ונוצרת בעקבות נתינה,

אפשר לבחור לאהוב כל אחד. ולחיות עם כל אדם.

האמנם?

(אני שואלת כדי להחכים, ח"ו לא כדי לקנטר)

אבל זה מאמר יפה.

בס"ד

זה ההבדל בין העולם הגוי לעולם היהודי [בהכללה גסה].

בעולם הגוי- החתונה היא שיא האהבה והקשר. אצלינו, החתונה היא רק ההתחלה...

וע"י עבודה, עבודת המידות בעיקר, רצון טוב ואמיתי, אפשר להפוך כל אדם [כמעט ] לבן הזוג האידיאלי.

[אוהוהו... אני צופה את הדיון הארוך אותו יצרתי במשפט הזה]. 

בס"ד

אבל בדור של הסבים והסבתות שלנו, איך התחתנו? ההורים חתינו, והמועמדים נפגשו פעם אחת לפני החתונה... ועד היום, שישים או יותר שנים אחר כך, הם עדין חיים באהבה אמיתית, שנבנתה מעבודה ולא מריגוש.

אבל אנחנו דור של פינוקים, ואם אין אורות ונצנוצים לפני החתונה לא מתחתנים...

בס"ד

אצל שלי, לפחות, היה תמיד

יש גם סיפור דומה ב"אנשים מספרים על עצמם" של חיים ולדר. קוראים לסיפור "חכמת נשים בנתה ביתה". תשיג את זה... סיפור לחג.

בסוף הפרולוג כותב המחבר שורה תחתונה- "מסתבר ש'כמים הפנים לפנים'- כן לב האדם אל בן זוגו."

וזה כל כך נכון..

נכון מאד! בלי יוצא מן הכלל!!!

הבעיה שלנו שאנו לא מושלמים, ורצון שלנו לא תמיד בקנה אחד עם רצון ה', ואז אנו חיים בדמיונות...

לא צריכה להיות התאמה מסוימת?

של מטרות, דרך כללית, וכו'. הרי צריכה להיות לפחות מטרה בסיסית של הקמת בית של תורה... ומעליה מתווספות מטרות נוספות.

?...

אבל,

אם למשל אדם הוא אינו בעל רצון להשקיע ולתת..

ויותר מרוכז בעצמו ומחפש מה לקבל... למרות שיש לו הרבה דברים טובים אחרים,

יהיה קשה להגיע אל המטרה המשותפת. לא?

גם רצון לעבודה במערכת הנישואין חייב להיות...

אהבה זה אפקט של נתינה. זאת תוצאה כמעט ישירה של נתינה, לא תיתכן אהבה אמיתית בלעדיה. הריגוש של לפני החתונה זאת התאהבות! אפקט שנולד מטשטוש חושים וייצרים. הוא נגמר תוך זמן קצר ונגמר. בעולם, אוהבים, אוהבים אבל... לא שמים לב שהכל שקר! כי אחרי תקופה בלי שתהייה הקרבה אמיתית וכמעט ביטול עצמי מרצון השני- האהבה לא תשאר.

אם כן, מצאנו בזאת שאהבה לא גורמת לנתינה אלא נתינה גורמת לאהבה!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים