היו עוד כמה דברים מוזרים אצלו, אבל עוד היה אפשר לבלוע..

אני מודה לה' שלא פתחתי רגשות, ב"ה!.. כי אחרת זה היה ממש פוגע.. 

ספרתי לו כמובן.. הוא גם היה מזועזע..

אבל לדעתי צריך להגיד לעוד בנות כדי שלא יפלו בפח..

ניתחת את הסיטואציה פשוט מעולה!
זה ממש ככה,

ובכל אופן זה באמת חולני!...

תגובה באמת מחבקת, אין עלייך 

ולכל מי שהגיב, זה ממש מיקל שמזדעזעים איתי ביחד.. תודה! @{ר}ציני @ליוא מפראג

הרבה זמן אני מנסה להבין מה זה בעצם פסיכופת ושמעתי כל מיני דעות בעניין (חשוב לציין שהרבה פסיכולוגים טוענים שהאבחנה ממש קשה, ולא פשוט לזהות מי כזה, וחוץ מזה יש רמות שונות של פסיכופתיה) ונשמע שהוא מתאים לרוב הדברים האלה, היסטוריה מינית בעייתית, מניפולטור, חסר מוסר, חסר חרטה, שקרן, אימפולסיבי וצבוע ברמה של חזית חיצונית כובשת ופנים רקוב. לפי מה שאת מתארת נדמה שהוא הבין שהוא לא יכול לנצל אותך למטרותיו כי את חכמה ממנו (יפה לך אם זה נכון, פסיכופתים בדר"כ ממש חכמים) ו/ או שאת מחויבת מספיק לקב"ה והוא לא יצליח לרמות אותך, אז הוא הבין שגם ככה אין לו מה להפסיד ממך (הוא בנה על זה שלא תודיעי על כך הלאה) ועשה מה שעשה, תודי לקב"ה שגילית את זה מוקדם... 

אני לא רוצה להלחיץ אותך אבל חשוב לי שתהי מודעת לזה, אם מה שאמרתי באמת נכון הבחור מהווה סכנה מסוימת לציבור באופן כללי, ולך באופן אישי כי יש להם קטע שהם מוכנים להרוס את עצמם למען הריסת "האויב". אני ממש ממליץ לך לנקוט אמצעי בטיחות אישיים, לשוחח על כך עם חברות ומשפחה ואולי אפילו ליידע את הרב של הבחור. ואם ידוע לך על נטיות לאלימות ודברים דומים אז גם ליידע גורמי רווחה על חשדך ומצבך בעקבות הסיפור.

אשרייך על האומץ שנקטת!

פסיכופת בהגדרה- אדם שלא חושב על תוצאות מעשיו.

לא להשתגע, זה שהוא מנוול לא הופך אותו לא למסוכן לציבור, ולא לשום דבר אחר, זה הופך אותו ללא דתי במיוחד ולאדם מגעיל.

שים לב, אם אתה עושה מעשה כלשהו בהיותך מודע לתוצאות ומוכן לשלם את המחיר- כנראה שאתה לא פסיכופת, אם אתה עושה מעשה כלשהו ולגמרי לא אכפת לך ואתה לא מודע למה שעלולה להיות התוצאה- אתה כן.

יש הבדל בין עשית מעשה מבחירה ומוכנות לשאת בתוצאות לבין אי מודעות לתוצאות מעשיך.

לדוגמא- אם מישהו נתן לך סטירה ונתת לו מכה ושברת לו את היד- מסתבר שאתה לא פסיכופת. אם מישהו נתן לך סטירה ושברתלו את הראש עם אלת בייסבול או ירית בו- מסתבר שאתה כן. יש?

ציינתי "(חשוב לציין שהרבה פסיכולוגים טוענים שהאבחנה ממש קשה, ולא פשוט לזהות מי כזה, וחוץ מזה יש רמות שונות של פסיכופתיה)" וברור לי שגם אם הייתי פסיכולוג לא יכולתי לאבחן מישהו כפסיכופת ע"פ שרשור באינטרנט...

אין קשר להיותו מנוול, על פי מה שהיא ציינה יש לו מאפיינים של היסטוריה מינית בעייתית, מניפולטור, חסר מוסר, חסר חרטה, שקרן, אימפולסיבי וצבוע ברמה של חזית חיצונית כובשת ופנים רקוב. שהם להרבה דעות מאפיינים של פסיכופת(חיפוש בגוגל יראה לך הרבה תוצאות בעניין...)

ותמיד תזכור ש"better safe than sorry"...

הוא אמר לי שהרב שלו דוגל בזה שמותר להתנהג בערמומיות כדי לבדוק משהו..

הוא נתן לי דוג' שאם אתה הולך לחנות ורוצה לבדוק מחיר של חפץ יקר מסוים ואתה רוצה לבדוק אם המוכרת דוברת אמת, אז אתה יכול לבוא פעמיים (לא באותו יום ) ולשאול שוב על המחיר ולראות אז איך היא תגיב..

בקיצור משהו שם מריח לא טוב.. 

