אין בזה שום דבר טוב בחברה מעורבת... אנחנו סניף עזרא נפרד.. אין בזה שום חיסרון ושום כלום...

קודם כל, אני לא רוצה לכתוב על החוויה הפרטית שלי בתנועה, אלא לתת לך תשובה ישירה לדבריך.

אז איך אמור להיראות העולם האידיאלי ע"פ התורה?

האם בעולם זה אמורות להיות מדרכות נפרדות לנשים ולגברים?

האם אמורות להיות חנויות נפרדות? כלומר, מכולת עם קופאית לנשים וקופאי לגברים?

(ברור שזה מוקצן, אבל זה כדי לחדד את הנקודה)

מתוך דבריך מובן כי האידיאל מבחינתך היא חברה נפרדת, אבל מסתבר שזה לא הגישה היחידה הקיימת בין רבותינו. לפי דבריו של אותו בחור, נשמע שיש הלכה אחת ואין בלתה; ולא היא.

אחד המייצגים המרכזיים של ה'אידיאל' הזה של בני עקיבא הוא אמנון שפירא, המזכ"ל לשעבר. אנא עיין בדבריו כאן. בטקסט שם הוא מדבר על חוברת: זאת החוברת, בגירסא המעודכנת.

לאחר שתקרא את הדברים הנ"ל, אנא חזור והדגש את הנקודות שלא מובנות לך, ואולי אוכל לסייע.

לכן ברר אותה ע"י גדולי התורה ולא מזכ"ל... וכן אל תניף את דגל התורה(תורה ועבודה) כל עוד אינך מתנהל על פיה!!

א. שבעים פנים לתורה. המסורת היהודית מלאה במחלוקות של איך אנו מפרשים את התורה ונותנים לה משמעות מעשית לחיינו. בבסיס, בעיקרי האמונה, אנו שותפים, כל העדות המתקבצות תחת היהדות האורתודוקסית, אבל בהבאה של זה לחיי המעשה ובנקודות נוספות אנחנו חלוקים.

ב. אם תעיין בתוכן העניינים של החוברת בלינק, תוכל לראות תשובות הלכתיות של לא מעט גדולי ישראל.

ג. לפיכך, אין תשובה אחת לשאלה הזאת, וזה מאוד תלוי את מי מגדולי ישראל נשאל.

ד. ככל שהבנתי מגעת, השואל הסכים בצד מסוים של הדיון, ורצה להבין את הטענות של הצד השני, וזה מה שאני ניסיתי להביא.

ה. ואסכם בקצרה: מרוח הדברים שהבאתי לעיל, הטענות הם לא שצריך שתנועה תהיה מעורבת כדי לקרב אחרים, אלא כי זו הדרך האידיאלית לחיות, ועיינו שם.

ו. ועוד הערה קטנה לסיום, אינך מכיר אותי. תגובתך די תוקפנית, וקובעת דברים מסוימים בלי ביסוס. יש לך טענה מסוימת - יש דרך להציג אותה, ויש דרך להתייחס לאנשים אחרים. דרך ארץ קדמה לתורה. לא הבאת שום טענה, אלא סתם הצהרה כללית ותוקפנית.

אין לה חלק בתורת ישראל והחוברת שלך נכתבה ע"י אדם נחמד... אך לא ע"י רב.. דעתך מחוץ חשבעים פנים..... ולא השנאה והכעס לא כלפיך אלא כלפי הדעות הטמאות והלא יהודיות שאתה מחזיק בהם...

וכן בספריהם בנושא(מציע לך את חינוך מאהבה יש שם בכרך "התבגרות" כמה פסקאות טובות שם הרב אבינר מביא שכל ההיתר של בנ"ע הוא אונס! לא לכתחילה ולא בדיעבד)....הלכה פוסקים עפ"י רבנים ולא עפ"י רכזים...

הראי"ה ערך צניעות... חבל שמציגים פה דעות של כפירה.. של רפורמים ממש!!

אז אני מנסה להבין: אתה בעצם אומר שאך ורק תנועה נפרדת לגמרי?

אבל כרגע זה המצב בשטח וזה לא ישתנה מחר...תפתח בחינוך מאהבה...ממש מתייחס איזה חמש-עשרה פלוס עמודים...

בואו נעבור לאריאל, זה האידיאל לא? בעיקר אין עניין בכלל להיות במחנות של בני עקיבא, המצב שם לא הכי "קדוש" ברוב הזמן.

הערה: אני שואל כדי לברר, לא בצורה תוקפנית. גם לי יש תשובות, אבל הן לא כל כך מספקות אותי.

