וְאִם לִפְעָמִים מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדּוֹ מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי - אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁגַּם הַיּוֹם הַזֶּה הוּא יוֹם, וְהוּא מָנוּי וְסָפוּר בִּימֵי חַיָּיו, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּשׁוּם אֹפֶן בְּזֶה הַיּוֹם - יִשְׁתַּדֵּל לַעֲשֹוֹת בּוֹ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן לִלְמֹד יוֹתֵר, אוֹ לַעֲסֹק בְּמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֶסֶד, אוֹ לוֹמַר שְׁאָר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִֹיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְכַיּוֹצֵא, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לְזַכּוֹת אֶת יִשְֹרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וּבָרוּךְ ה' יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּכַמָּה מִינֵי לִמּוּדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי מִצְוֹת וְכוּ'. וְהָעִקָּר שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה בָּטֵל וְהוֹלֵךְ, כִּי צָרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם שֶׁאֵין לוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם לְבַד, בְּחִינַת "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ".
(ליקוטי הלכות, פקדון ד', אות ח')
אנא תייגו

