניתי.

כשאדם בחברה כזאת והוא כבר כן מבין את הבעיתיות של זה,הוא שומר על עצמו הרבה יותר.
ולכל אדם יש ניסיונות גם בנושא הזה.

חוצמזה שהנ"ל בכלל לא עברו על ייחוד
גם אם ישבו בחושך ברחוב,זה לא ייחוד כי זה מקום פתוח לכל.
ואנשים עוברים שם.

בגלל שהבנתי את הבעיתיות הבנתי כמה אני חשובה שמה!!
כמה כל הדוסים חשובים שמה!

אני לא מבינה מה אתה מציע
שנפקיר את רוב הנוער של עמ"י (ובנ"ע היא התנועה הגדולה ביותר בארץ)לידי מדריכים חפיפניקים שחניכיהם גם ככה חפיפניקים ונחרוט על התנועה חפיפניקיות אחת גדולה.

איזה מסירות נפש איזה הקרבה
ואח"כ על מה נבכה?על גירוש?על עמונה?על מעצרים?
איפה החיות עם העם אם לא ובעיקר בתוך בנ"ע?

בע"ה

איך לי זה לא קרה? זו לא השאלה.
השאלה היא: איך להם זה כן קרה?? ומה הביא אותם למצב כזה?

[ואת טוענת שזה קורה גם בסניפים הנפרדים? חולקת איתך לגמרי..]

זה ברור ונכון שצריך להבין למה התורה אמת ולמה כל מין יותר טוב כשהוא עם עצמו, אבל מה זה בא להגיד?

צריך לפתור את הבעיה מהשורש.ולדעתי זה מה שצריך לעשות לכתחילה:ה-פ-ר-ד-ה.

בע"ה

זו רק דוגמא אחת. וכן, אני בטוחה שיש עוד דוגמאות. אני לא חיה בסרט.
א-ב-ל החברה המעורבת 'מייצרת ' הרבה יותר דוגמאות כאלה.

רק מניתי "הישג של בני עקיבא" ובסברתי שהטענות מועלות פה אינם  נכונות שאם היינו חיים במעורב החיים בשידוכים היו הולכים יותר טוב.

איפה את רואה שכתבתי שזו הסיבה???

וגם את עשית מעשה לא דמוקרתי, פרטים במסר.

גם לא הייתי מוחקת

פשוט סוקלת אותך שמה

עם ראיה מצומצמת,זה פשוט משהו שדבק בנו מהגלות ואנחנו כ"כ לא מצליחים להתנתק ממנו!

יודע מה,אני מעדיפה שחניכות שלי יפלו בנגיעה ויבכו וירגישו רע עם עצמן
מאשר שיסתובבו ברחובות,או שכל היום יהיה מול הטלויזיה ומול המחשב
מאשר שלא יתקרבו לשום תנועה דתית אחרת וממילא ילכו לצבא
אני מעדיפה שיכשלו ויכאב להן ואפילו הקדושה תאבד להן
מאשר שלא יהיו דתיות כלל.

זאת ההסתכלות העמוקה של הנציגים שמה,
זאת ההסתכלות העמוקה של הרב נריה
זאת ההסתכלות העמוקה של הרב זצ"ל
ומי שחסום בריבוע (הצלע היא 2r) הוא החוטא.
הוא חוטא לכל הדור המדהים הזה

אם כך תנועת בנ"ע צריכה לפנות לקהל היעד של החילונים כפי התיאור שלך ולא דתיים, שזה אולי שיקול של "להציל מה שאפשר" אך אין לטעון כפי שטוענים שזה צריך להייות לכתחילה. ולכן יש חברות דוסיות שנהרסו בגלל בנ"ע.

טלויזיה עדיפה על מגע אסור...

אוי ואבוי להתיר איסורי תורה בשם הרב נרי'ה, וגם הרב זצ"ל. איך אפשר להגיד חלילה שאותם צדיקים פסקו להתיר דברים המנוגדים לשו"ע?

בנ"ע פונה לכל,ובעיקר לנוער האמצע
לנוער שלא יילך לאריאל וגם לא יילך לצופים.
לנוער הזה היא פונה.
אבל כחניכים!!!

