בע"ה

והתשובה שהוא נתן לה מעולה..הוא כותב טוב.

תודה.

מזכיר לי את האמירות שבת צריכה לשמור על צניעות כי היא מגרה בנים.

לך תסביר את זה לנוער מטורף(במובן החיובי כמובן) כמו שלנו,שבטוח שזה לא יקרה לו.

זה קלוקל לחשוב ככה ועוד יותר קלוקל להסביר למישהו שזאת ה-סיבה לחברה נפרדת.

מה שאני רואה,זה בחורה גיבורה שפשוט נפלה
אז אני נפלתי בלשון הרע והיא נפלה בנגיעה מה ההבדל?
אז לי יתפרו את הפה ואותה ינתקו מהבנים.

בקיצור
אמת שצריך חברה נפרדת לכתחילה (דגש על לכתחילה)
אבל לא זאת הסיבה!!!
בדיוק כמו שבת לא מקפידה על צניעות מחשש לגרות בנים.

בע"ה

אלא אחת ההשלכות של חברה מעורבת.

ולכל צוות ההדרכה שלי?

ואיך בתקופה שלי דווקא היה סיפור על הסניף הנפרד שלנו?

אם בן נכשל לא יאשימו בחורה לא צנועה
כמו שאם זוג נופל לא יאשימו חברה מעורבת.

גם אם זה נכון,החשיבה הזאת פסולה והכי לא משכנעת בעולם כי כל בן נוער נורמלי ישאל אותך את השתי שאלות למעלה.
צריך להבין למה התורה אמת,צריך להבין למה כל מין יותר טוב כשהוא עם עצמו
אבל לא צריך לתת דוג' שקרו לאחרים,מבטיחה לך שיש את אותם דוג' בסניפים נפרדים.

מה אני הרואה חשבון של הקב"ה לכל אחד יש את הנסיונות שלו. ובטח גם את שמעת לקול חכמים ולא עברת על יחוד כדוגמא הנ"ל.

וכן חברה מעורבת גורמת לבעיות אחת מהן זה זו שמניתי.

כשאדם בחברה כזאת והוא כבר כן מבין את הבעיתיות של זה,הוא שומר על עצמו הרבה יותר.
ולכל אדם יש ניסיונות גם בנושא הזה.

חוצמזה שהנ"ל בכלל לא עברו על ייחוד
גם אם ישבו בחושך ברחוב,זה לא ייחוד כי זה מקום פתוח לכל.
ואנשים עוברים שם.

בגלל שהבנתי את הבעיתיות הבנתי כמה אני חשובה שמה!!
כמה כל הדוסים חשובים שמה!

אני לא מבינה מה אתה מציע
שנפקיר את רוב הנוער של עמ"י (ובנ"ע היא התנועה הגדולה ביותר בארץ)לידי מדריכים חפיפניקים שחניכיהם גם ככה חפיפניקים ונחרוט על התנועה חפיפניקיות אחת גדולה.

איזה מסירות נפש איזה הקרבה
ואח"כ על מה נבכה?על גירוש?על עמונה?על מעצרים?
איפה החיות עם העם אם לא ובעיקר בתוך בנ"ע?

בע"ה

איך לי זה לא קרה? זו לא השאלה.
השאלה היא: איך להם זה כן קרה?? ומה הביא אותם למצב כזה?

[ואת טוענת שזה קורה גם בסניפים הנפרדים? חולקת איתך לגמרי..]

זה ברור ונכון שצריך להבין למה התורה אמת ולמה כל מין יותר טוב כשהוא עם עצמו, אבל מה זה בא להגיד?

צריך לפתור את הבעיה מהשורש.ולדעתי זה מה שצריך לעשות לכתחילה:ה-פ-ר-ד-ה.

בע"ה

זו רק דוגמא אחת. וכן, אני בטוחה שיש עוד דוגמאות. אני לא חיה בסרט.
א-ב-ל החברה המעורבת 'מייצרת ' הרבה יותר דוגמאות כאלה.

