גם לי נתנו עיצות ותגובות כאלה וזה (ועוד דברים)הרס לי את כל החויה בהריון
(ואני נכנסתי להריון כשהיתה בת 11 חודשים)
עד כדי כך שלא השקעתי בהריון ולא בבגדים וירד לי כל המצב רוח
רק בסוף התחברתי להריון ולתינוקת.
אז שתדעי שיש לי שכנה שילדה כשהתינוק הקודם בן שנה והיא ממש שמחה ומאושרת ויש הרבה כאלה עם יותר צפופים
מה שמשנה היא החויה שלך של הבחירה
וזה הרגשה רעה הכאילו זה שנאלצת והוכרחת להריון הזה(אם הבנתי נכון)
או שפתאם הוא הגיע ללא הכנה מראש ובהפתעה גמורה(ואם הוא תינוק שני אז בכלל כל הזמן משוים לראשון ואיך שהוא היה רצוי וחיכו לו ואז יש מצפון על העובר הבא)
אז פשוט לקבל את זה ושלב יותר קשה זה להגיד שלא בחרתי בזה אך עכשיו אני בוחרת
בוחרת לזרום עם מה שיש ונגזר עלי ולראות בו ברכה ולא קללה
במקום צפוף (קונטציה שלילית)אז לחשוב על חברות ואהבה וילדים צמודים
לי עזר לדמיין איך אני מלבישה אותן באותו דוגמא בבגד ועושה להן תמונות יפות ביחד
מובילה אותן בעגלת תאומים 
ותקשיבי זה סוג של נסיון כן גם דברים משמחים שיש אנשים שיגידו לך וואי מה את בוכה תשמחי זה גם קושי ובמיוחד השליש הראשון והתגובות של האחרים(קראתי בספר אחד של מלי גרין
הבדל בין ילד ראשון להבאים וזה ממש מצחיק ואמיתי וספר מומלץ עם מידע להריון של פרופסור מהדסה)
ובספר הזה מתואר איך שבהריון הראשון כולם מתרגשים ובהבאים
אה?עוד אחד?ואיך תסתדרי.וזה כולם ככה.וזה בא בטח מדאגה אך אם כאמור זה מחליש אז תתעלמי ותעברי הלאה.או שתגידי אני מצפה לתגובה אחרת...ותפרטי.