לא כמדריכים,כמדריכים חובה על מי שיכול להיות מדריך דוס וסוחף בתנועה.
זה משנה חניכים מהקצה לקצה.מניסיון.
(קיבלתי 27 חניכים עם קוקו וקוצים היום 17 בישיבות בארץ)

טלויזיה לא עדיפה על חברה מעורבת
אם נחשוב לעומק,טלויזיה הרבה יותר חושפת והרבה יותר מפתחת באדם את היצר מאשר דיבור סתמי עם בנים.

כשהרב נריה הלך לרב זצ"ל ואמר לו שהוא פעיל בתנועה מעורבת
אבל מזה תנועה מעורבת,מעורבת שרוקדים בה בנים ובנות אורה עם מכנסים קצרים
אמר לו הרב זצ"ל (ציטוט!) "אין דבר חשוב מכך"

איך יכול להיות שהם אמרו דבר כזה?
לא יודעת כנראה גם הם חפיפניקים כמוני

לא טענתי שאת חפיפניקית, אל תכניסי לי מילים לפה, תודה.

מדברייך היה נשמע שהרב נרי'ה והרב קוק התירו חברה מעורבת ולא היא כפי שהסברת הרגע.

לכן *זה* לא מפליא.

שכוייח ענק על זיכוי הרבים אני טענתי משהו מסוים לגבי חברה דתית מעורבת ולא חילונית לכן הטיענים שלך לא קשורים לשלי, כל טענתי היה על אלו המצדדים בחברה מעורבת לדתיים וגם בנימוקים של תועלת לשידוכים ושטויות מהסוג הזה.

האם ישר אמרת לו לשמור נגיעה לשמור שבת או שמא לאט לאט?

כן זאת הדרך במציאות היום,למרות שלכתחילה האדם מצווה לשמור שבת
אתה כביכול ממליץ לו לעשות זאת לאט לאט,הווה אומר להמשיך לחלל שבת..

אבל כן זאת ההנחיה הנכונה!
כי כדי להגיע למקום יציב צריך לעלות במדרגות.
 

הם בגלל זה, זה מפורש בכל מקום..

ולמי שלא זז בלי הרב שיעיין  במוסר אביך נדמה לי בנושא  צניעות

לא צניעות כמידה

כל הלכות ייחוד הלכות הסתכלות וכו'

בע"ה

זוהי רק דוגמא אחת קטנה ויחידה מאלפי [כן, אלפי!] דוגמאות למה שקורה בעקבות חברה מעורבת.

בע"ה

ואתה בדיוק ההפך.

בכל מקרה אני לא יודעת מה איתך, אני הולכת על פי ההלכה.זה הכל.

צדיקההההההההההה שכמותך.

אחח רבנן,איזה דור התחיה יש לנו כאן בהתגלמותו!

שבעד התנועה,לא רק בעד
מעודד אותה!
הוא כביכול אומר שכרגע בנ"ע פועלת נכון

אני לא אמרתי שנכון חברה מעורבת,ובטח לא לכתחילה
אבל וודאי שלא צריך לסגור את התנועה (או ר"ל להקים תנועה אחרת)
אלא לחזק אותה!

עכשיו אתה רוצה הוכחה שהרב דרוקמן חלק מהתנועה,מעודד אותה ושמח בה?
תבקש,יש לי מוקלטת..

דווקא כשרב מתיר משהו ואני בקטנותי שלא מבינה את כל הפסיקות,ההיתרים,ישאל מה נשגב ממני ולא מה נסגר עם הרב הזה?!?!
בטח לא רב ענק כמוהו.

ואומרת שקונטרקטית, התירו כדי שחלונים לא יפלו וכד' זה משהו אחר ושוב אומרשמדברייך היה נשמע שהרבנים מתירים חברה מעורבת בניגוד גמור לרמב"ם ושו"ע זה מובן .

וכן אם רב מוחק דברים משו"ע ואומר פסק שונה הוא צריך להסביר את עצמו לא אני שכותב את מה שהשו"ע פוסק.

גם רב ענק לא יכול לשכתב את השולחן ערוך!!!

