חול ומועד מתערבבים זה בזה. המחשבות סותרות.
הקב"ה, אני אוהב אותך בכל לבבי וכועס עליך ביחד. ממש.
למה ה' אתה עומד מרחוק? למה איני מרגיש חיבור של נפש ורוח, גוף ונשמה, שכל ורגש?
רצוני לעשות רצוני כרצונו, להיות אדם שלם. לפחות להתקדם לקראת השלימות. לקדש את ה' בחיים.
אבל לא לכל אחד ה' נתן את הכישרונות המתאימים.
אז יש לי שאיפות ורצונות, מעשים קטנים וגדולים, כישרונות כאלה ואחרים. אבל מהו המקום שלי בעבודת ה'? מה התפקיד שלי בעולם? האם יש לי בכלל תפקיד?
מדוע לאנשים מסוימים נתת יכולת להידבק אליך ולאנשים אחרים לא? למה יש דרגות במציאות, יש שואב מים ויש תלמיד חכם, יש גוי ויש יהודי. אמנם כך מוכרח להיות! אבל מדוע החלטת שמישהו מסוים יוכל להיות צדיק יותר ממישהו אחר? למה עבודת ה' נקבעת גם על פי הכשרונות?
ריבונו של עולם, האר פניך אלינו ונוושעה
משוך עבדך אל רצונך!
___________
*נ.ב. סליחה שזה לא לגמרי קשור לפורום... (פשוט יש כאן יותר מדי פריקות בזמן האחרון, אז גם לי בא 
)
). אשריכם ישראל (ואשרינו)!