רק מניתי "הישג של בני עקיבא" ובסברתי שהטענות מועלות פה אינם  נכונות שאם היינו חיים במעורב החיים בשידוכים היו הולכים יותר טוב.

איפה את רואה שכתבתי שזו הסיבה???

וגם את עשית מעשה לא דמוקרתי, פרטים במסר.

גם לא הייתי מוחקת

פשוט סוקלת אותך שמה

עם ראיה מצומצמת,זה פשוט משהו שדבק בנו מהגלות ואנחנו כ"כ לא מצליחים להתנתק ממנו!

יודע מה,אני מעדיפה שחניכות שלי יפלו בנגיעה ויבכו וירגישו רע עם עצמן
מאשר שיסתובבו ברחובות,או שכל היום יהיה מול הטלויזיה ומול המחשב
מאשר שלא יתקרבו לשום תנועה דתית אחרת וממילא ילכו לצבא
אני מעדיפה שיכשלו ויכאב להן ואפילו הקדושה תאבד להן
מאשר שלא יהיו דתיות כלל.

זאת ההסתכלות העמוקה של הנציגים שמה,
זאת ההסתכלות העמוקה של הרב נריה
זאת ההסתכלות העמוקה של הרב זצ"ל
ומי שחסום בריבוע (הצלע היא 2r) הוא החוטא.
הוא חוטא לכל הדור המדהים הזה

אם כך תנועת בנ"ע צריכה לפנות לקהל היעד של החילונים כפי התיאור שלך ולא דתיים, שזה אולי שיקול של "להציל מה שאפשר" אך אין לטעון כפי שטוענים שזה צריך להייות לכתחילה. ולכן יש חברות דוסיות שנהרסו בגלל בנ"ע.

טלויזיה עדיפה על מגע אסור...

אוי ואבוי להתיר איסורי תורה בשם הרב נרי'ה, וגם הרב זצ"ל. איך אפשר להגיד חלילה שאותם צדיקים פסקו להתיר דברים המנוגדים לשו"ע?

בנ"ע פונה לכל,ובעיקר לנוער האמצע
לנוער שלא יילך לאריאל וגם לא יילך לצופים.
לנוער הזה היא פונה.
אבל כחניכים!!!

לא כמדריכים,כמדריכים חובה על מי שיכול להיות מדריך דוס וסוחף בתנועה.
זה משנה חניכים מהקצה לקצה.מניסיון.
(קיבלתי 27 חניכים עם קוקו וקוצים היום 17 בישיבות בארץ)

טלויזיה לא עדיפה על חברה מעורבת
אם נחשוב לעומק,טלויזיה הרבה יותר חושפת והרבה יותר מפתחת באדם את היצר מאשר דיבור סתמי עם בנים.

כשהרב נריה הלך לרב זצ"ל ואמר לו שהוא פעיל בתנועה מעורבת
אבל מזה תנועה מעורבת,מעורבת שרוקדים בה בנים ובנות אורה עם מכנסים קצרים
אמר לו הרב זצ"ל (ציטוט!) "אין דבר חשוב מכך"

איך יכול להיות שהם אמרו דבר כזה?
לא יודעת כנראה גם הם חפיפניקים כמוני

לא טענתי שאת חפיפניקית, אל תכניסי לי מילים לפה, תודה.

מדברייך היה נשמע שהרב נרי'ה והרב קוק התירו חברה מעורבת ולא היא כפי שהסברת הרגע.

לכן *זה* לא מפליא.

שכוייח ענק על זיכוי הרבים אני טענתי משהו מסוים לגבי חברה דתית מעורבת ולא חילונית לכן הטיענים שלך לא קשורים לשלי, כל טענתי היה על אלו המצדדים בחברה מעורבת לדתיים וגם בנימוקים של תועלת לשידוכים ושטויות מהסוג הזה.

האם ישר אמרת לו לשמור נגיעה לשמור שבת או שמא לאט לאט?

