אם אתה מחפש מכנסיים שהם בלי קרעים, ולא סקיני (ומאידך לא מוזנח של אחד שגר בגבעות) אתה גם לא תמצא.

ובכל זאת מסתדרים

לי אישית מאוד קשה עם צניעות. קיץ, חם לי. טיול, לא נוח לי. ואני צריכה להסחב עם החצאית הארוכה הזו? אז לובשים עד הברך.

בתור גבר שהולך *תמיד* עם מכנס ארוך עד הקרסול, ועם גופיה וציצית ועל זה עוד חולצה שרוב השנה היא גם ארוכה, לא נראה לי שהתירוץ הזה תופס אצל בנות. ועוד אני מאלה שחם להם כל הזמן...

הרוב גם ככה לא הולכות עם חצאית עד הרצפה, וזה בטח פחות מעיק.

נראה שלא הבנתי בכלל למה הגבת לי, או שלא הבנת את מה רציתי להגיד

רק רוצה לציין שאני מאוד אוהב את סיגנון ההתבטאות שלך.

אשריך צדיק!  

בע"ה הקב"ה ישלח מהר מישהי שלא תצריך אותך להתפשר

(מעניין אם בנות יעדיפו שהבחור יעלה את זה מאשר שהקשר ייחתך).

אם קשה להן בצניעות, זה מוריד מהחשיבות שלה? וזה באמת חשוב..   לא הבנתי את הקשר (ותתחדש על החתימה )

צניעות זה הדבר הכי חשוב אצל האשה, לכן זה אחד הדברים שצריך לבדוק בשידוכים.

ויש הרבה בנות צנועות וגם להן יש נפילות בתחומים אחרים,

כך שזה לא מעיד על מושלמות.

ברור שההכרעות של האדם מעידות על מי שהוא.

ברור שאם אדם בוחר לנהוג לא על פי רצון ה' זה מעיד עליו.

נכון, זה קשה, זה לא פשוט, ובחיים אני לא אבין עד כמה.

אבל הצדיקות שכן עומדות בזה - ודאי זה מעיד עליהן!

זה ודאי סותר רבדים מסוימים מקדושה, אהבת תורה, וכן, אפילו טוב לב.

האמת, הן גם פחות מקסימות אותי, ברמה האישית.

זה לא אומר שהן, חלילה, פסולות (איזה מילה מזעזעת...),

ואין בהן שום דבר שנוגע בקודש.

יש מדרגות בזה, ויש גם סף, שנקרא ההלכה.

מותר לי, כמי שמשתדל בכל כחו לעשות מה שה' רוצה,

לבקש שתהיה לי אשה שתשתדל בכל כחה לכך ותחנך את בנינו לכך בע"ה

א. נפילות יש לכולם. יש הבדל בין ליפול גם אם הרבה לבין ללכת עם הנפילה ברחוב כל יום.
בזה צניעות שונה בהרבה מנפילות אחרות. זה לא ממקום שיפוטי, אבל מי שמציג את עצמו בגלוי כמי שנופל,
זה אחרת ממי שנופל פה ושם. כולנו נופלים וכולנו טועים, מעטים מאיתנו מסתובבים עם שלט "אני נופל בX".

פה יש קושי גדול בנושא של צניעות, שבו מצד אחד- נפילה בזה היא נפילה של הסתובבות ברחוב עם אמירה של "אני נופלת",
ומצד שני מבינים שהניסיון באמת גדול מאוד.

אבל זכותו של אדם להגיד, אני רוצה להתחתן עם מישהי שכרטיס הביקור שלה הוא לא "לא עומדת ברף ההלכה הבסיסי".

ב. גם בנסיונות מסויימים מותר לרצות אנשים שהתגברו על הניסיון ולא בתוכו. זה בסדר שלאדם יהיה רצון שבן הזוג שלו יהיה במקום מסויים מבחינת נסיונות מסויימים. באותה מידה גם שמירת שבת יכולה להיכנס להגדרה שלך. או למעשה כל דתי בלב.
ההלכה מלאה בנסיונות לא פשוטים. לאנשים שרגילים לשבת כיום פאן זה ניסיון גדול להמיר את השבת ביום של קדושה ומנוחה. אז גם מחללת שבת שהלוואי והייתי יכולה אבל ממשיכה לחלל שבת זה בסדר? לא פוסלים?
מותר לרצות אנשים שנמצאים במקום מסויים מבחינת נסיונות ומותר לפסול על זה.
 

ג. יש הרבה בנות שחיות ככה מתפיסה, ולא רוצות להתשנות. או בנות שלא מודעות לנושא ואי אפשר לדעת מה יהיה אחר כך כשהן ילמדו שהן לא על פי ההלכה. כשאתה יוצא עם מישהי שיש לה כבר לבוש צנוע, אז לפחות אתה יודע שזה קיים אצלה.
 

ד. ואולי פחות יאהבו את זה, אבל לדעתי זה חשוב.
אם זה ניסיון כלכך גדול, אפשר לעזור בו. להוסיף "לא לשמה" אמנם, אבל זה משמעותי.
אם כל בחור תורני יסכים לקבל את חוסר הצניעות של מדוייטת, אז יש שני נזקים עיקריים:
הראשון- זה הופך לנורמה תקינה, זה נתפס כמשהו לא בעייתי באמת, כי אם זה היה בעייתי באמת אז היו פוסלים על זה.
ואז אנחנו חוזרים לבנות התמימות של ג' שחושבות שזה לגיטימי ובסדר, כי "פלוני התחתן עם פלונית והוא כזה דוס וגם היא לבושה ככה"...
השני - זה מחנך את הילדים של הזוג הזה שצניעות זה משהו שאפשר להתפשר עליו כי "ככה אמא הולכת ואנחנו בית דוסי".
אם בנות היו יודעות שבנים פוסלים על זה, זה היה עוזר ומדרבן אותן והיינו חיים במקום אחר בשפה ובשיח על צניעות,
וגם להן היה קל יותר(אמנם פחות "לשמה") כי היה להן ברור שבלבוש X את לא תתחתני עם מישהו תורני ורציני.
אבל זו אחת הבעיות בציבור, שנתפס שצניעות היא לא חובה והיא לא באמת מעניינת את הבנים ואת הבנות... 

א. לא אמרתי שאין הרבה בנות שאכפת להן מתורה ומההדרכה שלה שלא עומדות בזה. ההפך. אמרתי שיש חילוק בין דבר שהוא חיצוני לדבר שהוא פנימי.
לבוש הוא "כרטיס הביקור" של האדם. זו ההצהרה שלו על עצמו ועל מי שהוא כלפי החברה.
לבוש שאומר "אני לא עומדת בגדרי ההלכה" הוא אומר משהו, גם אם האמירה מגיעה בגלל קושי גדול ולא מתוך זריקה של הערך הזה.
ההגדרה של נפילה כן מדוייקת. כי לפי גדרי ההלכה יש בסיס מסויים שמחייב ואנחנו מדברים על לא לעמוד בבסיס הזה.
הוא לא מדבר על לפסול על בנות שלא הולכות במקסימום חומרה הלכתית, אלא על בסיס הלכתי שאין דעה בפוסקים שמקילה יותר ממנו. 