אני כ"כ לא מדברת על חילונים,אלא על דתיים.
כאלה שלומדים בממלכתי ובישיבות תיכוניות
אותם חבר'ה שיכולים להביא פירות מדהימים לעמ"י!

אם אתה בטוח שאתה מכיר את כל ההיתרים,את כל הפסיקות,את כל השיטות של כל פסקי ישראל בכל דורתיהם אשרייך
אני לא,לכן גם אם אשמע שרב התיר משהו,לא אחלוק עליו אלא אדבוק ברבי.
מי שצריך להוכיח רב שכביכול מוחק משהו מהתורה,זה מורו ורבו,ולא פעוטה כמוני.

כן ודאי שיש כאלו אל הראתי לך כמה 'פירות מדהימים' יש בדרך..

אבל כן בעניין תנועת נוער מעורבת קראתי המון חומר הלכתי.

לא חלקתי אלא דבקתי ברבי שדובק במרן רבי יוסף קארו.

לא הוכחתי רב חלילה, אלא כתבתי שאם רב כותב בניגוד לשו"ע חובת ההוכחה היא עליו ולא עלי.

אבל אני לא למדתי בבית ספר דוס (בהתחלה כי ככה התאים לי אח"כ כשכבר לא התאים ונרשמתי לכפר פינס החלטנו 4 בנות להשאר בבית ספר באידיאל!)

וצריך להבין שאם לא היתה בנ"ע,הנוער שלנו היה מקולקל פי כמה וכמה
נכון אין לי ספק ואני לא עיוורת,יש גם חבר'ה נורא טובים שמתקלקלים
אבל זה לא הרוב וזה לא קורה בשיטתיות.

הפירות המדהימים שדיברתי עליהם,זה הילדים של כל אדם.
והפירות האלה יכולים לצאת מכל הנוער שיש בבנ"ע.
ואם כבר עוד פירות מדהימים שבנ"ע עשו
אז בנ"ע הקימו את גוש אמונים-הגוש שהקים את גוש עציון וכו'
בנ"ע הקימו את כל הישיבות התיכוניות,מתוכן גם האולפנות
אח"כ בנ"ע בועידה שנתית הגיעה לכנסת עם הצעת חוק ישיבות ההסדר!!!

וזה רק המעט דברים שבנ"ע עשתה ב30 שנה האחרונות,מתוך פועלה של 80 שנה רצופות!!

לי מספיק לשמוע בכל מקום שאני עם חולצת תנועה,אנשים שאומרים לי
אתם הנוער הכי אידיאליסט
אתם העתיד של המדינה
אם הבן שלי יחזור בתשובה אז שיהיה בנ"ע זה טוב

בסיבוב בכותל עם חולצת תנועה פנו אליי אנשים שאתפלל עליהם
לא בגלל החצאית או הנעלים או הפנים שלי
בגלל החולצת תנועה שמסמלת אצל כל עמ"י משהו מלא עוצמה ועוז!
משהו שכל עמ"י יודע עליו!שהוא קיים ופועל ועושה!
והנוער שבו נוער מדהים!!

זה קידוש ה'!
אז אפשר להסתכל בצורה מצומצמת על ההפרדה שעדיין לא הגענו אליה ובעז"ה היום כבר התנועה שואפת ומקדמת את כולם לשמה.
ואפשר להסתכל ולהגיד,יש פה תנועה עם כוחות מטורפים,בואו ניהיה חלק ממנה,חלק חזק וסוחף כדי לתקן אותה!
(ואם זה נשמע לך קלישאה זה הזמן להפסיק להגיד עלינו לשבח או לדלג על "לתקן עולם במלכות שדי")

ויש משהו מתבקש עכשיו (הדיבור על בנ"ע נותן בי תעצומות נפש אדירות..)
אז......בברכת חברים לתורה ועבודה ;)

אתה נותן נתונים לא מבוססים אלא על סמך תחושות בטן בלבד.

עובדה היא ש"לא נחשדו ישראל על משכב זכור" ולכן אין איסור ייחוד עם זכר, וגם לא יצוייר שמה שאתה אומר נכון (מה שלא הגיוני מכיוון שהחברה החילונית המעורבת למהדרין מן המהדרין מצמיחה הרבה כאלה ממה שתארת) אז אתה מציעה להתחמק מעברות ע"י ביצוע עבירות יותר חמורו? אתמה. 

