על פנוי לא כל כך רואים אבל יכול להיות שיש משהו בהיר מאד מאד

אם תחכי למחר בבוקר ותבדקי בשתן הראשון של הבוקר התשובה תהיה יותר ברורה, אז הריכוז של ההורמון בשתן גבוה יותר

אם ביתית ואם דם... בשורות טובות!

אבל מנסיון שלי עם המקלונים האלה-

רואים פס חלשלוש כאילו "מתחת" לשכבה העליונה של המקלון וזה הרבה פעמים נובע מהשתקפות של האור על ה"פוטנציאל לפס"

אני לא רואה כרגע פס חלש שנראה אמיתי

כמובן מליצה על בטא- כי הכי אמין

או לחכות יום- יומיים ולבדוק שוב עם מקלון

ושוב מתנצלת...

רק בשורות טובות!!!

הפרשות חומות בניגוב.. למשך כמה שעות... ועבר

תגובה מדהימה! יישר כוח לך...

אני לא הפותחת, בהריון מתקדם שיש לי בו קצת דאגות. אמנם לא מדי אבל בשבילי זו התמודדות. בעיקר עם איך תהיה הלידה, אני רוצה מאד טבעי ולא בטוח שיתאפשר. וכן גם קצת לשלום העובר. אשמח להחכים ממך, מנסה לעבוד על אמונה והרפיה מדאגה..

דימום בתחילת הריון (חום זה דם ישן מבחינה רפואית) זה תקין! ממש ממש תקין! בע"ה תגיעי לאס ראשון ותראו דופק והכל יהיה בסדר...

בפורים יש בעיקר פקקי ענק

רעש נוראי (מוזיקות רמקולים)

והרבה אנשים ברחוב

בעיניי אין שום דבר מעניין בכלל ובפרט לילדים

יש אווירה טובה, שירים ותחפושות מצחיקות 🤣

פחות מתאים עם ילדים בעיניי.

אצלנו יש מסגרות בשושן פורים אז אפשר ללכת רק אנחנו

אין חניה. מלא פקקים. 

אולי כדאי לשקול הגעה ברכבת.

או חניון חנה וסע של הרכבת הקלה.

אם תלכי לרחוב יפו תראי שיכורים, ציבור מגוון.

אם תלכי בגאולה - תראי שיכורים חרדים / חסידים

המטרה העיקרית שלנו היא ללכת לבקר חברים שגרים בבתי הונגרין. והדרך לשם מגניבה לגמרי.

איכשהו תמיד אנשים ששלחו משם תמונות זה היה נראה מגניב,

האמת שגם עוד לא מצאנו מה לעשות בפורים עצמו אצלנו

לחוות שמחה אותנטית, מראות מעניינים

במקום לשבת בבית ולשמוע את כל השירים והחגיגות בבתים השכנים …

ישמעו ממכם שירים וחגיגות

למה לא?

יש בשוק וביפו המון חגיגות

לא נראלי מתאים לילדים

ביום הכל עמוס אבל לא כזה מעניין

מלא פקקים, אין בכלל מקומות חניה בשום מקום.

עמוס ומעצבן..

כיף לנו במקומות שאנחנו מתארחים, אבל המעבר ממקום למקום על הפנים.

בעיני אין מה לבוא במיוחד לירושלים אם אין מקום ספיציפי שמעניין אתכם להיות בו.

לא יודעת אם זה מייחד דווקא את ירושלים, או שבכל ריכוז דתי בפורים יש ככה.

יש הרבה אנשים מחופשים, הרבה שירים, הרבה שיכורים (אם אלה בחורי ישיבה אז בדרך כלל אלה שיכורים "מהוגנים"), הרבה שמחה ברחוב.

יש גם הרבה פקקים, ולהתנהל ברכב זה סיוט.

לי אישית קשה עם הרעש הרב שמייצר הרחוב בפורים, אבל יש כאלה שאוהבים...

או בשעות הבוקר המוקדמות

החל משעות הצהריים המוקדמות עומס מטורף בדרך לירושלים.

לא יודעת אם זה מראות ואווירה שמתאימה לילדים קטנים, נוער ומעלה זה חגיגי וסוחף

יש בדכ עדליאדע במרכז העיר, אבל לא יודעת אם בסגנון דתי או אחר. 

