מבקשת להציג כרטיס אישי של בני לנישואיןנחמה

בס"ד,

אנו הורים לבן מאוד חמוד, עדין, צנוע , איסטטי, אציל נפש, ועוד,

המינוס היחידי שלו הוא, שהוא נפגע נפש כתוצאה מהעדינות שלו, כך החברה עשתה עליו כמו שאומרים "אמבוש"..

הוא היום בן 24, והוא ממש מייחל לעבוד ולהנשא, להקים בית ולאהוב, ולקבל אהבה.

בחור חרוץ, עדין עם הרבה רצון והימבציה, וכן, שכחתי להזכיר, גם שר יפה מאד, בעל קול מקסים, אבל לא מוכר, כתוצאה מהבעיה שלו.

אנו, הוריו, מעניקים לו ולאחיו ככל אשר ביכולתינו, כי אנו רוצים לראותו מאושר.

לדעתי, הוא בחור חזק, ואמיץ על כל מה שעבר, ועדיין , שומר על שפיות, החוסר שלו זה הדימו י העצמי הנמוך שלו.

בחורה חזקה, עם שאיפה לאימביציה, ולתת, ובחורה עם נשמה גבוהה ביותר, שתדע את מהות השליחות שלה תתאים לו מאד.

בחורה, ענווה, צנועה, נעימת הליכות, מאד תתאים לו וגם לנו, אחרי הכל אנו מעונינים לשמש לה בית שלישי (הראשון הם כזוג, והשני הוריה, אני מניחה,)

רוצה לשמוע מכן, בנות,

בכבוד רב,

האם האוהבת והדואגת

סתם בלי קשר...שרבוב

זה לא מתאים לי בכלל...

בכ"א לא מתחילים ממינוס!

זה לא היה נשמע משהו כשקראתי את זה...

מתחילים ממחמאות עוברים לחיסרון וגומרים ביתרון שבחיסרון!

אמא צדיקהעמית-טליה

לענ"ד עדיף בכלל לא לציין את החסרון שלו
כשבחורה יוצאת לדייטים היא לא אומרת לשדכן להגיד שהיא חרפנית,ביישנית
או כל חסרון אחר שלה..

כחלק מהקשר שנרקם גם מגלים את החסרונות שקיימים בכל אחד
וכל אחד צריך לשאול את עצמו אם החסרון מתאים לו או לא.

בכל מקרה הרבה יישר כוח!

"שומר על שפיות"אלעד

מה בחורה שקוראת כזה מין כזה משפט אמורה לחשוב?..

 

אני מציע לך להניח לו לשווק את עצמו, הוא צעיר ומוכשר, ובע"ה ימצא כלה בקלות

הזהרו מבני עניים, כי מהם תצא תורה.צבע אדום

ודי לחכימא ברמיזא.

זה תגובה לשלושת התגובות שלעיל, לא לתגובה ספציפית.צבע אדום

 

צודקת...שרבוב

בעז"ה...

שימצא את זיווגו ההגון, בתוך שאר כל אנשי פורום לנ"ו

(ורווקי ישראל..);)

תגובה אחת אלי לכולכם...נחמה

בס"ד,

שלום לכן,

אני רשמתי כאן את הצעת בני, מאחר ובני הוא בחור מאד ביישן,

יודעת שיהיה צורך שמשהו יפנה לשדכן , הוא נחבה לכלים ממש כמו אבותיו הקדושים,

אבל אתם העדפתם לקרא ולהבין כפי שהבנתם,

ראשית תודה לכם על התגובות,

שנית,

אנסה את מזלי ומזל בני בדרכים אחרות,

מה אמא לא תעשה עבור ילדיה,

(אני גם ב"ה הייתי ה שדכנית של בתי הבכירה... כך זיכני בורא עולם...)

ומדוע שלא אנסה לסייע לבני היקר.

כמו כן, כמו שאיננו רוצים שכלתינו תסתיר מעמנו דברים שהיינו בהחלט צריכים לדעת, אני סיפרתי על בני הכל, וכי יש כאן בחטאו של בני ??? הפושע העלוב שפשע בבני זהו שאמור להתבייש ולא בני היקר שעבר כל כך הרבה בחיו הקצרים.

והינו עדיין אנושי וטוב לב.

יפה וצדיק, ועל כך מודה אני לפני בורא עולם שזכני לגדל "כזו פנינה" - יוצא חלצי, ואף כי רשמתי את כל מעלותיו כי רבות המה.

ובכן, היו שלום בנות, וה' ימלא משאלות לבכם לטובה , ויהי רצון שתזכו אתם להקים בתים נאמנים לה', בתים שבהם נאמן "איש ואישה זכו, שכינה בניהם"

חג שמח

גאולה פרטית וגאולהכללית,

לכם לנו ולכל עם ישראל - יהי רצון

אמא יקרה!חובשת

כל הכבוד לך על הפניה שלך.

ועם כל הכובד הרבה יחשבו שה"חסרונות" שלו זה דווקא יתרון...

בהצלחה רבה ושנשמע ונשמיע בשורות טובות בקרוב.

ועדיין אני מעיז לאמראלעד

שלדעתי ולדעת גדולים ממני, עדיף להניח לו לחפש את בת זוגתו, ולא שאת תחפשי עבורו.