נראה שהכוונות שלו היו טובות, אם זה באמת הדרכה של הרב שלו.

אבל עדיין ברור שלא שייך בכלל לדבר ככה.

הוא כנראה לקח את הרב שלו רחוק מידי..

אולי הוא ילמד מהסיפור איתך לא לעשות את זה לעוד בנות.

ויש פער עצום בין מה שהוא עשה

לבין הדוגמא הזו של החנות.

ואני כן בעד לומר את זה לאישיות שהוא קשור אליה...

אומנם לא הסכמתי אתו, אבל איכשהו הבנתי את זה.. 

אני פשוט נגד ערמומיות בכל צורה שהיא.. 

עדיף שמישהו, את או השדכן, ידבר עם הרב שלו שיסביר לו יותר את כוונתו.

ומבחינתו מה שהוא עשה זה בסדר גמור,

אז לא נראה לי זה ישנה..

חשבתי דווקא אולי לפנות לאחד החברים שלו.. מאלה שהוא נותן לבירורים..

היה עוד קטע שפתאום הוא רושם "תראי בעתיד אני חושב שיהיה לי כמה נשים אם זה לא מפריע לך אז ניפגש"..

אח"כ הוא אמר שזה בצחוק ושאני יעזוב את זה..

הבחור 

ואמן , בעז"ה! 

יש איזה מדרש על אשת כהן, אבל ברור שזה לא מדרש הלכה.

מה זה כהנת רואה נגעים?

עריכה: מה זה כהנת בכלל? מוזכר רק בת כהן ואשת כהן

כהן הוא מי שמשרת בביהמ"ק, אישה לא משרתת בביהמ"ק ולא תשרת (למרות הפמיניזם).

גם עבד של כהן, גם בהמה של כהן - אוכלים בתרומה,

לדידך גם הם כשרים לראות נגעים? נאלף כלבים של כהנים שיראו נגעים?

המונח הנכון היחיד שנוגע לאישה שקשורה למשפחת הכונה היא "בת כהן". זהו.

כל השאר הם קניין כספו, ומכורח כך הם אוכלים בתרומה, ואין להם שייכות לא בנגעים ולא בשימוש.

הסיפור שאתה מדבר עליו מובא בתנחומא ולא בגמרא, לא פוסקים הלכה מהמדרש.  בטח לא מסיפורים על כהנים שאינם בני תורה שרוצים לרדת מהארץ ולא מאמינים בה'

ב. מה קשור?

ג. מדובר על מי שאוכל בתרומה בגלל שהוא קניין כספו של הכהן. מצד זה אישה, עבד שפחה וכלב שווים (עבר עברי למשל לא אוכל בתרומה). זה הטעם של חז"ל. אתה רוצה לנסות לגמד את דברי ע"י ביזוי דברי חכמים? רחמנא ליצלן.

תפסיק עם השטות הזאת, אתה אומר דברים ממדרש שאין להם שום משמעות. אישה יכולה לראות נגע פיזית, ברור שלא יגבילו אותה. אבל בפועל אין לזה שום משמעות, גם לא כלפי חכם וגם לא כלפי אף אדם אחר, גדול ככל שיהיה, שהוא לא כהן.

אי אפשר לדבר עם חבר'ה מהסגנון הפמיניסטי המושפע הזה, אתם מערבבים דברים רק כי זה נוגע לכם בציפור הנפש שהוא "מעמד האישה" גם אין שום קשר לדברים. 🤦🏽‍♂

הוא כותב שאם הכהן קטן או שוטה הוא יכול לסמוך על חכם שראה את הנגע,

ו"הכל כשרין לראות נגעים" כנראה מדבר גם על אשה.

אבל מסכים איתך שהיא לא יכולה להסגיר.

הראיה לבין ההסגרה, אני משתמש בביטויים שהוא השתמש בהם.

אין נפקא מינא לראיה עצמה של הרמב"ם. גם אני יכול לראות נגעים גם אם אני לא יודע את ההלכות, נכון?

אף אחד לא יגיד לי "אוי ואבוי ראית נגע צרעת"

הוא רוצה להגיד שאישה מסגירה ומטהרת או מטמאה, וזה פשט הפסוק שאף אחד חוץ מהכהן לא יכול.

שם מובא במפורש שאהרן ובניו. נשים לא בכלל, מכאן שנשים לא רק שלא עובדות אלא אפילו לא חולקות.

בשונה מתרומה ששם אשת כהן אוכלות מפני שהן קניין כספו (גם בנותיו, וצ"ע על בת בגירה, לא זוכר את ההלכה אבל נראה לי שהיא אוכלת)

היא אוכלת בחלקי בעלים, שזה לא שייך לעניין כהונה בכלל. לא זכור לי שראיתי שאישה אוכלת שוק וחזה.

אשת כהן אוכלת בגלל שהיא קניין כספו! אתה מתכוון לבת כהן, ואמרתי שעל זה כרגע אין לי להשיב

ד חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים נֶאֱכָלִין לְכֹהֲנִים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יח-יא) 'לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ'. וְכֵן הַמּוּרָם מִתּוֹדָה וְהַמּוּרָם מֵאֵיל נָזִיר שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח-יט) 'כּל תְּרוּמֹת הַקֳדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ':

והנה כמוך בבכור, וגם נזכר שם "כהנות".

ה וְכֵן הַבְּכוֹר שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ (במדבר יח-יח) 'וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין'. וְכָל אֵלּוּ הַנֶּאֱכָלִים לַכֹּהֲנוֹת נֶאֱכָלִים לְעַבְדֵי הַכֹּהֲנִים וְלִנְשֵׁיהֶם כִּתְרוּמָה. וְכֻלָּן נֶאֱכָלִים בְּכָל הָעִיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י-יד) 'אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר' לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ שֶׁהִיא הָעֲזָרָה אֶלָּא טָהוֹר שֶׁהוּא כָּל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּנֶגְדוֹ לְדוֹרוֹת יְרוּשָׁלַיִם. וְהוּא הַדִּין לְמַעֲשֵׂר וּפֶסַח שֶׁהֲרֵי הֵן קָדָשִׁים קַלִּים כִּשְׁלָמִים. וְהַחַלּוֹנוֹת וָעֳבִי הַחוֹמָה כִּלְפָנִים:

ומאידך (מה שציטטתי למטה)

ומה שכתב וכן אשה ואנדרוגינוס וכו'. אפשר דיליף לה מדכתיב לכל בני אהרן תהיה בני אהרן ולא בנות אהרן ואנדרוגינוס דספק אשה הוא אינו חולק מן הספק

בכל אופן ראינו חילוק בקדשים, צריך להתיישב על זה במה כן ובמה לא (אולי במה שהוא לא שלמים, כמו מנחות וכו')

מסברא אני חושב שזה נאמר בכל מקום שריבה הכתוב בנותיך, ובבכור כנרה לא נכתב במפורש רק בנים אז למדו משוק וחזה? עדיין צריך עיון.

לגבי צרעת כבר אמרתי לך מפורש מה אמר הרב פישר, שבוודאי שכהן זכר רואה אישה.

עריכה: כנראה ההבדל הוא בחלוקה. כהן חולק, בת כהן ואשת כהן לא חולקות, אבל אוכלים כמו עבדים

אצל הכהן כתוב אפילו קטן או שוטה, לא כתוב אשה.

בהתחלה כתוב הכל, וזה כולל גם אשה, אבל זה מדבר רק על לראות.

אח"כ כתוב כהן, ומרבים שגם קטן או שוטה יכולים,

אם גם לאשה היה מותר היו מרבים אותה במפורש.

רואה נגעים של אישה גם במקום מוצנע.

הוא נזף כשהפוסק הזה ששאל מה לעשות עם נשים שמתביישות לשאול רב על נידה (הוא ממש כעס על זה שאישה מוכנה להיות לא צנועה ליד רופא שסביר להניח שהוא רשע גמור אבל פתאום כשזה כהן או רב השאלות של הצניעות מתעוררות).

תפסיק עם ההמצאות המודרניות האלה

רמבם הלכות טומאת צרעת פרק ט הלכה יב:

אין הכהן זקוק לבקש תחת אצילי ידיו של נגוע או בין פחדיו או בתוך הקמטים שמא שם נגע שנאמר לכל מראה עיני הכהן וכן בהופך כולו לבן וכיצד יעמוד לפני הכהן אם איש הוא נראה ערום ועומד כעודר וכמוסק זיתים ואם אשה היא נראית ערומה ויושבת כעורכת וכמניקה את בנה וכאורגת בעומדים שמגבהת ידה הימנית עד שיגלה בית השחי אם היה הנגע נראה בהן בזמן שהן עומדין הרי זה טמא ואם אינו נראה בהן כשהן עומדין כך אין נזקקין לו וכשם שהאדם נראה לנגעו כך הוא נראה לתגלחתו שאם לא יראה שיער בכל בשרו כשיעמוד ערום כעודר וכמוסק או כשתשב האשה כמו שביארנו הרי זו תגלחת כשירה ואין כהן זקוק לחפש בשאר מקומות שמא נשאר בהן שיער אף ע"פ שהוא צריך לגלח הכל כמו שיתבאר.

אם זה מופיע במקום שנקרא טפח מגולה אסור לאף אחד להסתכל שם בלי נגע הצרעת, כולל הכהן.

וכשיש נגע צרעת היא מגלה את אותו המקום ולכהן מותר.

לא הבנתי מה הקשר למה שציטטת מהרמב"ם? לכאורה מובן הפוך לחלוטין.

מה שהכהן לא מסתכל בו זה רק מה שמופיע בכפלים, כי יש את הלימוד של "לכל מראה עיני הכהן", שזה כל מה שאפשר לראות בעמידה.

עריכה: אתה בטוח שקראת את מה שציטטת?

