והרי היא הנידון כאן,

לא את

שיש כמה ילדים והם עדיין יחסית קטנים אז כן, בית מתוקתק בדר"כ יבוא על חשבון הילדים

אפשר לקחת עוזרת נקיון או פתרון יותר זול וגם טוב- לקחת בייביסיטר פעם פעמיים בשבוע שתוציא את הילדים לפארק /גן שעשועים ובזמן הזה לאפס את הבית

יש ספר טוב "חכמת נשים" יש בו הרבה עצות טובות לניהול בית בקלות וביעילות, יש לה שם המון טיפים לנקיון וסדר תוך כדי ולהתארגנות יעילה. ספר מאד מעשי בעיני (גם אם לא ממש כל דבר התאים לי, הרוב כן)

את גם עובדת בחוץ בנוסף על הבית והילדים?

לגבי כביסות:

1. לא להכניס מכונה אם יש מכונה שלא קופלה (הדרך שלי להקפיד על זה זה לא להוריד כביסה מהמתלה לערמה אלא תוך כדי שמורידים לקפל ואז אין איפה לתלות מכונה חדשה אם לא קיפלתי את הקודמת)

2. לחלק את מספר המכונות בצורה שווה לאורך השבוע (אצלי זה מכונה ביום במשפחה גדולה יותר כנראה שזה יותר) במקום יום שעושים בו מלא מכונות ואז נשארים עם מלא ערמות לקפל.

3. לא להכניס מכונה אם את יודעת שלא יהיה לך זמן לקפל אותה.

לגבי סדר כללי בבית:

אני מעדיפה לא להגדיר זמן מסויים לסדר אלא שכל היום יהיה בתהליך של סדר כל פעם שעוברים ליד משהו להחזיר אותו למקום אפילו אם זה משהו קטן זה מצטבר ויוצר מצב של סדר לאורך כל היום.

בסוף יום אני עושה מעבר על בגדים בכל הבית (מה שצריך שמה בסל כביסה מה שעוד לובשים תולה על מיתלה\כיסא מה שמכובס ולא בארון מקפלת ומכניסה זה יוצא בערך רבע שעה לעבור על כל הבית וזה שומר שלא יהיה בלגן של בגדים.

לגבי כלים:

זה יותר תפקיד של בעלי בעיקרון עדיף לשטוף מייד אבל אם לא מגיעים לזה אז גם בזה אפשר לעשות מעבר של רבע שעה בסוף יום במקומות כמו פינת אוכל\ מטבח להכניס את כל הכלים לכיור ואם יש כוח אז גם לשטוף אותם.

באופן כללי הבית נשאר יותר מסודר אם יש מקום מוגדר לכל מקום והאווירה בבית מבחינת חפצים שבו משמחת אותך יש ספר שנקרא סוד הקסם היפני שממש מראה גישה חדשה לסדר וניקיון. אחרי שיישמתי אותו הארונות וכל מקומות האיחסון אצלי נשמרים מסודרים באופן קבוע וכך יותר קל גם לשמור על הסדר של החלל החיצוני של הבית.

אחרי הרבה זמן שאני כבר התפוצצתי וכרסתי : החלטתי להרפות ....אני הולכת לנוח גם אם יש כלים בכיור. אם זה מפריע למישהו הוא מוזמן לעשותבעצמו. בעלי מדי פעם תולה או מפעיל כביסה - יש דברים שהוא עושה ויש שלא (כמוני) נגיד הוא שונא לשטוף כלים ולי זה לא מפריע. אני שונאת לסדר את הכביסה בארונות ולו זה לא מפריע...חלוקת תפקידים לפי הנוחות של כל אחד.

יש לי 3 ילדים 3 קטנים: בני 7.5,5.5,2.5 . הבית אך פעם לא מתוקתק במאה אחוז תמיד יש שני חדשים במצב מבולגן לגמרי ואלה החיים . מעדפיה להרחיב את המשפחה מאשר להתעסק עם כל הדברים הללו - אולי זה אופי... אבל תחשבי על זה...

אבל אני לא מכירה דרך לנהל בית מתוקתק. הבית שלי רחוק מזה מאד...

בכל זאת:

טיפים לכביסה - 

1. להחזיק כמה שפחות בגדים - בשיטת "כבס ולבש", חוסך קיפולים.

2. לאחסן את בגדי הילדים במגירות/סלסלות ולא במדפים, גם כן חוסך קיפולים (אני לא טורחת לקפל בגדי תינוקות. למגירה וחסל).

