בשנת חמישים ותשע
מרכזניק לשנים ורבות
נותן תמיכה וישע
רמ בהסדר שומרון
ולאחר מכן ראש ישיבה
עשור שלם של מחזורים
עוברים תחת הרבה
דובר ישיבות ההסדר
ואף אחד מהאחראים
סדנאות בחינוך ילדים
באיתמר ואופקים
גר בקרני שומרון
עם אשתו חיה אלבה
בנים יש לו ארבעה
ובנות גדולות שלושה
מה שתשיב הפרשה
שאלות חיינו הגדולות
פרשת חיים פרק א
ועוד כמה הרחבות
חייו על מי מנוחות
עד שהחל המבצע
"חייל יוצא מחופתו"
געשה הארץ ורגשה
עומד בבית המדרש
עודו בטלית ותפיליו
והנה נכנסים חיילים
ישירות פונים אליו.
בנך פצוע קשה
כך אליו אמרו
מיד יצא אליהם
חיים כמעט לא נותרו
נסע לבית החולים
חיכו ימים רבים
גוף מרוטש, ולחיים-
כאפס סיכויים
צפיות מנופצות
ואחרות באות נבנות
והנה יש תקווה
מפיצים החדשות
לאט לאט התחזק
לאט לאט החלים
ניתוח רודף ניתוח
והנה יש כבר פנים
לביתם חוזרים בשמחה
אם כי נשארים בשיקום
והדיה של הגילה
הגיעו אף לבקו"ם
הפצוע הקשה ביותר
של עופרת יצוקה
והנה כבר הם עמדו
נמצאים בחתונה
כמה שנים מאושרות
הוא ר"ם בהסדר שומרון
ממשיך הוא בחייו
מודה על כל יום
כותב את הספר
מפיץ אותו ברבים
"בלבב פנימה"
מחזק יהודים
והנה שוב בשורות
קשות מאוד מנשא
יש לך גידול גדול
ומי יודע אם תבוא...
חזר נכנס ושוב יצא
מתחנן לרפואה
משתדל ומבקש
אך מקבל את הגזרה
התדרדרות ושוב יצוב
לימוד של שעה
הולך לישיבה
ברכת הודיה
קורעים שערי שמיים
תפילות המוניות
גומרים ספרי תהילים
ומצפים לישועות
בן חמישים ושמונה
ממשיך במסורה
לתת, להגדיל תורה
ולהאדירה
מבינים שזה הסוף
אך כלל לא נכנעים
ממשיכים בדרכם
כמו כל הימים.
חיוך אחד חיוור
וזעקה אחת שקטה
מבט אחרון מלטף
והנה עזבת
לא נשכח אותך כלל
את החיוך המאיר
את התקווה הזוהרת
את השיש והגיל
לא נשכח אותך.
לא נשכח.
ועתה שאתה שם
מביט עלינו ממרומים
אנא שמור עלינו
כבכל הימים
ואנו כאן
בארץ החיים
שמך נשמר
לדורות הבאים.
אני יודעת שזה לא ממש משהו.
זאת פריקה.

