זאת אולי סיבה ששייכת לחלק (ממש קטן לדעתי) מהאנשים - אולי הצעירים.

רוב האנשים (כך אני חושב) מייחלים לקשר עמוק ואמיתי עם החצי השני, ופשוט לא רוצים לוותר על איכויות שחשובות להם.

אני מתחבר יותר לסיפא שלך - אנחנו דור שיותר חושב ולא רוצה להסתפק בזוגיות טכנית של הבאת ילדים כמו בדורות קודמים. אנשים רוצים קשר על כל המשתמע 

לפחות ביחס לכמות הידע הזמין...

פעם היו מאמינים להנפצות כי לא היה אפשר לבדוק.

היום מאמינים להנפצות בגלל עצלנות שכלית

אני לא חושבת שיותר מדורות אחרים.

וכמות המידע הזמין היא אינסופית, הגיוני שהוא ידע מעט מאוד יחסית לאינסוף

הם לא מנסים להתאמץ לכלום כי הכל זמין להם בקצות האצבעות.

האירוניה הורגת, אי אפשר להכחיש את זה.

זה מנוון, וזה בולט

(יש חוליים בדור של היום, אני מסכימה. אבל אני לא חושבת שבורות היא אחת מהם)

אני לא יודע איפה את לא-רואה את הבורות.

במדרשות? בישיבות? באוניברסיטאות? זה לא מדגם מייצג של הדור, אלה אנשים שעסוקים בלימוד...

(וגם שם לא כולם גאוני עולם שהולכים ופותחים כל עניין. הרבה פעמים נשארים בסימני שאלה אבל זה כבר לא רלוונטי בכלל לנקודה שלי)

מאז ומעולם היו את אלה שאהבו ללמוד ולמדו ואלה שלא, כל העניין הוא כמות האנשים שכן לומדים.

יש שוני עצום בין הדורות בעניין הזה, והמגמה דווקא חיובית למדיי.

(מצחיק למדוד 'פעם' לעומת 'היום', כי היה מלא פעם ויש רק היום אחד. אבל בפעם מסויים רוב האנשים היו אנאלפבתים. אתה מכיר היום אנאלפבית?)

כמו שאמרתי, היום הידע יותר מצוי. זה לא שייך לעניין.

אבל הרצון ללמוד ולהתקדם כמעט לא קיימים, לומדים כי "חייבים".

אם אנשים לא היו תופסים תואר כתעודת רישיון לפרנסה, הם לא היו לומדים דקה וחצי דקה.

(לגבי האנאלפבתיות אצל עם ישראל הייתה תמיד נדירה (פרט לנשים במקומות מסויימים). גבר היה חייב לדעת לקרוא בתורה)

אני לא בטוחה איך אפשר למדוד רצון ללמוד ולהתקדם.

הרבה אנשים שאני מכירה רוצים ללמוד ולהתקדם. לא סותר את העובדה שתואר זה דבר קשה ומתיש ומעצבן נורא לפעמים.

שאלי מורה ותיק מצוי, הוא יצביע לך על ההבדל בצורה מאוד בולטת.

עד לפני 10 שנים אנשים עוד היו מתאמצים.

מאז פרופ' הרב גוגל, הילדים לא יודעים כבר מה זה אתגר אינטלקטואלי.

יש יותר אנשים שלומדים, אני לא בטוח שיש יותר אנשים שינסו לפתור חידות מילניום (אולי המספר הזה לא  ירד). הפער ביניהם בוודאי גדל.

מעניין לשמוע את התשובה.

שמעתי את זה הרבה. הדור שלנו טרוריסט בכל מה שנוגע ללמידה (וגם הפועל היוצא שלה).

בהערה נפרדת, לדעתי רדיפת המדעים היום היא מלאכותית ותתפוצץ כמו כל בועה. אבל אני מאמין שזה בא משמים לטובה, כי מכל 100 שילמדו בגלל שבנט אמר שזה מגניב וזה חשוב, יצא אחד שבאמת ישפיע על העולם לטובה

עשו מחקר על קריאה ביקורתית באינטרנט לפני איזה שנתיים. אם היה לי זמן הייתי מוצא אותו.