כן זאת הדרך במציאות היום,למרות שלכתחילה האדם מצווה לשמור שבת
אתה כביכול ממליץ לו לעשות זאת לאט לאט,הווה אומר להמשיך לחלל שבת..

אבל כן זאת ההנחיה הנכונה!
כי כדי להגיע למקום יציב צריך לעלות במדרגות.
 

הם בגלל זה, זה מפורש בכל מקום..

ולמי שלא זז בלי הרב שיעיין  במוסר אביך נדמה לי בנושא  צניעות

לא צניעות כמידה

כל הלכות ייחוד הלכות הסתכלות וכו'

בע"ה

זוהי רק דוגמא אחת קטנה ויחידה מאלפי [כן, אלפי!] דוגמאות למה שקורה בעקבות חברה מעורבת.

בע"ה

ואתה בדיוק ההפך.

בכל מקרה אני לא יודעת מה איתך, אני הולכת על פי ההלכה.זה הכל.

צדיקההההההההההה שכמותך.

אחח רבנן,איזה דור התחיה יש לנו כאן בהתגלמותו!

שבעד התנועה,לא רק בעד
מעודד אותה!
הוא כביכול אומר שכרגע בנ"ע פועלת נכון

אני לא אמרתי שנכון חברה מעורבת,ובטח לא לכתחילה
אבל וודאי שלא צריך לסגור את התנועה (או ר"ל להקים תנועה אחרת)
אלא לחזק אותה!

עכשיו אתה רוצה הוכחה שהרב דרוקמן חלק מהתנועה,מעודד אותה ושמח בה?
תבקש,יש לי מוקלטת..

דווקא כשרב מתיר משהו ואני בקטנותי שלא מבינה את כל הפסיקות,ההיתרים,ישאל מה נשגב ממני ולא מה נסגר עם הרב הזה?!?!
בטח לא רב ענק כמוהו.

ואומרת שקונטרקטית, התירו כדי שחלונים לא יפלו וכד' זה משהו אחר ושוב אומרשמדברייך היה נשמע שהרבנים מתירים חברה מעורבת בניגוד גמור לרמב"ם ושו"ע זה מובן .

וכן אם רב מוחק דברים משו"ע ואומר פסק שונה הוא צריך להסביר את עצמו לא אני שכותב את מה שהשו"ע פוסק.

גם רב ענק לא יכול לשכתב את השולחן ערוך!!!

אני כ"כ לא מדברת על חילונים,אלא על דתיים.
כאלה שלומדים בממלכתי ובישיבות תיכוניות
אותם חבר'ה שיכולים להביא פירות מדהימים לעמ"י!

אם אתה בטוח שאתה מכיר את כל ההיתרים,את כל הפסיקות,את כל השיטות של כל פסקי ישראל בכל דורתיהם אשרייך
אני לא,לכן גם אם אשמע שרב התיר משהו,לא אחלוק עליו אלא אדבוק ברבי.
מי שצריך להוכיח רב שכביכול מוחק משהו מהתורה,זה מורו ורבו,ולא פעוטה כמוני.

כן ודאי שיש כאלו אל הראתי לך כמה 'פירות מדהימים' יש בדרך..

אבל כן בעניין תנועת נוער מעורבת קראתי המון חומר הלכתי.

לא חלקתי אלא דבקתי ברבי שדובק במרן רבי יוסף קארו.

לא הוכחתי רב חלילה, אלא כתבתי שאם רב כותב בניגוד לשו"ע חובת ההוכחה היא עליו ולא עלי.

אבל אני לא למדתי בבית ספר דוס (בהתחלה כי ככה התאים לי אח"כ כשכבר לא התאים ונרשמתי לכפר פינס החלטנו 4 בנות להשאר בבית ספר באידיאל!)

וצריך להבין שאם לא היתה בנ"ע,הנוער שלנו היה מקולקל פי כמה וכמה
נכון אין לי ספק ואני לא עיוורת,יש גם חבר'ה נורא טובים שמתקלקלים
אבל זה לא הרוב וזה לא קורה בשיטתיות.