"וְכֵיצַד יַעֲמֹד לִפְנֵי הַכֹּהֵן. אִם אִישׁ הוּא נִרְאֶה עָרֹם וְעוֹמֵד כְּעוֹדֵר וּכְמוֹסֵק זֵיתִים. וְאִם אִשָּׁה הִיא נִרְאֵית עֲרֻמָּה וְיוֹשֶׁבֶת כְּעוֹרֶכֶת וּכְמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ וּכְאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִים שֶׁמַּגְבַּהַת יָדָהּ הַיְמָנִית עַד שֶׁיִּגָּלֶה בֵּית הַשֶּׁחִי."

המקור במשנה נגעים פרק ב' משנה ד':

"כיצד ראית הנגע? האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים. האשה כעורכת וכמניקה את בנה, כאורגת בעומדין לשחי ליד הימנית"

@ארץ השוקולד אני מקווה שלא תקרא למשנה בעיית צניעות

כפי שניתן לראות מהחלק, נִרְאֵית עֲרֻמָּה וְיוֹשֶׁבֶת כְּעוֹרֶכֶת וּכְמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ וּכְאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִים שֶׁמַּגְבַּהַת יָדָהּ הַיְמָנִית עַד שֶׁיִּגָּלֶה בֵּית הַשֶּׁחִי

היא לא מראה את כל גופה, והיא מראה באופן שלא הכל נראה,

אניוהוא אמר שצרעת היא רק במקום חשוף אז אני באתי רק על מנת לדייק במקור במה נחשב מוצנע/ גלוי...

הגבת לי במקום לו

קבל את האמת!

כולם כשרים לראות נגעים, אבל ההכרעה עצמה היא בכהן בלבד, כלומר זכר.

כלומר ראיית נגעיים, שיש לה משמעות או השפעה כלשהי, היא בכהן.

אתה רוצה להשליך מהמדרש שהוא לימד אותה את הטכניקה? מאי נפקא מינה? הוא לא שם, אין מי שיתיר ואין מי שיסגיר ואין מי שיכריע. אז מה הוא עשה במה שהוא עשה? כלום. מדרש חסר משמעות הלכתית ובעל משמעות אמונית עצומה.

ואין דבר כזה כהנת. למה צריך דקדוקים?

רק כהן מסגיר, מטהר, מטמא.

אתה יכול לדגמן נגע צרעת למי שאתה רוצה: חכם, גדול, קטן, שוטה, אישה. איזו נפקא מינה תהיה לך בזה?

גם אם תראה את זה לאשת כהן שבעלה לימד אותה את הטריקים, אז מה? לא יעזור לך בכלום.

למיטב זכרוני ממסכת חולין עיקר הדין אישה כשרה בשחיטה, הפוסקים סייגו את זה מצד המציאות, לא מצד הדין. אין קשר בין הדברים

ברור ששללו, כתוב מפורש כהן בן אהרן

בחלק הכהנים מפורש:

"אֵין הַקָּטָן חוֹלֵק אֲפִלּוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהַאֲכִילוֹ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וְכֵן אִשָּׁה וְאַנְדְּרוֹגִינוּס אֵין חוֹלְקִין לָהֶם בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ כְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז-י) 'אִישׁ כְּאָחִיו'"

מאידך כתוב

ד חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים נֶאֱכָלִין לְכֹהֲנִים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יח-יא) 'לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ'. וְכֵן הַמּוּרָם מִתּוֹדָה וְהַמּוּרָם מֵאֵיל נָזִיר שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח-יט) 'כּל תְּרוּמֹת הַקֳדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ':

כנראה ששוק וחזה לא נחשבים קדשים קלים, לא יודע להסביר מהמותן את ההבדל (אעיין בלי נדר).

עריכה: כתבתי כמעט את אותם דברים פעמיים, עדיף להמשיך למעלה (כתבתי שם יותר )

עיין במנחת חינוך קס"ט ס"ק י"ג שמשמע שפשוט לו שרק זכר יכול לטהר או לטמא.

(הוא אומר שכהן אנדרוגינוס\טומטום שטיהר או טימא אדם, האדם ספק שמא הכהן זכר. משמע שאשה וודאי אינה רואה.)

@פלוני מפונפן

@ארץ השוקולד

אני הבנתי שזה פשט הפסוקים וככה דיקדקתי ברמב"ם, כנראה שקלעתי

אגב אני הבנתי את זה משתיקת הרמב"ם לגבי נשים שם כשבמקומות אחרים הוא מציין מפורש מה בת כהן ואשת כהן אוכלות וכו''.

פשט הפסוקים זה "אחד מבניו הכהנים".

זה די חובה אחרת זה מסוכן אלא אם החזקה שלכם רעועה (יש תשובה על זה ביביע אומר לגבי עדה מסויימת).

מעבר לזה, בגלל הטומאה, אין עוד הרבה פריבילגיות.

צ"ע לגבי האיסור להשתמש בכהן והחובה לכבד אותו אם שייך גם בבת כהן. לא ראיתי דבר כזה אף פעם, אבל מי יודע?

מקילים בזה בגלל שמצד אחד אלה רק כהנים מוחזקים ומצד שני יש דעה מקילה לגבי גדר ת"ח.

אבל הסכנה היא מוות או גירושים...

לא שמעתי שגדר ת"ח הפך לכזאת שכונה של לקרוא בלי להבין... יש לו מקור? עיינתי בזה הרבה ולא ראיתי דעה כזאת מעולם. מסכת כלה היא לא גמרא אז אין נפקא מינא לאורך כל-כך. צריך בכל אופן לפחות בקיאות בנושא אחד.

המקור הוא "איזהו תלמיד חכם ... זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ואפילו במסכת כלה". כל המחלוקת היא סביב המילה "אפילו". יש פירוש שבכל התורה כולל אותה שהיא זניחה או אפילו רק בה שהיא יחסית קלה, אבל שיודע להשיב הלכה זה הפשט.

אבל לדעת אותה טוב ככה שאפשר לענות על שאלות ששאלו... לא כתוב שם שבלי הבנה.

מה שהוא כותב למען שיתקרב, נראה לי שהטעם הוא בגלל שכשאדם בדרך משמים יאריכו לו.

תשימי לב שהוא צריך להיות כבר ת"ח כשאת מתחתנת, ואם הוא רק בדרך להיות תלמיד חכם זה פשרה...

את בת של רב או משהו כזה, לא? ברור שיציעו לך בחורים מורמים מעם.

אנחנו פשוטי העם...

בטח שזאת משימה לא קלה (כמובן שזה תלוי באיזה לימוד ואם לומדים רק ש"ס, אבל בכל מקרה זה הישג!!). מבחינתי בחור שסיים את הש"ס ויש לו מידות הוא מורם מעם

לגבי הג'ינג'ים, יש פתגם סיני מפורסם: "Gingers have no soul"

יש לי בשביל זה מכשיר עינויים שמותח את הגוף.

את שואלת אותי כמה למדתי? או שזה איזה ביטוי עממי שאני לא מודע אליו?

אבל לא הכרתי מישהו שסיים ש"ס והוא לא בן תורה ממש.

זה הישג שדורש הרבה עמל, ומי שמגיע ל"נעשית לו סם המוות" לא יסיים מההיכרות שלי.

מניח שיש יוצאי דופן איפה שזה עניין תרבותי לסיים ש"ס.

קשה לי להאמין שסיום ש"ס לא עשה את האדם משודרג!

איזה לימוד? דף יומי, יותר הגיוני...

אין דבר כזה הכל רקוב מבפנים במסירות נפש

@חיהל'ה

הביטוי הזה נועד ליצור מריבה אלימה

זה הופך את כל הלימוד תורה שלו למשימה שצריך לבצע.

עדיף מישהו שלומד תורה לשמה- לשם דבקות בקב"ה, בלי שיש לו מטרה בראש שהוא חייב לסיים את השס כדי לספק את ההורים שלו או סתם להרגיש טוב עם עצמו.

אני חושבת כמוך. ולכן לא כל מי שגמר את השס נחשב בעיני מורם מעם..

כמו שציינתי שיש משפחות שפחות הפכו את זה למשימת חובה אצלם בבית - ושם פשוט גומרים את השס בשביל לסמן וי.. וזה עצוב

תמיד יש תופעה של קיום מצוות כמצוות אנשים מלומדה -

אבל לגמור את השס כמצוות אנשים מלומדה?!

יש עוד תופעה - של כאלה שלומדים כדי שיעריכו אותם.. כדי להתפרסם.. כדי להפוך לרבנים מכובדים..

חבל מאד...

זה מאבד את הערך של לימוד התורה באמת..

כלומר, ברור שהם מקיימים מצווה בלימוד שלהם,

אבל זאת מצווה בלי נשמה..

פשוט חשבתי בהתחלה שאת לא חושבת שזה שלילי

אני לא חושב שזה מגיע מגאווה,

פשוט חשוב לך לדעת האם הכתיבה שלך מייצגת אותך.

כמה הערות:

-כתוב לקבוע עיתים לתורה, המשמעות היא לקבוע זמן, לא?

אם קובעים הספקים זה עלול לגרום ללימוד מהיר. לסמן וי וללכת.

- אתה צודק שיש יתרונות בקביעת הספקים יומיים, אבל גם אתה מסכים שזה לא לכתחילה כשאתה בישיבה. ברגע ששמים יעד כזה שאר המטרות נשכחות.

בלי לימוד בעומק, בלי לימוד לשמה. וכאילו רק מי שמסיים ש"ס נחשב לרציני.

- לא מדובר פה שהבחור שם לעצמו מטרה, אלא על משהו ש'נכפה' עליו מלעלה, מהמשפחה.

ואז כל המטרה היא לספק את המשפחה, בלי רצון פנימי.

ומי אמר בכלל שזה מתאים לכל אחד במשפחה ההיא?