שגם את בנ"ע צריך לקדם... פחות בתור חניך וצריך לראות איך ולמה...ושוב אל תתעצל ברר בעצתך!! עם רבנים גדולים וכדו עם אנשי תורה

ובעיניי כדאי ללמוד להעריך אותם.

הדברים שהבאתי זה ביסוס לפי גדולי התורה.

יש שסוברים שאריאל היא לא האידיאל. וגם אם אתה לא מסכים לזה, אתה צריך להכיר בקיומם, ולהכיר בכך שיש להם ביסוס הלכתי לזה.

רפורמים המנסים לקבוע הלכה לא עפ"י ההלכה.... הרכז שהבאת אינו רב! תביא רב שאומר בפה מלא שיש דבר כזה חברה מעורבת לכתחילה ואז נגיד שהוא דעת יחיד ואין הלכה כמותו...כי השולחן ערוך פסק "להיתרחק מן האישה מאוד מאוד ואין חולקים עליו בנושא...

א. הוא לא בדיוק רכז, קצת יותר מזה. מוזמן לקרוא את הערך עליו בוויקיפדיה.

ב. אם עיינת בקישור שהבאתי, כתוב בשאלה 4 כך:

4) חברה מעורבת המותרת על פי ההלכה; האם היא גם רצויה משיקולים חינוכיים?
ת) כן, ושורה ארוכה של רבנים הסבירה, פרט ונמק היטב, מדוע "חברה מעורבת" לא רק מותרת על פי ההלכה, אלא גם רצויה משיקולים חינוכיים אקטואליים; וכי רצוי, דווקא בעת-משבר רוחני כמו היום, שנערים ונערות יתחנכו בתנועת-נוער משותפת בה תהיה אפשרות להדריך אותם להתנהגות הולמת ביחסי שני המינים; כמו הרב ויינברג (עמ' 39), הרב מונק (עמ' 42), הרב בר אילן (עמ' 43), הרב בר-שאול (עמ' 43), הרב יוסף דב סולובייצ'יק (עמ' 57), הרבנית נעמי כהן (עמ' 67), מוטי ברייאר (עמ' 71), הרב לויטס (עמ' 81) [הרב מ. לויטס הוסמך לרבנות בישיבת ר' יצחק אלחנן בניו יורק, ושימש שנים רבות ברבנות במונטריאול, קנדה. עם עלותו ארצה נתמנה לראש "המכון לספרות הפוסקים" שע"י אוצר הפוסקים"; והנו חבר "המרכז העולמי" של המזרחי], הרב ברקוביץ (עמ' 83), הרב אלינסון [הכותב הוא מחבר של כמה ספרי הלכה בענייני אישות. ספרו "האישה והמצוות", חלק א', נחשב לספר לימוד יסודי, בארץ ובתפוצות] (עמ' 88), הרב שילה (עמ' 94), הרבנית מרים שילה נ"ע (עמ' 96), הרב ח' דרוקמן (עמ' 53), יחיאל אליאש (עמ' 51), ש"ז שרגאי (עמ' 52), טובה סנהדראי (עמ' 53), הרב יצחק ניסנבוים (עמ' 54).

זו בהחלט רשימה נכבדת שכוללת רבנים אורתודוקסים. הכנסתי קישורים לוויקיפדיה כדי שתוכל לקרוא גם עליהם [הדמויות התורניות].

ג. האם קראת את הדברים? האם עיינת במקורות? מדבריך נראה שאתה נכנס מיד למגננה, ולא מתמודד עם עצם הדברים.

ד. אחזור גם לשאלה המקורית, ואשלח את השואל לעיין בחוברת הזאת. [אם שאר החלקים מעניינים אותך, עיין כאן].

ה. ואשלח אותך לקרוא משהו נוסף, שהבאתי בתגובתי כאן.

ו. הדברים הנ"ל נכתבים מתוך רצון אמיתי לבירור, לא מתוך רצון להתנגחות או משהו כזה. לא מנסה להראות מי צודק, אלא לנסות להציג בפניכם משהו שונה. אני מקווה שמי שמתעניין באמת ישב ויקרא וידון לגופו של עניין.

ולא שימש תלמידי חכמים או כפי שחז"ל קוראים לאדם כזה(ברכות) עם הארץ.

כיוון שהוא עם הארץ בתורה לכן אין לי שום צורך לעיין במקורות אותם הביא וכן אינני רואה צורך לענות עליהם... אעפ"י שציטט גדולים וטובים.

כי אננו איש תורה וציטוטיו אינם דעת תורה אלא סמך לדעותיו האישית. 