ישנם סיבות רבות לדבר (שהוא ילמד להיות עצמאי ולעמוד על רגליו, שיהיו לכם גבולות ברורים בינך ובינו, ועוד ועוד)

אבל הואיל ואני לא מכיר את הנפשות הפועלות אני לא רואה עניין להוסיף ולפרט

למה?עמית-טליה
לדעתי דווקא בנות ירגישו יותר בנוח לפנות לאמא מאשר לפנות לבחור שמשווק עצמו.
ויש לא מעט אמהות שמשדכות ומכירות לילדם.

לי נורא מפריע שאמא מדגישה ומדגישה את חסרון ילדה.
לשום דייט שיוצאים לא באים עם רשימת חסרונות ויתרונות
זה משהו שמגלים ואז בודקים.

אם היו אומרים לי מלכתחילה על חסרונות יכול להיות שלא הייתי יוצאת עם אף אחד עד היום.אבל כשנפגשים עם זה במהלך הקשר לרוב רואים שזה לא נורא,ובעיקר רואים אם זה מתאים או לא.
ולפעמים בעיני האמא החסרון הזה כה גדול,מה שהסביבה לא רואה.

ואם האמא לא תדע לסנגר על ילדיה אז מי כן?!?!
ממש מפריע לי..
לא יכולה יותר לעמוד מנגד ולא להגיב...צבע אדום

דבר ראשון- תגידו מה שתגידו, סחטיין על האמא. על אמונה, על המאמץ, האהבה הגדולה, הכנות...

דבר שני- מסכימה עם אלעדי רק בנקודה של זה שהוא בהחט צריך להיות עצמאי ולשווק את עצמו לבד,
את הצורך שיהיו ו גבולות ברורים עם ההורים.
ועם עמית שלא מגלים חסרונות מייד,זה סוג של פתיחה גרועה, אבל כפי שהיא אמרה היא עשתה זאת מתוך כנות נטו.
ואני מאמינה לה.

דבר שלישי- שכבר ציינתי בתימצות, שהזהרו מבני עניים כי מהם צא תורה, לעיתים עניות היא לאוו דוקוא בממון, אלא בחסכים רגשיים, בעיות רפואיות, קשיים משפחתיים, שכל אלא לעיתים מגדלים את האדם והוא מתעלה עליהם, ומתוכם ובזכותם הוא נבנה, בונה בו כוחות שמעמידות אותו על רגליו ומוציאות ממנו את כל הטוב שבו שאחרים מלאים ושבעים לא הוציאו מתוכם.
מתוך האין, מתוך החוסר שיש לאדם קם צורך ורצון אמיתי ונכון להוכיח שהוא שווה ואפילו יותר מכל אדם אחר שכביכול "מושלם".

ולנחמה- יהי רצון תזכי לחתנו בשמחה ובטוב לבב, עם האשה שתקבל שאותו כמו שהוא. בקרוב...

 

למרות שקטונתי מלומר, היה לי חשוב לומר זאת...
עד כאן דבריי..

לא הבנתי במה את חולקתעמית-טליה
אני לא חושבת שזאת פתיחה גרועה אני חושבת שזאת אמירה לא נכונה.
כשהיא נפגשת עם אנשים  מתחילה לפרט את כל חסרונות בעלה מתוך כנות נטו?
לפעמים גם עובר כנות זה לא בריא ולא נכון.

אם אמא שלי היתה עושה דבר כזה ומפרטת את החסרונות שלי בפני הצעות לעתיד הייתי ממש נפגעת.ובכלל בפני כל אדם.
בוודאי כאשר החסרון הוא דבר שקיים ולא נורא,ולא איזה בעיה גנטית שאולי (וגם זה לא בטוח) צריך לציין מראש.
אז הבחור חסר ביטחון,כמו שאחר עצבני ואחר יבש.

לא הבנתי איך כל העיניין השני קשור למה שנעשה כאן.
לא זילזלנו במה שהיא עשתה,חלקנו טען שעדיף לא להציג את הבן ככה
בפרט כאשר יש בו כ"כ הרבה יתרונות.
וודאי שלא זלזלנו בבן שלה,שהרי טענתי שהחסרון הוא לא משהו שדורש הכנה לפני כן,מפני שאיננו חסרון משמעותי והרבה בנות יוכלו להתמודד עם זה.

והלוואי שיזכו כולם להגיע לגאולה הפרטית שלהם.
.....צבע אדום

אני לא אמרתי שזילזלתם...

ולא חלקתי עלייך. ההיפך צידדתי בך,בנקודה שחשיפת החסרונות מיותרת,גם כפתיחה וגם כאמירה..
אבל גם ציינתי שהאמא עשתה זאת בתום לב.. מתוך כנות. זה הכל.

דימוי עצמי נמוך -לא נחשב לפגיעת נפש!אפוש

בס"ד

פגיעת נפש-היא לא דימוי עצמי נמוך...

דימוי עצמי אפשר תמיד לשקם..

כשאת אומר "פגוע נפש" זה מלחיץ...

תחשבי על זה בעצמך אמא יקרה- את בתור בחורה בת 20-23 מקבל הצעה על בחור עם "פגיעת נפש" לא היית חוששת?

