אני רוצה לחזור לילדות

לפעם

גיל גן 

אפילו כיתה א' זה בסדר

הקושי הוא חתיכת בעיה

אבל זאת לא הסיבה

קושי הוא דבר טוב

הוא מחשל

הוא מעלה את הרמה של הבנא

הוא מגלה לנו שאנחנו חזקים

הוא אפילו מראה לנו עד כמה

קושי הוא טוב

אז מה הסיבה?

פעם הייתי תמימה

או אם נדייק

טהורה

הייתי נקייה כמו תינוק ביומו הראשון

הייתי חוזרת מהגן

יוצאת לחצר האחורית בפנימייה

איפה שאין ילדים

ואיפה שחברים או משפחה לא ימצאו אותי

הייתי מסתתרת ב"בית" שלי 

פינה עם דשא גבוה וארבעה עצים שקצת מסתירים אותי,גזע עץ נמוך ששימש לי ככיסא והסוס הדמיוני שלי

ואז הייתי שרה תודה לקבה על כל הדברים שיש לי 

המצאתי מילים המצאתי מנגינה

ולפעמים אפילו היה חרוזים

עד כמה שילדה בת ארבע וחצי יכולה לחרוז

אני אהבתי אותו

את הקבה

הייתי שמחה

הייתה לי ילדות יפה

היו לי המון חברים שאני זוכרת עד היום

היו לי המון "אחים" שאהבו אותי

היה לי ככ טוב

גדלתי בתוך פנימייה ארבע שנים מהילדות שלי

הארבע שנים כמעט הכי משמעותיות בפרק הזה של החיים

והיה לי טוב

היה לי את המשפחה שלי

האמיתית וגם זאת שלא ממש

היה כל כך הרבה דברים

אבל זה יהיה חתיכת אאוטינג לכתוב אותם

אני ככ רוצה לחזור לזה

ולא לגדול

להישאר שם

וכנראה לרצות להיות גדולה כמו אבא ואמא

עכשיו אני ככ...

ככ מלוכלכת

טמאה

אני ככ רוצה להתנקות

אני רוצה להיות כמוה

אבל אני...

אוך

יותר מיידי

עברתי את הגבול שהצבתי

לא יודעת למה אבל בא לי שוב

לחטט הפצע

אבל סה"כ

מתאפקת עדיין

וטוב שכך

ומה אכפת לי לדמיין את מה שאני רוצה שיקרה לה ובכל הלב לקלל אותה ושיקרה לה רע

אבל עצם זה שהיא צריכה לחיות עם עצמה זה רע ככ שהיא עושה את הרע לעצמה בלי שאתאמץ לקלל אותה

🤷

אני לא יודעת איך לעשות שלא יהיה לי אכפת.

לא יודעת איך או על מה לוחצים שלא אשמע

שלא יהיה לי קשה

או שמח

או אכפת.

נקודה.

ולעזאזל.

אכפת לי

ואני דואגת

ואוהבת

ומפחדת

ולחוצה

ודואגת פעמים

אני לא מצליחה לשחרר

ולגרום לעצמי להאמין שזו לא אחריותי.

שזה שהצעתי לא אומר שאני אחראית גם על הסבל שאולי יהיה.

אני לא אחראית על בחירות של אנשים בוגרים

!

אבל.

אבל.

מה אני אעשה עם הקול בלב שאומר לי שלא בהכרח היתה יכולת לבחור?

שהבחירה היתה בין רע יותר לבין לא אפשרי?

מה עושים במצב כזה?

חשובה לי החברות שלנו

לעזאזל

חשובות לי האנשות שלי.

ואכפת לי מהן

וכואב לי בטירוף לראות ולהרגיש מסרים סותרים

ולהתרחקות כי אני זוכרת

ו

לא באלי

ויותר לא באלי שאנשות שאני אוהבת יהיו מנוהלות על ידי ומסביב למשו שהן לא בחרו

על כל פנים לא בחירה מודעת חופשית לגמרי

למה נישואין ניתנים לאנשים קטנים? (הרייצ?)

הציפייה שלי אוכזבה קשות

לא ככה חשבתי שזה יהיה

ונכנסתי לחדר משלי סגור ואטום ולא כיף לי בו

.

דיברנו ונמשיך לדבר ולבדוק ולברר

אבל זה לא מה שחשבתי שיצפה לי

וזה מתסכל מאוד מאוד.

במיוחד אחרי שיחה מקדימה איתה ונפנוף בגאווה מסוימת שכך וכך

ואופס שלא

חוץ מהנושא עצמו ש....

לא.

אבל יש הקשבה

והבנה. נראלי

אז נקווה לטוב?

צעד ראשון - קטנטן פצפון 

אתעד כאן בלי נדר את ההתקדמות

אם ומתי שתיהיה. |חונק צרחה|

חלום מעיק ומתסכל

לא ברור לי למה עדיין מוטרדת ממנה 

ולמה לעזאזל כל העזאזלים עדיין חולמת עליה

מטריף ומתסכל כלכך 

אפילו פעילות גופנית לא עזרה לשיפור המצברוח

שעשה לי כ"כ רע

אבל בעומק ובעצם

לא יודעת מאיפה זה נפל עלי

וזה היה איכס ברמות קשות

ולא ברור לי מה ולמה ומה הקשר

ומה בכלל היה שם

ונכון שבכל חלום יש דברים בטלים אבל זה?

וגם הפירוש שאני מנסה לסלוח עשה לי התנגדות בנפש כ"כ חזקה שואוו

והצילו

לא רוצהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

ומי אני מה אני ומה קרה ולמה לאלף עזאזל  אני מקטינה ומעלימה ומבטלת חוויות מצלקות 

והתגובה שלי מוכיחה שזה צילק אותי

ומותר לי

והלוואי שהייתי יכולה לשחרר ולסלוח אבל

איכססססססססססססססס

ורע לי לחשוב על זה ועליה

ונמאס לי