גורל וייעודהלב בוער למלך!
"במחבוא מתנהלים עכשיו ויכוחים גדולים.מזכירים לנו בהדגשה שאנו מתחבאים,שאנו יהודים כלואים,מרותקים למקום אחד,שאין לנו זכויות,ויש לנו אלף חובות,אנו היהודים אסור לנו לפעול לפי רגשותינו,עלינו להיות אמיצי-לב עזי נפש:עלינו לסבול את כל הסבל ולא להתאונן.עלינו לעשות את כל מה שביכולתנו ולבטוח באלוקים.יבוא יום המלחמה האיומה הזאת תסתיים.יבוא יום ושוב ניהיה בני אדם, ולא רק יהודים.
מי הטיל עלינו כל אלה?מי העמיד את היהודים מחוץ למחנה כל העמים? מי המציא את כל הסבל הזה? אלוקים אשר עשה אותנו ככה,ואלוקים הוא אשר ירימנו מן התהום ויגאלנו. אם נישא בכל הסבל הזה ובכל זאת עוד יהיו יהודים בעולם,יבוא יום והיהודים לא יהיו עוד נידונים לכלייה, אלא למופת עולם. מי יודע,אולי תהיה זאת אומתנו אשר תורה את הטוב לעולם ולכל העמים,ולשם כך,לשם כך בלבד,עלינו לסבול
התחזקות! הבה נבין את הייעוד שהוטל עלינו ולא נתלונן!
עוד יבוא מוצא! מעולם לא נטש אלוקים את עמנו,בכל הדורות היו יהודים!
בכל הדורות נגזר על היהודים לסבול,אבל בכל הדורות גם נתחזקו,החלשים נופלים.אבל החזקים יישרו ולא יאבדו לעולם.
(מתוך היומן של אנה פרנק).
אנה פרנק! לא זכית לראות את הדברים שקרו אחרי השואה. ב"ה יש מדינה וצבא. וה' אותנו לא שכח. @ארץ השוקולד
יפה!! תודהחיפושית~
קטע יפה, תודה, העלית בי מחשבות בנושא:ארץ השוקולד
(מחילה אם זה לא ברור, פשוט מדובר באוסף מחשבות לא הכי מסודרות בארץ, אם כי ניסיתי)

הרבה חילונים (בעיקר, אבל יש גם דתיים) טסים למזרח בסיום הצבא ונותנים לעצמם זמן להתאפס ולהירגע לפני שממשיכים את מירוץ החיים.
אישית, אני מרגיש שלא הייתי מסוגל לעשות את זה, כי תמיד יש להספיק את א, ב, ג, ד ובעצם תמיד יש לנו מחויבות מסוימת.
אז יש מצד אחד צביטה קטנה בלב, שאני לא מסוגל להרשות לעצמי פשוט סתם לנוע חסר מטרה בעולם לזמן מה.
מצד שני, זה מעניק חשיבות לזמן שלנו, כי יש מה לעשות ואני כאן בשביל מטרה מסוימת.

ניתן להתייחס לכך שאנחנו פה על מנת לתקן עולם במלכות ש-די כמשימה מעיקה שיושבת עלינו ופשוט מחוייבים אליה ללא רצון, או כשליחות עם הזדהות למטרה. (במילים אחרות, האם אנו עושים את המצוות ומנסים לקדם את העולם מתוך "הנעה חיצונית" או "הנעה פנימית"?)
אבל בשתי ההסתכלויות הללו יש ממד של שיעבוד.
הנובעת מתוך הבנה או קבלה שאני לא סתם פה ויש מה לעשות, אם כי "מה לעשות" הוא פחות מוגדר.

השבוע נפל לי אסימון ביחס לדברי הרב קוק "עבדי הזמן עבדי עבדים, עבד ה' הוא לבדו חופשי", עבד של זמן הוא "עבדי עבדים" כי הזמן רק מייצג מטרה ולא מטרה. אבל מי שחש שיש לו מטרה לשמה הוא עובד ומשקיע את נפשו וגופו, אז יש לו יעד ובחירה לעשות את הצעדים המתאימים וממילא הוא חופשי, כי יש לו את ההבנה של המטרה ולא רק חיפוש כלים וגם הוא *בוחר* בזה.

אם אמשיך באור החיובי הזה, הסתכלות על מטרה נותנת גם טעם לחיים ולקימה שלנו. לפעמים המחויבות גם מעניקה תוכן ודחיפה להמשיך הלאה

ומכיוון נוסף, לפעמים עלינו להאט את מירוץ החיים. ניתן להתייחס לזה כדבר קשה, כי פתאום איפה אנחנו ובכלל אם אנחנו אמורים לקדם את העולם אז למה ה' מאט אותנו?
כמשל שאם מישהו היה שולח אותנו במשימה להביא משהו מהחרמון לאילת, יצאנו עם רכב כדי להשלים את המשימה ופתאום הוא פוגש אותנו בכביש הבקעה ויורה לנו בגלגל, ואז אנחנו צריכים לעצור בגלל זה. נוצרת אצלנו אי בהירות, כי מה הוא רצה? שנגיע לאילת או לא?
אינני יודע לבאר את דרכי הקב"ה וסביר שגם לא אדע, אבל אני חושב שלמדתי מהאטת הקצב שהוא עשה לי, שלמדתי שלפעמים צריך לעצור ולעכל את מה שקרה ולאן אני הולך.
לעתים אנו מרגישים שאנו עושים את הדבר הנכון ופשוט ממשיכים בו מכח האנרציה, אבל אני חושב שנכון לפעמים לעצור ולנסות להבין האם צריך להתכוונן מחדש ולהמשיך.

לסיכום, ניתן להתייחס למישור של היותנו פה כגורל או כמשימה.
כאן סקרתי את ההסתעפויות שאני חש ביחס למשימה, האם אני מסתכל על זה מהיבט חיובי או שלילי.
וביחס לקשיים שמאטים את המשימה, הם באו להזכיר לנו לדעתי שלפעמים צריך לעצור ולהתכוונן מחדש ולחשב את צעדינו.

בכל מקרה, יהי רצון שנדע לעשות את הדברים הנכונים וליהנות מכך ולזכות לתקן עולם במלכות ש-די.
העירו לי שטעיתי במקור הציטוט של עבדי הזמןארץ השוקולד
זה ריה"ל ולא הרב קוק...

@כי בשמחה תצאו. תודה על התיקון
כתבת נהדר חיפושית~
עשה לי חיוך בלב
תודה, שמח לשמועארץ השוקולדאחרונה
אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!

לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים

אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום

לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה

מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶםאחרונה

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

סרטונים מה7.10 - מה קורה לנפשחוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?

מה קורה לנו שם עמוק בפנים?

נ.ב.

צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..

כזה נוראי..

דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.

אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.

מה אומרים?

לא ראיתי ולא מתכוונת לראותעשב לימון

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

מצטרףמשהאחרונה

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

ראיתי פירוש של אחד הראשוניםכְּקֶדֶם

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

חבר שלי הצליח לפרוץ, אבל אחרי זה נחסם לוחוזר תמיד לאשתי

חושבת שזה יצר הרע לחזות בזה.נחלת

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

וואלה מענייןכְּקֶדֶם

עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי

הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

נדמה לימשה

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

אני חושבת שדווקא במקרה שלו, הוא מנודה עד היום והלואוריןאחרונה

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

למיטב ידיעתי גר היום בקצרין ומנודההריון ולידה

עוד יש איזו הפגנה קטנה כל מוצש מתחת לביתו בקצריןיהודי שואף לטוב

תגובתי נוגדת את תקנון האתר 4ne1

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.אחרונה

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

אולי יעניין אותך