רוצה לתת לו משימה,תני לו משהו אחר לעשות

ושלא קשור בטיפול באחים שלו לדעתי

שאנחנו מביאים ילדים התיפעול שלהם זה שלנו ולא של האחים (ואני אומרת את זה בתור אחת שגדלה במשפחה בורכה ועדיין ככה זה היה )

אז המשימה הזו זה באמת בעיני לא משהו שהייתי נותת לו לעשות 3 פעמים כי בסוף זה באמת לא קשור לתחום האחריות שלו

לעומת זאת שטיפת כלים/סדר וניקיון בחדר/ לקנות משהו מהמכולת שצריך כן נשמע לי יותר כיוון 

אם הוא מסכים מעולה, אבל טיפול בילדים זה עליכם.

משימות שלו זה להיות אחראי על דברים שקשורים אליו

עורכת- 

זה ממש מובן שיש לכם צורך בעזרה הזאת, פשוט באחריותכם למצוא פתרון.

אפשר להןדות לו על זה שעשה את זה עד עכשיו (כבר פתר לכם חצי שנה וזה לא מעט), ולשתף שזה אתגר עבורכם ויעזור מאד אם יהיה מוכן להתגייס אפילו לחלק מהימים. אבל לא בקטע מניפולטיבי, לתת לו בחירה אמיתית ולמצוא לכם מראש אפשרויות אחרות כפתרון שהוא יהיה מודע להם וידע שהוא יכול לבחור. 

1. דינמיקה בבית. למה הוא מאיים ? על מה המתח? האם אחים שלו עוזרים?

2. האם אתם באמת צריכים עזרה שלו או שזה נטו חינוכי? לדעתי ילד צריך להרגיש שעזרה שלו באמת משמעותית למשפחה ומעריכים את העזרה שלו.

3. מה עומס שלו בכללי ? תפילה, לימודים , סניף , חוג , חברים?

4. האם יש לו זמן לעצמו

5. מה מצב רגשי שלו? מה מקובל בשכונה שלך מבחינת עזרה בבית?

6. מה אבא חושב? חייבים אותו בתמונה

אמרת לו שאיתך לא מדברים באיומים, אבל קצת נשמע שאת גם דיברת איתו באיומים...

סליחה על הישירות❤

כדי שאדם כלשהו ירצה לשתף פעולה, כדאי לפנות אליו בכבוד ובצורה של בקשה, לא בדרישה.

אמנם כן, יחסי הכוחות ביניכם לא שווים, כי את אמא והוא הבן שלך, אבל כרגע את זו שבעיקר מחויבת לו ולטובתו, ופחות הוא לך.

אז בהחלט אפשר לבקש ממנו! והוא בגיל בוגר, שאפשר להסביר לו למה את זקוקה מאוד לעזרה הזו ולמה את סומכת דווקא עליו בעזרה הזו.

אבל לדרוש בצורה תקיפה - זה רק יביא אותו להתנגדות.

ובאמת - הוא לא חייב לעזור עם אחיו. הוא אמנם אח שלו, אבל הוא בעיקר הבן שלכם, ואתם אלה שמחויבים לדאוג לו.

מקווה שתמצאו את הדרך לבקש את עזרתו של הבן הגדול מתוך נתינת תחושה שאתם רואים אותו ואת צרכיו, וגם שבשורה התחתונה תקבלו אתם את העזרה שאתם זקוקים לה...

עיני

וכן אני דוגלת בזה שילד צריך להתאמץ לבצע משימות בשביל האחר, ולא רק בשביל עצמו

לא משנה לי איזו משימה, ולכן נתתי לו בחירה

לי זה נשמע כסגנון דיבור מאיים.

בכל אופן, ודאי שהילד צריך להיות שותף בבית מעצם היותו שייך לבית. אבל אפשר לנהל איתו שיחה בוגרת על כך, להסביר לו שכולם שותפים בבית, ואת מבינה שקשה לו לקחת את אחיו, אז תשמחי שהוא יאמר לך איך כן הוא יוכל להיות שותף בבית.

את נשמעת אמא מקסימה ומשקיעה - עצם זה שלקחת אותו ליום כיף זה כבר לא מובן מאליו! מקווה שבאמת תצליחו לדבר איתו בצורה נבונה ובוגרת.

אל תשכחי שהוא בגיל ההתבגרות, אז גם אם הוא פולט משפטים קשים כמו "אני לא המשרת שלכם" לא צריך להיבהל ולקחת ללב...❤️

שלו כאיום

ואז אומר "זהו אני לא אקח את איציק לגן נראה אותכם מסתדרים בלעדי "

שזה הרגיש לי קצת מניפולטיבי, כמובן שלא עושה את זה בכוונה אבל זה ממש הציק לי. הדפוס הזה

ולכן יזמתי יום כיף כדי לדבר איתו על זה

ואמרתי לו שזו לא דרך לדבר באיומים ושאם משהו מפריע אז מדברים אומרים מה מפריע וכו וכו

וזה לא עזר...

את צודקת, זו באמת לא דרך להתנהל, גם אם יש לו את ה"תירוץ" של גיל ההתבגרות.

מקווה שתצליחו לתווך לו בסוף את ההתנהלות המשפחתית המאוחדת שלכם❤️

כמו שאת לא מכבסת רק את הכביסה שלך ומבשלת רק לעצמך, ככה גם הוא לא יכול לחיות רק לעצמו.

אולי באמת כדאי לדבר ולברר איתו איזה משימות הוא מעדיף לעשות, אולי יש דברים שהוא יותר טוב בהם או יקבל עליהם יותר פידבק, ואולי מסיבות מסויימות קשה לו המשימה הזו, אבל לא לעשות כלום בבית זו לא אופציה. ולהוציא מהלקסיקון את המושג של משרת, אנחנו כולנו במשפחה חלק מהמערכת הזו.

ילדים אכן אינם משרתים

מבוגרים יכולים לבחור מה לעשות

אף אחד לא מכריח אותם

זה לא פייר להכריח ילד רק בגלל שאתה הורה שלו

וגם זה הורס את התהליך הטבעי של בנית שיתוף פעולה עם הילד

שזה החלק הכי חשוב ביחסים של הורה - ילד 

ואיך את ממליצה לבנות שיתוף פעולה

ממש אשמח לשמוע וללמוד

ממשימות חובה

זו לא בחירה באמת

זה לא מאפשר להגיד לא על כל המשימות

שיתוף פעולה בונים ע"י

השארת בחירה בידיים של הילד כהתנהגות דיפולטיבית

שימוש מועט בקווים אדומים

תקשורת מכילה ונטולת שיפוטיות

דוגמא אישית איך לבחור

הרבה סבלנות

מהירות ולחץ הם הגורם הראשי לאי שיתוף פעולה

אני מבררת ושואלת מתוך סקרנות למה, ומה קשה, ומה יכול לעזור לו

בלי שורה תחתונה, נותנת לאוורר, להתלונן, לקטר קצת

מספקת הקשבה והבנה

העדיף אותה על פני משימות אחרות

אבל זה פחות האישיו- מה שחשוב לי זה שיהיה חלק מהמערך(יותר בשבילו כמובן ופחות בשבילנו)

וגם שלא ישתמש בה כדי לאיים על פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו

אני יכולה למצוא פתרון אחר, זו בכלל לא הנקודה

בלי משימות חובה

כשיוצרים שיתוף פעולה עם הילד

הוא מרגיש חלק

ואז הוא מתנדב לקחת חלק/ נענה לבקשות (לחלקן לפחות)

קיבוע לקיר דורש קדיחה, לצערי וצערך.

אצלי המים לא הורסים ולא שמתי רגליים אבל אני שוטפת בסמרטוט, לא שופכת.

אם את שופכת זה ייהרס.

לק"י

אז כדאי שנשים רגליים. לא ניקח סיכון על הפעמים שאנחנו כן שוטפים😅

ונחפש מקדחה משכנים בהשאלה.

יש אצלינו 2, בלי רגליים, לא נהרס מהמים..

אני כן יגיד שאנחנו לא שופכים מים הרבה אבל מה שכן לא ראיתי שנהרס וזה עוד יד שניה ומאיפה שהגיע יודעת שכן היו שופכים מים בתדירות גבוהה 

האמת שנראה לי שהכי פשוט לוותר על הרגליים כרגע. ואם נראה שמתחיל להיהרס או שאנחנו שוטפים עם כמויות של מים, אז נחבר אותן.

יש בפנים מפתח אלן כזה שאיתו מבריגים.

לקיר כן צריך אבל אני לא קיבעתי.