תפילה היא "מותרת" ע"פ ההלכה ואף רצוי'ה ומצווה וחברה מעורבת אסורה, מה לעשות ההשוואה לא תופסת ולא נכונה. 

ואגב מספרים על רשע מרושע שנפטר מהעולם ומה לעשות היו צריכים להספיד אותו, אז הרב חשב וחשב ולבסוף אמר: "היהודי הזה נזהר כל ימיו ואף פעם לא הרהר  בד"ת במבואות המטונפים...

 אני לא לוקח נפילה בודדת ועושה ממנה עניין (יש המון סיפורים כאלה אם רק תחפש) , לחלוטין לא, אני מכיר אישית סיפורים שלא הסתיימו בזה  אלא המשיכו והגיעו כמעט  ל"תחנה האחרונה" ואף כאלה שהגיעו ל"תחנה האחרונה" אם אתה מבין למה אני מתכוון.

ובקשר לפורום בנ"ע לא התכוונתי להתסיס, אלא רק לפתוח דיון על האבסורד כיצד חברה שמתיי'מרת לקרא בשם השם פועלת כך והראתי לאן זה מוביל.

_______

אגב, חבל מאד על אנטי דמוקרטיה שנקטת כולה פתחתי דיון ואז מה אם הנושא טעון ומנהל העל אינו מסכים עם תוכנה.

1) הרב שרלו לא מובן לחלוטין, הוא כותב שמציאות של איסורים תציל אותנו מאיסורים. סו? הוא דעת יחיד שלא מסתמך אלא על דעתו בלבד וגדולי הרבנים  חלקו עליו והוא נסמך על כתפיו בלבד.

2) זה עדין לא תשובה כי אתה כתבת חברה נפרדת=יהיו שם "חובבי מינם" ואני הראתי שבחברה החילונית (אגב אני שונא את המושג הזה ומעדיף את "מאמין לא פעיל" של גיא מינץ) שלא חשודה על הפרדה שיוצא ממנה "חובבי מינם" ולא באופן שולי.

3)צודק, התבלבלתי לרגע והחלתפתי בין שני האיסורים (שאתה אומר את שאני אמרתי ואני הפוך) אבל עדין מה אתה בא להגיד שנפתור בעי'ה ע"י בעי'ה אחרת?

4) בודאי שיש איסור וזה שכך מתנהל העולם אני יכול לתת לך דוגמאות רבות לעיוותים שיש בעולם ועפ"כ לא נגיד ככה מתנהל העולם, לפחות לא ברמת האידיאל שהרי: "יתרחק מהנשים מאד מאד"  ו"אל תרבה" ועוד מקורות יותר רצניים ואם תגידו ארחיב.

זה שהעולם מעורב אינה הוכחה לצדקת הענין כנ"ל.

5)לא באתי להתריס אלא לשים 'מראה מול העניים' ולפתוח דיון חבל על הצמצום בשיקול הדעת שלעיתים הודועות חמורות בהרבה מושארות, חבל.

נו באמת...

אתה מסחק מעצמיך שבגלל שאסור מעורב ילכו לבני מינם, שוב ניחוש שלך בלבד, התורה אוסרת את זה ואת זה ו"לא נחשדו בנ"י על משכב זכור" ואין איסור יחוד עם זכר, התורה ידעה שאפשר להתמודד   עם המעורב ולא לפנות לסטיות אחרות ולא, בחברה החילונית זה לא בגלל פירסום זה בגלל שאין יארת אלוקים ושיש לגיטמציה לפריקתצ עול ולעשות מה בראש זה הכל.

חברה מעורבת אסורה נקודה.

בע"ה

ואני חייבת ללכת לכנס!!

אז אולי תחכו לי?

סתם, יש לי עוד מלא מה להגיב.בהמשך בע"ה..

הרב קוק לחם על כך שבגימנסיה הרצליה תהיה הפרדה בין בנים ובנות והוא כתב על כך "רוח ישראל לא יוכל לסבול שישבו יחד בבית ספר אחד בחורים ועלמות, בוגרים. חשים אנו את כל ההשחתה של רוח הטהרה והמוסר המוכרחת לבוא מסדר כזה".

