עלה לי רעיון.... זה חשוב! תיכנסו!תורה מעל הכל!

עוד מעט יום השנה של עמונה.

וזה בעצם קרה בגלל שאנחנו בגלות.

והיה פעםדיבור על שרשרת אנושית סביב הר בית ה'.

למה לא לחבר בין הדברים?

בואו נעשה ביום של עמונה שרשרת אנושית, ובטח יבואו מלא אנשים לדרוש את המקדש!!!!

 

מה אתם אומרים?

 

 

ונראה לי ש@קול הנבואה אירגן את זה פעם קודמת...

בפעם שעברה זה נפל על זה שהמשטרה לא אישרהקול הנבואה
חשבנו לנסות שוב בניסן אבל בנתיים אני ושאר מי שעבדו על זה בפעם שעברה לא פנויים לזה.
מתי יום השנה של עמונה?

אבל האמת שאני לא מאמין שחיבור של הדברים המונים. בהדלקת נרות בעמונה היינו רק כמה עשרות. ודרך אגב אנחנו לא בגלות. רק שאנחנו עדיין ישנים כאילו אנחנו בגלות ולכן בעוונותינו לא בונים את המקדש
זה בה' שבט אם אני לא טועה...תורה מעל הכל!

אירגנתי והפצתי חלק מהעליה לעמונה, ופשוט לא היו הרבה אנשים כי לא פרסמנו את זה בזמן, לא היה אישור,

וכו' וכו'.

 

כל עוד אין גאולה שלמה ואין בית מקדש אנחנו בגלות. זה שאנחנו בארץ זו התקדמות גדולה וזה דבר עצום, אבל אנחנו לא שם. נקודה.

 

ממך לא ציפיתי...המום

כואב לי *מאוד* על חסרון הנבואה המקדשקול הנבואה
הסנהדרין והמלכות ועל עוד צרות של העם בדורינו ואני משתדל להשקיע הרבה מחשבה וכוחות ולהקריב מעצמי כדי לנסות לעשות מה שאני יכול כדי לקרב את החידוש שלהן, אבל זה לא אומר שבגלל הצרות אנחנו בגלות.

עצם השיבה לארץ היא הגאולה.

המהרל בנצח ישראל מגדיר את הגלות כמצב שבו עם ישראל בחוץ לארץ מפוזר ונמצא תחת שלטון הגויים. והרמבם אומר שכל ההבדל בין הגלות לגאולה זה השיעבוד למלכויות.

היום עיקר עם ישראל בארץ ב"ה (למרות שיש רבים בחו"ל וההתבוללות שלהם כואבת לכולנו) ואנחנו תחת שלטון שבראשו עומדים יהודים והוא נבחר על ידי יהודים (גם אם לצערינו אנחנו לא מנהלים את המדינה כמו שאמורה להתנהל ולמרות שיש מיעוט של גויים שבוחרים ונבחרים וזו טעות נוראית)

אחרי גלות ארוכה ה' יתברך החזיר אותנו לארץ ונתן לנו שלטון עצמי ואנחנו נהיה כפויי טובה ונגיד שאנחנו עוד בגלות???

זה שאנחנו לא מעכלים את זה שאנחנו בגאולה ואת המשמעות של זה והאחריות והזכות שיש לנו להתנהג בהתאם, זו אשמתנו. וכל אחד צריך לפעול להתעורר ולעורר לדעת של גאולה.

לא צריך בגלל זה לטעות ולהגיד שאנחנו בגלות רק בגלל שאנחנו בגאולה ולא בגאולה השלמה.

חחח ושיעשע אותי שממני לא ציפית כי אני לא יודע מי אתה ואם אתה מכיר אותי.

ובכל מקרה אשריך על הכאב על חסרון הגאולה השלמה שבגללו אתה טוען שאנחנו בגלות היום
אנחנו לא בגלות, ולא בגאולה.... אנחנו באתחלתא....תורה מעל הכל!