רוב האנשים גומעים מידע שגוי בכמויות (המזל זה שהזיכרון שלהם לא חזק )

מכיר כמה תימנים זקנים והם בעצמם לא התחתנו ככה.

למה מרוקאים כל-כך שונאים תימנים, מעולם לא הבנתי

אני מכיר את הסיפורי שידוכים של המבוגרים ההם שאני מכיר (אני בן אדם סקרן מאוד ), אחד מהם כולל אפילו בריחה מגזירת היתומים. לא נידו או משהו אם תהיתם

שהתחתנו גם עם מבוגרים מהן ב20-30 שנה מכל מיני סיבות.

מה שכן, לגבי החטיפות את צודקת. אצל התימנים זה לא נעשה מבחירה, בניגוד למרוקאים, הייתה שם גזירה שהיו חוטפים יתומים ומאסלמים אותם, אלא אם הם היו נשואים, אז חיתנו.

זה לא קשור לבחירה של ההורים, זאת הייתה הצלת נפשות. לא תמיד החתונות האלה שרדו, חלק השתחררו מהן כשהגיעו לארץ.

אבל ברור שחיתון בגיל צעיר, שהיה מצוי בהרבה מארצות ערב, לא מעיד על כפיה... אחרת היינו אומרים את זה על כל עדות המזרח

אשמח למקור תורני

לא מצליח לנסות לסבור מה יכול להיות הטעם הכלכלי שידחה חתונה... (במיוחד אחרי איזה שרשור בפורום ביהמ"ד).

לגבי תקנה לאסור חתונה בגיל צעיר, זה בכלל לא נתפס לי. זה לצאת נגד גמרא ערוכה. ובכללי לא תיקנו תקנות הלכתיות במאות שנים האחרונות

אבל אני מדבר על מקורות תורניים, לא סקירה היסטורית

ועוד כמה רבנים חשובים כמו הרב אורי שרקי הי"ו, טוענים בסופו של דבר שהרווקים אשמים כי הם לא רוצים.

אני חושב שאנשים שמעולם לא חוו רווקות מתמשכת, הפקיעו מעצמם את הזכות למתוח ביקורת על רווקים ורווקות.

זר לא יבין זאת.

זוגות שמחכים לילד ושום טיפול לא מצליח להם - זה בגלל שהם לא רוצים?

ושוב, הרב יהושע הוא תלמיד חכם מובהק, אבל אני חושב שבתחום הזה, אי אפשר לומר סיבות כל כך חד משמעיות, במיוחד כשהאוכלוסייה של הרווקים והרווקות היא ענקית. אז מה? כולם דפוקים? אף אחד מהם לא באמת רוצה? תמהני..

וקראתי את שני הפרקים (הראשון והאחרון - כי כל השאר הם לזוגות נשואים), לא פעם אחת..

אני מכיר את דעת הרב בנושא לפני ולפנים. בספר, צבי אייל מביא את זה באותה מגמה של הסתכלות חיובית ולכן זה מובא בלשון עדינה. יש הרצאה של הרב שמתגלגלת ברשת ואפשר לשמוע אותה שהרב אומר בנחרצות את דעתו, ומביא גם מספרים שמסכמים כמה ילדים עם ישראל איבד כי הרווקים והרווקות פשוט לא רוצים להתחתן, לטענתו.

זה הרבה יותר מורכב מזה. להפטיר בנחרצות בלי להיות שם, בלי להבין את הקשיים זה הכי קל.

שתה מים

אתה אומר שזה אדם שיש לו כסף. מניין לך שיש לו?