ב. כי הניסיון הזה הוא ניסיון שמשפיע על כל החיים וצריך לחיות איתו כל יום כל הזמן? מי שאכפת לו באמת מצניעות יכאב לו כשהוא רואה אדם קרוב אליו כל-כך שנופל בזה כל הזמן. אז מי שיש לו "קהות חושים" ביחס לצניעות, זה לא מטריד אותו וככל הנראה באמת לא יפריע לו(כמו לצערי רבים מבחורי ישראל היום). זו לא נקודה שעולה אחת לשנה, זו נקודה שתעלה כל בוקר וכל ערב וגם אין לו זכות להאיר את הנקודה הזו, כלומר- זה לבחור לשתוק בנושא הזה לכל החיים... נראה לי הגיוני להחליט שזה לא מתאים לך.

ג. התופעה הזו מוזנת מההתנהלות שלנו כציבור וכחברה. העובדה שיש בנות שנתפסות כ"תורניות ודוסיות" גם בלי צניעות חיצונית בסיסית מזינה את הבנות הללו, שחלקן זורקות את הערכים הללו כאידאל וחלקן פשוט תמימות ולא מכירות את התחבטויות הנפש של אותן "דוסיות" שנלחמות על כל סנטימטר.

ד.
1. יש לך חובה גדולה כלפי כל העולם. אתה לא יכול לחנך אף אחד, בטח שלא בצורה "מחנכת" אבל אתה כן חלק מחברה ויש למעשים שלך השלכות לגביה. כלומר, אתה מחנך כל הזמן את העולם, לא שואלים אותך, מסתכלים עליך ולומדים ממך(כמו כל אחד אחר), אתה יכול לזרוק את האחריות אבל היא עדיין קיימת.
2. קודם כל, לא "לא להתחתן" אלא "לא לצאת", וזה גם לא "לא" מוחלט על בחורה, אלא לא לצאת כל עוד היא במקום מסויים של קיום מצוות.
דבר שני יש "מה יגידו" ויש "מה יגידו". יש מה יגידו שהוא באמת פגום כי השורש שלו פגום(מה יגידו על להתחתן עם מעמד כלכלי כזה או אחר) ויש מה יגידו שהוא אמיתי כי זה באמת לא שייך מצד האמת כמו מה יגידו על להתחתן עם גויה. אם זה מה שנשאר בשביל למנוע מיהודי להתחתן עם גויה, שיהיה לא להתחתן בגלל מה יגידו.
דבר שלישי זה בכלל מה יגידו אחר לגמרי. לא "מה יגידו" עליי, אלא איזה היתר ילמדו מזה לעצמם אחרים. וזו חובתנו כלפי אחרים לשים לב לזה. לא יודע אם אפשר להיות מושלמים בזה, אבל בהחלט צריך להשתדל.

בסופו של דבר אנחנו בונים חברה ויש לנו כוח להשפיע, הוא אולי לא יכול להפוך את העולם אבל בהחלט יכול להזיז דברים.
אם בחור תורני ורציני יוצא ומתחתן עם בחורה שלא מקפידה על ההלכות אנחנו בונים חברה שבה עולם התורה אומר "צניעות זה לא קריטי, זה נחמד שיהיה". אני לא מדבר פה על שיא החומרות, אני מדבר על בסיס ההלכה שמוגדר בצורה פשוטה וברורה. וקצת לא ברור מי לדעתך מתיר פחות ממנו... 

שנוצר מצב שבנות שלא הולכות בצניעות לפי ההלכה, נתפסות כתורניות,

ונותנים לזה איכשהו לגיטמציה בציבור..ואיכשהו מעלימים עין.. 

או שבאמת יש איזה מין תמימות שזה בסדר. 

השאלה היא מי היה יוצא עם האחוז הקטן שהיה יוצא...

ש"דרשו" רק חצאיות עד הקרסול.. 

הלוואי הלוואי וזאת הייתה אופנה וזה היה ברור ללכת ככה אצל הרבה בנות ולא רק אצל המחמירות.. 

רק בגלל שהזכרת את המ"ב, אתה מוזמן לעיין שם בפנים ולראות שהוא בכלל לא התכוון לזה.

נראה שטעו בזה רבים וטובים. כשהוא כותב שם “והוא עד החלק שנקרא [ברך]” כוונתו להגדיר מהו השוק, שאמר שעד אליו [ולא עד בכלל] לא צריך לכסות את “פרסות רגליה”, ולא בא להגדיר מהו המקום המותר בגילוי. כך ברור כשמש מדקדוק הלשון לכל מי שיעיין היטב בלשונו. וכך גם מיושבת התמיהה העצומה על דבריו לפי ההבנה הרגילה,שבאמת ממקורות אין ספור בתנ”ך ובחז”ל, וכן כל הפוסקים, מוכח שהשוק הוא למטה מהברך, וכמובן שהמ”ב לא יחלוק על כל אלו ועוד בלי לציין זאת. וכל זה ברור כשמש למעיין.

ואוסיף לא ממקום שיפוטי אלא באמת מכאב לב,שמי שרוצה לקיים באמת את רצון ה' ולא רק לסמן וי שיש *אולי* איזו דעה אחת מאלף (וכנראה שגם זה לא, כנ"ל) שיש "לסמוך עליה", תקח לתשומת ליבה את הנקודה הזו.

@כי בשמחה תצאו.@matan@{ר}ציני וכל השאר..

אח"כ חיפשתי בגוגל סימוכין לכך וב"ה מצאתי

http://www.keter-malchut.co.il/BigdeyTifartech.html (בעיקר בסוף)

הרב אבינר: חובה ללבוש חצאית ארוכה - סרוגים

נתלו במשנ"ב. וכיון ש(כנראה) לא זו כוונתו, ממילא נפל פיתא בבירא

ופעם אחת החלטתי לעיין היטב בלשונו, ומאז הפירוש הזה מרגיז אותי נורא:

א. בפמ"ג ש(גם) אליו מפנה שער הציון כתוב: "והוי יודע לשון שוק היא מארכובה (מקורות...) נמצא כל הרגל עד ארכובה שקורין קניא שם, במקום שהולכין יחף ומגולה אפשר אין חשש".

ב. למה המשנ"ב היה צריך להוסיף את הסוגריים? "וכן בפרסות הרגל עד השוק [והוא עד המקום שנקרא קניא בלשון אשכנז], במקום שדרך לילך יחף מותר לקרות כנגדו". מה היינו חושבים, שהשוק זה כף הרגל? אז מה היה נשאר לגלות?! 

