בס"ד
היום,נסענו למוזיאון ההגנה בת"א כחלק מיום תרבות בצבא [כן,גם אני חושב שזה אירגון שמאלני אחרי אלטלנה]
קבלנו הסבר על כל ההא ודא של הקמת הגדודים וכאלה ומי כמוני לא יאהב את זה שגם יש לי סבא פלמ"חניק וגם מאוד אוהב ללמוד על ההיסטוריה של תקומת עמ"י "משואה לתקומה".
היה מעניין ונחמד מאוד לדעת דברים חדשים.
נגיע לקטע מרגש א':עמדנו כולנו מחכים להכנס למוזיאון על הרח' [רוטשילד למי שלא מכיר]כולנו לבושי מדים ולפתע נעצר מולנו ילד קטן וחמוד היושב על כסא גלגלים ועושה רושם שיש לו איזה מחלה ל"ע ונתן חיוך קטן וביישן ולא דבר ואז אבא שלו פנה אלינו:"אכפת לכם אולי להצטלם איתו?הוא מאוד אוהב חיילים!" ואנחנו כגדוד בני"ש אמרנו "בטח! למה לא?" עשינו איתו תמונה והילד המשיך לנסוע אבל שיש לו חיוך ע-נ-ק על הפנים ותאמינו לי היה לכם שווה לראות אותו מחייך ככה
מקרה שני:אחרי שסיימנו את ההדרכה נכנסו לחדר ואמרו לנו שמישהו רוצה לדבר איתנו אז נכנסנו[לא נסרב פקודה ביום כיף..נכנסו ונעמד מולנו גבר באיזור גיל ה60+ בעל חזות חרדית והתחיל לעשות לנו שיעור תורה על שירת הים וכד' ואז הוא אמר" אני רוצה לספר על השירה האישית שלי לה' " הוא התחיל לספר לנו על הצבא סיפורים ואנחנו חשבנו לעצמנו:"מה לחרדי הזה ולצבא בכלל?"
ואז הוא סיפר את הסיפור שלו:הוא גדל כחילוני גמור שלא ידע מה זה תפילה התגייס לצבא כטייס קרב ובמלחמת יוה"כ הוא איבד רגל שהמטוס שלו התרסק והוא נלקח לשבי המצרי נראה לי ותוך כדי זה נולד לו בן והייתה לו בת בת שנתיים
מה שהיה מרגש שהוא סיפר את הכל בבדיחות שחורות כאלה על עצמו ואז הוא הראה לנו סרט שברקע יש את "אנחנו שנינו מאותו הכפר" ויש שם תמונות שלו בשבי ושל הנפילה שלו בשטח האויב בקטע וידאו ואז רואים את הברית של הבן שלו שהוא לא שם וכל מיני תמונות של המשפ' שלו שחשבה שהוא בכלל לא חי ואז את החזרה הביתה.
אני אישית ירדה לי דמעה גם עם הילד וגם עם אותו טייס שבסוף החליט לחזור בתשובה ולהיות חב"דניק והיום הוא בדרגת סא"ל ניתן לחפש את השם שלו בגוגל:נוח הרץ.
בתקווה שמישהו באמת קרה את כל זה -חזקו ואמצו אחיי גיבוריי תהילה!-
אגב,אח של ברקו תזדהה ומהר לפני שאתה מעביר עליי עוד אינפורמציה!חח סתם באמת תזדהה נראה מי אתה..
