וסובר שעוגיות 'פפושדו' ודומיהם ובקיצור: כל 'מצה עשירה' בימינו - הינם חמץ גמור ממש, ואין שום היתר לאוכלם, גם לא לילדים קטנים, וגם לאחר הפסח אסורים באכילה, משום 'חמץ שעבר עליו הפסח', ויותר מזה: הקונה עוגיות אלו הינו 'מסייע בידי עוברי עבירה' משום שכך הם יצטרכו למכור בכמויות גדולות יותר, ועל מצה עשירה אומר הרב מרדכי אליהו שליט"א: למה נקרא שמה עשירה?

מפני שמעשירה את בעלי המפעלים המייצרים אותה, ומשום שהיא 'עשירה בעוונות'.

על כן, אם אנשים חוששים מכל פירור חמץ שאולי יהיה בביתם, איך לא יחששו מלאכול חמץ ממש בפסח ???

שומר נפשו ירחק מהם, ויזהיר אחרים על נושא זה - ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כימי נהר.

(אם מישהו יכול להעלות קישור לשיעורו השבועי של הרה"ג שמואל אליהו, שהאריך בנושא האיסור בשיעורו האחרון - זה יהיה מאד לתועלת הציבור. אני פשוט לא הצלחתי להעלות זאת).

טוב אז בא נתחיל בזה שאני אוכל מצה עשירה של פפושדו וגטניו לפני אחרי וגם בפסח ממש!!!!!!! אני פשוט חי על זה בפסח!!

אני תושב העיר חולון ומורי ורבי הוא רב העיר הרב אברהם יוסף שליט"א וכידוע הוא זה שנותן את הכשרות על המוצרים האלו(רבנות חולון), אז קצת דברים על המוצר:
-המוצר עשוי מ100 אחוזי יין(ולא, הם לא קונים מבקבוקים שבהם יש מעט מים, הם עושים הזמנה  מיוחדת של יין 100 אחוז, הכל בבדיקה קפדנית)
-את המכונות מנקים ביין 100 אחוז(כן כן, בגלל זה המחיר שלהם כ"כ יקר!!)
-יש בו המוווון המוווןןן חומרות(אין לי הזמן לפרט)
-אין על זה מהדרין מסיבה פשוטה- זה עשוי מקמח "לא שמורה".

הרב עובדיה יוסף מעודד ותומך בבנו(אפילו מכריח) לעשות את המצות האלו, הוא אמר לו שהוא מזכה את הרבים, והוא חייב להמשיך לעשות את המצות האלו.

כל המידע שנכתב בהודעה זו הוא מבוסס על שיעורים ששמעתי(אני במו אוזניי) מהרב שליט"א.

אז כל מי שלא מעוניין לאכול- שלא יפסול אם הוא לא שמע את הצד השני ולא בדק את העניין.

קישורים בנושא:
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=101724

http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=113030

http://www.moreshet.co.il/web/shut/advancedSearchResult.asp?i=0&nop=20&WholeWord=0&aw=%EE%F6%E4+%F2%F9%E9%F8%E4&shut=&rabonim=10468&x=11&y=5

אני מאמין שיש להרבה מכם תגובות, אני מוכן לקבל בתנאי שלא יהיה אפילו לא בטעות נימה של זילזול ולו הקטן ביותר על רב כל שהוא!!!!!!!!! תענו בכבוד!!

שבוע טוב!!

אם היית אוכל מצה עשירה מאפה בית הייתי מאמין ש... ניתן להקפיד, שלא יתערבב כל שהוא מים לעיסה. "כלשהיא" פירוש שדי שניגבו יפה את הכלים. "כלשהוא" פירוש שבדקו יפה את כל המוצרים המעורבים בעיסה, לא רק את היין, וכו' וכו', מה שניתן לעשות בבית פרטי, וא"א להבטיח את זה במטבח ציבורי או במפעל, המנסה להגיע להספקים וכו'.

בעבר נהלתי מפעל מזון. ההשגחה קשה, והכל תלוי במשגיח במפעל, ולא ברב המכובד היושב במשרדו. והמלכה מרובה ובעל הבית דוחק, ...

כדאי להזהר.

http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=101724

הרב דואג להכל והוא מודע טוב מאוד מהו איסור חמץ בפסח, הרב הולך למפעלים המון ובודק הכל, הוא יודע על מה מדובר.

אני לא יודע כמה נסיון יש לך בכשרות. אני נהלתי מפעל מזון, וכלל לא חשוב מה הרב חושב, או מרצה, חשוב מה המשגיח עושה. במפעל שלי, היה משגיח מטעם רבנות גדולה בארץ, והמשגיח היה פעמיים בשנה בא למפעל, כדי להביא את התעודה לחצי השנה הקרובה, נוסע ברברס לרמפה ומעמיס ממוצרי המפעל, ונוסע הביתה.

אז הרב יכול להיות נהדר, אבל המשגיח קובע, לא הרב.