המבחן הוא לא אם הצלחת להתחתן - אלא האם הזוגיות הזאת תצליח במבחן הזמן. הרי אם יצמידו למישהו אקדח לרקה והוא יגיד "הרי את מקודשת" וכו'..ותוך חודשיים נתן לה גט - אז הוא והיא  - שניהם אומללים.

להתחתן ולהתגרש תוך כמה חודשים זאת לא חכמה. החכמה היא להתחתן טוב.

והבאתי את הדוגמא לעקרות כי על שניהם האדם מצווה, אבל בסופו של דבר זה לא לגמרי תלוי בו - זה תלוי גם בצד השני, וזה תלוי גם במה שה' זימן לו.

אני מדבר על לפני.

נקודת המוצא שלי היא שלא נשארים במקום שלא טוב לנו, וזה נכון בין לפני נישואין ובין אחריהן.

אם לא טוב לפני - אז אין עניין להמשיך לתוך חתונה מתוך מחשבה ש"יהיה בסדר". זאת תהיה שטות גמורה.

אתה כותב שזה מפריע לה. כמה זה מפריע לה? אם זה נמצא שם כל הזמן - אז לא טוב לה וכנראה שבסוף זה יסתיים.

בכל אופן - אתה מסתכל על אחרי הנישואין, אחרי שהיו כמה דברים יותר חשובים שבגללם הם החליטו שהם חיים יחד.

למה אתה קורה עבודת מידות ברמה המעשית?

לכתוב על פתק כל יום 5 דברים שאתה אוהב בה?

זה עבודה בעיניים. בעיני לפחות. מי ערב לך שזה יחזיק לאורך זמן?

הדיבורים על עבודת מידות הם מאד יפים, אבל כשזה נוגע לתכלס של חיי יומיום, כשיגיעו ימים של ריחוק ומשברים זוגיים, אז כל הדברים הכי כואבים יחזרו לצוף.

ואני לרגע לא מזלזל בחשיבות של לבנות עין טובה ואופטימיות ולהיות בעל לב רחב. אבל ככל שזה נוגע אלי ברמה האישית, במיוחד כשמדובר על החלטה שהיא לכל החיים - אין מקום לעיגולי פינות מתוך מחשבה ש"נתרגל".

בוא ניקח דוגמא יותר אמיתית. מציאת חן. הבחורה מדהימה והכל. אבל לא יפה בעיניך. זה מפריע - וגם אחרי 10 פעמים שנפגשתם - זה עדיין מפריע.

אז אל תיתן משקל למראה החיצוני- ויהיה לך נפלא. נכון?

מי מבטיח לך שתוכל שלא לתת לזה משקל לאורך זמן?

נמשיך בפרטי

יש כאלה שבאמת לא רוצים ופשוט לא יודעים לומר את זה.

יש כאלו שרוצים מאד אבל יש משהו בתקשורת שמונע מהם להתקדם הלאה.

יש כאלו שכנראה ה' לא מעוניין שכרגע יהיו נשואים למרות שהם עשו את מיטב ההשתדלויות.

יש כאלו שבאמת מחפשים את המושלם ולא יורדים לקרקע המציאות - או כי הם לא רוצים, או כי הם לא מסוגלים (גדלו ככה שתמיד הכל מושלם).

וכן על זה הדרך.

הרי מה צריך שיקרה כדי שזוג יתחתן? צריכה להיות משיכה חיצונית (חיצונית, מנטליות, סגנון) - דבר שהרבה פעמים לא קורה ולא קיים.

צריכה להיות משיכה אינטלקטואלית (בעיקר תקשורת טובה, שזה כולל גם את ההתרשמות ממידות וערכים - במיוחד צריך לבדוק לב טוב) - גם זה פעמים לא קיים.

צריך שיהיו שאיפות עיקריות משותפות  - גם לא תמיד קורה.

הא - וכל מה שכתבתי - צריך שזה יהיה הדדי.

לא הייתה חשובה בכלל בדורות הקודמים.

היום נשים הן משכילות ומפתחות את האישיות שלהן - וברוך ה' שזה המצב.