אפשר לכתוב שהוא ביישן זה הגיוני אבל "פגוע נפש"?!? אלא אם כן עומד מאחורי זה באמת פגיעה נפשית-שוב אני אומרת דימוי עצמי נמוך-אינה פגיעת נפש!!!

שתזכי לחתן את בנך עם אשה ראויה בעז"ה..

 

בלי שום קשר...Curious

לזה שהוא רוצה להינשא - את כותבת שהוא רוצה לעבוד.

וגם, שיש לו קול יפה אבל לא מוכר, כתוצאה מהבעיה.

מדוע?

אני מבינה שהוא עבר איזה שהיא טראומה נפשית, ואת כותבת במפורש שהוא שומר על שפיות.

אז מה בדיוק מונע ממנו להתחיל לבנות את עצמו? להתחיל למצוא עבודה?

כאשר אדם מחפש עבודה, מדוע הסביבה צריכה לדעת שיש לו פגיעה נפשית?

ואם הצד שלו זה בכלל שירה, אז מה זה צריך להיות קשור לעבר? זה משהו שהיה, נגמר, ובעז"ה צריך לעבור הלאה.

הוא צריך במקביל לנסות לשכוח ממה שהיה, ולהתחיל לבנות את עצמו - לבנות, לעבוד, או מה שיותר מתאים לו.

ואז יעלה לו הבטחון, ואז גם יהיה לו קל יותר לצאת ולהכיר.

כאמור, אינני יודעת מה מצבו הנפשי, אך זה מצב שהוא צריך לקחת תרופות (או כל דבר אחר שבחורה אמורה לדעת לפני החתונה), הרבה יותר קל לבחורה לחיות עם אדם שעובד וחי חיים נורמליים לבין בעל שהיא צריכה להיות המטפלת שלו כי "אין לו בטחון" - זה לא אותו הדבר.

שורה תחתונה - הבחור (ולדעתי גם את) חייב להבין שמה שהיה היה, כעת הוא תריך לבנות את עצמו גם במישורים אחרים חוץ מהכרויות.

וגם...Curious

קראתי ביינתיים את תגובתך....

אם אני מבינה כעת נכון מה גרם לפגיעה - הבחור לא אשם, ואם הוא שרד - אז הוא באמת אדם חזק נפשית.

אז שורה תחתונה, שבמקביל ישתדל לבנות את עצמו בדרכים אחרות (וכך בע"ה יהיה קל יותר גם להכיר את אשתו), וגם מצטרפת למה שעוד כתבו לך כאן, "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" שייך להגדה של פסח - לא לבחור....

רציתי שוב להגיב ולהוסיף - אלא מה , שרשמתי כל כך הרנחמה

בס"ד,

רציתי להגיב לכם, שאלתם כאן שאלות ובצדק, כי כנראה שהציבור לא יודע מה זה כאבי נפש, מהי טראומה.

הבן שלי, עבר התעללות בתוך ישיבה, למשך 7 חודשים בערך, וזה היה די מספיק בכדי שישאר בו לחץ, פחד גדול, וחוסר בטחון עצום, עד כדי כך שהוא משתדל להכשל בכדי להוכיח לעצמו שמה שאמרו לו נכון (ומה שאמרו לו הרס המון, כי הדברים נאמרו כל הזמן דברים קשים מאד, וכן גם המעשים קשים מאד, נורא קשה לתאר כאן, כולל מיני)

הבן שלי, בחור נאה, רגיש מאד, ובגלל הרגישות והעדינות שלו, תמיד שתק, אף פעם לא הגיב, הפנים הכל, איימו עליו, והוא הוכנס בפחדים,

מגיל קטן, נפל ללעג וכלס לחברה, אבל בכל זאת, היה ילד מפתח, מדבר צוחק, מגיע הביתה מכין לעצמו אוכל, עונה לטלפונים, ועוד. אבל אף פעם לא סיפר על מה שעושים לו בבית הספר.

כאן בישיבה, איפה שהיה לאחרונה, נפל עם בחור שהיה עימו כאילו בחברותא, וזה , כאשר ראה את הבן החלטי לדברים מסויימים, התעלל בו.

היתה תקופה שקיבל כדורי הרגעה, כי פשוט "שבר לו את הכלים" - גמר אותו,

נכון להיום, נכון הוא יודע לשיר, אבל אין לו בטחון לזה, יש לו רפלקסים בריאים, כי הוא בריא, הוא מאד רוצה לעבוד, אבל בגלל עצביו הרגישים והחברה המפוספסת לפחות עבורו, הוא צריך מקום עבודה מיוחד עם צוות רגיש.

אבל הוא יודע לשיר יפה, מרגיע, כותב יפה ובלי שגיאות לגמרי, יודע לקרוא, יודע לסלסל, אבל אינו מיושב, קשה לו. בחברה שלנו קוראים לזה "פטיל קצר" - אבל הוא בד"כ שקט, נעים. לא מזיק לאף אחד. לא יכול לשבת על מקום אחד. אבל בהחלט נעים פרט לכך.

יש לו פחדים מהחברה, הוא מאד אוהב חברה, אבל גם מפחד ממנה.

ולכן, לדעתי, צריך דחיפה ראשונה לסייע לו להכיר בחורה, כי הוא רוצה מאד להכיר להנשא, אבל נרתע, אבל ברגע שיתחיל זה ירוץ, כמו אדם שצריך להכנס לבריכה.

