וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מֵעִנְיָן זֶה כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל עִנְיָן כָּזֶה צְרִיכִין לַחֲזֹר כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר - כִּי הוּא חַיֶּיךָ,
כִּי כָּל הִתְרַחֲקוּת רֹב הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאוֹבְדִים מַה שֶּׁאוֹבְדִים, חַיִּים נִצְחִיִּים וַאֲמִתִּיִּים,
רֻבָּם כְּכֻלָּם הוּא רַק מֵחֲמַת חֲלִישַׁת הַדַּעַת, מַה שֶּׁנּוֹפְלִין בְּדַעְתָּם,
מֵחֲמַת שֶׁרֻבָּם הִתְנַסּוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהִתְחִילוּ קְצַת בַּעֲבוֹדַת ה' וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ, כָּל אֶחָד לְפִי נְפִילָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן,
וְעַל-יְדֵי זֶה הִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן מִלְּהַתְחִיל עוֹד, וּקְצָתָם נִתְעוֹרְרוּ קְצַת עוֹד הַפַּעַם וְהִתְחִילוּ מֵחָדָשׁ אוֹ פְּעָמִים,
אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן נָפְלוּ אַחַר כָּךְ, עַל-כֵּן נִתְיָאֲשׁוּ בְּעַצְמָן, מֵאַחַר שֶׁרָאוּ שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁרָצוּ לְהִתְנַסּוֹת וְלִכְנוֹס בַּעֲבוֹדַת ה' וְנָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל-כֵּן נִדְמָה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁנָּשְׁתָה גְּבוּרָתָם לְהַתְחִיל עוֹד מֵעַתָּה.
אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא מַעֲשֵֹה הַבַּעַל דָּבָר [היצר הרע] בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, כִּי נִקְרָא "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל" (קֹהֶלֶת ד'),
שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם לִידֵי זִקְנָה וּתְשׁוּת כֹּחַ חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַן בַּחֲטָאָיו וּבְמַעֲשָֹיו עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּנּוֹת עוֹד,
וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא - כִּי בְּכָל יוֹם הָאָדָם הוּא בְּרִיָּה חֲדָשָׁה.
(ליקוטי הלכות, תפילין ה', אות ו')