אנני מפחד...אלא הולך אני בדרך התורה שאינה נותנת לגיטמציה לשום עבודה זרה אפילו לא ללכת לידיה ברחוב אפילו לא להנות מנר שלה וכמובן שלא לשמוע את דעותיה בתור פתיחות... ולא לא כי היא פחדנית כי יש לה אמת ברורה!! ואין לה שום מקום לאמת אחרת..

שמצטטים את הרבנים...(ולא שחו"ח אני מזלזל במפעל חייו אך מה אעשה שיו לו דעות מקולקלות בעניין הזה..)

ישי, השואל, ביקש לדעת מה המטרה והאידיאל של בני עקיבא.

לצורך כך, הבאתי את דבריו של המזכ"ל לשעבר, שהוא גם פרופסור לתנ"ך במקרה, אבל הוא היה ועודנו חלק מעיצוב דמותה של התנועה. בכל מקרה לא נראה לי שייך לזלזל בו כל כך מהר.

בגלל הדיון ההלכתי, הבאתי חוברת שכתב הרב שרלו, שכותרתה "חברה שלמה: חברה צנועה מעורבת  לכתחילה".

וקשה לי עם הגישה שלך, שמגדירה שדעות שונות ממך הם מקולקלות ורפורמיות. חכמים היזהרו בדברכם.

2.אני פוסל כל מה שאינו דעת תורה! בפה מלא!

3.עיצוב תנועת בנ"ע אם נעשת לא עפ"י תורה אינה מעניינת....

4.בעז"ה שנזכה להתרחק ולהרחיק מתוכנו את כל התרבות הגויית שבנגיעה אחת שלה מקלקלת הכל! עד כדי קילקול דעת התורה והשכל הישר אמן!

לפסול כל מה שלא דעת תורה. חכמה בגוין תאמין, אמונה בגוים אל תאמין.

ובאמת, מפריע לי השלילה שלך של כל מי שלא חושב כמוך. 

אם אני אשאל את הרב שלי שאלה הלכתית, לא אחת אקבל תשובה מאשר שיפסוק רב במאה שערים. ואלו ואלו דברים א-לוהים חיים.

חלק מהעניין של בירור הדרך שלנו, היא לברר גם מה הדעות של מי שאני לא מסכים איתו, ועל מה הוא מתבסס. לפסול על הסף כל דעה אחרת, מבלי לעיין בדברים, זו טעות גדולה בעיני.

אני לא אמשיך להתווכח.... נראה לי שהגישה שלך יותר פלורליסטית חילונית ונובעת פחות ממקור הדת אלא ממקורות ששמעת ונשמעו לך יפה באוזן... בכל מקרה מצטער אם פגעתי אין לי רצון לפגוע אישית עם זאת אנני חוזר מדעותי כלפיי דעותך. שבוע טוב ובהצלחה וכל טוב!

ואנסה לסכם בקצרה את הנקודות שרציתי להביא כאן.

מי שמתעניין בפסיקה הלכה אישית, שילך וישאל את רבו.

יש רבנים ואנשים רבים הסוברים כי הדרך האידיאלית אותה מציבה התורה לחיים, הוא חברה צנועה מעורבת מלכתחילה. עיינו בחוברת הזאת. [אם שאר החלקים מעניינים אותך, עיין כאן]. הבאתי גם את דבריו של אמנון שפירא (כאן). בטקסט שם הוא מדבר על חוברת: זאת החוברת, בגירסא המעודכנת.

כאן תם הפרק ההלכתי, ואנו עוברים לפרק המחשבתי:

הפניתי לדיון קודם ולקטע שהבאתי בתגובתי שם, שלענ"ד מעלה נקודות שראויות לציון.

בשורה התחתונה אעיר שבעיניי, אנחנו נכנסים לעידן קיצוני, ואל מול פריצת גבולות בעולם המערבי יש סגירה הרמטית מן הכיוון השני. והיכן נמצא האידיאל בין שני הדרכים הללו?

השאלה שאני מנסה להעלות כאן, זה עד כמה בעינכם ראוי למנוע את המפגש בין המינים.

האם האידיאל הוא לעשות רחובות נפרדים לגברים ולנשים? חנויות נפרדות? אוטובוסים נפרדים? בל יראה ובל ימצא זה לזו? האם ראוי לארח/להתארח בשבת אצל משפחה שבה יש בני עשרה ממינים שונים מאשר במשפחתך? האם ראוי לפורומים כאן להיות מעורבים? האם ראוי להקים בית תפילה נפרד לנשים? וכן הלאה.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.