ואנחנו תחת שלטון שבראשו עומדים יהודים והוא נבחר על ידי יהודים (גם אם לצערינו אנחנו לא מנהלים את המדינה כמו שאמורה להתנהל ולמרות שיש מיעוט של גויים שבוחרים ונבחרים וזו טעות נוראית)- זה הכי כואב!!!!

אנחנו בארץ ישראל, הארץ המובטחת, אחרי כל הצרות והגלויות, ואין מלכות!!! ולא רק זה, המדינה שיש היום, היא מדינה דמוקרטית, שזה לא יהודי, פועלת ע"פ חוקי הגויים, הולכת נגד הקב"ה ונגד התורה, רודפת יהודים שפועלים במצוות הדור, הראש ממשלה לא דתי בכלל, ועוד מי שבחר בו זה העם היהודי!!!! פשוט מצב כואב ונוראי. (ועוד לא דיברתי על הגויים.....)

 פשוט הסתכלתי בדברים שכתבת ולא ציפיתי, ואני *יודעת* מי אתה במציאות, אם קישרתי נכון...

אתה אולי מכיר אותי...

 

בקיצור, בוא נסכים שלא נגיע להסכמה...

 

כאן הסברת אותך יותר טוב..א"י השלמהה

כי אנחנו לא בגלות לגמריי כי ברוך ה' חזרנו לארץ ישראל אבל,

זאת עדיין לא א"י השלמה שהובטחה לנו

אין שלטון שהולך לפי ההלכה.

ונכון אנחנו עדיין לא בגאולה השלמה אנחנו בגאולה אבל בירידה שבגאולה 

לא מתקדמים לבנתיים או יורדים או נשארים.

ברור שזה הכי כואב אבל אי אפשר להגיד שאנחנו בגלותקול הנבואה
זה גם לא נכון וגם זו כפיות טובה כלפי השי"ת שגאל אותנו ברחמיו. יש הגדרות מה זה גלות ומה זה גאולה. זה לא משהו שנקבע על פי תחושות הבטן משלנו...

כמו שהבאתי לדוגמה את ההגדרות של הרמבם והמהרל.

עצם זה שחזרנו לארץ ויש לנו כאן שלטון של יהודים זו גאולה, גם אם יש לנו עוד תהליך ארוך של בירור לעשות לגבי הזהות שלנו.

אנחנו לא בגאולה השלמה, אבל ממש לא בגלות. רק מה שכן, המוחין שלנו עדיין תפיסים בתפיסות של גלות שצריך להשתחרר מהן ומזה נובעות הצרות שלנו הזה. ממליץ ממש על הספר טללי חיים הקיצו ורננו או על הגירסה המקוצרת שלו. מאוד עוזר להשתחרר ממוחין של גלות ולהיפתח למוחין של גאולה.

כמובן את לא חייבת לקבל את דעתי אבל מה שכן, כיהודים התפיסה שלנו צריכה להתבסס על מקורות ממהתורה ומחזל...

לגבי מה שאמרת שאנחנו לא בגאולה אלא באתחלתא, כשהרב קוק והחפץ חיים ועוד גדולים רבים אמרו שאנחנו באתחלתא, היו קומץ יהודים בארץ ולא היה שלטון של יהודים אלא גויים שלטו עלינו. אין מקום להשוות בין מה שהיה אז להיום ולטעון שהמצב הוא תחת אותה ההגדרה.

לסיום רק אספר שבראשון בערב שאלתי את מו"ר הרב ישראל אריאל שליט"א לראות מה דעתו ואולי בכלל את צודקת. הוא אמר שאנחנו לא בגלות ולא באתחלתא דגאולה אלא בגאולה עצמה. בשלב מתקדם של הגאולה. ככה הוא אמר. והוסיף שאנחנו פוגעים בתהליך הגאולה בכך שאנחנו לא מספיק מתעוררים לקדם אותו, אבל שאי אפשר להגיד שאנחנו לא בגאולה, ובטח לא שאנחנו בגלות... ושיש מי שאומרים ככה פשוט כי התרגלו ככ לגלות שהם קצת התאהבו בה...
גאולה זה משהו שלם, מוגמר, ולצערינו הגדול מאוד עדיין לא זכינותורה מעל הכל!