נראה לי שיש פה קצת סטיגמות.

יצא לי לדבר עם כמה גויים לא מזמן, אחת התובנות שגיליתי היא שגם בחלק מהמדינות המערביות והחילוניות לגמרי גיל 29 נחשב "זקנה בלה".

אז הם כן? זה קצת מצחיק.

(החלוקה לפי מסורתיים וכו' אמרה שהחילונים הם 20% בערך)

שיוך דתי לא מעיד על רמת דתיות.

למה אתה לא קורא את הסאבטקסט סדרתית

זה בדיוק כמו שהרבה פה כתבו על בנות שמתייגות את עצמן תורניות ולא שומרות על ההלכה כמעט בכלל, עניין שקשור למה שכתבתי למטה

בין השורות, התכוונתי לומר, שהלמ"ס לא יכול למדוד יראת שמים.

ומה שאדם מעיד על עצמו, בטח בסקרים מהסוג הזה, חסר משמעות לעבודת השם (ע"ע "תורניות" שהן חצי לייט כנראה בשרשורים מהחודשים האחרונים).

הבנת? יופי...

הייתי כותב תגובות ביותר אריכות, אבל הנסיון מלמד שזה לא מועיל גם.

לא יודע, ככה אני חושב בד"כ.

בכתיבה זה מתבטא יותר מאשר בדיבור.

יש לי שיטה בלימוד שגורסת שהידע נכנס ככה יותר לעומק. לא זוכר מי כתב את זה (אולי הרב בלבבי?), אבל זה נכתב על סוגת השאלה ותשובה דוגמאת הרמח"ל והר"י אירגאס ועוד שכתבו בצורת שיח.

נותנים שאלות מנחות, השאלה מתפתחת, הידע בוקע כמו ביצה מאליו בשכל של האדם שמולך.

כנראה שזה תלוי בגישה של הצד השני ואני מערבב פורומים עם ספרי עיון

לא להוכיח לאנשים שהם טועים ולהיות בעמדת המרצה.

אם זה עושה את הרושם הזה, הוא מוטעה

זה עושה את הרושם הזה, ובאמת חבל

(לדעתי, כמובן)

אני בכל מקרה כמעט לא כאן וגם ככה לא טורח

"זה סותר את חשיבותה של יראת שמיים"?

העובדה שאנשים "מרגישים" מחוייבים לתורה ומצוות ובעצם הם לא עושים כלום, רק מעידה שאין שום דבר חוץ מירא"ש.

הרגש הזה, זה שהלמ"ס מודד, הוא אחת הסיבות שאנשים לא מתחתנים.

הם מודדים את עצמך הרבה מעל הגובה של עצמם...

זה בד"כ או גאווה שגורמת לבררנות יתר, או נטיה להתקע רגשית על טראומה כלשהי מהעבר (בד"כ ואריאציות שונות של לב שבור).

יש מקרים נדירים יותר כמו כאלה שנותנים לאנשים אחרים להתערב להם בחיים יותר מדי, אנשים מבולבלים, כאלה שיש להם בעיות. אבל מהנסיון שלי זה נדיר

עריכה: מה להיות פגוע רגשית נחשב מום? אם כן, אז כן. מום עובר.

אפשר לצאת ממצב של שריטות רגשיות בלב. לא מתים מזה...

נעדכן בשינוי גרסא

עם כוח גדול באה אחריות גדולה (פארקר שם שם)

כשאחרים מסדרים לך מה שהם רוצים זה הרבה יותר קל. לחשוב בשביל עצמך זה קשה.

@054, אני לא חושב שזה קשור לישיבות. מכיר גם בחורות שמקבלות עודף הצעות.

זה יותר לכמה אנשים אתה מחובר חברתית שחושבים עליך כל הזמן...

אבל בכל מקרה מי שלא מוצא, שיכנס למעגל חברתי נוסף ויבושם לו

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

ובייחוד לא קולה!!!

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.