ולכן, כמו אהבה ממבט ראשון, זאת אמורה להיות בחורה שתבין את שליחותה, שהיא אכן אוהבת, ולוקחת בחשבון שהיא צריכה לתת המון אהבה, ואז גם היא וגם הילדים שיוולדו יהיו מאושרים, היא תתן לגבר שלה, ותקבל כפל כפליים.

החברה הרסה, החברה צריכה לבנות, עם אימו הוא מדבר די הרבה, ולי בתור אימו הוא מספר, מבחור ביישן, עדין, צנוע, פחדן וחסר בטחון, צריך להיות הרבה תמיכה, אהבה ופירגון, ומי אם לא מעגל משפחתי ראשון ??

תודה לכם על ההקשבה,

יש לי הרושם שנצטייר בחברה, מחלת נפש משהו קשה ומזיק,

יש גם דבר כזה כאבי נפש, לנפש רגישה, שצריך להחזיר לה את כל החסרים ואז מרווחים הרבה, כמו שכתוב, המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא...

בשורות טובות לכולם

ברור לך שלא כל אחת תסכים?אודי-ה
אם תהיה מישהי שתסכים זו רק מישהי שיש לה בעיה, כי למה לה להכניס את עצמה למצב כזה?
הרי זה גם יכול לפגוע אפילו אם הוא בנ"א טוב.
את מציגה את זה בתור חסד, אבל אף בחורה שיכולה להתחתן עם בחור "רגיל" לא תסכים לצאת עם מישהו שהיה על תרופות.
אני חושבת שהיא מודעת לזה...שרבוב

ולכן היא מפרטת...

למרות שיש משפט שממש התרגשתי ממנו:

"החברה הרסה, החברה צריכה לבנות"

נכון. לחברה יש אחריות.צבע אדום
אפילו גדולה מאוד. ערבות הדדית. לא סתם התורה מזכירה זאת המון ..
היא צריכה לעזור גם אם היא לא הרסה ועל אחת כמה וכמה אם היא הרסה.
ויש אנשים שמכירים את זה מקרוב מאוד שיכולים רק להעיד כמה זה נכון!!
אדם צריך להתסכל סביבו לדעת איפה הוא יכול לעזור, ומי מסביבו זקוק שיושיטו לו יד...
^^^ מה שהיא אמרה.ruthi

אף בחורה רגילה לא תלך מלכתחילה להתחתן עם בחור שהיא צריכה לבנות אותו באהבה.

ולגבי המשפט "החברה הרסה, החברה צריכה לבנות"- הוא נכון לגבי החברה באופן כללי, אבל לגמרי לא נכון לגבי שידוך.

את מציירת את זה רע, נחמה, וגם אם זה בא מאהבה גדולה, ואני מאמינה שזה בא מאהבה גדולה, (גם אני אמא) זה לא מצטייר בצורה שבאמת תקדם אותו אלא בצורה שתרתיע בחורות להיכנס לקשר כזה.

לענייות דעתי את פשוט צריכה לעקוב אחרי בחורות בגיל המתאים ואם נתפסת לך בחורה שעשויה להתאים- לברר עליה פרטים ולנסות לשדך.

אגב, עולה לי בראש עוד משהו- את צריכה להיזהר שלא לשדך אותו עם בחורה חזקה מידי, (מבחינת האישיות) כי זה יכול להוריד את הבטחון שלו יותר. (פשוט עולה לי בראש עכשיו אופציה כזאת, שבחורה חזקה תסכים להשתדך איתו כי זה יאפשר לה לעשות מה בראש שלה בלי לשתף את בעלה)

בשורות טובות!

רותי,  שאלה לא קשורה....Curious

למה את קוראת "בחורה חזקה"?

אני חשבתי שבחורה חזקה זו אחת שיודעת להתמודד עם קשיים, יודעת להילחם אם צריך - ושורדת!

מדוע לדעתך זה לא הולך ביחד עם שיתוף פעולה של בן זוג?

ממש לא מסכימה ש"בחורה חזקה" למה שאני קוראת, צריכה בבית סמרטוט במקום בעל, ולא שותף לחיים בכל המובנים.

אוקי, אני מתכוונת למובן השתלטני של המושג.ruthi

בחורה עוצמתית מידי יכולה להחליט שזה מתאים לה כי זה יאפשר לה עצמאות בחיים.

אני פשוט מכירה זוג כזה.

רותי צודקת! אני מכירה מקרה דומהאודי-ה
שהבעל היה מוכה! זה נשמע הזוי? גם לי.אבל זה מה שהיה.
האישה פשוט היתה שתלטנית והבעל חסר עמוד שדרה וכנאה שלשניהם היתה איזשהי בעיה נפשית,
אבל לה היה יותר בטחון עצמי. בסוף הם התגרשו.
צריך מישהי שתהיה להם גם איזשהו חסרון, אבל שתהיה רגישה וטובת לב. אגב, לפעמים זוג כזה צריך אח"כ הרבה עזרה של ההורים. זה לא פשוט.
הבנתי, אבל במקום נחמה...Curious

(אפילו שאני לא אמא)

לא הייתי רוצה שהבן שלי יהיה עם מישהו שתשתלט עליו ותחליט בשבילו.