הלוואי שנשמור על הדברים הנ"ל במסגרות תורניות.

הדיון פה הוא לא על בני עקיבא אלא על החברה בכלל.

גם בבני עקיבא התייחס הרב לכל העניין כבדיעבד לחלוטין וכך גם הרב צבי יהודה זצ"ל.

אפשר להביא המון ציטוטים אך אכמ"ל.

גם את אמרת שלכתחילה צריך חברה נפרדת. לא?

פרט שלא מעיד על הכלל.

הייתי מתה להיות מדריכה ולהגיע למצב כזה. הלוואי.

אין מצב שאני מדמיינת את עצמי במצב כזה היום עם בחור.

יאללה. אשרי אני שבזכותי הפורום עכשיו יתעורר לחיים.

קדימה תגיבו. תטילו כידונים ומילות נחמה ותקווה.

אך לחלוטין לא קשור למה שכתבתי.

בכל אופן שיהיו לך שקים של הצלחה וסיעתא דשמיא!!

אבל כשאני חייתי בחברה מעורבת המצב היה קטסטרופה גם מבחינת זוגות נשואים. כשאני מסתכלת על הדיון שיש פה יש לי 2 מסקנות:

 1) עמית-טליה נפגעה בשביל כל בנ"ע - מתוקתי אם את בתנועה אז תעשי שם את שליחותך אבל אל תשכנעי אחרים לעבור  לדבר שהוא במקום מסויים היפך מה שכתוב בתורה(גם הרב נריה הקים את התנועה כי זה היה צורך השעה לפני 70 שנה כאשר תנועת ההשכלה השתוללה וזו היתה הברירה היחידה למשוך את בני הנוער של אז, אבל מאז עברו הרבה מים בירדן, ואם ראשי התנועה היו משכילים לראות את הנוער של היום שהוא הרבה יותר דתי, היו מפרידים את התנועה הזו, כי זה היה רצונו מלכתחילא של הרב נריה,כי ככל שדורשים מבנ"א יותר כך הוא עושה יותר) 

2) החברה הדתית- שנולדה ככה לא מעריכה את מה שה' נתן לה נפרדה זה הדבר הכי מדהים בעולם היא תמיד מנסה להיראות ליברלית ומהצד החילוני שהיה בי פעם זה נראה רע, כ"כ רע.

ועוד דבר לעמית: כתבת שבסניף המופרד היתה בעיית צניעות- נגיעה חיבוק או מה שלא תירצי להזכירך יש סיפור בגמרא גם על תנא שכמעט נפל בדבר גרוע הרבה יותר, ועד שלא צעק אש בבית רבי ובאו תלמידיו להצילו יצר הרע לא עזבו, ותאמיני לי הוא היה צדיק יותר ממני ומכולם פה........

אז שיהיה בהצלחה.............

אני לא נפגעת בשם כל בנ"ע,אני גם לא הייצוג של בנ"ע.
אני יודעת שמה הביא אותי למה שאני היום (וב"ה אני גאה במה שאני היום) זה בנ"ע.
אני יודעת שמה שהביא את חניכים שלי מחבר'ה שמקללים,מרביצים נוגעים בבנות,לבחורים שחושבים על איפה להכניס עוד לימוד גמרא
זה לא אני,ולא המדריך שהיה איתי,אלא בנ"ע!!!
אני יודעת שרוב הנוער היה חייב את אישיותו הוויותו החיובית,לתנועת הנוער הגדולה במדינה!!!
ועובדה היא,שאחים של חניכים שלי הדרדרו למקומות של סמים,אלימות,בתי מעצר.
וחניכים שלי שהצליחו בחסדי ה' להקלט ולהתפס היטב בבנ"ע ניצלו מכל זה!!
אז ראשית זה "דע מאין באת".

שנית-עובדה היא שהרב נריה לא הקים את בנ"ע,אלא היה פעיל גדול בה.
ואיך את בכלל יכולה להשוות תקופה של התחלת ההשכלה,לתקופה הנוכחית שהיא משתלטת על כל העולם בצורה מקיפה הרבה הרבה יותר!
ואם אז זה היה להציל מההשכלה ומהתבוללות,וודאי שהיום זה כך פי כמה וכמה.