הפירות המדהימים שדיברתי עליהם,זה הילדים של כל אדם.
והפירות האלה יכולים לצאת מכל הנוער שיש בבנ"ע.
ואם כבר עוד פירות מדהימים שבנ"ע עשו
אז בנ"ע הקימו את גוש אמונים-הגוש שהקים את גוש עציון וכו'
בנ"ע הקימו את כל הישיבות התיכוניות,מתוכן גם האולפנות
אח"כ בנ"ע בועידה שנתית הגיעה לכנסת עם הצעת חוק ישיבות ההסדר!!!

וזה רק המעט דברים שבנ"ע עשתה ב30 שנה האחרונות,מתוך פועלה של 80 שנה רצופות!!

לי מספיק לשמוע בכל מקום שאני עם חולצת תנועה,אנשים שאומרים לי
אתם הנוער הכי אידיאליסט
אתם העתיד של המדינה
אם הבן שלי יחזור בתשובה אז שיהיה בנ"ע זה טוב

בסיבוב בכותל עם חולצת תנועה פנו אליי אנשים שאתפלל עליהם
לא בגלל החצאית או הנעלים או הפנים שלי
בגלל החולצת תנועה שמסמלת אצל כל עמ"י משהו מלא עוצמה ועוז!
משהו שכל עמ"י יודע עליו!שהוא קיים ופועל ועושה!
והנוער שבו נוער מדהים!!

זה קידוש ה'!
אז אפשר להסתכל בצורה מצומצמת על ההפרדה שעדיין לא הגענו אליה ובעז"ה היום כבר התנועה שואפת ומקדמת את כולם לשמה.
ואפשר להסתכל ולהגיד,יש פה תנועה עם כוחות מטורפים,בואו ניהיה חלק ממנה,חלק חזק וסוחף כדי לתקן אותה!
(ואם זה נשמע לך קלישאה זה הזמן להפסיק להגיד עלינו לשבח או לדלג על "לתקן עולם במלכות שדי")

ויש משהו מתבקש עכשיו (הדיבור על בנ"ע נותן בי תעצומות נפש אדירות..)
אז......בברכת חברים לתורה ועבודה ;)

אתה נותן נתונים לא מבוססים אלא על סמך תחושות בטן בלבד.

עובדה היא ש"לא נחשדו ישראל על משכב זכור" ולכן אין איסור ייחוד עם זכר, וגם לא יצוייר שמה שאתה אומר נכון (מה שלא הגיוני מכיוון שהחברה החילונית המעורבת למהדרין מן המהדרין מצמיחה הרבה כאלה ממה שתארת) אז אתה מציעה להתחמק מעברות ע"י ביצוע עבירות יותר חמורו? אתמה. 

תפילה היא "מותרת" ע"פ ההלכה ואף רצוי'ה ומצווה וחברה מעורבת אסורה, מה לעשות ההשוואה לא תופסת ולא נכונה. 

ואגב מספרים על רשע מרושע שנפטר מהעולם ומה לעשות היו צריכים להספיד אותו, אז הרב חשב וחשב ולבסוף אמר: "היהודי הזה נזהר כל ימיו ואף פעם לא הרהר  בד"ת במבואות המטונפים...

 אני לא לוקח נפילה בודדת ועושה ממנה עניין (יש המון סיפורים כאלה אם רק תחפש) , לחלוטין לא, אני מכיר אישית סיפורים שלא הסתיימו בזה  אלא המשיכו והגיעו כמעט  ל"תחנה האחרונה" ואף כאלה שהגיעו ל"תחנה האחרונה" אם אתה מבין למה אני מתכוון.

ובקשר לפורום בנ"ע לא התכוונתי להתסיס, אלא רק לפתוח דיון על האבסורד כיצד חברה שמתיי'מרת לקרא בשם השם פועלת כך והראתי לאן זה מוביל.