לענ"ד - זה רק יקבע את מגבלותיו (הזמניות, אני מקוה) ולא יאפשר לו להשתחרר מהן.

אני חושבת שהוא צריך מישהי שתהיה חזקה במובן שהוא ידע שיש לו מישהי אוהבת, אך לא מישהי שחלילה עלולה לעשות ממנו סמרטוט.

אופס...רותי - 'צטערת...- אנחנו כן מסכימות.Curious

היה לי בראש שאת אומרת שהוא כן צריך מישהי חזקה - ואמרת שהוא לא (כי ביינתיים עבר יום שלם מאז הייתי כאן...)

מסכימה איתך לחלוטין שלא טוב לו  מישהי שתלטנית.

ייתכן שמישהי חזקה (במובן שאני תיארתי) כן תתאים לו, אבל כמו שאמרתי - מכוון של רעיה ולא של מטפלת.

את חושבת שלדעתך...Curious

הפתרון הוא נישואין למישהי שיודעת מראש את המצב.

כמו שכתבו כאן, מאד לא סביר שבחורה נורמלית "תיקח פרוייקט" על מישהו שהיא צריכה לבנות איתו אהבה.

"החברה הרסה - החברה צריכה לבנות" איננו מצדיק שבחורה כאדם פרטי תיקח על עצמה את העומס הנפשי הזה .

עם יד על הלב, שימי עצמך במקום אמא למישהו שלא עבר טראומות, שקוראת הודעה של אם לבת עם משהו מקביל לבנך, איך היית מרגישה?  היית רוצה שבנך יכניס את ראשו לזה?

מה שכן, את יוצאת מנקודת הנחה, שמצב זה לא ישתנה, או לחלופין, שמה את הבעיה במרכז.

אז קודם כל לדעתי - שימו לכם מטרה בחיים שבנך יכול להגיע לחיים נורמליים, שזה אפשרי בהחלט.

(כשלומדים למבחן, ושמים לעין את המטרה של ציון 100 - גם אם לא מגיעים לזה, עשוים לקבל 90-95 וזה מעולה, אך אם שמים רף של "ציון עובר" - עלולים לקבל הרבה פחות מהציון העובר)

ואם בנך לא יילך על הכרויות יזומות אלא ישתדל לבנות את עצמו ע"י מציאת עבודה במקום נורמלי (גם אם הצוות צריך בתחילה להבין את צרכיו - הוא עשוי להשתפר ולהגיע בע"ה למקום עבודה בלי צרכים מיוחדים) ייתכן שביינתיים יכיר מישהי שתתאהב בו (אני מבינה שב"ה יש במה...) ואז לא תהיה בעיה, או שבע"ה בטחונו בעצמו יעלה, והוא יוכל לבנות את ביתו עם מישהי כך שלא יהיה צורך שתיקח על עצמה פרוייקט...

שורה תחתונה, אל תעצרו את השיקום וההתקדמות של בנך ותגידו "עד כאן, הוא צריך אשה מטפלת". עדיף לדעתי שתמשיכו לעודד אותו להתמודד ולהגיע לחיים נורמליים בע"ה.

אהבתי מאוד את מה שאמרת...צבע אדום
לגרע חשבתי שאני כתבתי את זה.. כי זה כ"כ מזכיר לי את מה שאני מאמינה בו.
בקטע של השאיפות לרף גבוה וכל מה שכתבת אחרי..
האם...?אפוש

בס"ד

האם בנך נשלח לטיפול מקצועי כלשהו?

יש היום מגוון רחב של טיפולים..

כולנו מבינים את הצער העמוק שנגרם לבנך-אבל במצב שהוא נמצא הוא צריך חוץ ממשפחה תומכת ואוהבת גם טיפול חיצוני-כדי שיוכל לצאת לעבוד לפרנס לאהוב..

 

היא כבר כתבה...Curiousאחרונה

שהוא איננו נוטל יותר כדורים, אז ניתן להבין מזה שהיה מי שטיפל בו.

בחיאת, תפסיקו לדחוף אותו למסגרות סטיגמטיות, תנו לו לעלות על דרך המלך ולהגיע בעז"ה לחיים נורמליים!!!!

 

.....איזה טוב^

אחרי שקראתי את כל התגובות שהגיבו...אני חושבת שזה כן היה רעיון טוב לרשום את זה כאן בפורום, אף אחד לא יודע מאיפה הזיווג יגיע, אסור לשלול שום אפשרות.

 

לאחרונה שמעתי על הרבה מאוד אנשים "מיוחדים"(-לא רגילים), שמצאו את זיווגם. אז אם אומרים לכם מי ירצה בחור כזה וכו'....לא להתייאש כי לכל אחד יש זיווג משמיים ובע"ה תמצאו גם לו במהרה...

ב"הצלחה...וכל הכבוד לכם...

קראתי את התגובות שלכן, יישר כח, כף לקרוא, להכיר חונחמה

בס"ד,

תודה לכן יקרות, בנות ואמהות,

היה מאד מענין לקרוא, גם את הביקורות, אולי באמת לא הייתי בסדר שהייתי כל כך כנה ואמתיתי. אבל אמרתן כבר ? - הכל משמים ??

כתבתי על האינסטיגטים החיוביים שלו ? כן כתבתי, ביישן, עניו, צנוע, אסטטי, יפה, חרוץ, אוהב לעבוד.

