כל  חג וההכנות אילו הופכות לחוויה

במשחקים?

מאחורי הסלקל?

בעגלה?

בקיצור..את לא רק מנקה מטבח...

אני מצאתי חתיכות ביסקוויט או בייגלה...לא זוכרת בדיוק.. בארז מצעים שלנו..

ופעם מצאתי איזה עוגיה באחת המגירות בשידה בחדר שלנו..

וזה רק מילד קטנטן שהולך בכל הבית (הקטנטן גם).

ואם זה פירורים של חמץ ולא פירורים של סתם לכלוך ואבק? אז גם ככה צריך לנקות, בקיצור.

אלא אם כן אתה גר בבית שאין בו ילדים ושאף פעם לא אכלת בחדרים או ליד ספרים או על המחשב..

ואז יורדים חצי מהניקיונות

אמר הבן שדווקא מבשל ומנקה

ובמידת הצורך לשאול אם ללכת לנופש מאורגן וכדו' שיוצא יותר זול נפשית ופיזית

אפשר לעשות את המינימום הנדרש ולבטל יותר מאשר לנקות, אפשר לסגור חצי בית ולמכור כ"חמץ".

אבל אני חושב שאצלך זה עניין אחר, שקשור לנקיונות בכלל. צריך לכבד את זה.

הנה סיפור שכתבתי על זה:

https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/4514

אמרה הבת שמבינה אותך היטב

קראתי פעם שיש אנשים רעילים

וחוץ מחיבוק אין לי הרבה מה להציע...

מנקים חודשיים מראש. כל פעם מתבייתים על מקום אחד ומנקים ומסדרים. מוזיקה חסידית ברקע זה must
לגבי האוכל, מנסים לחשוב איך לשדרג את התפו"א והביצים למקסימום. הרבה על האש במהלך החג

מזוכיזם זו מילה אחת 

יש דתיים שיכולים להוציא מדריך  "100 דרכים איך להפוך חג לסיוט"

אנחנו עושות את המינימום אבל גם מנקות די טוב את הבית- כי צריך לפחות פעם בשנה

נכון שזה קשה פיסית כי להזיז דברים ולהתכופף וכו

אבל אין באמת הרבה מאוד עבודה במיוחד אם יש כלים מיוחדים לפסח- אפשר ביומיים שלושה לסיים הכל

ואני תמיד אוהבת לסיים מוקדם יום קודם ואז ללכת לארוחת ערב במסעדה, בעדיפות חמץ- ולהירגע אחרי הניקיונות ולפני החג

(בעיקר קשה כשאין מספיק זמן בין השבת שלפני לחג)

ויש לי בבית בעל שמנקה לפסח לא פחות ממני... (אולי בגלל זה לא מלחיץ אותי פסח? )

ואני מדבר מתוך בית שבהחלט יש בו זאטוטים קטנים. הכל עניין של רצון ושל הפנמה מהו ניקיון. בטח בהקשר של פסח. ניקיון חמץ בפסח הוא למעשה לא "ניקיון". בשום מקום בשולחן ערוך לא כתוב שצריך לקרצף כל מרצפת שלוש פעמים ובטח שלא כתוב שצריך לעשות חלונות. ולא, אין שום חמץ בעולם שמסתתר במסילות החלונות שהוא ראוי למאכל כלב + יותר מכזית. לא קיים. גם עם הילדים הכי יצירתיים בעולם. 

אלא מקום שיש סבירות ממשית והגיונית שהגיע (לא "יכול להגיע", אלא "הגיע") לשם חמץ, חמץ שהוא עדיין בר אכילה, לפחות למאכל כלב, וגדול מכזית. כאשר בוחנים לפי הגדרות אלו את המקומות הרלוונטיים, מבטיח לך שהיצע המקומות מצטמצם פלאים. למשל, ברוב מוחלט של הספרים, בטח בקומות העליונות, בספריה אצלנו - אין שום סיכוי סביר שהגיע לשם חמץ כלשהוא במהלך השנה, בטח לא "בין הספרים" כש97 אחוז מהם לא יוצאים מהמדף שלהם במשך כל השנה. את המדפים התחתונים שבהם יש יותר סיכוי שמשהו נדחף מאחור, אפשר להוציא זריז, לראות שאין חמץ ולהחזיר. אבל כמובן, אם כבר מוציאים, אז מנגבים אבק, ולפעמים אפילו ספר ספר (למרות ששום חמץ גדול מכזית לא יכול להידחף בין הספרים או בתוך הספרים, בצורה שאתה לא תראה/תרגיש זאת).  וככה מתווספת עבודה...

ואת באמת לא מנקה את החלונות? לא בודקת בגדים שגם אם הגיע אליהם חמץ לפני כביסה,אחרי כביסה הוא כבר לא רלוונטי? ועוד ועוד ועוד.

אני לא מדבר סתם, גם אני מנקה לפסח ומנקה של-א לצורך פסח, לפני פסח. אני רואה בדיוק כמה מהמטלות שאני עושה קשורות לניקיון פסח וכמה קשורות לניקיון כללי כדי שיהיה טוב על הנשמה לראות נקי. 

מסכת פסחים ולאחריה גם ההלכה בספרי ההלכה הרבים בנושא, מפרטת דוגמאות של מקומות עד לרמת איזו שורה של חביות צריך לבדוק ואיזו לא, ועל בסיס העקרונות האלו אנחנו יכולים "למיין" את החדרים והגבהים בחדרים שלנו, מה צריך ניקוי רציני יותר ומה פחות.

ובסופו של יום, בואו, זה לא שלכולם פה יש וילה 320 מטר רבוע (12 חדרים) בתוך הבית ועוד 55 מטר רבוע חצר... רוב הבתים הם לא כאלו, אלא בגודל צנוע בהרבה, מספר חדרים לא בשמיים וכן הלאה...

מה לחשוש. דאגה בגדר הסביר. דאגות לא סבירות נכנסות לגדר "שמא תבוא חולדה ותעביר ממקום למקום" וכן הלאה.

מחילה, אבל גם עם ילדים אפשר לנקות חמץ בזמן סביר. הבעיה היא שמנצלים את פסח לניקיון כללי, ואז "מאשימים" את החמץ. בפועל 80 אחוז מהניקיונות בפסח, אין בינם לבין חמץ כלום. אז למה לעשות את זה בשבוע לפני חג? תעשו את זה בכל תאריך אחר בשנה... 

לא יודע איך בדיוק זה "תלוי דעה ועדה", כאשר יש דין מפורש מהו חמץ ראוי למאכל ומהו לא. האם ה"עדה" שלכן סוברת שכל דבר שאי פעם היה עליו שם חמץ, ולא משנה כמה שמותנאלפים ייסורי גיהונם ואקונומיקה נחתו עליו במשך השנים, כל עוד הוא חלילה נמצא בבית הוא "בגדר חמץ" שחייב ביעור? מצטער, אני מכיר הרבה עדות והרבה דעות הלכתיות ומעולם לא שמעתי דעה הלכתית מוזרה כזאת. ואני רגיל להרבה מאוד חומרות בפסח של עדות שונות (ובעיקר של העדה שלי עצמה) ובכל זאת, על חומרה שבה חמץ שאף יצור חי בעולם לא יאכל, צריך ניקוי - דעה כזאת לא שמעתי.

בכל מקרה, הרי ברור לך שגם אחרי ש"אני אתנסה" ואבוא לספר לך, עדיין יהיו לך התירוצים למה זה לא דומה ולמה אצלי זה ככה ואצלך זה אחרת - סבבה, זאת זכותך, אבל פעם אחת או שתיים תשבי באמת עם עצמך ועם בעלךותחקרו לעומק את כל נושא החמץ, ותראו מה "חומרות הגיוניות" ומה חומרות ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש רחוקות מהמציאות, שאין בינן לבין חמץ ולא כלום. 

בואי נגיד, שעדות שאוכלות קטניות בפסח, ומנקות ברבאק כל גרגיר חמץ מהכיסים של מכנסי הקיץ של הילדים שעברו כביסה ושוכבים אטומים בארון הגבוה כבר כמה חודשים - סיכוי יותר גבוה שהם אוכלים בפועל חמץ (גרגיר חיטה שהתערבב בקטנית, ולא מתבטל אפילו במליארד) מאשר מי שלא אוכל קטניות בפסח ומנקה באופן סביר ונורמאלי את הבית. 

ותתפלאי, למרות זאת ברי לי שבעתיד כאשר תהיה שוב סנהדרין, הם יעברו שוב על גזירת הקטניות ויפטרו אותנו מרבים מהחומרות שם, בטח לאור ההתפתחות הטכנולוגית דהיום. ההבדל בין קטניות לשלל "חומרות" אחרות, זה שקטניות הוא גזירת חכמים ממש, בת מאות שנים לפחות, ובעלת יסוד מוצק ואמיתי שהוכח בשטח (לכן גם מהאוכלים קטניות בפסח, המון למשל בוררים את האורז כמה וכמה פעמים, בניגוד לשימוש יומיומי), ואילו מלא חומרות אחרות (של ניקוי בכיסים וכן הלאה) מעולם לא הגיעו לספרי ההלכות המקובלים על עם ישראל.

ומחילה אם אני נשמע מעט תוקפני, זה לחלוטין לא ככה וכמובן שזכותך לנקות מה שאת רוצה ואני אפילו לא נגד ניקוי שהוא לא לחמץ בפסח (רוב הניקוי שאני אישית עושה לפני פסח, הוא ניקוי שלא קשור לחמץ אלא לכיבוד הורים ונחת רוח לאמא. את ניקויי החמץ העיקריים ההורים שלי עושים). 

והמציאות בסופו של דבר היא שיש גם רבנים, רבנים ממש, ולא מאלו שמקילים בהלכות וביראת שמיים - שהעידו בעבר על ניקיון הבית לפסח בזמן מועט ביותר, בגלל שהם מתמקדים רק במה שחייב. 

אם מסתכלים נטו על ההלכה. אפשר להסתפק בניקוי זריז של יום יומיים.
אבל, אני חושב שיש בזה צד של חיבה, בייחוד של נשות ישראל, להדר יותר, להקפיד יותר.

אפשר לבוא ולזלזל בזה. "אבק זה לא חמץ!!" "אני לא קורבן פסח" וכו וכו. וגם אני הייתי מזלזל בזה. אך היום אני רואה את זה אחרת. אני רואה את זה כרצון פנימי עמוק לעשות נחת לקב"ה. ולכן זה קצת חבל שצוחקים על זה.
אפשר לראות דבר דומה במנהג השרויה. שלמרות שרוב מוחלט של הפוסקים פוסקים שאין מה לחשוש לזה בכלל, בכל זאת המשנה ברורה כותב "ומ"מ מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו" - במילים שלנו: "אל תזלזלו בו".

לגבי הכעס והמריבות, זה באמת בעיה. מאחל לך שהשנה יחול שינוי, והאווירה של ההכנות לחג תהייה נעימה

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.