כרגע, אנחנו חוזרים אחורה בתהליך הגאולה, בגלל המדינה.

אז תסלחו לי שזה שאנחנו במדינה "יהודית" כמו עכשיו, לא נראה לי גאולה.

הדבר היחיד ששלם זה ה' יתברך.קול הנבואהאחרונה
הבריאה בהכרח חסרה ונמצאת בתהליך תמידי של תיקון. גם אחרי שנבנה את המקדש ותהיה מלכות ישראל סנהדרין נבואה וכו.

ולא אנחנו מחליטים מה זה גאולה. זה לא הולך לפי מה שנראה לנו... זה הולך לפי הגדרים של הגאולה על פי התורה וחזל.

אין ספק שאנחנו לא בגאולה השלמה, אבל להגיד שאנחנו לא בגאולה לעניות דעתי זו ממש כפיות טובה (וזה שאנחנו בגאולה זה לא רק לעניות דעתי. זה גם לדעת מו"ר הרב אריאל. לא יודע כמה יש בדור שלנו שכואב להם על חסרון המקדש הסנהדרין ומלכות ישראל יותר ממנו... הוא לא חשוד בלהיות מרוצה מהמצב הנוכחי)

בכל מקרה נראלי שהדיון מיצה את עצמו. וכל עוד הדיון הוא לא מתוך הסתמכות על מקורות הוא לא יתקדם לשום מקום...

אשרייך על הכאב על המצב והשאיפה לגאולה שלמה.

לילה טוב חלומות נבואה
אתה מתכוון שכולם מחוץ להר. כי לא נכנסים.. עברי אנכי


עלון בית המקדש - עלון בפורמט דיגיטלינ א

עלון בית המקדש הוא עלון דיגיטלי המפרסם בחינם דברים הקשורים לבית המקדש ולהר הבית

לפרטים נוספים, שלחו מייל: alonbethamikdash@gmail.com

 

כל העלונים שיצאו עד עתה:

עלון בית המקדש 1 20251211044335.pdf

עלון בית המקדש 2 20251211044552.pdf

עלון בית המקדש 3 20251211044644.pdf

עלון בית המקדש 4 20251211044720.pdf

עלון בית המקדש 5 20251211044831.pdf

עלון בית המקדש 6 20251211044903.pdf

עלון בית המקדש 7 20251211044941.pdf

עלון בית המקדש 8 20251211045147.pdf

עלון בית המקדש 9 20251211045236.pdf

עלון בית המקדש 10 20251211045324.pdf

מי שמעוניין/ת לקבל את העלונים במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

מיזם נעים למקדש - AI. מה דעתכם על זה?נ א
תמונה 1נ א
תמונה 2נ א
תמונה 3נ א
כמעט תאונהזיויק
מיזם נעים למקדש הוא מיזם להקמת מערכת תחבורה אל הרנ א
עבר עריכה על ידי נ א בתאריך י"ח בכסלו תשפ"ו 22:59

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

לא יודעת אם הוא עוד מסתובב כאןקפיץ

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

תכתבו מה דעתכם על התמונות... אהבתם?נ א
תמונה 4נ א

תמונה 5נ א

תמונה 6נ א

התמונות לא עובדות לי בכלל.צחקן
אוכל לשלוח לך את התמונות במיילנ א
כתוב לזה פסוק:קעלעברימבאר
"כי נעים נאווה תהילה"
יפה! 👍נ א
מי שמעוניין/ת לקבל את התמונות במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

למה אין בימנו משמר המקדש?ירחמיאל

זו הלכה מפורשת שנוהגת גם כשאין בית המקדש בנוי.

 

למה לא עושים?

 

זה לא כל כך קשה, צריך שיהיה מספיק אנשים שבעניין להקדיש בישביל הקב"ה כמה שעות בשבוע בשביל זה ולעשות משמרות

האם היה אפשר לנסך מים בבמות בשעת היתר במות?קעלעברימבאר

איך דוד ניסך מים?