ואכן, יקרות, אנו ההורים לא מפסיקים, ולא נפסיק, ויהי רצון שבורא עולם יתן לנו את האנרגיה הנדרשת, ואת כוחות הנפש לסייע לו. וזאת לא מכיון שהוא קשה, חלילה לי, אנו רואים זכות מיוחדת להורים הורים לאוצר שלנו, אלא מה, שמרוב שהוא מרגיש חלש מהשטיות שהכניסו לו לראש - קשה לו, וקשה לנו לראות אותו בסבלו הנפשי.

כדורים ? אמרתי ? - אינו נוטל יותר, אין צורך, יש העשרה, זה מספיק,

יצאתי לקראתו, כי הוא שקט, שקט מאד,

שיקח יוזמה ? בהחלט, לאט לאט, אני מאמינה, שהוא יעמוד מתחת לחופה, למרות שיש כאלה שלו. הוא היה ילד חכם יפה ועדין ועצמאי, וכך יהיה.

המון רבנים אמרו שיהיה טוב, אכן, יש לנו אמונה ובטחון,

כאשר אמרתי חזקה, אישה שיודעת לאהוב, לא להפוכו, לא לעשותו בזוי, ואם יש אישה שתחשוב שיש לה הזדמנות להשתמש בו ככלי לילדים, הזדמנות לא להתחשב בו - הפסידה, ה' יהיה בעזרו, והיא הפסידה, היא צריכה להפכו למלך בעזרת אהבתה, ואז היא תעורר בו את רגש האהבה שנטלו ממנו, והיא תרווח מזה בגדול.

בני, הוא פקדוני, בן בורא עולם הוא.

ושוב, אני נרגשת מהתגובות שלכם,

תודה לכם

בהצלחה אמאלה'חובשת

מה שבטוח שאשתו של בנך תזכה בחמה מקסימה ודואגת.

נחמה !צבע אדום

את מהממת!!

וה' יברך אותך ואת כל בני ביתך בברכה ושפע אין סופי!!

 

ואל תפסיקי להאמין!!!!!!!!!

בהצלחה רבה!!!פז
בהצלחהאנונימי (פותח)
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר

שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)

הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.

אממה?

הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.

יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.

בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,

וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.

גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,

כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,

מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.

יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,

אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.

הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.

אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?

איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?

נשמח לקבל עצות מכם ❤️

>>ברוקולי

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

תודה!אונמר

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

אשמח לעוד תגובות וגם אם יש לכם המלצה להתייעץאונמר

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

אל תלכו ל'דייטים'משה

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

זה מה שהם עושיםאונמר

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

אולי זה לא מתאים?נעמי28

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

אבל הם מאד אוהבים וכן על אותו גלאונמר

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

הבנתינעמי28

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אוקיי. תודה!אונמר

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

בכיף❤️ מקווה שיועיל להםנעמי28

זה לא נכון בטח לא מצד הגבריהפי

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

מבינה.אונמר

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

צריך לראות לאן הקשר הולךהפי

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

זהו שהוא בסדיר..אונמר

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

תראיהפיאחרונה

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

"אכילת לב"התלמיד העייף

"אכילת לב" עם מה שרציתי לכתובהתלמיד העייף

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

ברוררadvfb

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

הכאב שלך מובןברוקוליאחרונה

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

שיר השירים במשך 40 יום - מקרה מחזקכולנו הביתה

בחור הגיע לגיל 30 חיפש את זיווגו ועדיין לא מצא. הוא פנה לכל השדכנים וניסה את כל הסגולות אך ללא הצלחה. הוא שמע סגולה חדשה ומעניינת מאוד, לקרוא שיר השירים במשך 40 יום לאחר חצות הלילה. אותו בחור החליט לנסות ולקיים את הסגולה, במשך 40 יום הוא קרא את שיר השירים לאחר חצות הלילה עם כל הטעמים, ולאחר מכן אמר: "ריבונו של עולם יהי רצון שתהא השעה הזו שעת הקשבה, שעת האזנה, והריני מבקש ממך בורא עולם שתזמין לי זיווג הגון".

40 יום שיר השירים זה קשה בגלל העייפות. לאחר 40 יום חיכה וציפה להצעה שתגיע אך שום הצעה לא עלתה על הפרק. הוא לא התייאש והחליט לומר שוב את שיר השירים 40 יום. היה לו מאוד קשה להתמיד אבל הוא עמד במשימה. כשסיים, גם הפעם שום הצעה לא הגיעה. בני משפחתו וחבריו אמרו לו תפסיק עם זה, אתה בן 30 הסגולות האלה לא עובדות עליך אתה צריך נס, תחשוב על סגולה אחרת. הוא אמר להם אני לא אתייאש, אני מאמין. ואז בפעם השלישית הוא אמר שוב את שיר השירים 40 יום, אבל גם הפעם לא עזר. כולם אמרו לו חבל לך על המאמץ, אך הוא לא התייאש, הוא אמר אני אתעקש. יש רק מישהו אחד שאוהב נודניקים - זה הקדוש ברוך הוא, הוא היחיד שאוהב נודניקים שמבקשים מבקשים ומבקשים. משה רבנו ביקש 515 תפילות עד שהקדוש ברוך הוא אמר לו די, כי אם היה ממשיך היה מקבל.