(כל הנ"ל בלי קשר להלכה. אני בן ומה שמעניין אותי זה הפשט במשנ"ב 😌).

(ההוכחות האחרות שמובאות בקישור אפילו עוד יותר מעצבנות אותי, אז אני לא מעז להתייחס. אפשר לחלוק על המשנ"ב, אבל זה לא בסדר להגיד בשמו מה שהוא לא אמר)

@פלוני מפונפן נראלי פעם הבאת קישור על הנושא

יכול להיות, אבל לא ממש זכור לי משהו על זה.

בכל מקרה אבל ברור שזה דעה שהיא, לכל הפחות נראית, יחידאית.

משום מה אנשים אוהבים לפסוק ככה... האם זה נקרא פוק חזי כשיש הכרעה (אחרי רבים)? לא, כי פוק חזי זה בזמן ספק.

זה נכון גם לעוד דברים שנפסקו ככה והציבור נגרר אחריהם למרות שאין בכלל מקום להתיר (לא נפתח פה את העניין, זה יצור מלחמה ).

עזוב לאשכנזים... איזה ספרי יכול ללכת אחרי ההכרעה הזאת? כל גדולי ספרד פסקו אחרת (מניח שיש מי שילך כמו בשיטה של פוסקים מסויימים, אבל הם נדחו בעשר ידיים)

ביביע אומר (בתשובה של המכנסיים) כתוב בהתחלה שהחצאית צריכה להגיע עד הקרסול. אבל בסיכום כתוב:

וכן אין להתיר לכתחלה לבנות ישראל ללבוש  מכנסים , משום  שהן בגדי שחץ ופריצות. ובנות הלובשות חצאיות קצרות או שמלות קצרות למעלה מן הברך, צריך להשתדל להשפיע עליהן בדרכי נועם ללבוש חצאיות או שמלות צנועות,  באופן שמכסות את הברכים גם בעת ישיבתן. ובמקום שלא ישמעו לנו הבנות ללבוש חצאיות או שמלות המכסות את הברכים, יש להעדיף מכנסים על חצאיות ושמלות  קצרות, עד שיוכלו להשפיע עליהן ללבוש בגדי צניעות ככל בנות ישראל הכשרות  והנלע"ד כתבתי. בכבוד רב עובדיה יוסף ס"ט

מה הפשט?

.

(אני שואל באמת. כשלמדתי את התשובה בישיבה נתקלתי בזה והופתעתי. וכנ"ל בלי קשר למה הלכה)

אבל נראה לי שהרב עובדיה במקרה הזה סומך להתיר על הדיעה הדחוקה. מדובר הרי בדור בעייתי.

או ששאלת למה עדיף מכנסיים מחצאית של חילונים? לא נראה לי שכאן המקום לבאר את זה...

אבל נ"ל ברור פה שהרב עובדיה כותב שפשוט מכנס יותר טוב מחצאית שמעל הברך, ולפחות חצאית אחרי הברך זה יותר טוב ממכנסיים (כלומר שאפשר לסמוך על החפץ חיים בדיעבד). לא שזה לכתחילה...

(אל תשכח גם שהרב עובדיה זצ"ל היה כח דהיתירא גדול מאוד!)

הפתיע אותי, כי אם המשנ"ב טועה, חשבתי שמכנסיים אמורות להיות עדיפות.

כל הדיון של הרב עובדיה זה על דיעבד ובמישהי שלא תקבל...

למה צריך להגיד שהמשנ"ב טועה? נראה לי שברור שלא מדובר בכלל על דעת המשנ"ב.

חצאית קצרה מעבר למה שהמשנ"ב אמר (כלומר לא מכסה את הברך בישיבה), זה בוודאי פחות צנוע ממכנסיים לא צמודים

כמו תמיד, אתה לא חייב להסכים

(אני מדבר רק על מכנסיים רחבות)

אם לא מקבלים את דעת המשנ"ב (או יותר קיצוני- אומרים שזו לא הייתה כוונתו),

אז חצאית שלושת רבעי אסורה מדינא דגמרא.

ומכנסיים?

הרב עובדיה מאריך להוכיח שאין לא ילבש. אבל:

"מכל מקום מודה אני שאין להתיר כאן לכתחילה לבישת מכנסים אלה לבנות, כי בגדי שחץ הן, ומעוררות תשומת לב מיוחדת לרואיהן יותר מאשר שמלה או חצאית רגילה, ומביאות לידי הרהורים רעים. ואין לבנות ישראל הכשרות ללכת בהן כלל. ובפרט במכנסים המהודקות ממש על הגוף שגורמות הסתכלות והרהורים רעים ביתר שאת." 

שזה "לא צנוע" אמורפי כזה. "נישט שייך".

על פניו דינא דגמרא היה אמור לנצח

שמסביר שצניעות לגבר זה גם בלי חיתוך איברים. בעדות המזרח היו מקפידים על זה ויש בודדים שלובשים בגלל זה מעיל ארוך היום...

אז מכנסיים זה לא "נישט שייך" כל-כך. פשוט פחות חמור מלחשוף לגמרי...

אני אשמח לראות.

ועדיין,

מדרש נגד דינא דגמרא,

ועוד מדרש שהרב עובדיה לא הזכיר... 

אם לא הייתי פוחד שיזרקו עלי עגבניות, הייתי אומר שלפי הרב עובדיה אפשר לסמוך על המשנ"ב, אלא שמכיוון שהרבה חלקו עליו צריך להחמיר לכתחילה, ולכן הוא כתב בתחילת התשובה עד הקרסול.

אבל כולם אומרים שלספרדיות אסור...

מצד שני מכפת'לי, אני בכלל אשכנזי 

הלכתי לקרוא את התשובה שוב

בסעיף א' כתוב כך:

וברור שירך חמור יותר משוק, שהירך למעלה מן הברך, והשוק למטה ממנו. (עי' תוס' מנחות לז. בד"ה קיבורת. ורד"ק שופטים טו, פסוק ח. ובתשובת רעק"א מה"ת (סי' כח), ובשו"ת צור צור יעקב ח"ב (סי' א). ודלא כהפמ"ג סי' עה במשב"ז סק"א. ואכמ"ל).

...ועי' בדברי חמודות (פ"ג דברכות אות קטז). וע"ש. ועכ"פ שוק וירך בודאי שהם מקומות המכוסים" .