_______

אגב, חבל מאד על אנטי דמוקרטיה שנקטת כולה פתחתי דיון ואז מה אם הנושא טעון ומנהל העל אינו מסכים עם תוכנה.

1) הרב שרלו לא מובן לחלוטין, הוא כותב שמציאות של איסורים תציל אותנו מאיסורים. סו? הוא דעת יחיד שלא מסתמך אלא על דעתו בלבד וגדולי הרבנים  חלקו עליו והוא נסמך על כתפיו בלבד.

2) זה עדין לא תשובה כי אתה כתבת חברה נפרדת=יהיו שם "חובבי מינם" ואני הראתי שבחברה החילונית (אגב אני שונא את המושג הזה ומעדיף את "מאמין לא פעיל" של גיא מינץ) שלא חשודה על הפרדה שיוצא ממנה "חובבי מינם" ולא באופן שולי.

3)צודק, התבלבלתי לרגע והחלתפתי בין שני האיסורים (שאתה אומר את שאני אמרתי ואני הפוך) אבל עדין מה אתה בא להגיד שנפתור בעי'ה ע"י בעי'ה אחרת?

4) בודאי שיש איסור וזה שכך מתנהל העולם אני יכול לתת לך דוגמאות רבות לעיוותים שיש בעולם ועפ"כ לא נגיד ככה מתנהל העולם, לפחות לא ברמת האידיאל שהרי: "יתרחק מהנשים מאד מאד"  ו"אל תרבה" ועוד מקורות יותר רצניים ואם תגידו ארחיב.

זה שהעולם מעורב אינה הוכחה לצדקת הענין כנ"ל.

5)לא באתי להתריס אלא לשים 'מראה מול העניים' ולפתוח דיון חבל על הצמצום בשיקול הדעת שלעיתים הודועות חמורות בהרבה מושארות, חבל.

נו באמת...

אתה מסחק מעצמיך שבגלל שאסור מעורב ילכו לבני מינם, שוב ניחוש שלך בלבד, התורה אוסרת את זה ואת זה ו"לא נחשדו בנ"י על משכב זכור" ואין איסור יחוד עם זכר, התורה ידעה שאפשר להתמודד   עם המעורב ולא לפנות לסטיות אחרות ולא, בחברה החילונית זה לא בגלל פירסום זה בגלל שאין יארת אלוקים ושיש לגיטמציה לפריקתצ עול ולעשות מה בראש זה הכל.

חברה מעורבת אסורה נקודה.

בע"ה

ואני חייבת ללכת לכנס!!

אז אולי תחכו לי?

סתם, יש לי עוד מלא מה להגיב.בהמשך בע"ה..

הרב קוק לחם על כך שבגימנסיה הרצליה תהיה הפרדה בין בנים ובנות והוא כתב על כך "רוח ישראל לא יוכל לסבול שישבו יחד בבית ספר אחד בחורים ועלמות, בוגרים. חשים אנו את כל ההשחתה של רוח הטהרה והמוסר המוכרחת לבוא מסדר כזה".

הלוואי שנשמור על הדברים הנ"ל במסגרות תורניות.

הדיון פה הוא לא על בני עקיבא אלא על החברה בכלל.

גם בבני עקיבא התייחס הרב לכל העניין כבדיעבד לחלוטין וכך גם הרב צבי יהודה זצ"ל.

אפשר להביא המון ציטוטים אך אכמ"ל.

גם את אמרת שלכתחילה צריך חברה נפרדת. לא?

פרט שלא מעיד על הכלל.

הייתי מתה להיות מדריכה ולהגיע למצב כזה. הלוואי.

אין מצב שאני מדמיינת את עצמי במצב כזה היום עם בחור.

יאללה. אשרי אני שבזכותי הפורום עכשיו יתעורר לחיים.

קדימה תגיבו. תטילו כידונים ומילות נחמה ותקווה.

אך לחלוטין לא קשור למה שכתבתי.

בכל אופן שיהיו לך שקים של הצלחה וסיעתא דשמיא!!

