..לפחות בחלומות.

אז במוצש החלטתי שיהיה שבוע טוב.

וקמתי בבוקר ובאמת היה טוב.

והגעתי לאולפנה.

והיה טוב.

ואז היא באה.

ואמרה שהיא רוצה לדבר איתי.

'היא' אחרת לגמרי, הפעם.

אז באתי.

והיא אמרה שהייתי ניראת לה עצובה.

ביום חמישי.

דווקא ביום חמישי הייתי שמחה, יחסית.

הצלחתי, בשלב כלשהו, להיות שמחה.

וזה היה בשלב שהיא ראתה.

אז זה מוזר.

אבל בכל מקרה הגעתי למסקנה שהיא פשוט שמעה שאני נראית עצובה,

ולכן זה כל פעם נראה לה ככה.

כי זאת כבר לא פעם ראשונה.

זה רק ניחוש.

כי אני יודעת שאני באמת לא יודעת כלום.

אז הייתי נראית לה עצובה.

והיא רצתה לשאול למה.

ואם קרה משהו.

ואם אפשר לעזור.

והיא כל כך חכמה יאבללה.

היא די קראה אותי.

דיברתי איתה על הכל חוץ מעל ה'עניין' עצמו.

וזה היה טוב.

והיא שאלה שאלות כל כך מדויקות.

ויש בה תמימות מדהימה.

וטוב.

ויושר פנימי.

ועיניים לוהטות.

תמימות טובה.

לא במובן הפשוט של המילה.

היא שאלה אם אני מרגישה שיש מישהי משם שאני מרגישה בנח לדבר איתה.

בלי לחשוש שישפטו אותי.

והיא שאלה עליה.

היא אמרה,

שאי אפשר לחיות ארבע שנים במקום 

שבו אין לי עם מי לדבר.

ובכלל,

שהסיבה שבגללה אנחנו לא חיים כל אחד על אי בודד,

היא כדי שנחיה ביחד.

שלא סתם יש מסביבי אנשים,

אלא כדי שיהיה לי קשר איתם.

שאלו אנשים שאני יכולה וצריכה לדבר איתם, ולשתף ולספר ולשמוע.

והיא אמרה עוד המון דברים חכמים.

וגם סיפרה לי. על זה.

וזה כל כך מדהים.

ואיך היא ידעה שזה יהיה לי טוב לשמוע את זה.

אין אצלה משחקי כבוד.

היא פשוטה, היא טובה.

וזה הביא אותי אחר כך לתובנה חדש וחשובה מאוד.

נקודה למחשבה.

וזה פתח הרבה.

ועשה סדר בראש.

קצת.

עוד אין שום החלטה ברורה. נראה.

 

ויצאתי משם ונגמר לי האוויר.

ורק אז קלטתי כמה אני מפגרת.

שהייתה לי וואחד הזדמנות ולא ניצלתי אותה.

אוף.

אם הייתי יודעת מראש את כל הדברים שדיברנו עליהם,

פלוס קצת זמן למחשבה עם עצמי,

הייתי מספרת. בטוח.

אבל לא סיפרתי. כי לא ידעתי.

עכשיו לפחות אני יודעת שיש לי אותה.

ובזכות הדבר ההוא שהיא אמרה,

גם אומץ לקום ולעשות.

נס.

 

 

והמשיך שבוע רע.

וגיליתי את המקום ההוא.

וזה דווקא היה טוב.

אני כל כך אוהבת לבד.

חבל באמת שאין לי איזה אי בודד לברוח אליו.

וקרה לי נס שם.

ואני מקווה שאין דברים שהן לא סיפרו לי.

 

 

והסתיים שבוע יחסית טוב.

אפילו יותר מיחסית טוב.

טוב.

 

ואחר כך, היה לי דיבור איתה של כמה דקות.

לא אישי בכלל.

והיו שם עוד בנות.

אבל הבנתי מזה.

שאני חשובה לה.

ושהיא חושבת עלי.

ואכפת לה.

היא מסתכלת עלי.

וזה עושה לי טוב בלב.

 

 

 

עמדתיxmasterx

הבוקר בתור למוסד הקפאין כמו איזה עלוב חסר אופי

לפניי בתור עומד מישהו עם חולצה שכתוב עליה בענק "ואהבת לרעך כמוך זו לא רק סיסמה זו דרך חיים"

שתי דקות מאוחר יותר כשהבריסטה החמודה התבלבלה במשהו עם הקפה שלו הוא לא הפסיק להשתולל עליה, עצבני

פתח במונולוג שהרעיד את המקום עם כל האיומים הקבועים שלא התעמקתי בהם.