מה המקור שלך שגוד ניסך מים?שלג דאשתקד
הגשש החיוור שם שם🎶קעלעברימבאר
סתם, כתוב במפורש בפסוק שדוד התאווה למים מבור בית לחם, והביאו לו הגיבורים מים והוא ניסך אותם לה'. כמובן אפשר לתרץ שזה היה בסוכות והוא הביא את זה למשכן בגבעון שהכהנים ינסכו, אבל זה דחוק
שתהיה לי בריאשלג דאשתקד
אין הכוונה שם למצוות ניסוך המים, גם לפי הפשט של הפסוק (מי *ישקני* מים מבור בית לחם) והן לפי האגדה המסובכת בבא קמא דף ס
הנה הפסוק:קעלעברימבאר
ויבקעו שלשת הגיבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם לה'


לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'


נכון נשמהשלג דאשתקד

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

לא בסוכות. אבל משמע שבהיתר במותקעלעברימבאר

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

עיינתי וראיתי שיש עוד פסוקקעלעברימבאר

על ניסוך מים בבמות:

 

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

 

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם אתה מדבר על תופעהשלג דאשתקד
של ניסוך מים לה', אז כל המקורות שלך אחלה מקורות וזה לא קשור להיתר במות. זה קשור חזה שבא לי לפתוח את הברז בבית לכבוד ה' יתברך.


אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

לנסך מים לה' נשמע כמו ניסוך על המזבח. לפחותקעלעברימבאר
אצל דוד.


נסכים מוזכרים רק בקרבנות.


אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.


צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.


בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

יישר כח!שלג דאשתקד

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

הרלב"ג לא אומר שלמדו מדוד..אדם כל שהוא

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

 

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

צודק ולא צודקשלג דאשתקד

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

אולי דוד ניסך מים בהוראת שעה של עצמו כנביא, כשםקעלעברימבאר

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

 

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

לא הבנתישלג דאשתקד

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

לא בטוח שמותר לנסך מים בברז שלי. האם מותרקעלעברימבאר
לי להקריב צבי לה' על מזבח בחצר הבית שלי?
לכן דחוק שזה קרה בסוכות. אני מסכים שהואקעלעברימבאר
התאווה לשתות ואז ניסך. אז אולי היה אפשר לנסך בנדבה ביחיד בבמה כל השנה, או שהיתה זו הוראת שעה על פי נבואת דוד עצמו
הגמרא אומרת שזה הלכה למשה מסיני כיקעלעברימבאר
דברי נביאים הם רק אסמכתא והרי לא לומדים מדברי נביאים לעולם מה גם זה לא כתוב שם במפורש והאוקימתא של בר קפרא דחוקה שזה קרה דווקא בסוכות.


ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.


אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

לגבי הטענה שבכוונה נמנעים מדברי נביאיםשלג דאשתקד
ראיתי במקרה לשון יפה של ה"בן יהוידע", ברכות מח,ב: "אף על גב דילפותא מפסוקי תורה עדיפה, עם כל זה כיון דילפותא הנזכרת אינם מתיישבים בפשט המקראות, לכך אמר אינו צריך למילף בדרשה דחוקה, כי הדבר מפורש להדיה בפסוק של נביאים".
עדיין מה שיש לו מקורקעלעברימבאר
רק בנביאים זה עדיין נקקרא הלכה למשה מסיני
נכון מאודשלג דאשתקד
לצערי לא זכרתי איפה בדיון כאן היה צריך להכניס את הקטע הזה, הרעיון הוא שהגמ' בתענית מחפשת מקור ואין לה מקור טוב, אז היא כותבת בפשטות שזו הלכה למשה מסיני. אם המקור מדוד היה נראה לה טוב, סביר להניח שהיא הייתה מביאה אותו (ועדיין זה היה בגדר הלמ"מ ).


בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

אני חושב שלא שייךקעלעברימבאר
לדבר על הצער בעסקה כל חול המועד מפני שמחת החג. אבל גם אני נכשלתי בזה הרבה מפני שעמום
הוא אשר דיברתישלג דאשתקד

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

מטרת המועדים זה לשמוח מצווה דאוריתאקעלעברימבאר
בבשר ויין כשיש מקדש. דבאי רבי אבא הם דרשה בלבד, עובדה שהוא לא התיר מלאכה בסוף. וגם הוא דיבר על פוחזין כלומר חוטאים  . לבזבז את הזמן זה לא פוחזים אלא סתם בזבוז
אני לא בטוחשלג דאשתקד

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

 

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

כי יש עניין עצמי לשמחה ברגל ללא קשרקעלעברימבאראחרונה
ללימוד תורה. כמו שבשבת יש עניין עצמי
ניקים משועממים בגיזרת ההר והבית-ימח שם עראפת
ברגעים אלה אני מוכר דגלי בית המקדש ביציאה מהר הבית, מוזמנים לבוא לקנות ולפטפט
אפשר להגיע/לקנות מעוד סיבותשלג דאשתקד
לא רק בגלל שמשועממים.
אמת ויציב, ברוך אומר ועושהימח שם עראפתאחרונה
אבל כוונתי למשועממים הייתה למטרת פיטפוט
מה אומרים על הקמת מערכת תחבורה להר הביתנ א

מה אתם חושבים על הקמת מערכת תחבורה מסודרת להר הבית בשלושת הרגלים?

יש לכם רעיונות כיצד כדאי שזה יפעל? אשמח שתעלו כאןנ א
מערכת תחבורה להווה או לעתיד?קעלעברימבאר
לעתיד, כשייבנה בית המקדש בעזרת ה'נ א
בטח יהיו טכנולוגיות מתקדמות יותר מימינו,קעלעברימבאר

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

וואי, אתה נוגע שאלה שמאוד הטרידה אותישלג דאשתקד

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

מי יודע מה תהיה הטכנולוגיה שביתקעלעברימבאר
המקדש יבנה? אולי ההנדסה הגנטית תיצור סוסים מעופפים שנטוס עליהם ויהיו חסכוניים יותר ממכונית?
לא זה מה שהטריד את מנוחתישלג דאשתקדאחרונה
יותר הסתפקתי מה יהיה יותר מגניב/מרשים
צריך לקחת בחשבון ענייני טומאה וטהרההסטורי
אולי איזה גלאי טמאים, שלא יתן להם להכנס לקרונות שמיועדים לטהורים🙄😏🫣
או ספסלים פשוטים מעץ, בלי שום בית קיבול.הסטורי
אני חושב שצריך יהיה מתחם של טבולי יוםים התכלת

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

כתבתי על זה ספר שלםrrinaa

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

 

 

 

 

איך מערכת התחבורה תראה?נ א

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

בהנחה שיהיו אוטובוסים ולאקעלעברימבאר
מכוניות מעופפות מבוססות ai
רכבותshindov
לדעתכם, יהיה צריך מערך הסעות כמו למירון בל"ג בעומרנ א

או אפילו יותר מזה?

 

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?

האם הכהן שהניף את 2 הלחם סמוךקעלעברימבאר
למקום המזבח המשוער, חייב כרת, או שטומאה הותרה כשכל הציבור טמאים גם לשתי הלחם?


האם הוא חייב מיתה בידי שמיים על עשיית עבודה ללא בגדים תקינים, כאשר אינינו יודעים בוודאות מהי תולעת השני שבאבנט? 

אני רואה שהשרשור די ישןניב שטרן

אבל רק עכשיו ראיתי אותו...

בלי להכנס לדיון שהיה כאן לגבי ההכשר של העבודה, כרת הוא ודאי לא חייב כי הוא אומר מותר שזה שוגג.

גם קרבן הוא לא חייב כי הוא טועה בדבר מצווה.

שיר וקליפ לירושלים והר הביתElad Mukades

אולי יעניין אותך