לרגליים לדעתי מספיק מברג ידני.

צריך לא מעט ברגים

בעלי הרכיב לא מזמן

זה היה אולי 20 ברגים

הוא השתמש במברגה חשמלית 

אנחנו לא קבענו לקיר

כמה כוורות

אלה שיש להן 2 קומות יציבות

אלה עם 4 קומות פחות יציבות

אבל אם הן עומדות בפינה או במקום שלא מזיזים מטפסים

זה לא מסוכן 

או כוס שכתוב עליה לאבא הכי טוב בעולם

(אם זה הריון ראשון)

שיהיה בשעה טובה!

בקלות ובבריאות!

אין סיכוי שאצליח להפתיע...

הרבה פעמים קם ויוצא לפני שאני קמה...

ואני את ההריון הנוכחי גיליתי בכלל בחופשה בלעדיו

לא סיפרתי לו שאני בודקת

ולא האמנתי בכלל שזה זה

זה היה ביום האיחור ורק רציתי לדעת אם להתכונן לקבל מחזור באמצע החופשה חחח

הופתעתי ממש

אני תמיד עשיתי באמצע היום

קניתי ובדקתי

פעם אחת זה קרה בשירותים של קניון

שאף פעם לא עשיתי הפתעה כלשהי

לא ראיתי טעם בזה

שיחה רגילה לגמרי

לא אוהבת הפתעות

לא לעשות ולא לקבל

במיוחד לא מאנשים קרובים 

יש מחזור קבוע

ואז אין תאריכים מדויקים 

או שהוא לא מסודר.

הדימום לא הגיע עם הפרישה

המחזור שלי לא סדיר

דווקא כי זה בזמן שבעלי לא בבית.

בדרך כלל זה בערב-לילה, כששנינו בבית והילדים ישנים.

אבל תמיד אני בודקת כשהוא יודע, ומחכה לתשובה. אין מצב שאני אפתיע אותו.

והוא גם עוקב אחרי התאריכים ויודע מתי זה אמור להיות.

אין אמון בבדיקה ביתית

היא אפפם לא הייתה לטובתי 😂

סתם כי לא רציתי לאכזב אותו אם יצא שלילי

אבל תמיד סיפרתי לו שניה אחרי.. או שהתקשרתי לספר או שהוא היה בבית.

מחכים לזה שנים וכן רוצה קצת דרך מיוחדת, למרות שהבשורה עצמה תהיה הכי בעולם אבל עדיין

מניסיון כן? הכי לא באתי לבאס.

אמן אמן! בהצלחה!

אני אישית לא חושבת שפייר לעכב את הבעל מלקבל את הבשורה הזאת.

הוא מחכה לזה בדיוק כמוך, את היית רוצה שהאחות במחלקה תספר לו ולא לך ותחכי עוד כמה שעות בשביל שיפתיע? כנראה שלא. אני לא הייתי רוצה. 

הייתי אומרת לך שתעשו בדיקה ביתית ביחד בבוקר נגיד של הבדיקות דם (אני עשיתי בדיקה ביתית שבוע אחרי החזרת עובר בן 5 וכבר יצאה תשובה חיובית ברורה). 

אנחנו כרגע מחכים והלוואי שיגיע בקרוב

אבל באמת שכשיגיע לדעתי בעלי ישמח לחכות קצת עם הבשורה ושתהיה בצורה שכיף לו לשמוע

נגיד- בוודאות יעדיף לחכות לערב כדי לשמוע פנים אל פנים ולא בטלפון

לא בטוחה שלי הייתה סבלנות לחכות ככה;) אבל זה סיפור אחר

קיצר מזדהה עם הפותחת והגיוני שלהם זה טוב...

לבעלי אני מביאה לעיתים ערמות מכתבים למיון, חשבונות, חשמל כל מיני כאלה...

אז הבאתי לו למיין בשיא הטבעיות
בתוך אחת המעטפות חיכה המקלון עם שני פסים.
הוא מממש שמח

בכללי מרוב ריבוי עקיצות או מצד שני ריבוי אמיתי של אנשים שזקוקים לעזרה, אין לי אופציה לעזור לכולם. אני תורמת רק לארגונים שאני מכירה.