3. לא לכבס בגדים נקיים. דורש טיפה תשומת לב כשמתפשטים - לא דוחפים הכל למכונה אלא בודקים מה נקי ומה מלוכלך, ואם חלק מהבגדים נשארו נקיים אפשר למחזר אותם. חוסך עבודה, כלכלי וידידותי לסביבה.

טיפים לכלים - 

1. לא להחזיק הרבה כלים. הרבה יותר קל להדיח כמה צלחות לקראת ארוחת הערב פעם ביומיים כשנגמרו הכלים מאשר להדיח כיור מלא אחרי כמה ימים כשיגמרו הכלים.

2. כיור מלא כלים מלוכלכים - לפקוק את הכיור, להשרות במים חמימים עם סבון ולחזור אחרי שעה לשטוף.

3. להשתמש בסירים איכותיים שהאוכל לא נדבק אליהם.

4. ללכלך במינימום כלים - ארוחות בסיר אחד וכד'.

5. להשתדל לפנות מייבש כלים סתם כך באמצע היום, כי הרבה יותר קל לגשת לשטיפת כלים כשהמייבש פנוי.

6. מדיח כלים.

בישולים - 

1. לבשל בכמויות ולהקפיא - חוסך גם בסעיף הכלים אבל בעיקר בסעיף הזמן.

2. להכין בסיס לבישול - עיסות לקציצות, לעוגיות וכד', קטניות מושרות, ולהקפיא.

3. לארוחת הערב להכין ביצים קשות ולא חביתה. חסכוני בזמן בטירוף.

1. להוציא מהבית מה שמיותר, כשהחלטתי לעשות את זה

התפלאתי לגלות בכמה דברים "שימושיים" אני לא באמת משתמשת

2.לקבל את המציאות, לפעמים זה יותר קל מלשנות אותה והעיקר זה

שמרגישים טוב מבפנים

3. לנטרל עבודה מראש- לצפות את השיש בנייר כסף ומדי פעם להחליף יותר קל מלנקות

לקנות דברים מבד/ברזל כי פלסטיק יותר מתלכלך (יש לי מייבשי כלים מברזל, הם לא ממש

מתלכלכים וגם אין בהם מקומות לסכו"ם שזה עוד פינה לנקות)

4. לקחת רק את העיצות שמתאימות לך! 

1. לדעתי יותר חשוב בית רגוע ונעים וילדים שמקבלים מה שצריך מכיור מלא\ ערימת כביסה.
2. ממינים את עבודות הבית ל4: (מודל חשוב ודחוף)
   1. חשוב ודחוף.
   2. חשוב ולא דחוף.
   3. לא חשוב ודחוף.
   4. לא חשוב ולא דחוף.
3. עושים מה שחשוב ודחוף ואח"כ לפי סדר עדיפות משלבים בין 2 ל3 ל 4 בד"כ לא מגיעים(לפעמים הוא נהפך ל3). 
4. משתדלים להעזר במי שאפשר. 

1. יש לי את הארון המיוחד של איקאה שמגיע עם מקומות נפרדים לסוגי כביסה וישר כולם מכניסים לשם (לא משאירים שום דבר במקלחת ליום אחרי או משהו כזה!) ככה מוציאה ישר למכונה, מוסיפה את הוולייט המתאים לפי הסוג כביסה ומכניסה למכונה. נראה טריוואלי אבל אם לא מקפידים הזה הנושא הזה מסתבך 

2. לא משאירה אף פעם כילים או שום דבר בכיור ליום אחרי, לוקח כמה דק בערב ואם לא מקפידים זה נערם ללא סיבה. מכניסה בסוף היום למדיח עם הקוואנטום, בבוקר כמה דק לפני שהקטנים קמים אני או בעלי מפנים לארון וזהו.

3. לשמור על לוז קבוע של משימות- אני לדוגמא שלישי קבוע עושה משלוח באינטרנט של סופר, רביעי כבר אופה לסופש, חמישי בישולים וזהו. הלוז הקבוע שומר מאוד על סדר ולא מתפזרים

4. בסוף כל יום מפעילה מהמיטה עם האפליקציה את הרובוט שלי ששואב ואז מעביר וויש רטוב ומייבש. חוסך לי התעסקות עם לטאטא ולשטוף באמצע שבוע וכשמגיע נקיונות של סופש זה ממש בקטנה כי הבית בגדול מתוחזק היטב. 

