למשל, עלייה לרמה.
יש כאן 2 נקודות.
א טקטית אמיתית. אם הרב ליאור והרבה רבנים אחרים אוסרים קצת קשה להתיר (גם אם הלכתעת לדעתנו מותר לכתחילה) כי אחד הטיעונים שנשמעים כאן הרבה הם"סומכים על הרב ליאור/הרבה רבנים בקשר לעצם העליה וחולקים עליהם באיך לעשות זאת. " אז גם אם הלכתית מותר טקטית זה בעייתי.
באם יש ספקות הלכתיים שלגביהם רוב המתירים עליה אוסרים את הדבר הספציפי הזה אך אנו נעשה אותו יווצר מצב בו נתנו פתח למתנגדים להראות שמביאים לידי עבירה.
נקודה שניה, אז אולי לא נעלה בכלל להר?הרי זה המצב שהיה בהתחלה. שהרבה רבנים אסרו את העליה אך תמכט בבניית ביתכנסת במקום מסויים. אם היינו הולכים עפ מה שכתבתי קודם אז לא היו את כל הרבנים שמתירים היום.
עצם השאלה היא האם בפסיקת הלכה יש להתחשב בהשלכות הטקטיות של המאבק... (לא האם זה יגרום לאיסורים, אלא האם זה יביא ליותר או פחות עולים)
בעיני יש הלכה ויש למעשה. ונראה לי נכון להפריד בניהם.
(אגב לפני מספר שנין דיברתי עם הרב ליאור לגבי עליה לרמה בצםון להתיר והוא אמר לי נכון להלכה אך לא למעשה)
וכאן זו מחלוקת עקרונית כללית.
החשבונות שעשו כאן בספירת רבנים לכל צד הן אינם נכונים.
אם סופרים רבנים אז תכלס אסור לעלות להר... מה פתאום סופרים רק את הרבנים ש"איתנו"? אז האחרים לא סופרים רבנים אחרים שאוסרים עליית נשים.
מה שאני בא להגיד זה שאם הרב ליאור ורבנים אחרים הין אומרים שאסור לעלות הךכתית היה לטיעון הזה הרבה מקום. אך כשהטיעון הוא רעיוני טקטי אני מבין (גם אם לא מסכים. לגמרי) את מי שהולך אחר הרבנים המקלים. כי תכלס זה בדיוק הסיבות של רוב האוסרים (הרב עובדיה ודעימיה) לאסור עליה להר. אז אם הסיבה הזו לא חזקה אז היא לא חזקה.
יש כאן 2 נקודות.
א טקטית אמיתית. אם הרב ליאור והרבה רבנים אחרים אוסרים קצת קשה להתיר (גם אם הלכתעת לדעתנו מותר לכתחילה) כי אחד הטיעונים שנשמעים כאן הרבה הם"סומכים על הרב ליאור/הרבה רבנים בקשר לעצם העליה וחולקים עליהם באיך לעשות זאת. " אז גם אם הלכתית מותר טקטית זה בעייתי.
באם יש ספקות הלכתיים שלגביהם רוב המתירים עליה אוסרים את הדבר הספציפי הזה אך אנו נעשה אותו יווצר מצב בו נתנו פתח למתנגדים להראות שמביאים לידי עבירה.
נקודה שניה, אז אולי לא נעלה בכלל להר?הרי זה המצב שהיה בהתחלה. שהרבה רבנים אסרו את העליה אך תמכט בבניית ביתכנסת במקום מסויים. אם היינו הולכים עפ מה שכתבתי קודם אז לא היו את כל הרבנים שמתירים היום.
עצם השאלה היא האם בפסיקת הלכה יש להתחשב בהשלכות הטקטיות של המאבק... (לא האם זה יגרום לאיסורים, אלא האם זה יביא ליותר או פחות עולים)
בעיני יש הלכה ויש למעשה. ונראה לי נכון להפריד בניהם.
(אגב לפני מספר שנין דיברתי עם הרב ליאור לגבי עליה לרמה בצםון להתיר והוא אמר לי נכון להלכה אך לא למעשה)
וכאן זו מחלוקת עקרונית כללית.
החשבונות שעשו כאן בספירת רבנים לכל צד הן אינם נכונים.
אם סופרים רבנים אז תכלס אסור לעלות להר... מה פתאום סופרים רק את הרבנים ש"איתנו"? אז האחרים לא סופרים רבנים אחרים שאוסרים עליית נשים.
מה שאני בא להגיד זה שאם הרב ליאור ורבנים אחרים הין אומרים שאסור לעלות הךכתית היה לטיעון הזה הרבה מקום. אך כשהטיעון הוא רעיוני טקטי אני מבין (גם אם לא מסכים. לגמרי) את מי שהולך אחר הרבנים המקלים. כי תכלס זה בדיוק הסיבות של רוב האוסרים (הרב עובדיה ודעימיה) לאסור עליה להר. אז אם הסיבה הזו לא חזקה אז היא לא חזקה.
).