אולי זה סתם יגרום לתחרות בין האחים, או לייאוש מאי הצלחה?

- אכן יש מחלוקות מה נחשב לימוד לשמה, כתבתי עפ"י ההסבר של החסידות.

בכ"מ לסיים את הש"ס בשביל כבוד או בשביל לספק את ההורים, לא נחשב לשמה עפ"י שום פירוש..

-לא מכיר את הרשימת ספרים, בכ"מ מדובר כנראה על ספרים שצריכים ללמוד כדי לעצב את האישיות של האדם לפני החתונה. לא יעד סתמי של סיום ש"ס, שהוא בהחלט דבר גדול, אבל לא מטרה שכולם חייבים בה.

- אני חושב ש@חיהל'ה לא חבדניקית..

את יודעת איך מזהים שיכור?

מי שצועק כל הזמן שהוא לא שיכור

וכנראה נובעת ממהו לימוד לשמה ומהן המטרות בישיבה.

בעיקרון הרב שלימד אותי תמיד היה קורא לי "בת הכהן"... 

והשני - הוא קצת טיפוס כזה.. מרגיש מצחיק

שזה כל מה שהוא עשה.

לא שאני מזלזל בלהזדעזע (או שבעצם כן), אני בטוח שזה דרש ממנו מאמץ (או שבעצם לא),

אבל אם היו שואלים אותי, גם אחרי מעשה חשוב זה היה נשאר לי עדיין כח לבצע פעולות נוספות.

היו עוד כמה דברים חוץ מזה, שאומנם לא היו בעייתיים מבחינת צניעות, אבל כן זה הרגיש כאילו זה שורט לך משהו בנפש... לא להאמין.. אבל ב"ה הכל טוב!

תודה רבה 

ל@ארץ השוקולד חיזקת!

@אנונימי21 ניתוח ממש טוב! גם אני חשדתי כמה פעמים שיש בו משהו פסיכי קצת.. 

סתם , האמת אני מרגישה שעברתי חוויה מאוד מוזרה, אני לא פגועה או משהו..

פשוט מרגישה מוזר..

יש עוד דברים שלא ספרתי שהיו הזויים פשוט הזויים.. אז אני מרגישה הזויה עכשיו 

היו לי מקרים עם בנות שניסו לשכנע אותי גם... סירבתי בנימוס והמשכתי הלאה

לדעתי הוא לא בחור כזה.. 

פשוט יש לו איזה שריטה.. אבל לא בקטע סוטה.. 

את מתכוונת שהוא כאילו סוג של אספרגר כאילו?

אבל הבנתי ממנו שהוא מתעסק בקבלה קצת, אולי זה שיבש אותו בדרך..

הוא היה בא ביציאות.. שלך תבין אותו.. 

מכיר משפחות שהתפרקו כי האישה/הבעל החליטו ללמוד קבלה או דברים כאלה (איבדו את השפיות לגמרי).

משום מה זה יותר מפרק נשים מגברים, אולי כי לגבר מותר מתישהו, גם אם לא עכשיו, אז מרחמים עליו משמים. לא יודע...

[הלימוד זכות, שאולי הוא שמע על כל מיני כאלה שמדריכים בנות שאינן צריכות לספר כל מיני דברים... אבל לבגיע לצורה אובססיבית ומבחילה כזו? יש דרכים אחרות לאדם להבהיר מה עקרוני עבורו]

הזוי. לא מבין איך אנשים מעיזים לפגוע ככה, אין לזה שום תירוץ. ברוך שפטר אותך ממנו.

כי גם אח"כ שאלתי אותו והוא רק תירץ "שיום אחד אני אבין למה הוא עשה את זה"..

אני חושב כבר המון זמן שצריך להפסיק להתייחס לחיצוניות- זקן, פאות וכו' ולהסתכל בעיניים יותר עמוקות...

אז יש בזה מסר לכולנו

אני מקפיצה את השרשור,

אם יש בנות שהסיפור מוכר להן, אשמח שתפנו אליי בפרטי.. 

יום טוב.  

הבעיה שאין לי כח שהוא ינסה ליצור איתי קשר אחרי זה.. 

כדאי להודיע לשדכן וזהו!

לעשות דבר כזה זה למנוע מאדם לעשות תשובה (בהנחה שהוא לא באמת לוקה בנפשו כמו שזה נשמע, ואז זה ממש אכזריות)

והיו עוד דברים שלא סיפרתי חוץ מזה.. 

התנהגות תמוהה ומוזרה.. 

ובגלל שלא התייחס אליו ברכות מנע ממנו לעשות תשובה.

אין שום היתר לבייש אדם ולהשחיר את שמו וזה עלול לגרום לו לצאת לחלוטין.

בכל מקרה מה העניין להתחיל להודיע לחברים שלו על זה?

לא רק שזה עדות יחיד שלוקה, זה לשון הרע, ולמה גם שיאמינו לך? קחי בחשבון שאת עלולה לצאת הבעייתית שם.

בקיצור, עצה רעה מאוד!

להודיע לשדכן, בעדינות, שיקח בחשבון ויעשה מה שהוא צריך עם זה.

לך תדע , אולי עוד כמה שנים נגלה "תלמיד חכם" שסטה.. 

זה נסיון לעקוץ?

שזה נראה כמו משהו שאם לא מזהים עכשיו אז רק עוד כמה שנים טובות זה יתגלה.. וחבל.. 

אמרתי לך טעמים... אם השאלה עומדת לך בגרון לכי תשאלי רב.

לי אישית, במיוחד בשידוכים, זה מרגיש כמו רצון להחזיר, לנקום...

קשה להאמין שזה לשם שמים במצב כזה, ונראה לי שירא שמים יתרחק מזה.

אני פשוט רוצה להבין מה נסגר עם ההתנהגות הזאת..

אולי חברים שלו יעזרו לי לסנגר עליו.. 

בכלל ממה שאני אישית שמעתי זה נשמע שהוא משובש, מדברים מסויימים, וזה הלימוד זכות הכי גדול שיכול להיות.

שוטה פטור ממצוות.

(הנקמה וזה זה חשש וירא שמים יתרחק מזה, לא אמרתי שאת רוצה לנקום בו)

אבל "מעליה" כתבו רק לפנות לרה"י.

לא עוסק ישירות בעניינים כאלה. צריך לפנות לרב שמכיר אותו אישית... וגם אז בתור שאלה מה לעשות, ולא לבוא ולספר סתם (מעיד יחידי וכו' שזה איסור "טוביה חטא וזיגוד מינגד").

לי נראה ברור שלחברים אסור לספר ואין בזה שום טעם. ואם מישהי הייתה באה לספר לי דבר כזה הייתי כועס ממש, זה לא ענייני (לא יודע אם הייתי עונה בכלל).

לא מצד לשון הרע.

לא בקיא בדקדוקים של לשון הרע מספיק

1. צריך לראות בעצמו ולא לשמוע מאחרים - מקרה שקרה לה.
2. צריך לעיין היטב במקרה, לראות אם הוא אכן נחשב לנזק אמיתי ולא סתם נראה כך. - נזק עצום שייגרם למשודכות בעתיד. 
3. צריך לנסות להוכיח את המזיק, אולי יחזור בו וישיב את הנזק. - נדמה לי שהיא עשתה את זה וגם אם לא, לא בטוח שהתוכחה שלה תועיל לו ואולי עדיף מישהו אחר, אז צריך שיקול דעת.
4. הסיפור צריך להיות מדויק ללא שום תוספות של המספר, אשר מוסיפות לעוולה שנעשתה. 
5. צריך שכוונת המספר תהיה לתועלת. אם יש למספר הנאה כלשהי מן הסיפור אזי אסור לו לספר למרות שכל התנאים מתקיימים. 
6. אם יש אפשרות לפתור הבעיה ללא סיפור לשון הרע, אזי אסור לספר לשון הרע.
7. אם כתוצאה מהסיפור יגרם למזיק נזק רב יותר מאשר אילו בית דין היה פוסק לרעתו, גם אז אסור לספר.  לא ייגרם לו נזק בבית דין בכלל על כך. (כל הסעיפים מהלכות לשון הרע כלל י')

חוץ מזה שהיא שמעה ממנו שביתו בית פריצות וצריך לגלות דבר זה למי שישאל עליו (הלכות רכילות ציור שלישי סעיף ו')

ובנוסף יש גם את העניין שמותר כאשר:

וְנִרְאֶה לִי עוֹד בְּאִישׁ, אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ לִשְׁנוֹת בְּאִוַּלְתּוֹ, דְּאַף אִם רַבּוֹ אֵינְנּוּ צָנוּעַ כָּל כָּךְ וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְוַדַּע מִמֶנּוּ לֶהָמוֹן, אֲבָל הוּא אִישׁ שֶׁדְּבָרָיו יִהְיוּ נִשְׁמָעִין בְּתוֹכָחָה לְהַחוֹטֵא, שֶׁלֹּא יִשְׁנְה עוֹד בְּאִוַלְתּוֹ, אֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁמֻתָּר לְגַלּוֹת לוֹ, כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנַת הַמְסַפֵּר הוּא לְתוֹעֶלֶת הַחוֹטֵא וְלֹא לְגַנּוֹתוֹ. וְעַתָּה נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ הַנַּ''ל, דַּאֲפִלּוּ אִם רָאוּהוּ שְׁנַיִם בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַחֵטְא וְהוּא אִישׁ, שֶׁנָּקֵל לוֹ לִשְׁנוֹת בְּאִוַּלְתּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אֵין מֻתָּר רַק לְגַלּוֹת לְדַיָּנֵי הָעִיר וְלֹא לַאֲחֵרִים, כִּי עַל כָּל פָּנִים הֲלֹא לֹא רְאִינוּהוּ שֶׁעָבַר עַל זֶה הָאִסוּר, רַק פַּעַם אַחַת, אוּלַי גָּבַר אָז יִצְרוֹ עָלָיו וְאַחַר כָּךְ שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְנֶאֱנַח בִּמְרִירוּת לֵב עַל זֶה, עַל כֵּן לֹא יָצָא הַחוֹטֵא עֲדַיִן מִכְּלַל ''עֲמִיתֶךָ'' בָּזֶה. (הלכות לשון הרע כלל ד' סעיף ו') לא נראה שהוא חזר בתשובה על זה, הוא עשה דברים כאלה מספר פעמים ואחרי שהיא הוכיחה אותו הוא אמר לה שיום יבוא והיא תבין...
 