ובהצלחה.. לא לקחת את זה ככ קשה.. אם שומרים על סדר זה הכל פשוט

פינוק בהחלט

לי המון עבודה בניקיונות של הסופש כי הבית ממש מתוחזק

אבל לי אחרי עשר דקות של שטיפת כלים כואב הגב

אז לא בא בחשבון אח"כ להתכופף ולאסוף משחקים.

וקל וחומר לטאטא את הבית, כל זה גורר התכופפויות ומאמץ פיזי והליכה לשים דברים במקום. זה לפזר כל דבר במקומו .

כנ"ל להתכופף למיין כביסה, להוציא מהמכונה, לתלות כביסה וכו.

ברור שאני משתדלת כמה שיותר לשבת נגיד תוך כדי הוצאת בגדים ממכונה וכו

באמת שאני לא מצליחה להבין את כל הנשים שאומרות. זה רק חמש דקות וזה רק עשר דקות אבל כל זה מצטרף למשהוא אחד ענק שגורם לכאבי גוף וחוסר זמן וסבלנות לילדים.

ולא לדבר על מצב הריון או הנקה עם תינוק צורח

האמת אני אפילו לא מקשיבה לכל הנשים שאומרות רק זה ורק זה ורק זה. הם יכולות מצוין. אני לא. ז"א אני יכולה אבל זה יתנקם בי אח"כ. אז מראש אני לא רוצה לעשות כי אני מחשבנת את העתיד

לך זמן איכות עם הילדים.

זה תוך כדי שהות עם הילדים אבל את לא ממש איתם, הדעת שלך מוסחת כל רגע למשהו אחר. 

אם את רוצה ממש לשבת עם הילדים, לשמוע כל אחד, לעזור בש.ב למי שצריך ללמוד למבחן עם מי שצריך לחזור על קריאה או חשבון עם מי שצריך, לשחק איתם - ממש לשבת על הרצפה ולשחק עם הילד. ותוך כדי גם לטפל בתינוק, להניק, לחתל וגם לארגן ארוחת ערב לכולם.

אז הדעת שלך לא פנויה להכניס מכונה ולשטוף כלים ולאסוף צעצועים וללטאטא ולנקות שירותים - ואם דעתך כן פנויה לזה זה על חשבון פניות אמיתית לילדים.

לא אומרת שאני לא נוהגת ככה, יש ימים שאני ככה ויש ימים שככה אבל קודם כל חשוב להיות מודעת לזה, לא לחיות באשליות שאכלנו את העוגה וגם השארנו אותה שלמה.

או שהתכוונת להגיב להדרקוש?

בטוח  

 לאכול תוך כדי נהיגה לא הכי מומלץ

לא לעיכול ולא לסכנת הדרך . צריך להיות מרוכזים רק בהגה

לכן זה מסוכן בכ"ז

הבית שלנו מדהים. וערב פסח עשינו רק מסילות

תריסים וחלונות לא עשינו כבר כמה שנים.

לקחתי רק מסיר אבק- כזה מקל והורדתי אבק. גם כשהתריס סגור לא שלב שלב

ותאמיני את כל הפסח העברנו בטיולים . ובכל הזדמנות מוציאים אנרגיה על כיף לא על תריסים

מכל העיצות שאי פעם שמעתי בנושא הזה לקחתי ליישום אך ורק עיצה אחת

(להוציא דברים מיותרים מהבית)

כל, אבל כל, שאר העיצות לא מתאימות לי! 

מה שכן עזר לי זה להבין ממה הקושי נובע (אצלי זה מתחיל בראש...) וע"י זה

למצוא לעצמי את השיטות שכן מתאימות לי, וגם להבין שמותר לקחת עזרה חיצונית

לא אכפת לי שאחרים כן ואני לא, טוב לי כמו שאני וזהו

צריך להיכנס אליו

עוקבת גם

את אמא נפלאה בטוח

מה ששאלתי פעם ועזר לי אני מציצה מידי פעם

שרשור עצות בזק להחזיק בית. - הורות

מה שעוזר זה יומן 

רשימת מטלות ואיבזרים לסדר

אבל את אחרי לידה בכלל

תני לך עוד זמן

עד שנה מהלידה זה לא זמן לזה

כאילו אני נקראת מוזנחת

אני באמצע המתח על איך עושים רצפה

אפשר לנצלש על איך מורידים שומן מסירים שנשרפו?

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.