מעניין אותי אם זה אומר משהו,
שהנערה שאני דמיינתי מביטה אלי מהדף שהיא ציירה.
זה מוזר לדמיין מישהו ופתאום לראות אותו משורטט בעיפרון לא שלך. ומעניין אותי אם זה אומר משהו.
לא איזה משהו מיסטי-רוחני כזה. אני לא מאמינה בכאלה. למרות שהיא קצת כן ותמיד נתתי לה לגרור אותי איתה...ואולי גם עכשיו אני נותנת.
רק משהו כזה עלי ועליה ועל החברות ביננו. על קשר גם שרחוקים, גם שאין זמן,גם שלא מדברים כמעט, גם שהחיים זורמים ולוקחים כל אחת לאפיקים אחרים.
הנערה שהיא ציירה יותר שמחה מהנערה שאני דמיינתי. ומעניין אותי אם גם זה אומר משהו.
היא מביטה בי הנערה שלה בעניים תכולות עמוקות, מבט נבון, חיוך קטן ולוחשת לי שאני לא באמת צריכה אותה.
לא צריכה את הנערה הג'ינג'ית על הדף כדי לדעת שיש לי חברה טובה.
מספיק לי לדעת שכקשה אני יכולה לעצום עניים ולראות, לא שיער גינגי חופשי אלא צמה או קוקו בלונדי שנח על כתף ומיד להרגיש טוב יותר.
שבכל מיני סיטואציות אני לא צריכה מבט תכול נבון אלא את מבטה הנבון על החיים שעדיין מלווה אותי.
שעומק אמיתי לא נמצא בעניים המצוירות אלא במבט ביננו גם אם הוא נדיר יותר.
שהאמת היא, שתמיד תמיד אני יכולה להרים אליה טלפון.
שהיא תמיד שם בשבילי.
ליד הציור מונחים פרחים ואולי אין כמו פרחים כדי להסביר חברות אמת.
שורשים עמוקים וריח טוב שמופץ לרחוק.
אהה...
אז תודה לך, הנערה בעלת העניים התכולות על שהזכרת.
ותודה לך. חברת אמת.
שהנערה שאני דמיינתי מביטה אלי מהדף שהיא ציירה.
זה מוזר לדמיין מישהו ופתאום לראות אותו משורטט בעיפרון לא שלך. ומעניין אותי אם זה אומר משהו.
לא איזה משהו מיסטי-רוחני כזה. אני לא מאמינה בכאלה. למרות שהיא קצת כן ותמיד נתתי לה לגרור אותי איתה...ואולי גם עכשיו אני נותנת.
רק משהו כזה עלי ועליה ועל החברות ביננו. על קשר גם שרחוקים, גם שאין זמן,גם שלא מדברים כמעט, גם שהחיים זורמים ולוקחים כל אחת לאפיקים אחרים.
הנערה שהיא ציירה יותר שמחה מהנערה שאני דמיינתי. ומעניין אותי אם גם זה אומר משהו.
היא מביטה בי הנערה שלה בעניים תכולות עמוקות, מבט נבון, חיוך קטן ולוחשת לי שאני לא באמת צריכה אותה.
לא צריכה את הנערה הג'ינג'ית על הדף כדי לדעת שיש לי חברה טובה.
מספיק לי לדעת שכקשה אני יכולה לעצום עניים ולראות, לא שיער גינגי חופשי אלא צמה או קוקו בלונדי שנח על כתף ומיד להרגיש טוב יותר.
שבכל מיני סיטואציות אני לא צריכה מבט תכול נבון אלא את מבטה הנבון על החיים שעדיין מלווה אותי.
שעומק אמיתי לא נמצא בעניים המצוירות אלא במבט ביננו גם אם הוא נדיר יותר.
שהאמת היא, שתמיד תמיד אני יכולה להרים אליה טלפון.
שהיא תמיד שם בשבילי.
ליד הציור מונחים פרחים ואולי אין כמו פרחים כדי להסביר חברות אמת.
שורשים עמוקים וריח טוב שמופץ לרחוק.
אהה...
אז תודה לך, הנערה בעלת העניים התכולות על שהזכרת.
ותודה לך. חברת אמת.