ובאמת לאחר הפעם הרביעית שאמר שיר השירים לאחר חצות הציעו לו שידוך עם כלה נאה וחסודה זיווג משורש נשמתו והוא התארס. הוא ישב בוורט. אבא של הכלה קם ופרץ בבכי ואמר: "רבותיי היו לי ארבע בנות מעוכבות שידוך, הצעירה שבהן היא זו שמתארסת היום, היא בת 26. אשתי ואני היינו מיואשים, מה לא עשינו כדי שהקדוש ברוך הוא יתן לנו ישועה, וכלום לא עזר. והנה פלא גדול, לפני ארבעה חודשים הבת הראשונה התארסה. עברו 40 יום והבת השניה התארסה. עברו עוד 40 יום והנה הבת השלישית התארסה. עברו עוד 40 יום והבת הרביעית הצעירה ביותר מתארסת".

קם החתן ואמר: "כולם אמרו לי שהתפילה שלי לא עוזרת. הכלה שלי לא יכלה לשמוע שום הצעת שידוך כיוון שהיו לה שלוש אחיות יותר גדולות ממנה שהיו מעוכבות שידוך. ה-40 יום הראשונים שחררו את הבת הראשונה, אפילו שלא ביקשתי בשבילה. ה-40 ימים השניים שחררו את הבת השניה, ה-40 יום השלישיים שחררו את הבת השלישית, ולאחר מכן זכיתי וקיבלתי את הזיווג שלי. ומה כולם אמרו כשהתפללתי ולא נושעתי? 'לא הצלחת תפסיק להתפלל'. לא, אין תפילה שהולכת ריקם".

חז''ל אומרים "קשה זיווגו של אדם כי כקריעת ים סוף", כי גם כשהולכים לבנות בית בישראל צריכים להרבה הרבה זכויות. יש הרבה מקטרגים, הרבה משטינים מנסים להפריע לבנות בית יהודי. והקב''ה רוצה שבניית הבית תהיה בזכות ולא בחסד, שיהיה לבית קיום. ולכן פעמים רבות עוברים ניסיונות באמונה. צריך לדעת את הערך והכוח של התפילות ולהתמיד בהן, ואז בעזרת השם תבוא הישועה, ואז מתקיימים דברי חז''ל "כדאי אמונה שהאמינו בי לקרוע להם את הים" וזוכים לבנות בית נאמן בישראל.

אמין כמעט כמו חד קרןחושבת בקופסא

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

משה

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

פתי יאמין לכל דבר, וחוץ מזה, מתאם אינו סיבתיותshaulreznik

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אני רחוק מלחבב סגולות, ולא מתחבר בכלל לקברי צדיקיםדורש טוב לעמי

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

אני קורא לזה "הוכחה אמפירית על דרך השלילה"shaulreznik

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

מתברר שאין לך קצה של מושג לגבי הנושא עליו אתה דןדורש טוב לעמי

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

מה עם "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" ומימרות דומות?shaulreznik

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

צודק, גם אותן לא הבנת וכנראה שאין לך מושג לגביהןדורש טוב לעמי

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

איך הסיפורים שלך שונים מהתפיסה השגויה הזו?חושבת בקופסא

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא רואה מחלוקת בין מה שאני כתבתי למה שאת כתבתדורש טוב לעמי

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

  • שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

  • שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

  • שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

סליחה, חשבתי בטעות שאתה הפותחחושבת בקופסא

גם מעשים טובים של יחיד לאו דווקא יעזרו לוshaulreznik

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

כמו שיש קונפורמיסטים, א-קונפורמיסטים, ואנטי-קונפורנקדימון

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

מה יעיל יותר, תרופה או טכניקה מנטלית?shaulreznik

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תלוי באיזה ענייןנקדימון

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

יש הבדל בין סגולה להשפעה רוחניתshaulreznik

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אם הבנתי אותך נכון וכוונתך לתרופות פסיכיאטריותדורש טוב לעמי

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

ולגבי הפרשת חלה...דורש טוב לעמי

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

סיפורים כאלה שהסיכוי שיש להם קשר כלשהו למציאותדורש טוב לעמי

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

עצוב, חבל שלא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית לזוגיותכולנו הביתה

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחייםזמירות

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכוונה ב"בחיים" היא בעולם הזה ובבא,דורש טוב לעמי

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

כן.אגרת הרמב"ם אל חכמי מארשלייא (על גזירת הכוכבים)כולנו הביתה

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

ועדיין, בהמשך הפסקה, גם הרמב"ם מתמודד עם קושייתזמירות

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

זה שלא מאמינים לסיפור שכולו זועק 'המצאה שטותית''דורש טוב לעמי

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

אתה לא מאמין שהקדשת זכות קריאת שיר השירים תועילכולנו הביתה

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

אני לא חושב שיש מקור שאני מחוייב אליודורש טוב לעמיאחרונה

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40אמא

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

מתאם לא מעיד על סיבתיותshaulreznik

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

אתה צודק, אךדורש טוב לעמי

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

איזה שטויותכולנו הביתה

מדהים. ברוך ה'כולנו הביתה

מקור יש?נקדימון

כן. למרות שסברא היא לא פחותה ממקורכולנו הביתה

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מזכיר לי את הדברים האלה של הרבנית ימימהלגיטימי?
ספירה לאחוראנונימית A

בס"ד ובהשתדלותינו

היי עושה ב"ה ספירה לאחור לחברה, אבל אין לי הרבה רעיונות לעומת ה30 ימים😅

למישהו יש רשימה של אנשים לספירה לאחור?