לא ברחוב ולא מדפיקות בדלת

לא משנה אם זה מזומן או לא

ברחוב

רציתי לצאת בכבוד

אמרתי אין עליי כסף

אמרו אפשר ביט או פייבוקס

נוווו למה אתם לא נותנים לאנשים לסרב בלי לצאת קמצנים 😅

בכל מקרה אני לא תורמת ברחוב

אולי שקלים בודדים לקבצן לא יותר מזה

קיבלתי עליו מלא המלצות, רק מלקרוא את שם הספר אני משום מה מתכווצת 

אני חושבת שחלק מהשחרור הנפשי הוא ההבנה שכשאני  מאפשרת מרחב משותף בבית ברמה הנפשית בעיקר והטכנית, אני לא עושה אתזה כדי לקבל בדיוק את ה'אור' שאני רוצה לקבל מהשני, אלא שמה במרחב את האמון בו שהוא יביא למרחב המשותף שלנו מהטוב שלו - שלפעמים גם אין לי מושג מושג איך הוא נראה. אבל זה יהיה הוא ויהיה שלו ויהיה לו את המקום לבחור מה הוא רוצה להביא לכאן.

אז כמובן שמה שהוא לא רוצה מצד עצמו להביא - לא יהיה ,או שהוא יבחר לשמח אותך ולהביא מתוך עצמו גם את מה שברצון שלך - אבל אין לדעת.

המטרה היא לא מניפולציה .

בעיני היה צריך לקרוא לספר "לדעת לשחרר" שם הרבה יותר משקף בעיני.

לשחרר את עצמך מלנהל את כל הבית, לתת לבעל את המקום שלו, 

ולסמוך עליו שהוא יעשה את הדברים הכי טוב שהוא יכול.

וגם אם זה לא נעשה בדיוק בצורה שאת רוצה ורגילה, זה שווה את השקט והנחת שלך.

ואת תחושת ההערכה שאת רוכשת לבעל , ואת התחושה שהוא לא ילד נוסף בבית,

 אלא יש לו מקום של שותפות כבוד והערכה.

בא כסוג של קונטרה לתפיסת הפמיניזם שאשה יכולה הכל לבד, לפרנס לבד, לנהל בית לבד, לגדל ילדים לבד, וכן על זה הדרך...

אם האישה יכולה הכל לבד, מה המקום של הגבר? מיותר... ומכאן הדרך קצרה להרס התא המשפחתי.

היא נותנת סוג של הדרכה לסגנון נשים שעושות הכל בבית, ואח"כ לא מבינות למה הן ממורמרות.

אישה שכל דבר שהבעל עושה, תהיה לה ביקורת, ודאי שהבעל ימנע מלעזור בבית.

וזה  הכיוון בספר, לשחרר ולתת לו את המקום שלו.

לגבי השורה האחרונה שלך: זה גם יכול להשתנות, בעבודה של שתי הצדדים, בתנאי שהאישה תדע לשקף לבעל מה הוא מרוויח מזה.

והוא מרוויח! חד משמעית!

שהיא צריכה לתת מקום לבעל?

יש פה שתי אפשרויות 1) היא לא נותנת בגלל ביקורתיות לא בריאה

2 ) הוא באמת לא יכול

גבר רגיל ייקח את המקום שלו בעצמו בצורה טבעית. ומשהו גרם לו להתחתן עם אישה בסגנון כזה. לא חסר נשים כמוני שלא יודעות הכל לבד אבל כנראה אישה כזאת לא מתאימה לו. והיא גם לא תתחתן איתו. כנראה גבר לא עצמאי חיפש מישהי שתיקח פיקוד. ואישה כמו בספר בכוונה חיפשה מישהו שהיא יכולה לנהל אותו.

שהנטייה הטבעית שלהן היא לקחת פיקוד ושליטה על הכל

התפיסה של הספר היא שגם נשים שזו הנטייה שלהן, 

אם הן משחררות זה עושה להן הרבה יותר טוב

אני ממש מסכימה עם זה

זה נכון לגביי לפחות

הרעיון הוא לשחרר אצלך בתפיסה ולא אצלו

לסמוך עליו, לתת אמון

ממש התחברתי

מבינה מה את אומרת לגבי המחברת...

אבל לקחתי את הספר יותר לכיוון של להבין על מה אני לוקחת יותר מידי אחריות ולשחרר אותה. וגם בלי התנהגות סופר-שתלטנית כלפי הבעל- יש כל מיני תחומים שאני לוקחת עליהם אחריות וזה לא חייב להיות ככה...