אבל כשאני חייתי בחברה מעורבת המצב היה קטסטרופה גם מבחינת זוגות נשואים. כשאני מסתכלת על הדיון שיש פה יש לי 2 מסקנות:

 1) עמית-טליה נפגעה בשביל כל בנ"ע - מתוקתי אם את בתנועה אז תעשי שם את שליחותך אבל אל תשכנעי אחרים לעבור  לדבר שהוא במקום מסויים היפך מה שכתוב בתורה(גם הרב נריה הקים את התנועה כי זה היה צורך השעה לפני 70 שנה כאשר תנועת ההשכלה השתוללה וזו היתה הברירה היחידה למשוך את בני הנוער של אז, אבל מאז עברו הרבה מים בירדן, ואם ראשי התנועה היו משכילים לראות את הנוער של היום שהוא הרבה יותר דתי, היו מפרידים את התנועה הזו, כי זה היה רצונו מלכתחילא של הרב נריה,כי ככל שדורשים מבנ"א יותר כך הוא עושה יותר) 

2) החברה הדתית- שנולדה ככה לא מעריכה את מה שה' נתן לה נפרדה זה הדבר הכי מדהים בעולם היא תמיד מנסה להיראות ליברלית ומהצד החילוני שהיה בי פעם זה נראה רע, כ"כ רע.

ועוד דבר לעמית: כתבת שבסניף המופרד היתה בעיית צניעות- נגיעה חיבוק או מה שלא תירצי להזכירך יש סיפור בגמרא גם על תנא שכמעט נפל בדבר גרוע הרבה יותר, ועד שלא צעק אש בבית רבי ובאו תלמידיו להצילו יצר הרע לא עזבו, ותאמיני לי הוא היה צדיק יותר ממני ומכולם פה........

אז שיהיה בהצלחה.............

אני לא נפגעת בשם כל בנ"ע,אני גם לא הייצוג של בנ"ע.
אני יודעת שמה הביא אותי למה שאני היום (וב"ה אני גאה במה שאני היום) זה בנ"ע.
אני יודעת שמה שהביא את חניכים שלי מחבר'ה שמקללים,מרביצים נוגעים בבנות,לבחורים שחושבים על איפה להכניס עוד לימוד גמרא
זה לא אני,ולא המדריך שהיה איתי,אלא בנ"ע!!!
אני יודעת שרוב הנוער היה חייב את אישיותו הוויותו החיובית,לתנועת הנוער הגדולה במדינה!!!
ועובדה היא,שאחים של חניכים שלי הדרדרו למקומות של סמים,אלימות,בתי מעצר.
וחניכים שלי שהצליחו בחסדי ה' להקלט ולהתפס היטב בבנ"ע ניצלו מכל זה!!
אז ראשית זה "דע מאין באת".

שנית-עובדה היא שהרב נריה לא הקים את בנ"ע,אלא היה פעיל גדול בה.
ואיך את בכלל יכולה להשוות תקופה של התחלת ההשכלה,לתקופה הנוכחית שהיא משתלטת על כל העולם בצורה מקיפה הרבה הרבה יותר!
ואם אז זה היה להציל מההשכלה ומהתבוללות,וודאי שהיום זה כך פי כמה וכמה.

אם היו מפרידים סניפים בבנ"ע,הסניף היה דוס
אבל עם 30 חניכים.
ולמה לנו ללכת רחוק?קחי כל עיר חוץ מקרית משה אריאל שמה זרעונים קטנים לעומת סנפי בנ"ע!!ראשון לציון,פתח תקוה,ירושלים,כל עיר!!
להתעלם מהמצוקה של הנוער ולדאוג לשמירת העיניים שלנו זה נפלא!
אבל אל תתתאכזבי אם חיילים יגרשו אותך,אם יבחרו שוב ושוב מפלגות שמאלניות,אם יהיה בג"ץ מושחת ומרושע.האשמה היא עלייך.(קשה לשמוע אני יודעת,אבל זה המציאות)

ואם גם תנא התמודד בקושי רב עם יצר הרע,כיצד יכולים לתת דוג' לילדה צדיקה וגיבורה שנפלה,ועוד להאשים תנועת נוער שלמה???