ובסוף התשובה:

וכן אין להתיר לכתחלה לבנות ישראל ללבוש  מכנסים, משום שהן בגדי שחץ ופריצות. ובנות הלובשות חצאיות קצרות או שמלות קצרות למעלה מן הברך, צריך להשתדל להשפיע עליהן בדרכי נועם ללבוש חצאיות או שמלות צנועות,  באופן שמכסות את הברכים גם בעת ישיבתן. ובמקום שלא ישמעו לנו הבנות ללבוש חצאיות או שמלות המכסות את הברכים, יש להעדיף מכנסים על חצאיות ושמלות  קצרות, עד שיוכלו להשפיע עליהן ללבוש בגדי צניעות ככל בנות ישראל הכשרות  והנלע"ד כתבתי. בכבוד רב עובדיה יוסף ס"ט

עכשיו אני כבר מפקפק בתירוץ שכתבתי. :/

כנראה ההגיון של הרב עובדיה שונה משלי. שוין

לפי הרב עובדיה עדיף חצאית ארוכה, אחרי זה חצאית עד אחרי הברך, אחרי זה מכנסיים, אחרי זה חצאית מיני.

מה שקשה לי:

לפי הרב עובדיה אין במכנסיים לא ילבש. אבל בכל זאת אסור ללבוש אותם, כי הם לא צנועים.

ומה המקור שהם לא צנועים? המנחת יצחק שליט"א והישכיל עבדי ע"ה, מגדולי הפוסקים בדורנו.

ולמה חצאית אחרי הברך (בלי גרביים, או גרביים שקופות) אסורות (לפי תחילת התשובה)?

כי לפי הגמרא זה איסור גמור.

מקווה שהצלחתי להסביר את השאלה...

(תודה כבר אחרי איסור חמץ, ולא כולם מקפידים לקלף את העגבניות... )

למה לא לשכנע בנות עם חצאית שלושת רבעי, לעבור למכנסיים.

תראי, אני לא מנסה להתווכח.

פשוט כל התשובה שם היא בדיוק הפוך - להסביר שאין איסור כלי גבר.

http://img.tapuz.co.il/forums/9427473.doc

(בשקט בשקט אני אגיד, שאם יש איסור כלי גבר, אז אסור לבנות

ללבוש מכנסי פיג'מה

לעשות שיעורי ספורט עם מכנסיים, למרות שאין גברים,

ללבוש מכנסיים מתחת לחצאית, בטיול או ברכיבה.

ורוב הפוסקים מתירים..)

וגם הרב עובדיה, תראי:

"ועוד שאפילו אם אינן עושות כן להגן מהצנה והחמה, יש לומר שאין בנידון דידן משום לא יהיה כלי גבר על אשה, מכיון שיש  הבדל ניכר בין מכנסי גברים למכנסי נשים, שמכנסי הנשים עשויות ממיני צבעונים שאין האנשים לובשים דוגמתן כלל. (ע' בשו"ת הרשב"א ח"ה סי' קכא). וגם עשויות בצורה שונה משל מכנסי גברים."

זו אחת הסיבות שהוא מקל 

אבל המנחת יצחק לא 

אני מסכים שיש הבדל בין מכנסי פיג'מה לשני הנושאים האחרים, אבל הרב יעקב אריאל לדוג' מתיר גם בהם.

ולפי מה שאחותי סיפרה, באולפנות בשיעורי ספורט לובשים מכנסיים...

נחמד לדעת מה קורה באמת. ומטבע הדברים בנים לא יכולים לשאול שאלות כאלו... 

כל התשובה שם - מסעיף ב' עוד י"ד - זה להסביר שאין איסור כלי גבר במכנסיים. בדיוק בשביל זה כל התשובה... 

אני לא מבהיר את עצמי טוב, כנראה.

לא התכוונתי שאין בעיה במכנסיים. יש - אבל לא בגלל כלי גבר.

אם יש כלי גבר, זה לא הגיוני להעביר מישהי מאיסור דאורייתא אחד לאחר באותה חומרא...

הבת של הרב עובדיה סיפרה, 

שבת דודה שלה "בצעירותה נהגה ללבוש חצאית מיני. אביה כמעט וגירש אותה מהבית, אבל הרב הרגיע אותו בדברי נועם וכתב במיוחד פסק הלכה שקובע שעדיף ללכת עם מכנסיים על-פני חצאית מיני, כדי שהאחיינית תעבור ללבוש מכנסיים.

...הוא אמר שמכנסיים לפחות מכסים את העור החשוף, הוא היה גם אמיץ לתת לה אישור ללבוש מכנסיים, כי זה היה משהו מאד-מאד יוצא דופן".

רק שאת הרב עובדיה אני עדיין לא מבין...

מתברר שהמנחת יצחק נפטר לפני 30 שנה 

ולאחר מחקר מעמיק (בויקיפדיה ) גיליתי שיש שני אנשים שונים:

יצחק יעקב וייס – ויקיפדיה

שהיה הגאב"ד של העדה החרדית, ו-

יצחק טוביה וייס – ויקיפדיה

שהוא הגאב"ד הנוכחי של העדה החרדית.

חייתי בשקר כל חיי   

קודם כל, תודה לכולם!

תבורכו בכל הברכות!

למה משהו צריך להיות פחות משמעותי עבורי כי הוא קשה למישהו אחר?

גם עיניים כחולות זה קשה, ועדיין זה משמעותי לכמה אנשים...

(הדוגמא דבילית, אבל העיקרון נראה לי אותו דבר).

לשאלתך, גם לי קשה.

לשמור על העיניים - קשה,

שעות בתור לדואר - קשה, וכו',

אז מה עושים - מתמודדים,

ואני לא מאחל לאף אחד מכם את הניסיונות שלי, בלי לפרט.

ועדיין משתדל להיות ראוי למה שכתב רש"י 'צנועה - לצדיק',

בהנחה שצדיק הוא מי ששומר על הקדושה שלו.

רק הבהרה:

לא חשבתי שמישהי כאן תצליח להסביר לי את הניסיון עצמו.

זה כנראה יצר שעולם לא אבין, והשלמתי עם זה כבר לפני שנים

(וזה מאוד קשה לאדם שחשב בילדותו שהוא יבין הכל...).

ממילא גם לא שאלתי על זה, אלא על כל מה שמסביב.

כנראה שאתם צודקים, וגיל קצת מבוגר ועוד כמה מורכבויות לא מצדיקים פשרות על עיקר הבית.

ונמשיך בחושך לחתור, ולשאול, ולבקש ולכסוף...

נזהרתי מזה גם בתגובות כאן.

אני לא שווה יותר או פחות, זו לא הסוגיא.

מתאים לי אשה יראת שמיים,

ואני ער לזה שקשה לבנות צניעות,

ושהחיים (והשידוכים בכללם) נראים אחרת מהגיל והחוויות שעברתי.

אשה שמוכנה לשלם מחירים קשים כדי לעשות רצון ה',

מבחינתי, זה מה שמתאים לי.

לגבי טוב ולא טוב, ומי יותר טוב,

הקב"ה לא מינה אותי לתפקיד חשב הזכויות שלו.

כמובן שיש אשה שלבושה צנוע ויש לה בעיות קשות אחרות,

וממילא החשבון האלוקי כלפיה יהיה אחר, מן הסתם.

