עבר עריכה על ידי השלקט בתאריך י"ג בניסן תשע"ח 01:48
השלקט.בארץ רחוקה מאוד חי שלקט.
הוא היה השלקט השמח ביותר באותה ארץ.
ולמה הוא היה שמח?
כי היה לו עלה אחד,
שהיה רק שלו, בעץ
היחיד באותה ארץ.
השלקט אהב את העלה שלו,
השקה אותו כל יום
ונקה אותו.
העלה שלו היה הכי נקי
מכל העלים שבעץ
העלה שלו היה הכי ירוק בעץ
לפעמים, כשהסתכל דרך העלה אל השמש,
הוא יכול היה לראות
את דוגמת העורקים של העלה.
העלה כאילו חייך אליו.
השלקט היה גאה בעלה שלו.
יום אחד גילה השלקט, בזמן שנקה את העלה והשקה אותו,
שיש עליו נקודה צהובה.
השלקט הרגיש נפלא.
הוא היה בטוח שהעלה מתקשט לכבודו.
למחרת הנקודה הצהובה גדלה.
אחרי שלושה ימים
חצי מהעלה כבר היה צהוב.
ואחרי שבוע,
העלה כולו כבר היה צהוב.
השלקט הרגיש נפלא
העלה שלו היה הצהוב ביותר בכל העץ.
הוא היה בטוח
שהעלה שלו הוא היפה ביותר בכל העץ,
וכשהוא הסתכל אל השמש דרך העלה,
דוגמת העורקים הייתה מסובכת יותר ויפה יותר.
העלה כאילו צחק אליו...
למחרת כשהשלקט הביט למעלה אל העץ
הוא שם לב פתאום שהעלה שלו הפך חום.
והשלקט הרגיש נפלא
כי העלה שלו היה החום ביותר בכל העץ.
למחרת בא השלקט להשקות ולנקות את העלה שלו.
ובאותו רגע הוא ראה את העלה ניתק מהעץ,
נושר ומרחף אט אט באוויר,
והשמש זרחה, והרוח נשבה,
והצל של העלה טייל על האדמה.
עד שהעלה שלו נעלם באופק.
והשלקט הרגיש נפלא,
כי העלה שלו עף הכי רחוק מכל העלים שבעץ.
סוף