אני אספתי את הקפה שלי ולא יודע למה עלה לי המשפט של ניטשה על הנוצרי היחיד מת על הצלב.

כל השאר הם סתם סמרטוטים שמנסים לאמץ אידיאל חיים נשגב כשבפועל כלום לא קורה.

כל זה בלי קשר לדת, העוקץ יהיה מובן תמיד.

החיים לא משעממים לרגע כצופה מהצד אז בטח כמשתתף

לפחות נהנה מהם בקטע מהותי

היום שהבנתי את האבסורדxmasterx

כשהגעתי בוקר אחד לעבודה. בכניסה לחניה בדרך כלל יש זיהוי ופתיחה של השער לפי הרכב.

אותו בוקר לא קרה כלום. אני עומד שם עם הרכב וכלום. מאחורי מתחילות להגיע עוד מכוניות ומתחיל להיות עצבני, מתח באוויר.

אין שומר

אין נציג

אין כפתור לשוחח עם אף אחד

כלום

מתחילים לצפור מאחורה כל המניאקים והמכונה בלאקוניות מודיעה שאין זיהוי.

לזה בדיוק היתה הכוונה באבסורד של הקיום כאן

כשכולם צפרו והתעצבנו וכבר ניגשו אני חייכתי קצת מחוסר האונים הקולקטיבי מול האדישות של היקום.

למה בסך הכל ציפינו? להגיון פשוט

רק להיכנס לעבוד

רק להחנות

להגיע למלא את חובתי הגברית בפרנסת הבית והמשפחה

ומולי יש שתיקה

אפילו לא התנגדות אקטיבית רק אדישות ושתיקה

אטימות

מספיק זה בשביל למלא את הלב והראש

המערכת תמיד תיתקע התגובה שלנו זה כבר משהו אחר

אבל לפני שאיהפך למטיף דביק ומורם מעם אציין שכמובן קיללתי את המכונה המ*#%&ת ודי נהרס הבוקר

יש לדמיין את סיזיפוס מאושר

כל פעםxmasterx

שאני נכנס בבוקר למשרד

הריטואל הקבוע של הנחיתה, לאט, לפני הכניסה לעבודה

גולל קצת

חושב

כותב לפעמים או קורא

ואז פותח את המחשב

מסך בית של נופים ציוריים בצפון פרובאנס, טאצ' של AI שרק מעצים את החוויה.

השלווה והרגש

רצון לפתוח בחיים חדשים, חלומות ממלאים את הראש

ההכרה חולמת ומתפרעת עם הדמיון באיזו עיירה רחוקה

שקטה

עם איזו מקומית חמודה ומשפחה כפרית

מקצוע מקומי

טכנולוגיה ממש בקטנה אם בכלל

קמים לזריחה ישנים בשקיעה

בית קטן

חצר גדולה

הכל בטבע

גינת ירקות

ובכלל הכל כמו בסיפור שהצילום מספר באלף מילים או יותר.

הראש ממשיך לטייל לבנות עולמות ולהחריב

ושוב

ואז בבת אחת בלי הכנה מוקדמת העכבר זז

הכניסה למחשב מבוצעת

ואני מוצא את עצמי מול טבלאות אקסל

מספרים

במציאות אפורה שהיא בעצם המציאות של כולם.

גם של ההיא מהכפר הרחוק בסקוטלנד או לא יודע

שרוצה לעבור לעיר

לחיים נוחים

למשהו אחר

שפותחת את המחשב שלה או מה שמצית לה את הדמיון למציאות אחרת

טכנולוגי יותר או משהו אחר

זה תמיד שם

מזל שיש הרבה עבודה אחרת הראש באמת היה משתולל לי כשהוא לא עסוק

תכבד העבודה

איזה זמניםxmasterxאחרונה

הכל מבולגן

ואינטנסיבי

להוסיף לזה תקופת בחירות וסיר הלחץ הזה יהפוך לפצצת מימן שלא נבראה

לדעתי צריך להוציא את המזגנים מחוץ לחוק או שחבורת לודיטים יורידו את החשמל הכללי

עם החום הזה נראה מי חזק מנטלית

מוסרית

שולט בעצמו ובכלל

אבולוציה של החזק שורד רק בהיבט קצת אחר

נשמע כמו סיפור שהיה שם בצל את 1984

קקוטופיה כזאת שתוביל לאפוקליפסה

ואז המשיח בטח יגיע

יש משהו באוויר

מריחים

רק שיהיה טוב

עד מתיאוי טאטע!