לצורך העניין, זה לא ענייני ולכן אני לא עוסק בו יותר מדי.

הן מתות להתלבש בצניעות, באמת צדיקות.

אבל בשביל זה הן צריכות או להתלבש פחות יפה (שזה מאוד קשה לבת, נתון),

או לחפש בכל מיני חורים בגדים גם יפים (לטעמן) וגם צנועים.

זה לא כמונו, שעם כל הסטייל (ויש סטייל) לוקח לנו דקה לבחור חולצה בחנות.

מי שרוצה להיות צנועה, משלמת על זה מחיר,

ויהא חלקי עמה בעולם הבא,

ואם אפשר, גם בעולם הזה

לשאלתך, אין הכי נמי.

יש מקומות שגם כשרות ושבת זה מחירים כבדים.

אבל על צניעות יש הזדהות די רוחבית שזה מחיר כבד.

אתה כותב חמוד

שתזכה!

אמן! גם אתה! (גם על הכתיבה וגם שתזכה).

@חידוש רק... חמוד זה מחמיא, או שזה עד גיל 5...?

חח לא הגבתי שם אבל לדעתי זה עוד רלוונטי בגילך (וכל שכן בגילי)...

תרגיש צעיר

(ושאלה: בני כמה היו "בגדי עשו בנה הגדול החמודות"? רמז: ירושה מאדם הראשון..)

אולי זאת השעה, 

אבל משום מה ממש קשה לי עם זה...

אני לא יודעת עם איזה בחורות נפגשת אבל במקום שאני גדלתי לבוש צנוע בא ביחד עם הגדרה של תורני..

וזה מה שכואב לי במגזר.. שאיפות, אידאלים, בנות שלומדות תורה וכו'..

אבל בתכלס, בפשט, בפועל, משהו שם הרבה פעמים לא עובד. בדבר שהוא המהות של אישה יהודיה!..

לא באה לקטלג רמה רוחנית או לתת שמות. אני רק רוצה להגיד שחלק מלהיות ירא שמיים זה ללכת בצניעות.

מבחינתי אם פעם נשים בכלל לא היו יוצאות בחוץ, לובשות ארוך מאוד, רחב מאוד, העיקר שלא יזהו אפילו צורת הגוף.

אז מה זה בשבילנו לשים חצאית עם כמה סנטימטרים יותר??

לפעמים אני הולכת במקומות חרדים או חרדים קיצוניים ואני רואה נשים שלובשות רחב כזה, לא אופנתי בכלל, אפילו בעיניי לא הכי מחמיא.. אבל אני רואה את זה וזה מדרבן אותי "יאלה במה בצניעות אני יכולה לשפר יותר?" "אולי את החצאית המסויימת הזאת אני אפסיק ללבוש? אולי אני אהדר במשהו מסויים".. 

לא ביקשו מאיתנו ללבוש שאלים, מכופתר חונק את הגרון, או חצאיות פליסה. בסה"כ חצאית שמכסה קצת את הברך, שרוולים שעוברים את המרפק וכו'.. זה באמת כזה בלתי אפשרי??

ואני לא רואה תירוץ בזה שאין חצאיות. היום ב"ה יש בשפע. לכו לבני ברק ברחוב ר' עקיבא.

שהייתי שם, לא ידעתי מאיפה להתחיל לבחור, והכל צנוע ויפה..

אז נכון יש מלא מלא בגדים שהם יפייפיים אבל פחות צנועים ונצטרך לנשוך את הלשון ולא לקנות אותם.

אבל מצד שני השוק מלא גם בדברים מאוד יפים. צריך פשוט למצוא את החנויות הלא סטנדרטיות . שלאו דווקא נמצאות בקניון הרגיל ליד הבית...

ופה אני רוצה לחזק את הבנות שאני מכירה, לא משנה המגזר, כי באמת ב"ה יש בכל מכל, שלובשות כל כך בטוב טעם, צנועות, יש מחמירות יותר ויש פחות, אבל פשוט יפה להסתכל על זה. אני בתור בחורה נהנית לראות את זה.

אז לא יודעת עם מי נפגשת, אבל קצת מאכזב אותי לשמוע שהן שואפות לקדושה ובמקום של הצניעות קצת חסר..

מי שנפגע בשם המגזר או שנפגעה בלי קשר, אני מבקשת מחילה מראש.  

#יצא לי פריקה לבנות. במקום מענה למה שרשמת. אז רק אומר שיש בנות כאלו ב"ה, אני מכירה בשפע, מי שהולכת בצניעות חיצונית הרבה פעמים זה מתבטא בצניעות פנימית, וזה מאוד חשוב לבניית בית. אני מכירה כאלו שהם לא עכשיו מקפידות על מצוות מי יודע מה, אבל חשוב להם העניין של הצניעות, לפחות בשאיפה, וזה תמיד מקרין לפנימיות. אל תוותר על זה! אבל כן תבדוק את הרצון הפנימי להשתפר, כי בקלות אפשר להשתפר בזה כל עוד האמת הפנימית קיימת. 

ולפעמים שנפגשים ולא מצליח, נוצרת הרגשה שאולי אני צריך להתפשר , אולי אני מחפש לא טוב. לא יודעת אם זה נכון. הייתה כאן עוד אחת שהתלבטה הרבה על רמה רוחנית של המדוייט ובסוף ב"ה היא קיבלה את מה שהיא ציפתה לו מלכתחילה. אז אומנם כל מקרה לגופו, אבל אל תתייאש! 

בהצלחה! 

אני אצטט מדברייך ברשותך-

"פעם נשים בכלל לא היו יוצאות בחוץ, לובשות ארוך מאוד, רחב מאוד, העיקר שלא יזהו אפילו צורת הגוף. אז מה זה בשבילנו לשים חצאית עם כמה סנטימטרים יותר??"

אוקיי. אם כולם בחוץ היו הולכים כמו שהנשים הלכו פעם (אגב רק בחלק מהמקומות (מהארצות)...) וממנו היו מבקשים ללכת רק כמה סנטימטרים אחרי הברך, זה היה ממש קל את צודקת!

אבל מה לעשות שכיום זה ממש לא ככה, ובמציאות שלנו האקטואלית כרגע במיוחד בקיץ האפנה היא אחרת לגמרי (ברוב הפעמים) מכללי הצניעות! כשכולן בחוץ הולכות איך שהם רוצות, ו וואלה גם נראות טוב, זה מאודד קשה ללכת כמה סנטימטרים אחרי הברך כן! ואולי את מוצאת בבני ברק אבל לא כולן כמוך..

תגידי שזה פסיכולוגי, תגידי שלמי שמתנהגת ככה אין ביטחון עצמי, אין עמוד שדרה, 

אם לך או לבנות אחרות הבטחון העצמי לא תלוי ככ באיך שהן נראות, כל הכבוד! באמת! 