ולפעמים גם הרב המקומי לא נהדר. דוגמא, יש מפעל בתחום המזון, והיתה תביעה מהרב המקומי, שיהיה שם משגיח 24 שעות ביממה. והמועצה הדתית, קבלה מהמפעל 3 משכורות לחודש עבור ההשגחה, הרב המקומי החליט שהוא, ורק הוא ישגיח במפעל, ושלשל לכיסו את 3 המשכורות של ההשגחה.

מובן מאליו שהוא לא נכח במקום 24 שעות ביממה. כי הוא גם היה הרב של העיר הזאת. גם נתן שיעורים, וגם היה בבית\, מידי פעם. וגם אכל וגם ישן.

אז, אל תספר לי על גדולתו של הרב שליט"א, אלא על אמינותו ומסירותו של המשגיח. ובדברים רגישים מאד, שבהבדל קטן, כשר לפסח נהפך לחמץ, כדאי להזהר.

זה מה שאמרתי.

הרב הנ"ל גם פעל לתת כשרות ל'היתר מכירה' בניגוד לעמדת הרבנות הראשית בהרבה מקומות - ומי שבאמת חושב שלא נכנסה אפילו טיפה אחת של מים למצות אלו (למרות שהמציאות היא שאחוזים ניכרים מאד ממצות אלו הינם מים) - ולא אכפת לו מדברי גדולי הדור, ולא מעניין אותו שבפסח יש לברוח מספיקות ולא לחזר אחריהם - זו בעייה שלו בלבד.

העיקר שאנשים יהיו מודעים, ואם לאחמ"כ הם ירצו להכשל ולהכשיל אחרים - זה כבר עניינם הפרטי.

מצה עשירה - שכל אחד יעשה כרבותיו. מי שפוסק כגר"מ אליהו שליט"א, או אשכנזי שפוסק כרמ"א,  שלא יאכל. מי שפוסק כגר"ע יוסף שליט"א, שיאכל.

אם הרב אברהם יוסף התיר, ונותן את ההכשר שלו על זה, לא אמורה להיות בעיה. הרב בוודאי מקפיד על כל מה שצריך בשביל לא להכשיל ח"ו באכילת חמץ.

"השם הוא המלך!" - לא מעט מגדולי ישראל מתירים אכילת היתר המכירה כיום, ובלא מעט ישיבות אוכלים בדווקא היתר המכירה. אני לא מבין מה אתה רוצה. 

בקיצור - שכל אחד ילך אחרי רבותיו (כמובן רבנים שמוסמכים לפסוק ולהורות), וכל מי שיש לו בעיה - שיפנה לאותו רב, וידון איתו בעניין..

ושוב, כל אחד ילך אחר רבותיו.

חצוף! יש לך הסתמכות מאיפשהוא?! ואל תגיד לי שאתה מסתמך על דברי הרב יעקב יוסף שמסתמך כביכול על דברי אביו, כי אם תעיין בציטוט שהוא מביא מאביו תווכח לדעת שמרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שלח מכתב תשובה למפעל של עלית בבית שמש ששם הכינו את הביסקוויטים של "פתי בר" כשר לפסח, ושמו בהם מלח, ואז גערו בהם שזה ממחמיץ ואז זה חמץ, אז הם הפסיקו לשים מלח וכל הדיון היה על מה שכבר נאפה עם מלח ועל זה אמר הרב עובדיה שיש לצרף ספק ספיקא בשביל להתיר אותם, ובמחילה מהרב יעקב אך אין שום קשר למצות עשירות של חברת "פפושדו" ו"גטניו" שבהם אין מלח ועליהם הרב עובדיה סומך, ומתיר לאוכלם(אגב ההיתר הוא למי שנוהג לאכול מצה רגילה= לא שמורה, לכן זה לא עם בד"ץ), אז קל מאוד לצטט דברים כביכול ממרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שיחי' בלי להביא את כל מה שכתב שם.

בקשר להיתר מכירה-  אני מצטט מדברך:"הרב הנ"ל גם פעל לתת כשרות ל'היתר מכירה' בניגוד לעמדת הרבנות הראשית בהרבה מקומות " אשמח לדעת מאיפה יש לך מקור לזה שאסור "היתר מכירה", לפי רוב מוחלט של הפוסקים היום זה מותר.

בקיצור תפסיק לכתוב שטיות בגלל פוליטיקות וכו' אין לך אף מקור!!

כידוע, שר' משה פיינשטיין ע"ה התיר להשתמש בחלב עכו"ם, בשביל להציל יהודים מאיסורים יותר גדולים, אבל לכל אחד ממקורביו ששאל אותו השיב שלך אסור להשתמש. שמעתי שהוא אמר שמי שנמצא בניו יורק ושותה חלב עכו"ם, הרי הוא פושע.

אז יכול להיות שהרב אברהם יוסף מתיר להשתמש במצות עשירות כאלו בשביל שאנשים לא יאכלו חמץ גמור, אבל אולי הוא עצמו היה אומר לך שעדיף מאד להימנע מהם.

אז מותר לשתות חלב עכו"ם

ימות אדונכם מלך המסריח לעולם ועד.

אני מתאר לעצמי שלא התכוונת, אבל זה נראה שאתה מזלזל בתלמיד חכם מובהק - הרב משה פיינשטיין. כתבת ש"הרב אברהם יוסף לא נותן היתרים סתם..", כלומר, הרב משה פיינשטיין כן נתן היתר סתם. לא יפה.

