די. נמאס כבר. מה את רוצה ממנו??
תסתכלו מסביב. לא צריך להתאמץ יותר מידי. העולם הזה גוסס. כולם מסביב מתים.
נמאס. נמאס לי כבר מכל החושך הזה של העולם.
כל כך הרבה כאבי לב.
כל כך הרבה רע, שנמצא בכל סיטואציה, גם הטובה ביותר.
הכל פה הסתרות על גבי הסתרות.
והלב כבר מתפוצץ.
לאן העולם הזה מובל?? מה הוא רוצה ממנו בכללל??
די. ראינו כבר מספיק צער וסבל.
מספיק יתומים ואלמנות, מספיק הורים שכולים. מספיק מחלות, ותאונות, ופיגועים ופינויים.
מספיק לבבות מחוררים. כל בן אדם פה יותר מסובך שני. כל כך הרבה תהומות של ייאוש יש בעולם הזה.
ולא צריך ללכת רחוק מידי. מספיק להסתכל כאן,בפורומים. כמה סבל כמה.
שומע?? די לנו
רוצים כבר אמת גלויה ומוארת. רוצים אור. רוצים טוב.
אנחנו כל כך קטנים כאן. פצפוצים. אפסים. אין לנו כלום. חסרי שליטה וחסרי כח.
נזרקים, מטלטלים, עלים נידפים.
נוסקים לגבהים ומתרסקים לרצפה. לא, לא מבינים. מה הולך פה ומי אנחנו בכלל. ומה זה העולם הזה?
והכל מורכב כל כך. הוא נמצא בכל דבר הרע הזה.
בכל בן אדם. בכל סיטואציה. בכל דיבור. בכל מפגש בין אנשים.
אנשים מתים. ואף אחד לא שם לב. והכל כבר כל כך רגיל.
הדיכאונות, ייסורי המצפון. ההתחבטויות. אני לא יתחיל עכשיו לפרט, אבל זה בכל הדברים, הכי קטנים ויומיומיים.
הכי שבשגרה. טוב ורע מעורבבים כל כך חזק, כל כך עמוק.
וכבר כל כך קשה להאמין.
מגיע לנו. באמת. ולא משנה עד כמה אנחנו טובים. רק כדי לפצות על כל הייסורים.
וזהו, נגמר לי השוונג. אין לי כוחות יותר.
מתחננת. תושיע.
(*צונזרה התבטאות בוטה יותר.*)
מישהו