אם הוא כן תלוי באיך שהן נראות, אבל בגלל העמוד שדרה החזק שלהן הן הולכות עם דברים שהן פחות אוהבות, בכלל כל הכבוד! ואם את כמו שכתבת מוצאת בקלות בגדים מהממים וצנועים זה מעולה!

מה לעשות שלא כולן כמוך, לא לכולם הדבר הזה בא בקלות, 

לכל אחת וההתמודדות שלה! יש כאלו שזה מאוד קשה להן!

אם לך הולך ולא כזה קשה לך זה לא אומר שלכולן זה ככה! ממש לא.. 

איך יש לך דברים חריפים להגיד על זה? 

אני אצטט מדברייך שוב-

"לפעמים אני הולכת במקומות חרדים או חרדים קיצוניים ואני רואה נשים שלובשות רחב כזה, לא אופנתי בכלל, אפילו בעיניי לא הכי מחמיא.. אבל אני רואה את זה וזה מדרבן אותי "יאלה במה בצניעות אני יכולה לשפר יותר?" "אולי את החצאית המסויימת הזאת אני אפסיק ללבוש? אולי אני אהדר במשהו מסויים".".

אם את רואה מישהי שלובשת רחב ולא מחמיא זה מדרבן אותך להיות יותר צנועה? זה קצת סותר את מה שאמרת אחכ שיש בגדים מהממים צנועים ואפשר להראות ממש טוב ובצניעות. זה בעצם מראה לטעמי את איך שאת מפרשת את המילה צניעות..

כמובן שיכול להיות שלא הבנתי אותך נכון..(מקווה שכך..)

מצטערת אם זה נראה שתקפתי, פשוט ממש עצבנה אותי הכותרת.. 

אבל עדיין כל הכבוד לך שאת ככה משתדלת כמו שתיארת, אני מאחלת לך שהכל ילך לך בקלות ככה שלא תצטרכי להיות בצד של אנשים שדברים כאלו ואחרים פחות הולכים להם..

אז סליחה מראש אם זה היה חריף מדי, והרבה דברים בתגובה הזאת לא כתבתי ישירות אלייך אלא באופן כללי..

לא דיברתי עלי באופן אישי. אני אישית מאוד בין מה שאני תיארתי לבין מה שאת תיארת. אבל אני משתדלת להבין את שתי הצדדים.

כיודעך, מכירך ומוקירך, כואב לי על מה שכתבת.

אני לא מתקרב לרמת הבקיאות ועמל התורה שלך,

לא בנגלה ולא בנסתר.

אז מראש בא נחסוך תחרות מיותרת במקורות. הפסדתי מראש.

רק כדי שאנשים לא ייכשלו כאן,

אמנם אין מסכת משניות על זה, אבל יש לזה מקורות.

'ופרע את ראש האשה' זה פסוק,

וחז"ל דורשים עליו גם על צניעות שאר הגוף.

יש משניות אודות דת משה ודת יהודית,

בהן מפורטים עניינים של צניעות.

יש משניות על מקומות מגולים ומכוסים באשה, לגבי בושת בנזיקין,

שחז"ל והפוסקים מפרטים על גביהן מה מגולה ומה מכוסה.

יש משניות בשבת על הלכות הוצאה,

מהם למדו חז"ל ענייני צניעות (כליא פרוחי וכו').

הפוסקים, כדרכם, פרטו לפרוטות את הדברים,

אע"פ שאכן אין מהראשונים ספרים מסודרים בנושא זה

(על כמה נושאים כבר יש כאלה מהראשונים...?

הרוב זה על הש"ס, ומעטים על נושאים רוחביים,

כמו תורת הבית לרשב"א על איסור והיתר.

יש מהראשונים ספר מסודר על הלכות שבת? תחדש לי.)

עובדתית, גדולי ישראל במשך דורות רבים הנחו אותנו כיצד להתלבש.

אני (וב"ה אני לא היחיד) מחפש בת זוג שהולכת ע"פ גדולי ישראל.

אכן, גם אם היא מדברת לה"ר זה ממש מפריע לי,

ואם היא לא מקפידה על הלכות ברכות ושבת זה גם מפריע.

עם זאת, מקובלנו מרבותינו שצדקות של אשה היא צניעות,

כפי שפרש רש"י על "אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו",

'לפי מעשיו: צנועה לצדיק ופרוצה לרשע'.

עייני קצת בתגובתי שמעלייך.

הרב הבר מקרנ"ש עשה עבודה מאוד יפה בספר שלו בנושא.

יש לו אפילו קיצור,

שאני מניח שיותר יתאים לך כמי שלא מנוסה בלימוד הלכה וגמרא עיוני.

יש מי שעומד עם "יד על הדופק". יש מי שזה תפקידו וזה ממש לא תפקיד הציבור שלא נמצא ולא חי את העולם הזה.
גם אתה, עם כל ההערכה שלי אל עמל התורה שלך לא במקום של לשפוט ולבקר הלכות.
אפשר לעשות דיון הלכתי, אבל צריך בסופו של יום פוסק שיפסוק הלכה. לא כל בר בי רב.

הדברים שכתבת קרובים לרפורמיות... ואם כבר הזכרת דברי חז"ל, אז "חכמים היזהרו בדבריכם".

דווקא תמיד הבנתי הפוך ממך.

הרבה יותר קל לעמוד בניסיון שכולם יודעים אם נפלת בו.

כולם מסתכלים עליי, וממילא פדיחה לי להיכשל בניסיון.

(פה מגיע קטע לא מכיל, שבנות יאמרו שזה אוטיזם לשמו, בצדק)

עכשיו, לא מדובר במשימה מסובכת כמו לקפוץ 4 מטר למרחק,

בסה"כ, מדובר על להוסיף תחתית וחולצת בסיס (וכדומה).

למה זה שכולם יודעים אם עמדתי בניסיון או לא מקשה על ההתמודדות?

זה בהחלט הופך את כל הסיפור לרווי נגיעות שאינן לשמה,

אבל למה זה מקשה על העמידה ביעד המעשי שכנגדו הניסיון?

אני לא יכול לשפוט ניסיון שלעולם לא אוכל להבין.

הדגשתי שהקלות היא בביצוע המעשי, ולא בפנימיות.

רק לא הבנתי למה יותר קשה לעמוד בניסיון שכולם יודעים אם עמדת בו.

יש פירוש שזו הסיבה שבני ישראל קראו למן 'לחם הקלוקל',

שהרי הוא היה יורד לצדיקים סמוך לאוהל ולרשעים רחוק מהאוהל.

כיוון שכולם ידעו ע"פ המן מה הדרגה הרוחנית של כל אחד,

עמ"י רצה לוותר על התענוג של 'לחם אבירים'.

[זה שלמדו אותך שאת צריכה להיעלם זה מזעזע. כאב לי..].