תתזית שמן ודבשאחרונה

רק ותיקים יכולים להגיד את זה.

..זית שמן ודבש

אולי בקרוב. ואולי בככל לא.

לא כל סיר לחץ מתפוצץסיר לחץ

אבל מה שיש בפנים מצטמק ורע לו

..דף תלוש
עבר עריכה על ידי דף תלוש בתאריך כ' באב תשפ"ו 19:29

You're not crazy

Here's the proof

So why this is so hard for me to process

It came from nowhere without warning or explanation

I'm pretty sure he wrote ptsd

And today she wrote cptsd

And it's good. But why I'm overthinking about it

You never spoke about it

And it exists anyway

Because it's obvious

And finally someone noticed and believes you

So it's good

Why are you so difficult girllll

Pff

Everything is too much right now

Can I run to the ocean please

I need nature and them in my hands and a hug but maybe that is not a really good idea

Today during the session suddenly the computer made a loud noise and I jumped

I hate this

My body reacts to everything immediately and with strong reactions

And it controls me

And it's fucking sucks

And painful in so many ways

I need to sleep for at least two years

Maybe that would help somehow

Wake me up when everything will be okay

?Ok

..דף תלושאחרונה

בואי נחליף את המילה יציבות

עם המילה ביטחון

טו באבxmasterx

איזה חג

אפשר למדוד איתו כל כך הרבה

אז עבר נכון אבל עדיין

עברתי באותו יום ליד דוכני פרחים שיש רק ביום שישי

מלא ורדים ומבצעים על לבבות

מקווה שהם יקנו רק מספר אי-זוגי של ורדים ולא 13

כולם מחזיקים ידיים

אין טיפת פאסון רק תחרויות סמויות

נכנס לפיצוציה אנונימית עם אור לבן של פלורסנט דהוי

לפני בתור חייל שמחזיק קופסת שוקולד מלב ונראה אבוד

הוא שואל את המוכר אם יש לו כרטיס ברכה מוכן לקנות

המוכר, איזה גבי עם זיפים קול צרוד וגורמט, פותח מגירה ומושיט לו בריסטול לבן מקומט

קח תכתוב לה ברכה בעצמך

אם היא אוהבת אותך היא תרצה את זה יותר מאיחול מוכן שתקנה באיזה חנות.

האבדון מעולם לא היה כל כך ברור

עצות לאהבה מהפיצוצייה של גבי בדוק ומנוסה

יצאתי משם עם מה שהייתי צריך כשהחייל יושב בחוץ על ארגז הפוך מגרד בראש וכותב סרנדות שלא היו מביישות את פול ורלאן

ואניxmasterxאחרונה

אני הסתפקתי במחווה בסיסית של סידור הבית

שחרור שלה למה שיבוא לה

לקחתי את הילדים

מה צריך יותר מזה

מה יש לעולם להציע ששווה יותר מזה

אולי מלא בירה עם גלן מורנגי להמשך הערב

הניסיון זה המורה הכי טוב

להיות חכם לא צודק

..דף תלוש

Eventually I'll bleed to death

--מחכה לרחמים~

את לקראת סיום

עוד קצת ואת אחרי זה

נכון

מיצית מזמן

את לא יודעת מאיפה להתחיל להסתכל על זה

זה מתסכל אותך

את עסוקה בהישרדות

אז מה זה משנה הדברים האלה עכשיו?

נכון

אבל בבקשה

אל תוותרי עכשיו

קחי עוד נשימה

עוד שנייה

תעשי את זה

אל תוותרי עכשיו

אני יודעת שאת כבר מזמן אחרי הקצה

אני יודעת

אני יועדת שכבר לקחת נשימה יותר מדי פעמים

אני יודעת

אני יודעת שכבר נמאס לך

את על המיכל הרזרבי

אין לך מאיפה להביא עוד

אבל בבקשה

בבקשה

תתאמצי עוד טיפה

בבקשה

עוד 3 עבודות

זה הכל

אל תוותרי עכשיו

הכל סוער ולא יציב

אז בואי

בבקשה

בואי תסיימי עם זה

בבקשה

אולי יעניין אותך