2. אני פשוט חייבת לצאת נגד כמה דברים שמעלים לי ת'סעיף ואני מודה שאני נהנית לכתוב ככה:

א. לא יוצאים לטיול כזה שצריך לקפוץ ליהודיה ולשחות בזקי ביחד.

ב. גם לעמוד לידו ולהביט בעינייו התכולות או החומות או הירוקות או האדומות, זה גם לא ממש צנוע..זה כאילו את מרגישה כמו זו מספינת אהבה..(לצעירים-פעם הייתה סדרה כזו בטלויזיה , מי שפעם עוד "זכה" לצפות לפני שיצאו כל מיני פשקווילים) אגב, באמת סדרה טיפשית ודבילית שאהבתי בגיל נעוריי המטופש.

ג. בא לי להגיד עוד, אבל אשאיר את זה לאח"כ.

אוהבת את תגובותיך!!!! , אם כי לפעמים לא מסכימה איתן.

ועוד נקודה שעולה לי... וזה קצת קשור לנושא- זה שהחברה שלנו קצת "סגורה" ושומרת על סייגים, זה לא מה שגורם לרווקות מאוחרת (ואני לא מדברת אליך ספציפית... זה מתוך כל הנושאים שדוברו בעבר ואת ועוד כמה פה העלו אותן מס' פעמים, פשוט אני לא מסכימה עם זה ועכשיו יצא לי להגיב)

אני סבורה כי אפשר לצאת לטיול משותף רק בשלב מאוד מתקדם בקשר.

הטיול יכול לרענן את הקשר ביניכם, ויאפשר לך לגלות בבחור צדדים שעד כה

לא גילית בדייטים במקומות רגילים. כמו כן צריך לדאוג שהטיול יהיה במקומות

שלא יהיה בהם בעיית ייחוד.

הולכים לטיול ליום אחד (בלי לילה) ומטיילים במקום מטוייל שיש בו הרבה אנשים.

אגב- מאוד מומלץ! זה עוזר לפתח את הקשר, במיוחד כשהקשר "תקוע".

(אגב, ברוכה הבאה)

מצד אחד הכי קל להגיד את דעתו של 'אבא שמואל'....(ואני מסכימה איתו מאוד),

לבצע קצת קשה- אז אם כבר מתראים שהטיול יתבצע כמו ש'מבקרת' הציעה.

שאת האופי האמיתי מכירים רק אחרי החתונה

אין מה לעשות עד שלא חיים יחד במלוא מובן המילה ובמחוייבות אז לא מכירים 100%

נישואין זה עבודה וצריך ללמוד להסתדר ולבנות יחד...

שהם חצי נשואים חצי לא נשואים.חצי בתוך זה וחצי לא.

ידוע שיש הרבה המלצות שבתקופת האירוסין כדאי להמעיט בפגישות כי זה זמן שמנבא נפילות(לאו דווקא בתחום זה נגיעה.זה זמן שאם לא עוברים אותו בזהירות יכול להוביל אפילו לביטול הנישואים..)

אני חושבת שבמידה מסוימת זה כך גם כאן.הם גרים ביחד,אבל לא נשואים.הם עושים את כל מה שזוג נשוי עושה אבל עדיין לא נחשבים ככאלה

לכן הכל מימלא מתחיל לא יציב.

אולי זו הבנה שאתה לא מסכים איתה...לא?

ברור שאחרי נישואים דברים משתנים.

עדיין אין זה סותר שכדי לאהוב אדם צריך להכיר אותו,ולדעת תכונות,רגשות,תגובות וכו',יכול להיות שיהיו שינויים-אבל כרגי צריך לדעת. אי אפשר להתחתן רק ע"פ כיוון כללי דומה בחיים.

אתה פשוט לא ענית לי.

ע"פ הקריטריונים האלו ניתן להתחתן עם כ10-15% מהבחורות הדתיות לאומיות. צריך גם לבחור.

למרות שגרו יחד שנים כדי לבדוק ה כ ל ??

על מה את מבססת את הקביעות שלך? הרי אני זו שיושבת עם זוגות חילוניים, בודקת את המערכת שלהם וביחד מסיקים שכל מה שקרה לפני החתונה לטוב ולמוטב אינו רלוונטי בכלל ולחלוטין להמשך, ההיפך הוא הנכון. זוגות המגיעים לחתונה כטבולה ראסה, ו

עם התובנות הנכונות ואז יש באמת סיכוי מעולה לחיים מאושרים ונכונים. בדוק ומנוסה, ואינני מדברת בכלל בככל ממקום של רבנית ו/או דת צניעות וכו' אלא ממקום פסיכולוגי טהור ומהכרה מעמיקה של תורת הנפש ומדעי ההתנהגות.

כן!! אתה צודק!!!

בני אדם הם לא מכונות- א''א להפעיל הלחיצת כפתור...

לפתח קשר לוקח זמן!

לבנות אמון ופתיחות לוקח זמן משותף- והרבה ממנו!

החלטה משמעותית בחיים זה צעד לא קל בכלל- צריך להתבשל עם המחשבה, לטעום אותה מכל מיני זוויות, לדבר על כל מיני נושאים ושוב לדבר...  עד שהמציאות נהיית ברורה עד הכרחית.

אנשים- צאו הרבה זמן!- אם דרוש לכם.

 תכירו טוב- יסודי- עמוק- עם אמון ואהבה שמתפתחים לאט ונותנים כוח להכיר עוד ולתת עוד אמון.

צאו לטיולים, תפגשו חברים, תקראו ספר ביחד, אפילו לפעמים שבו מול מחשב, תלמדו חברותה, תתארחו בבית של חברים-

לכו למקומות שיתנו לכם אווירה אחרת, סיטואציות מגוונות של מפגש.

ואל תהיו בלחץ!!!

אני לא קורא לכולם לצאת הרבה זמן...אני רק רוצה להגיד שלא נראה לי שהקריטריונים האלו הם המדד היחידי.

מישהי שיציעו לי לצאת איתה כנראה לא תהיה מישהי שאתבייש להציג מול המשפחה שלי,וב50% גם יהיו לנו מטרות משותפות בחיים,אחרת בכלל לא היו טורחים לנסות להכיר ביננו או שבבירורים הראשוניים זה היה נופל,שיחה זורמת? אני מסוגל לנהל שיחות זורמות עם המון אנשים,סתם עניין של יחסי אנוש... אין פה הכרות מעמיקה ולא אהבה. אז אני בטוח שיש דרך לעשות את זה גם בחודש וחצי, ויש כאלו שייקח להם חצי שנה,סבבה...

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים