בס"ד
שלום לכולם
השבת נקרא, בנוסף לפרשיות השבוע ויקהל-פקודי החותמות את חומש שמות, את פרשת פרה, השלישית מבין ארבע הפרשיות. פרשה זו נקראת סמוך לחודש ניסן, כקריאה לעם להיטהר מטומאת מת לקראת חג הפסח, שיוכלו להקריב ולאכול את פסחיהם בטהרה. ובימינו, כזכר לימים ההם, לחלק מהדעות הפוסקים, ולדעות האחרות אין קריאה בימינו זכר בלבד אלא חיוב מן התורה, כמו פרשת זכור, אם כי מקור החיוב אינו ברור (להרחבה ראו כאןhttp://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=8774&sid=c9a0c77de35140271a2677c12886e7a3)
פרשת פרה מופיעה בתחילת פרשת חוקת:
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר.
זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל.
כידוע, 'חוקים' הם כינוי מיוחד למצוות שלא ניתן לתת להם טעם המובן בשכל אנושי; לפיכך מובן מאוד מדוע מצווה זו מכונה 'חוקת התורה. ביטוי זה מופיע פעם נוספת בתורה, אף הוא בהקשר לענייני טומאה וטהרה (במדבר לא כא), שכלליהם וענייניהם הם למעלה מהבנת שכל אנושי.
ידועים דברי חז"ל, שמעשה פרה אדומה מהווה תיקון לחטא העגל - "תבוא האם ותקנח צואת בנה". לא בכדי יוצא שעל פי רוב בשנה פשוטה , פרשת פרה נקראת בשבת פרשת כי-תשא שבה מסופר על חטא העגל, או על כל פנים בשבת שאחריה, כמו בשנה זו.
ומדוע באמת מעשה הפרה מתקן את חטא העגל? מה הקשר בין השניים?
בספר הכוזרי מסביר ריה"ל את מהותו של חטא העגל. בשונה מאיך שהוא נתפס בעיני הרחוב, כהתפרצות יצר אלילי פראי, לדברי ריה"ל עם ישראל חיפש דמות גשמית שתהווה מתווך בינם לבין רבש"ע, כתחליף למשה רבנו - "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים, לא ידענו מה היה לו". הרצון כשלעצמו הריהו טוב ומבורך, אלא שרבש"ע אסר לעשות פסל ומסיכה, ולפיכך המעשה היה פסול.
מהות החטא היתה העדפת מה שנראה נכון בעיני האדם, על פני הציווי האלוהי.
מעשה פרה אדומה מבטא את ההיפך. ההתבטלות וביטול הדעת והשכל כלפי הציווי האלוהי. בענייני הטומאה והטהרה אנו מבצעים ציוויים מדוייקים מבלי להבין דבר וחצי דבר ממהותם וטעמם.
וזהו עצם עניין הטהרה: ביטול הישות העצמית והתכללות ברצון האלוהים, שהוא מקווה ישראל המטהר את הטמאים ומחדש את נפשות הברואים. [וזהו גם עניין הטהרה בטבילה במקווה, שכשהאדם מוקף במים הריהו נמצא במצב שבו אין לו חיים וקיום ובכך עצמיותו כביכול מתבטלת, ומתחדשת מחדש ברוח טהרה כשיוצא שוב מהמקווה לאוויר העולם].
ונאיר נקודה נוספת:
הסברנו מדוע מצות הפרה נקראת 'חוקה'. מדוע 'חוקת התורה'? הרי כל המצוות הן חלק מן התורה, ולשם מה נוספה כאן מילה זו?
משום שמצווה זו, המסמלת את חוסר ההשגה האנושית בעומק חכמתה של התורה, לא ללמד על עצמה בלבד יצאה אלא ללמד על הכלל כולו - על כל מצוות התורה; שגם המצוות שטעמן נראה מובן, זהו רק קצה קצהו של כל עומק התוכן האינסופי של כל מצווה וכל פרט מתוך תורת האלוהים, שקדמה לעולם, ומבטאת את החכמה האלוהית שעל פיה ובהתאם לה נבראה המציאות, והיא המורה את הדרך לאדם, כיצד להתקרב ולהתעלות אל שורשו ותכליתו.
וכה דברי חכמת התורה, בספר משלי:
"ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז:
מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ:
בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם:
בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי:
עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל:
בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם:
בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם:
בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ:
וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת:
מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם:"
(משלי ח כב-לא).
ואי אפשר לפטור בלא כלום את פרשיות השבוע, שמדי שנה קוראיהן שואלים את עצמם לשם מה הצורך בשתי פרשיות החוזרות בדיוק על אותם תיאורים מפורטים שנאמרו כבר בפרשיות שקודם להן.?
אך כשמבינים כנ"ל את ענינה של התורה, שאין מטרתה רק לספק אינפורמציה, אלא רב בה הנסתר על הנגלה והיא מהווה גילוי עמוק של תכנים רוחניים ונסתרים- אזי גם אם איננו מבינים מדוע על פי הפשט יש בזה צורך, אך יודעים שוודאי אין אות אחת מיותרת בתורה ובכל אות ואות רמוזים תכנים ורמזים נסתרים, עומק לפנים מעומק.
מתוך ההתחדשות של ימי הפורים, מגיעים אל הטהרה של שבת פרה, קבלת הרצון האלוהי וסימון הדרך והמטרה בחיים, ומתוך כך להתחדשות הגדולה של שבת 'החודש' וראש חודש ניסן "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" - ההתחדשות הזו היא לכם, הינכם נקראים ומוזמנים להתחדש יחד עם החודש, עם השנה, עם העולם כולו שלובש אביב, ועם המציאות כולה המתחדשת יחד עם עם ישראל בחודש יציאתו לאוויר העולם.
שבת שלום ומבורך