צלי אש: תקרא שוב את ההודעה שלי. לא כתבתי שאסור לשתות חלב עכו"ם, כתבתי רק את טעם ההיתר שלו כפי שהוא בעצמו אמר אותו וזה דבר ידוע. למה אתה חושב שהוא בעצמו סירב לשתות חלב עכו"ם? למה אמר ליהודים אחרים שלהם זה אסור?

אגב, זה נראה כאילו מעולם לא פתחת שולחן ערוך, ואתה לא יודע שיש דברים שמותרים במצבים מסויימים (וי"ל בדורנו גם לאנשים מסויימים) ואסורים לגמרי באחרים.

ב"ה

זה מאוד פשוט!!!

אם יש במיץ פרות או ביין מים הרי שברור שזה חמץ גמור. אם במיץ וכו' אין מים-זה מצה כשרה אבל לא מהודרת.

הויכוח נסוב על איזה סוג מיץ משתמשים באפית המצות... 

בס"ד

טוב אני מאוד הסתפקתי אם לאכול את העוגיות האלו.   שנה שעברה לא אכלתי בגלל ששמעתי את כל הדברים שנאמרו בשם הרב. השנה לא חשבתי לאכול גם כי חששתי שמא דברי הרב הם בבחינת "מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין" ולכן הקל מאוד(שזה גם שיקול הלכתי נכון).

עכשיו באתי לברר את העניין יותר לעומק ולהלן פרסום מהזמן האחרון.

http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=113572

השנה גם אני אוכל  פפשודו וזה הדבר היחיד שהצליח לשכנע אותי...

כל התורה מבוססת על ברית האבות על הארץ. וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, לפי הגמרא

… ועבודה זרה בזדון יותר חמור.

יותר מזה לא כולם מסרו את האינפורמציה. היה כנראה דובר שדבר בשם הקבוצה. הוא גם היה צמוד לשאלות שהנחה אותם משה בצאתם למשימה.

רק כלב קפץ בראש עם דעה אישית

"עֹלָה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ”

כמו שהזכרתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

חוץ מזה זה פעם יחידה שה' נשבע על דבר רע. הוא נשבע שהדור לא יכנס לארץ אלא יהיו 40 שנה.

שבועה של ה' לא יכולה להתבטל ולא משנה מה יעשו. זה הקטע של שבועה וברית של ה', שהיא קיימת ללא תנאי

עד אנא לא יאמינו בכל האותות אשר עשיתי בקרבו.

הם גם הוציאו דיבת הארץ, ומתו במגפה המרגלים.

כלב ענה להם כי ידע שהם טוענים שלא יצליחו לכבוש את הארץ ולכפור בנבואה, אז ענה עלו נעלה וירשנו, אם חפץ ה והביא אותנו אל הארץ.

…" וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר׃ (יח) וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב׃ (יט) וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים׃ (כ) וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים׃ שני (כא) וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת׃ (כב) וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם׃ (כג) וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים׃ (כד) לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ (כה) וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם׃ (כו) וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ׃ (כז) וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ׃ (כח) אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם׃ (כט) עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן׃ "

עד כאן אינפורמציה בלבד

"ל) וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ׃ "

דיעה אישית.

כנראה הם היו בחילוקי דעות לפני הגעתם והם הסכימו להגיד עובדות בלבד. מי ששבר את ההסכמה זה כלב.

ידוע לי פירוש רש"י לגבי הזכרת העמלקי כדי להפחיד את העם אבל מה ללעשות זה שוב אינפורמציה  ביחד עם החיתי הכנעני היבוסי והאמורי.

אני כל  שנה עד יום מותי אדבק בגרסה הזאת כי זה עובדה.

לגרסה שלך ושל רובם ככולם לא תואמת לעובדות היא רק משרתת דעות פוליטיות עכשוויות.

אם ה' מראש לא רצה להכניס אותם לארץ הוא היה אומר את זה במפורש, ולא מחפש לזה "תירוץ".

חוץ מזה שאחרי חטא המרגלים ה' רצה להמית את כל העם, ורק בזכות משה זה לא קרה. ככה שבכ"מ רואים שזה חטא מאוד חמור, לפחות כמו חטא העגל.

…  שבא כלב קוטע את דובר המרגלים.

עד אז  לא היתה שום דיבה רעה רק עובדות

בהתאם למה שהנחה אותם משה.

הם לא אחראים לתגובת העם על העובדות ועל דעתו האישית של כלב. בכל מקרה.

תוכניתו של השם מתחילה עוד בפרשת בשלח בא כתוב

"לא נחם דרך ארץ פלישתים". הרי השם יכל לעזור להם לגבור על פלישתים .

הוא אשר אמרתי

לדעתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

.. לראות איך יגיב משה.

שוב למה אתה לא מתמודד עם הטקסט הפשוט?

איך אתה מסביר את רצון השם בפרשת בשלח לא להעביר את העם דרך ארץ פלישתים?

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!