לא אומרת שצריך לנתק מגע לגבי מה שלא בא לנו לעשות, אבל רובנו לא נגיע לקיצוניות הזו בכל מקרה.

ומסכימה שבעלה לא היה לא עצמאי אלא לא קיבל הזדמנות מספיקה- אבל איכשהו גיליתי שזה קורה גם בבית שלי

וזה עוד בלי לדבר על העיקרון של לקבל בשמחה את המתנות/מחמאות שלו, ולבקש את מה שאני רוצה בצורה אחרת- שזה עקרונות ממש משמעותיים בספר...

קיצר הרגשתי שהוא משמעותי לי גם אם חלק מהדברים בזוגיות שהמחברת מתארת פחות רלוונטיים אלי 

אגב אם זה עבודה מהבית למשל, אז הרבה חברות לא מתחייבות לזה בחוזה, ושומרות על גמישות בהיברידיות.

אבל אם למשל זה העלאה בשכר, אפשר במקום להוסיף סעיף בונוס וכד'.

אם אין אפשרות מבחינתך לאלטרנטיבה,

אז אין איך לבקש את זה יפה, כבר ביקשת יפה.

את יכולה להסביר שזה הם המנהלים ממשיכים, לא אומר שזה יישאר כך לנצח, בסוף כולם שכירים.

את צריכה לחשוב עם עצמך אם שווה לך לסכן את החתימה על זה, ותהיי שלמה עם כל החלטה.

את יכולה לבקש שירשמו לך את ההסכמות במייל או במסמך ארגוני שהוא לא חלק מהחוזה.

חוזה עבודה הוא משהו רגיש למעסיק, בגלל הקלות שבה עובדים תובעים מעסיק, והרבה מעסיקים נמנעים מלהיכנס לפינות משפטיות, גם כשהם מלאים ברצון טוב.

למשל גם אם הם רוצים לכבד צוות של בנות ולהבטיח מנהל אישה ולא גבר למחלקה, אסור להם חוקית להתייחס לזה, זה יכול להיות רק הסכמה של הבנה הדדית ותו לא.

שוק העבודה היום לא מאוד יציב, אם הם יתהפכו עלייך יום אחד עם הנושא הזה, תמיד תוכלי לחפש עבודה חדשה.

עצם זה שניהלו איתך משא ומתן ולא הבטיחו מילים ריקו על ההתחלה, מעיד שהם עקרונית כן מתעוונים לעמוד במילה שלהם.

מפה זו החלטה שלך איפה לקחת את הסיכון.

(כי בכל החלטה כרוך סיכון)

בהצלחה!

הם רוצים שאגיע חלק מהשבוע לעבוד במטה בתל אביב,

מדובר בשעתיים נסיעה

הם רצו בהתחלה שזמן הנסיעה יהיה על חשבוני ואני לא הסכמתי.

גם אצל העובדת הקודמת זה לא היה על חשבונה.

הם אשרו בעל פה להחתים כניסה במשרדים ליד הבית ולצאת משם לנסיעה.

אני רוצה שזה יופיע בחוזה כי לא יודעת כמה ירצו בהמשך שאגיע למטה ולא מוכנה לספוג 4 שעות נסיעה ביום על חשבוני

מבינה?

זה סעיף שלדעתך אפשר להתעקש עליו או לזרום?

בתור מי שמכירה איך המעסיקים מתנהלים עם חוזה, יכולה לומר שלדעתי ההתנגדות להכניס לחוזה את הסיכום הזה היא מוצדקת ולא מעידה שהם לא מתכוונים לעמוד בהתחייבות הזאת.

גם מייל סיכום אם הייתי במקומה זה יכל לסנדל אותי מה בדיוק לכתוב שישקף את ההסכם מבלי להצהיר על הקומבינה.

נניח אפשר לרשום: לעובדים שמשתייכים לסניפים מרוחקים, תינתן הזכות להתחיל או לסיים את יום העבודה בסניף אליו הם משתייכים גם בימים של נסיעה לאתרים אחרים של החברה.

ואז נניח בניסוח כזה היא מכניסה את האפשרות להחתים כרטיס בסניף שקרוב לך כפי שסיכמתם, מבלי לרשום במפורש שזה זמן שאת לא עובדת בו בסניף השני.

