ישבנו בסלון בבית שלי לפני כמה שבועות, אני וחבר טוב שלי שלא אזכיר את שמו ישראל. ישבנו ודיברנו על הא ועל דא ובאיזה שהוא שלב הוא טען שמשעמם לו מידי.
"דקה, אני אביא לך משהו מעניין" אמרתי לו, וידעתי שאין מצב שאני מוצא משהו כזה. ישראל, מכיר הכל. כל ספר, כל שיר, כל עמוד פייסבוק, כל פרסומת בערוץ 7. ואני מדבר גם על האלה הזזות.
הלכתי לחדר והוצאתי לו ארגז מאובק מלא בעלונים. "קח, תקרא" אמרתי לו באדישות. הוא הנהן בחזרה והבין שאין לי חומר חדש בשבילו.
אבל ישראל הוא לא אחד שמעליב. הוא ישב ודיפדף בין העלונים, לראות אולי יש איזה מדור שהוא לא קרה. איזה 'אפרים' אחד. איזה קומיקס מעניין. איזה 'הכלב של אפרים'.
אבל לא. הוא זרק לאחורה עלונים בזה אחר זה כשהוא מפטיר: 'משעמם. משעמם.' בלי שאני אשמע, כמובן.
כבר התחלתי להתייאש, כשפתאום שמעתי ''אההה!'' רציני כזה שהייתי חייב להרים את הראש. ראיתי את ישראל מחויך כולו. הוא עלה על משהו.
פתחתי שמפניה, והתחלתי לשיר שירי ויקינגים כאלה נושנים. הוא הסתכל עלי. "לא, זה לא קשור אליך, תירגע יא מתלהב."
"אז מה קרה? כבר חמש שנים אני מכיר אותך וסוף סוף מצאת משהו חדש!!! מה מצאת, נו?" הייתי קצר רוח.
"אז ככה..." הוא לחש כממתיק סוד. "טא-טא-טא-טאם!" הוא הכריז והצביע על כותרת העלון "אוכל, כלבים, ומה שביניהם" מס' 249.
"כן, אני יודע שהם כותבים תאריך בלועזית. טפו." ירקתי ומחיתי את הרוק עם הרגל.
"לא, לא זה" הוא הראה לי מקרוב את העלון. מעל התאריך היה כתוב: 'מחיר: 48.90(גנבים). באילת: 39.40'.
"אתה מבין?!" הוא צעק לי באוזן. "אתה קולט מה קורה פה?!"
"שלמה לעזאזל במקום לגור באילת ולשלם 9.50 שקל פחות על עלון אנחנו גרים בפתח תקווה שהיא בכל מקרה עיר פח?"
"לא! לא הבנת את הנקודה!" הוא נעמד על שרפרף קטן. "השאלה הגדולה היא: למה באילת משלמים פחות!"
"צריך סימן שאלה בסוף, לא קריאה."
"למזלך הרב, יש כאן אדם נאור ומשכיל שיודע בדיוק מה התשובה." הוא הרים אצבע באוויר כמו מחוקק חוק. "באילת יש יותר עלונים מבשאר הארץ!"
"בראבו. מה זה קשור אלי?"
"תתבייש! עוכר ישראל! לא מעניין אותך מה קורה בשאר חלקי ארצנו הקדושה! טפו!" יריקה, מחייה עם הרגל.
"סליחה, סליחה, אתה צודק." התנצלתי. "עכשיו תסביר לי את התשובה שלך."
"אוקי." הוא המשיך בנאום. "הרי למה המחיר יותר זול? אין סיבה הגיונית. אז ההסבר הוא כזה: בכל מקום בארץ יש מספר מסוים של עלונים, ולכן המחיר בהתאם לכמות. אבל באילת- יש הרבה יותר עלונים ולכן ממוצע כל עלון עולה 9.50 שקל פחות!" הוא סיים, בעודו מצביע על לוח מחיק עמוס וצפוף במספרים.
"אז זה אומר שכדאי לעבור לאילת?"
הוא הסתכל עלי בפרצוף מחויך מקצה לקצה. "אז זהו, שלא! ביחס הכללי בסופו של דבר בגלל שהם קונים יותר עלונים- אז הם משלמים כמונו!" ישראל חייך חיוך ניצחון.
ישבתי לרגע המום על הכיסא, מנסה לעכל את הדברים שנאמרו עכשיו.
אחרי דקה הטלפון שלו צלצל. הוא מילמל כמה דברים לא ברורים, סימן לי לשלום ויצא מהבית.
קמתי מהספה. הסתכלתי על תמונת הכותל שהייתה לנו בסלון, וחשבתי על אילת. האמנם? האמנם יש יותר עלונים באילת?
ניערתי את עצמי. הלכתי למטבח ולקחתי מגב וסמרטוט. מישהו צריך לנקות את הסלון. את הרצפה, יותר נכון.
(עוד מאת המחבר-
כל תגובה שהיא מוזמנת בחום כאן או בפרטי).
נייס 
- לקראת נישואין וזוגיות