אם היו מפרידים סניפים בבנ"ע,הסניף היה דוס
אבל עם 30 חניכים.
ולמה לנו ללכת רחוק?קחי כל עיר חוץ מקרית משה אריאל שמה זרעונים קטנים לעומת סנפי בנ"ע!!ראשון לציון,פתח תקוה,ירושלים,כל עיר!!
להתעלם מהמצוקה של הנוער ולדאוג לשמירת העיניים שלנו זה נפלא!
אבל אל תתתאכזבי אם חיילים יגרשו אותך,אם יבחרו שוב ושוב מפלגות שמאלניות,אם יהיה בג"ץ מושחת ומרושע.האשמה היא עלייך.(קשה לשמוע אני יודעת,אבל זה המציאות)

ואם גם תנא התמודד בקושי רב עם יצר הרע,כיצד יכולים לתת דוג' לילדה צדיקה וגיבורה שנפלה,ועוד להאשים תנועת נוער שלמה???


ד"א כשבאים לויכוח באים עם טענות וידע ולא עם הפרחות באויר..

שוב פעם הצורה שאת מביאה את הטענות נראת כפגיעה אך לא נתווכח על העניין.

בקשר לרב נריה הוא אמר את זה מפורשות לרב אחר ששאל אותו למה הוא בנה תנועה מעורבת? וזאת היתה התשובה.

לא אמרנו שב"ע לא עושים דברים גדולים הם עושים וכל הכבוד להפ רק אמרתי שגם אפשר חנהוג במה שמכונה מנהג חסידות ולעשות את הנדרש לעשות תסכימי איתי שעדיף ללכת 100% על פי תורה ולא רק 80/90% .

ובקשר לתנא הגדול שבקושי התמודד עם האש שהיתה בביתו- אז איך אנחנו יכולים להכניס את ה"אש" הזאת אלינו ולהגיד לנו זה לא יקרה. זו היתה הכוונה.

מקווה שהבנת.

שבשלום

שתנועה עם מגוון דעות כוחה רב יותר או תנועה בעלת קו חשיבה אחיד לפחות בתחום הדתי (שעליו אני מבינה מדובר)?

מהיא כזאת חברה מעורבת כן או לא?

ואני מהנסיון חיים שלי אומרת לא.

מכיוון שממה שעברתי ומה שאני יודעת על חברה מעורבת הוא מאוד לא נראה טוב לחיים בריאים ותקינים

את מהחינוך שלך אומרת כן- זכותך זה החינוך שלך ואת חושבת שהוא הכי טוב אין לי בעיה עם זה.

כל הבעיה התחילה כשהתחלתם להכניס את ב"ע לתמונה אפחד לא דיבר עליהם ולא יצרא נגדם בסה"כ יצאו נגד הענין של חברה מעורבת. ונכון שיש בב"ע את סניפיה המעורבים אבל לא זאת היתה הנקודה.

באו להגיד כאן דבר שהוא נכון לענ"ד שללכת עפ"י תורה גם בדינים של ייחוד וצניעות עד הסוף זה המצויין התכליתי והטוב אבל ישנם כאלה שרצה ה' והם יכולים להגיע רק דרך נגיד ב"ע למצב של תורה בכלל (כמו שכתבת על החניכים שלך)האז גם זה טוב לא הכי טוב אבל משם אפשר להמשיך הלאה ולהתחזק. וכמו שאמרתי בהתחלה את צריכה לעשות את שליחותך שם כי זה באמת מתאים לנוער שאם אין לו את זה לא יגיע לשומקום אבל את לא יכולה להגיד שאלה הם דרישות ההלכה ב100% .

מקווה שהבנתותי נכון.

ואמרתי לך לעיין שם...........

לונרא אני שמחה שלפחות גילינו שיש לנו את אותו עניין ואנחנו בעצם אומרות כמעט אותו דבר

ואגב זה לא בועת הסתגרות כל אחד והכח שה' נתן לו

שבשלום

גם בצבא וממילא גם בהצלת נפשות של ממש בתנועות נוער לא דוסיות.

ההבדל ביני לבינך,שאני האמנתי בזה והלכתי אחרי זה,וב"ה הצלחתי לראות למה זה נכון.
אתה לא ראית לא זכית לראות ולכן הדעה השתנתה..

הם לא יכולים להגיד בניגוד להלכה!!

מה הקשר לצבא?? בצבא לא חוטאים (כלומר זו לא המשימה)..או שיש הלכה חדשה (מה גם את זה מוכרים בחנות של הכל שקל וחצי?? ) 

גם בבנ"ע זאת לא המטרה!
המטרה היא אחרת לגמרי!

ובצבא חוטאים,לפחות ניתן לחטוא בקלילות.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

המדינה ברשות גברים והנשים מושלות בגבריהם - שריטות ליליות

1. להשקיע גם בקשר, יכול להיות בהבעת עניין בהודעות בין הפגישות, בהגעה בחלק מהדייטים לאזור שלו, בחלק מהתשלום,  הצעת רעיונות, ויכול להיות באופן אחר.

מקובל שהגבר מגיע בהתחלה אל האישה, אבל כדי שהקשר יעבוד לדעתי, צריך עבודה משותפת, תדאגי שהוא לא ירגיש שרק הוא דוחף בקשר.

2. לא לצפות שהוא יבין רמזים בהתחלה, אם משהו עולה שמפריע לך או את רוצה משהו תשתפי, אתם בונים יחד קשר, הוא עדיין לא מכיר אותך וממילא יהיה לו קשה להבין אותך ברמיזות.

3. דברים שהיית רוצה שהוא ישתף, תשתפי גם.

4. תהיי עצמך, אל תנסי ליצור תדמית שונה ממי שאת.

5. לתת תחושה טובה, חשוב שיהיה כיף.

6. טעויות יהיו לכל אדם מדי פעם, אם זה דברים לא משמעותיים תקבלי את הטעויות בהבנה ורוגע.

בהצלחה רבה

@הפי 

1. להשקיע מאיזה פגישה? על מנת עדיין לשמור על דינמיקה נכונה.

והוא לא מוגזם, ולא תובעני, ולא בשמיים. רק דבר אחד בלבד:

א ד י ב ו ת.

זה כל כך קל וכל כך נשי וכל כך מרים לגבר כשהאישה אדיבה.

אדיבות פירושה: ההפך מסנוביות. כשגבר מרגיש שאישה היא חתולה משועממת שמולה הוא צריך ללהטט בלי לקבל רמז האם היא נהנית או מתעניינת או אותנטית - זו חוויה מסרסת ומתישה שמוציאה את הנשמה.

גם ככה אתן משקיעות שמונה שעות בבחירת שמלה והתאפרות והסתרקות, תקדישו עוד חצי שעה להתכוננות איך לבוא ולהיות נעימה, נוכחת ומביאה את עצמי במפגש.

בחורה סנובית, מאופקת, לא הדדית, לא מרימה, אדישה להתלהבות גברית, מגיבה בסיוג, עונה באיחור להודעות, מבליטה ספקות ולבטים, משתעממת, חותכת מוקדם - כל הדברים האלה הם פשוט מעפנים ומוציאים את המיץ מהחשק לצאת לדייטים, והופך אנשים לשחוקים ומשועממים ומסוייגים...

סיוגים:

*זו החוויה האישית הרעה שלי מבנות משועממות ולא אדיבות שחותכות מוקדם, לא חייבים/חייבות להסכים

**הגיוני שזה משתנה פר מגזר ופר סגנון יציאה לדייטים (חרדי / דת"ל / לייטי)

***להיות אדיבה אין פירושו להיות "מחוייבת" - אפשר להיות אדיבה ועדיין לחתוך אחרי דייט ראשון

****להיות אדיבה אין פירושו להיות "מזוייפת" - לא צריך לצחוק מבדיחה לא מצחיקה ולא צריך לזייף התעניינות בסיפור לא מעניין. אדיבות היא פשוט ההפך מאטימות, היא רפלקטיביות והדדיות והנכחה עצמית.

יילחמו עם דובים

יפתחו שימורים

ויושיטו ידם למדפים הגבוהים

אתה רוצה שאמנה את הדברים שנשים עושות?