ד"א כשבאים לויכוח באים עם טענות וידע ולא עם הפרחות באויר..

שוב פעם הצורה שאת מביאה את הטענות נראת כפגיעה אך לא נתווכח על העניין.

בקשר לרב נריה הוא אמר את זה מפורשות לרב אחר ששאל אותו למה הוא בנה תנועה מעורבת? וזאת היתה התשובה.

לא אמרנו שב"ע לא עושים דברים גדולים הם עושים וכל הכבוד להפ רק אמרתי שגם אפשר חנהוג במה שמכונה מנהג חסידות ולעשות את הנדרש לעשות תסכימי איתי שעדיף ללכת 100% על פי תורה ולא רק 80/90% .

ובקשר לתנא הגדול שבקושי התמודד עם האש שהיתה בביתו- אז איך אנחנו יכולים להכניס את ה"אש" הזאת אלינו ולהגיד לנו זה לא יקרה. זו היתה הכוונה.

מקווה שהבנת.

שבשלום

שתנועה עם מגוון דעות כוחה רב יותר או תנועה בעלת קו חשיבה אחיד לפחות בתחום הדתי (שעליו אני מבינה מדובר)?

מהיא כזאת חברה מעורבת כן או לא?

ואני מהנסיון חיים שלי אומרת לא.

מכיוון שממה שעברתי ומה שאני יודעת על חברה מעורבת הוא מאוד לא נראה טוב לחיים בריאים ותקינים

את מהחינוך שלך אומרת כן- זכותך זה החינוך שלך ואת חושבת שהוא הכי טוב אין לי בעיה עם זה.

כל הבעיה התחילה כשהתחלתם להכניס את ב"ע לתמונה אפחד לא דיבר עליהם ולא יצרא נגדם בסה"כ יצאו נגד הענין של חברה מעורבת. ונכון שיש בב"ע את סניפיה המעורבים אבל לא זאת היתה הנקודה.

באו להגיד כאן דבר שהוא נכון לענ"ד שללכת עפ"י תורה גם בדינים של ייחוד וצניעות עד הסוף זה המצויין התכליתי והטוב אבל ישנם כאלה שרצה ה' והם יכולים להגיע רק דרך נגיד ב"ע למצב של תורה בכלל (כמו שכתבת על החניכים שלך)האז גם זה טוב לא הכי טוב אבל משם אפשר להמשיך הלאה ולהתחזק. וכמו שאמרתי בהתחלה את צריכה לעשות את שליחותך שם כי זה באמת מתאים לנוער שאם אין לו את זה לא יגיע לשומקום אבל את לא יכולה להגיד שאלה הם דרישות ההלכה ב100% .

מקווה שהבנתותי נכון.

ואמרתי לך לעיין שם...........

לונרא אני שמחה שלפחות גילינו שיש לנו את אותו עניין ואנחנו בעצם אומרות כמעט אותו דבר

ואגב זה לא בועת הסתגרות כל אחד והכח שה' נתן לו

שבשלום

גם בצבא וממילא גם בהצלת נפשות של ממש בתנועות נוער לא דוסיות.

ההבדל ביני לבינך,שאני האמנתי בזה והלכתי אחרי זה,וב"ה הצלחתי לראות למה זה נכון.
אתה לא ראית לא זכית לראות ולכן הדעה השתנתה..

הם לא יכולים להגיד בניגוד להלכה!!

מה הקשר לצבא?? בצבא לא חוטאים (כלומר זו לא המשימה)..או שיש הלכה חדשה (מה גם את זה מוכרים בחנות של הכל שקל וחצי?? ) 

גם בבנ"ע זאת לא המטרה!
המטרה היא אחרת לגמרי!

ובצבא חוטאים,לפחות ניתן לחטוא בקלילות.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.