[בלי שום קשר (ושוב, זה משפט של גבר דוס ואוטיסט, ידוע),

לא הבנתי מעולם את כל ההיתסבכות הפנימית הזאת.

צריך לעשות את מה שה' אמר, כי זה מה שהוא אמר. נקודה.

מתאים לי, זורם לי, בא לי, מתחבר לי וכו' - את מי זה מעניין?

גם לי לא בא, מתאים, זורם, מתחבר אלף ואחת דברים,

ועושים.

עושים כי עושים.

כי ה' אמר.

לא אומר שאין פנימיות ואין לשמה, אבל יש שורה תחתונה,

ומקובלנו שלעולם יעסוק שלא לשמה, ומתוך כך יבוא לשמה.

זה נכון גם על לשון הרע, או כל איסור אחר.

לא אומר שאין נפילות אח"כ, קורה לכולנו, לא הסוגיא.

קורה שנפלטת מילה לא נכונה, אבל הגבול לא נפרץ]

אצל אשה, לבלוט זה מהותי.

זה היצר שלה, וזה הניסיון שלה.

אתה לא תבין את זה, וגם אני לא.

@מחפשת^, לא חלקתי עלייך לרגע.

פשוט קשה לי להבין איך אפשר ליפול בדבר מתוכנן מראש.

למשל, אדם לא 'נופל' בלשדוד בנק, הוא 'נופל' בלגנוב חטיף מהסופר.

חוץ מזה, אני גם לא מספיק מבין (בהנחה שיש יראת שמים מבוססת)

את כל העיסוק המוגזם בתחושות ובהזדהות.

אנחנו לפני פסח, ויצאנו מעבדות מצרים לעבדות ה',

שהיא היא חירות עולם, כי עבד ה' הוא לבדו חופשי.

לא מספיק מבין למה זה לא מספיק (בהנחה שלא מדובר במשהו חד פעמי).

אוקי אז אני חושבת שעל צניעות ממש ממש לא כדאי להיתפשר (כמובן שגם לא על חיצוניות..)אבל חיצוניות זה מראה ראשוני וזה גם הלכה ואם הקב"ה הציב לנו גבולות כנראה גם שיש סיבות...לי אישית אולי זה קשה אבל אני מגיל ממש קטן בערך 7 כבר הולכת ממש צנוע ועם חצאיות עד הקרסול...ואני חושבת שהקב"ה יעזור אם באמת נרצה צריך לעשות השתדלות מטורפת!!!!זה נסיון...ומראה חיצוני זה גם דבר מאוד חשוב...וגם לא רק בשביל המראה החיצוני גם בשביל לשמור את הגוף שלנו אך ורק למי שמיועד לנו..שנזכה כולנו..

למה שלא? ה' ירחם חח

גם את הרמח"ל, לפי דברי הגר"א בעניין...

אבל לדעתי, חפש לך אישה שנראית כלבבך צנועה וחסודה

טעות בעיני לחשוב שלבעל יש אפשרות לשנות או להשפיע

זה הניסיון של האישה (והוא קשה) והיא זו שצריכה לשאוף לשם ולהתקדם בכיוון 

זה יכול להיות סתם מקור למתח ביניכם וחבל

(בנוגע ללפתוח את זה, אפשר בעדינות אבל רוב הבנות שאני מכירה ייקחו את זה קשה... אולי יש בנות אחרות? לא יודעת) 

אתה אומר שהם מקסימות, קדושות וכ"ו. אם אתה באמת מרגיש חיבור, ממליצה להמשיך לכמה פגישות, וברגע שהקשר יהיה יותר חזק ותרגיש מספיק בטוח לפתוח את הנושא, תוכלו לנהל סביב הנושא הזה, של הצניעות דיונים מדהימים, ואולי ככה היא תתלבש אחרת, או דווקא שהמבט שלך ישתנה. בהצלחה!

וטוענים שזה כי זה "לא צנוע", שזה שטות גמורה. ברור לכולם שזה עיקר הדין.

אז למה באמת אומרים את זה? בשביל שהבנות שלהם לא יראו דומות לציבור אחר... ה' ירחם.

מה שהכבוד והתקציבים עושים לבני אדם

הנ"ל הוא מה שנאמר לי כשחקרתי פוסקים חרדים, אגב (כולל ה-ה' ירחם).

בקיצור: יש סיבה שזה לא ידוע לך, וזאת לא סיבה טובה.

ברור שהחפץ חיים חידש כאן דין להקל, וזה לא היה ככה וכל השאר סוברים אחרת.

כשהחצאית מגיעה לקרסול פחות סיכוי שיראו את הברך...

מה שאת מכירה זה שצריך לכסות רק את הברך.

זה לא נכון, מעיקרא צריך לכסות את כל השוק עצמו!

החידוש של החפץ חיים הוא שמדובר רק על הברך, וזה חידוש וגם לא מוסכם על כל הפוסקים אחריו...

אז אין מה לבדוק באמצע השוק, כי הברך היא לא העניין (עד כמה שאני זוכר בע"פ, לא מתעסק בנושאים האלה כל-כך)

וכמו שכתבתי קודם, יתכן מאוד שגם הח"ח בכלל לא התכוון לזה

ובכל מקרה כל מי שיבדוק במקורות בתנ"ך ובחז"ל יראה עשרות מקומות שמוכח מעבר לכל ספק ששוק זה מתחת לברך

@מחפשת^

כנ"ל לגבי צניעות של גברים, אגב... חחח

גם לי התחדש בזמן האחרון שהם מורים ככה ב'דווקא'' ובאמת לא הבנתי מה העניין..

פשוט שומעים רק את העסקנים והשקרנים...

ל"פוסקים והגדולים" השפעה על איך יתלבשו?

"מַתִּי תְּעָלָה – בַּתַּךְ מִבּוֹר – וּמִבַּיִת כָּלָא – עָלֶה תִּשְׁבֹּר – וְתַפְלִיא פֶּלֶא – בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר –
להָתָם וְכַלָּה – מִכַּלּוֹתֶיהָ".

יש סיפורים שה' ירחם לגבי המצב של רבנים מסויימים.

כבר מזמן לא "רק" חוטפים רבנים וחשובים ואומרים דברים בשמם... לא יודע אם לצחוק או לבכות כשאני חושב על זה.

לפני כן זה לא היה תופס כי בגרב רואים את הצורה של הרגל.

לא יודע אם גם לשיטת החפץ חיים מותר בלי גרביים, אבל כמו שאמרתי - לא למדתי את זה מספיק (לא רלוונטי לי).

בכל מקרה, כשחם לך בקיץ, תחשבי על גבר ממוצע... לובש הרבה יותר בגדים וחי

תמיד אפשר ללבוש חצאית ארוכה

- הנה הרב מלמד, שדעתו מעט שונה ממה שכתבת

ו – אורך השמלה ואם חובה לגרוב גרביים | פניני הלכה

(נדמה לי שהוא התייחס איפושהו להבנה החדשה במשנ"ב. אבל אנלא זוכר איפה, אז לא רוצה להנפיץ).