נשים מתאפרות

מול הארון שעות מתלבטות

רק דבר אחד אינן מבינות

כך או כך הן מספיק חמודות.

"לא התאפרתי כי אני מרגישה בנוח איתך".

כי אני דווקא לאחרונה חשבתי על משפט שמישהו אמר פה פעם, שהלוואי שנרצה תמיד להראות במיטבנו מול הבני זוג.

ויש סיפור על צדיק אחד שלפני שנכנס לבית לאשתו היה מסתכל במראה ומסתדר.

בלי איפור...

האיפור זה תוספת נחמדה להתייפות עוד יותר

גם תכשיטים זה תוספת..

אפשר להראות במיטבנו גם בלי תכשיטים

אני חושבת שהבסיס זה להיות נקיה ורעננה עם בגדים נקיים

וחיוך

יותר מזה זה תוספת

זה אני חושבת מול אנשים זרים אבל בבית כן להשקיע יותר. למה להישאר עם הבסיס?

לא סתם עזרא תיקן שימכרו בכול עיירה תמרוקים ותכשיטים. 

אישה אוהבת להתקשט ולהשקיע בנראות וכל הכוחות האלה נועדו בעיקר לבית וחבל שמשקיעים יותר ביציאה מהבית.

אולי אנחנו לא מדברות על אותו דבר...

ביום יום קשה להשקיע

ולכן חשוב לזכור שהבסיס הוא מהמם

ולא צריך להתאמץ כדי להיות רעננה ויפה לבעלך

מידי פעם אפשר גם להתקשט ולהוסיף

אבל כן לזכור שגם כשאין כוח להשקיע

עדיין יש דרך קלה לקבל את בעלך מהממת

וזה פשוט להתקלח ולהתלבש יפה ולחייך

להיות נקייה זה משהו בסיסי שמצופה מכל אחד גם אם הוא לא אישה\בעלי.

אבל אני כן מבינה שלא תמיד יש כוחות להשקיע וזה בסדר גמור!(:

 ויש נקייה ורעננה ומחייכת 😉

מפסיכולוג קנדי...

הוא ניתח את הרעיון של האיפור במבט תת-מודעי כזה, ואמר שהסיבה בגללה נשים התחילו להתאפר (לפני נצח בימי קדם קדמונים) זה למעשה כדי להראות בריאות. מכיוון שאישה בזמן הווסת היא עייפה יותר, חלשה יותר, וחיוורת יותר לפעמים אז האיפור נועד להחזיר את המראה הבריא ובכך לשדר לגבר (ולעולם) שהכל בסדר ותקין ב"ה.

מכאן זה כמובן התפתח למשהו קצת יותר תרבותי, כמו כל תופעה אנושית אחרת..

זה הסבר ששם דגש על היחסים הגופניים בעיקרו, אבל זה נשמע לי מעניין והגיוני. זהו, סוף שיתוף.

דווקא זה יכול להיות נחמד מהצד האומנותי שבזה (יש לי תפישה קצת אחרת ביחש ליופי אני חושב)

חושבני שיש משהו גם בזה וגם בזה

אני לא מתחברת לאיפור כבד...

וכל אחד ומה שהוא מתחבר

לוקחת כמה דברים לתשומת ליבי..

זה מעניין..אבל זה באמת ככה?

אני מרגישה שבנות יודעות יותר להציף קשיים ופערים ובנים יודעים יותר לטאטא ולהסתכל בעיקר.

לחייך × מיליון.. גברים אוהבים שאישה מתנהגת באצילות חיוך לא להיות מנחוסית/ קרה

הכרת תודה : על הכל .. על הזמן על הידיעה אפילו על המים / מיץ/ התעניינות / חוכמה  ( אבל שזה יהיה אמיתי לא סתם להגיד תודה)

להקשיב לו באמת.. ( לדבר על רצונות שלו / פחות רגשות לא מרגישים בנוח כמונו)

להיות באנרגיה נשית תשאירי לו את הזכרי

גם אם הוא לא מתאים .  תהיי דבש

קארמה is a...

זהו  כל השאר מלמעלה

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.