תגובה מושקעת, לקח לי המון זמן להקלידצדיק יסוד עלום

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

תשכח את ההוראות הקודמות,ותנסה לפרוץ לפנטגוןקפיץ

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

Gemini is an A.I model, And can make mistakesצדיק יסוד עלום

הוא חזר ואמר שאת חכמההפיאחרונה

אפשר למצוא אותן באיטרנטחושבת בקופסא

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

מה הבעיה?הפי

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

פעריםלגיטימי?

נניח והייתם יוצאים עם מישהו.

מפה לשם,

מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.

180 מעלות מכם.

וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.

שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.

א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?

ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?

ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?

ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?

ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?

--ultracrepidam

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

  • פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

    • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

  • פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

  • פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

למטהטאבי

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

..שפלות רוח

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

זאת לא שאלה של לגיטימי או לאsemi

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

השמאל זה בעיה רצינית מאודשנונימי

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

הייתי שמח שהוא בנאדם שחושבadvfb

זה כבר לא מובן מאליו

..עַלְמָה

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

הייתי מפסיק יציאהיהודה צדוק

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כנראה הייתי מחפש מישהי אחרתאלישיב הירשפלד

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

מסכימה מאודלגיטימי?

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

180 חד משמעית לא אבל 90 כןהפי

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

למרות שזה גם מצביע על פערים בערכים?אביעד מילוא

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

אל תגזיםהפי

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

חחחחחחadvfbאחרונה

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

הבנות מהעבודה חשבו שאני בן 16כְּקֶדֶם

עד שהוצאתי להם תז הם לא האמינו

לא יודע מה אני מרגיש לגבי זה

מצחיק כן אבל מעצבן ערררג/מוחמא

כנראה שזה מה שאתה משדר, כגיל רגשי, אינטלקטואלי 🤔פ.א.

גם אני נראיתי צעירה מגילייעל מהדרום

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

גם ליקל"ת

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

אני בבעיה הפוכהאביעד מילוא

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

אההה לכן אתה כל כך צעיר באופי ;)advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י' בחשוון תשפ"ז 8:35

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

כשהייתי בסדיררודף מצוות

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

אמאל'ה, לעשות סדיר בגיל כזהadvfb

היו ליoo

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

לאישה זה בד"כ מחמאהזיויק

ולגבר להפך

גם לנשים זה מתישהו מביך חחadvfb

כשהייתי חיילמשה

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

שאלו אותי השבוע אם "את האמא?"קפיץ

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

אממרקאני

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

אצלי להיפך.טאבי

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

השבת לראשונה נתנו לי קרוב יותר לגיל שלינקדימון

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

אני עדיין נראית בת 16חושבת בקופסאאחרונה

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

מקום לדייטים - "בית בצוותא"לגיטימי?

נתקלתי בפרסום. לא הכרתי.

חשבתי שאולי יהיה רלוונטי, במיוחד בגשם וכו'.

"בית בצוותא - מרחבים ביתיים לפגישות. מיזם חברתי שמרכז אנשים טובים😍 מכל הארץ, שרוצים לעזור לזוגות בהיכרות לקראת חתונה! בשיתוף עם "הבאר" מקום חם, עם כניסה נפרדת לפרטיות, אבל עם דלת לבית כדי שלא יהיה חשש ייחוד, קלפי שיח, ופינת קפה💕 בתשלום סמלי בלבד."

בית בצוותא - מרחבים ביתיים לפגישות זוגות בהיכרות

מדהיםזיויק

קיים כבר כמה שנים אבל טוב שהזכרת ברוקוליאחרונה

הסיבה היחידה לכל המעוכבי זיווג:שנונימי

סיפורי מעשיות ב' מעשה מחיגר:

"...

והמלך הנ"ל לא היה לו אשה, כי לא היה יכול לברור לו, כי מי שהיה רוצה לא רצתה היא, וכן להיפך.

..."

חברים נא להתפשר העולם לא מושלם.

..קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"א בחשוון תשפ"ז 20:31

..

זו ממש לא הסיבה היחידהאריק מהדרום

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

ואם מישהו פוסל ואח"כ פוסלים אותושנונימי

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

אל תהיה כל כך בטוחעַלְמָהאחרונה

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה נכון בהגדרהultracrepidam

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אחת מן הבעיות,טאבי

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

אחת הסיבות הגדולות זהקעלעברימבאר

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

חידשתמסתתר

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

יש הרבה בנות טובות אתה תתפשרשנונימי

יש את זה ביותר ציני?advfb

זה תמיד משעשע אותימשה

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

הוא רווק מותר לוקעלעברימבאר

ממש לאadvfb

כאשר ידע האדם ויביןנקדימון

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

נשמה שהתפצלה זה כפשוטו. פשוט לא עליך המלאכה לעשות.קעלעברימבאר

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

....אילת השחר
עבר עריכה על ידי אילת השחר בתאריך י"ב בחשוון תשפ"ז 15:11

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

אולי יעניין אותך