ואז היא יוצאת בסדר גם כלפייך וגם כלפי המערכת.

נניח לי יותר נוח לאשר דיווח ידני ולא "לראות" דרך המערכת שההחתמה נעשה במכשיר שונה.

זה משאיר את זה בתחום האפור

גם במצב שיום אחד ידרשו ממנה או תשובות

או מישהו יתבע את החברה על אפליה

היא תוכל להוכיח במידת הצורך, אם יסתבך משהו שלא קשור אליך, שהיא לא "ידעה" שבזמן הזה את בנסיעה ולא עובדת בסניף השני נגיד.

בקיצור תראי מה היא רושמת לך בסיכום, אבל תהיי מוכנה לקבל ניסוח מעורפל שלא יסבך אותה עם המערכת אם היא תרצה להימנע מלרשום דברים בצורה מפורשת.

אפשר לבקש עוד ימי חופש, שיכסו את זה נגיד.

אבל עוד ימי חופש זה עוד תקציב

ולאפשר לך להחתים במשרד הקרוב זה העלמת עין ולא תקציב שצריך לדווח עליו.

יש לך ווטסאפ אפילו, שבו זה כתוב?

הייתי זורמת עם זה, בהבנה מלאה שזה לא בינך לבין גורם אחד אלא כמה אנשים. נניח מנהלת ישירה+ HR, שלא ייוצר מצב שהם רוצים להוריד לך רטרו בגלל מילה מול מילה.

שלא פתאום יתהפכו עלייך ויורידו רטרו,

אבל אם יום אחד יחליטו שהם לא יכולים לעמוד בהסכם הזה, וידרשו יום מלא במקום הרחוק, תוכלי לעזוב מבלי להיפגע.

סעיף חלופי יכול להיות שהמשרה מוגדרת משרת אמון, ואז אין את עניין הדיווח שעות. (מדווחים 9-18 כל יום) זה רלוונטי לעובדים שיש להם אחריות על תחום מסויים, ואז האחריות לא תלויה בשעות,

זה סעיף חוקי.

האמת הייתי מנסה להגיע להסכמות (לא בחוזה) של דיווח ידני בסניף הרחוק ודיווח עם כרטיס בסניף הקרוב.

יום נסיעה למטה צריך להיות יום עבודה מלא בלי שעות.

גם לי יש נסיעות לפעמים לאתרים מרוחקים. (לקוחות או סניף אחר)

האינטנסיביות של יום כזה הרבה יותר גבוהה מיום רגיל בד"כ.

אני חוסרת שפוכה, לא הייתי מעלה בדעתי שמישהו מצפה שאשלים שעות אם לא הייתי 9 שעות באתר עצמו.

(לפעמים יש לי סידורים אצל שני לקוחות, אצל כל אחד שעה- שעה וחצי עם נסיעה ביניהם)

ואני מדווחת 9 שעות,

בלי קשר למתי יצאתי וחזרתי הביתה.

את ממש עוזרת לי.

מייל מסכם היא לא הסכימה לשלוח בסוף.

אז כתבתי לה בוואצאפ שבהמשך לסיכום הטלפוני שלנו אני מבינה שהיא מאשרת החתמת כרטיס ליד הבית, ונמשיך בסיכום הזה.
עברתי הלאה לעדכונים טכניים.

עשתה לי לייק על ההודעה אז כנראה שזה מאושר

כמו שאת אומרת תעלים עין.

אין לי בעיה עם החתמה ידנית, המשרד גם ככה נמצא מתחת הבית שלי (אני גרה מעל קניון, והמשרד בפנים. בדרך לחניון אני עוצרת להחתים. יותר קל מלדווח ידני, בקטנה ממש)

תודה לך!  שיהיה לי בהצלחה אכי"ר.

חשוב שתעשי צילום מסך,

שאם בהמשך מישהו ישאל מה קורה ויכחיש שזה היה בהסכמה, תוכלי להוכיח שהדברים הובהרו עוד בהתחלה והכל נעשה בשקיפות מלאה.

שימי לב שזה לא יעזור לזה שההסכם יימשך לעד,

אבל לא יוכלו לבוא בטענות בהמשך על חוסר יושרה מצידך.

כלומר כל עוד לא נאמר אחרת, זה ההסכם.