- בשו"ת בני בנים יש כמה תשובות על צניעות.

יש הבדל בין לשון חז"ל לתנ"ך, ולדעתו בפסוק שם מדובר על החלק העליון. 

(לא באמת למדתי את הסוגיא כי אני בן ולא אכפת לי 

אני רק מראה מקום אם מישהו ירצה לבדוק).

- אני הכי בעולם בעד חצאיות, אבל נדמה לי שטשטוש צורת הרגל לא מופיע לפני פוסקי דורנו. (מסכים, יכול להיות שזה היה טריוויאלי).

לילה טוב

הוא כותב במפורש שזה החידוש של המשנ"ב

אבל עד כמה שהבנתי זה בדיוק מה שאמרתי.

כל הפוסקים אומרים אחרת מהמשנ"ב, והוא דעת יחיד, שלא נדחה לגמרי כי דנו בדבריו וקיבלו קצת אותם

אתה שואל - לקראת נישואין וזוגיות

מעורפל) אם לזה התכונת אז הבנתי אותך

יכול להיות שאני פשוט זוכר פוסקים ספרדים או משהו

לכל הדעות השוק צריך להיות מכוסה, חוץ מהחידוש ההוא של החפץ חיים.

זה וורטעלעך של נוכלות להגיד שהעיקר הדין זה הלא צנוע...

את לא כותבת את השם וזהו, את מתחילה לכתוב אותו עד שנפתח לך חלון קטן עם הניק ואת לוחצת עליו

אז למי שלא יודע- אפשר גם להעתיק את הניק מאחת ההודעות שלו, וזה פועל כמו תיוג

רשימת סמיילים ואיך עושים אותם: - נסיונות פעילים

אבל רק על החלק שמתחת לברך. בכל מקרה אין שום פוסק אורתודוכסי היום שיגיד שאפשר ללכת עם חצאית שלא מכסה את הדרך - גם אם יש לך גרביים בעובי עור של פיל  

שמירת ברית לבין ללבוש בגדים צנועים?...

הנושא הראשון הוא כל כך מוצנע, רגיש, לפעמים אפילו בלתי נשלט, עדין מאוד, קשור לשליטה עצמית, קשור למוח, לדמיון, קשור להשפעות חיצוניות, עונש חמור מאוד מאוד.. והיד נטויה. 

לבין לשים עלייך חצאית.. אויש. 

יש מלא מלא בנות שלובשות צנוע. ואת בעצמך אמרת שאין הרבה שמצליחים לשמור את עצמם בעניין..

בעיקרון הקושי האמיתי הוא שמירת המחשבה,בין לבנים בין לבנות, אבל יותר לבנים כמובן.

שם נמצאים המחשבות שלך ושם זאת האמת הצניעותית הפנימית שלך.

צניעות זה אחד הדברים הכי חשובים לנו הנשים

אם הייתי במקומך, אני גם חושבת שהייתי פוסלת על זה,וכמובן מבררת מראש אם הבחורה צנועה בלבושה ובמידותיה.

ולא יודעת עד כמה זה היה משנה בחורות שלא הולכות ככה  ,

כי מי שלא הולכת צנוע מלכתחילה כנראה שהיא לא במקום הזה מבחינה תורנית

ואי אפשר תמיד לשנות בן אדם..אלא אם כן זה ממש חשוב לה והיא באמת רוצה בזה ומנסה (מכירה אחת כזאת ששינתה את לבושה הבחור אמר שזה העניין היחיד שמפריע לו והיא קיבלה על עצמה ללכת עם חצאיות ארוכות וכו')

בכל מקרה ב"ה זכיתי ללכת בצניעות ,אבל נניח והייתי בחורה שמגדירה את עצמי תורנית

ולא באמת הולכת ע"פ ההלכה ומחפפת פה ושם,הייתי ממש מבינה את הבחור ששואל לגבי זה כי הייתי יודעת שאני צריכה

לשנות את לבושי ולעבוד על זה..ואפילו הייתי מעריכה.

וה"אין קשר הזה" לא נכון גם לפי האגרות משה.

הוא פשוט אומר שמה שליבו של אדם גס בו לא עלול לגורם להרהור.

לשאר הפוסקים זה לא שייך בכלל להרהור, אלא עצם הטפח המגולה הוא זה שאסור לקרות כנגדו.

יש הרבה שיטות באיסורי ראיה וזאת סוגיה סבוכה ששיש בה מלא חילוקים בין דאו' לדר' והחילוק הזה בכלל לא ברור בשו"תים האחרונים.

מהפניני הלכה שקישרת אליו, בתחילת התשובה!

"תשובה: אמנם ישנה דעה בפוסקים הסוברת שכללי הצניעות נקבעים על פי המקובל באותו המקום ואותו הזמן (דברי חמודות עפ"י הרא"ש לברכות ג, לז, ס"ק קטז). אבל כל שאר הפוסקים חלקו וקבעו, שישנם מקומות בגוף האשה שאותם חייבים לכסות, ואפילו אם כל הנשים שבאותו המקום תחלטנה ללכת ברחוב ללא בגדים, מנהגן יהיה שלא כהלכה."

כידוע אצל מי שפוסקים לפי הקבלה, נטו בזה לדעה שהכל דאורייתא. אשמח לראות מקור.

מה זה פוסקים חרדים? האג"מ היה חרדי, הכף החיים היה חרדי...

לא הבנתי, גם בקריאה שניה, ככה מהדברים שלך. כנראה שזה נכתב בצורה לא ברורה כל-כך.

גם כתבת "מבחינת ההלכה, לפי רוב הפוסקים אין בהכרח קשר בין הרהורים לצניעות", זה לא נכון. האג"מ נוטה לדיעות שכל מה שלא מחוייב מפשט הפסוקים הוא דרבנן (כשיטת חלק מהראשונים או האחרונים אליבא דהרמב"ם), לא ראיתי עוד אחרונים שהולכים ככה כל-כך פרט לאדמו"ר מסאטמר (והוא מפליג יותר, בשונה מהאג"מ).

אשמח לראות מקורות אחרים!

זאת שאלה ששאל אדם חולה שחייב ללכת לחוף ים אבל, דא עקא, הוא גר בחו"ל ואין חופים נפרדים.

אז הרב אמר לו שבגלל שהוא לא מתכוון להנות וזה דרבנן אז האיסור נדחה מפני המחלה (אם זה היה דאורייתא זה היה יהרג ובל יעבור).

מישהו הביא את זה כאן באחד השרשורים, אולי @ארץ השוקולד?

תודה על המקורות, אעיין בלי נדר. הזדמנות טובה בבין הזמנים

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.