מהאדם המסופר.

לא הבנתי מה המטרה של הציטוט? העתקת שם במפורש שמותר לספר רק לרב, ורק לרב שהוא יקשיב לו וזה רלוונטי. ובטח לא לחברים. וזה עוד בעדות כשרה בבית דין...

זה בדיוק אחד לאחד מה שאמרתי בתגובה שהגבת לה

אכפת לי רק שתיהיה תוצאה רלוונטית..

אז שמעתי, אוקי, חברים פחות יעזור.. אוקי.. צריך לשקול מי אם כן יועיל הכי הרבה!.. 

@אנונימי21 ואו תודה על הפירוט בהלכות לשהר"ע! וכן ניסיתי להסביר לו שזה בעייתי , כמו עוד דברים בעיתיים שהוא אמר. הוא לא רואה במה שהוא אמר או עשה בעייתי. הוא אפילו אמר שרק בעתיד אני אבין למה הוא התנהג ככה. 

@פשוט דג וכמו שכתבתי כאן.. כרגע לא פניתי לאף אדם. מקבלת את ההמלצה שלא לפנות לחברים. אבל מצד שני אין לי מספר של רב..

שאת מחפשת עוד שידוך משם...

אבל תבדקי עם עצמך טוב טוב את מה שהבחור הצדיק הנ"ל כתב ב5

וב"נ נקווה שיהיה לי זמן לעשות את זה.. !

תודה  

ואני לא סתם אומר את זה

אם את יודעת מספר של חבר שלו או את הישיבה שהוא לומד בה אז זאת לא בעיה להגיע לרב שקשור אילו, אבל כדאי לוודא קודם עם הרב שיש קשר אילו, ואם הוא אומר שלא אז לוודא מי כן או מקסימום לדבר עם הראש ישיבה בלי להציג מה קרה ורק לאחר שווידאת שהראש ישיבה אכן קשור אילו להסביר מה קרה...

ולגבי התגובות למטה, אם היא לא תנקוט במעשים אז זה "לפני עיוור לא תתן מכשול" "ואהבת לרעך כמוך" (אם הוא בכלל עמיתך אז גם מולו, אך בעיקר מול ההצעות שהוא יפגש איתן) "הוכח תוכיח" "ארור משגה עיוור בדרך" וזה לא סתם הכשלה, אלא באיסורי עריות וח"ו אולי יוקם בית פריצות... 

אם היא עושה את זה לשם נקמה אז אולי צריך עיון אם זה מותר למרות שברור שללא הרצון לנקמה צריך להודיע לרב שיעזור לו. לא התייחסי לחברים שלו, אבל לעניות דעתי אם ידוע על חבר קרוב שלו שיכול להועיל אולי זה עדיף מבחינתו כשנזהרים כמובן לא לעבור על איסורי לשון הרע. אני התייחסתי ל"וגם אז בתור שאלה מה לעשות, ולא לבוא ולספר סתם (מעיד יחידי וכו' שזה איסור "טוביה חטא וזיגוד מינגד")." צריך להציג למי שיועיל כדי הוא יחליט מה נכון לעשות לטובת הבחור, זה לא לספר סתם כי זה לתועלת, ואין כאן בעיה של מעיד יחידי כי מותר במקרים מסויימים להגיד מה שנדמה כלשון הרע.

זה בדיוק מה שאמרתי, לא לספר סתם אלא לשאול מה לעשות

"הוכח תוכח את עמיתך ולא תשא עליו חטא"

צריך אולי לפנות למישו מעליו שאיתו בקשר טוב ושיש לו עליו השפעה שיוכל לתקן את מעשיו, חברים יכולים להפיץ ולבנאדם יהרסו החיים. תשובה קדמה לעולם ואם רוצים אני יכול להביא לכם עשרת מקורות על מעלה של התשובה אז למה בנאדם שנפל בגיל 20 או בגיל 30 ואפילו בגיל 119 לא מגיע לו לעשת תשובה ולהמשיך עם החיים? תחשבו שפזיזוזת יתר פה יכולה להרוס לאדם את החיים ואת השידוכים הבאים

אז לפנות לסמכות עליונה שיכולה באמת לטפל בזה בשקט - אני חושב שחובה . סתאם להתייעץ עם חברים אני חושב שאסור לגמרי

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

אתה מחפש מישהי יותר אדוקה וזה בסדר.

אתם לא במצב של דיבור פתוח על הצניעות שלה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.