1. את האמת שלא התכוננתי מבחינה ספציפית, אבל בצבא הייתי בשירות מעורב אז כבר הכרתי את האינטראקציה יותר.
2. מניח שכאן הכוונה לקשר עם בנות, אז אני מנהל איתן קשר כמו עם אחרים מלבד שמירה על גדרים הלכתיים כגון נגיעה, ייחוד ודומיו. וברמת העיקרון יש לי מראה דתי, אז ברור לאנשות איפה הגבול שלי ויודעים לשמור מרחק.
אני לא אדם רגשי במיוחד, אז הבעת רגשות פחות שייכות.
מצד שני, אני אדם מאוד חברתי ואני יוזם אמירת שלום הן עם בנים והן עם בנות.
מחוויתי האישית, הרבה יותר קל לדעת להתנהל באופן נורמלי עם בנות לא דתיות, כי ברור ששום דבר שם לא יתפתח. אבל גם עם בנות דתיות, לומדים איפה הגבולות ביחס לאותה אחת ויודעים להתנהל בהתאם.
יש לי קשר חברתי גם עם בנים דתיים בקמפוס (ועם חלקם חברותא) וגם עם בנים חילוניים, עם בנות דתיות ועם בנות חילוניות. הקשר החברתי המדובר ברמת העיקרון הוא בעיקר סביב התעניינות חברתית נוספת מעטה, אבל בעיקר סביב הלימודים, אני פחות הטיפוס שמאמין ביציאה לברים ובכל מקרה אין זמן להרבה מפגשים חברתיים, אם כי אני מקווה שיצא יותר בהמשך התואר.
3. מניח שכאן הכוונה לקשר עם אנשים חילוניים, מסורתיים וכד'. השיח בעיקרון הוא סביב הלימוד (המקצוע לא קשור לעניינים דתיים כעיקרון ונדיר שתהיה התייחסות סביב התואר לעניין דתי כזה או אחר). אז גם איתם אני מתנהל באופן רגיל, אם כי פחות אספר להם על ווורטים ולא אציע חברותא
הגבולות ברורים מאליהם לחילונים שאיתי ובקושי יוצא שהם יאמרו מילה גסה בקרבתי, וברור לבנות שאני שומר נגיעה בתור ברירת מחדל. (חוץ ממקרה יוצא דופן אחד, עם מישהי בת 50 בערך, שניסתה לקרוא לי עם טפיחה על השכם).
ברמת העיקרון, אני חושב שחשוב להראות שיש לנו ערכים שחשובים לנו, ואנשים יודעים לכבד אם ידוע שזה חשוב לנו.
א. אני אדם חברתי בדרך כלל, אבל לא ממש רגשי.
4. הערות ותובנות נוספות:
א. יש לי כמה חברותות באוניברסיטה במהלך השבוע, לעתים בחלונות, לעתים בהפסקה ולעתים אנחנו גם אוכלים תוך כדי. אני חושב שזה תורם המון גם להרגשה שהאוניברסיטה לא מנותקת מלימוד התורה.
(לעתים זה גם משתלב, כי בחברותא עם חבר לתואר, למדנו הלכות ספירת העומר ומבינים חילוק בהררי קדם על סמך סדרות.)
החברותא תורמת גם באמירה על סדר היום שלי.
ב. יש מניינים באוניברסיטה ואני מקפיד ללכת אליהם, זה גם נותן מסגרת לסדר היום וגם מצווה חשובה.
ג. יש לי קביעות לימודית אישית, ואני משתדל מאוד לעמוד בה גם בתקופות מבחנים ואני חושב שזה מזכיר לי על החשיבות של התורה וכד'. זה גם נותן עוגן לפעמים כשהלימודים קשים, אז הרגשת לימוד התורה וההצלחה שם מועילה

ד. ללא קשר, למדתי שלפעמים קריאת ספר לא קשור לתואר ולתורה מרענן ותורם.
הרחבות נוספות והערות יהיו כנראה באישי, כי לא בטוח שאספיק כאן

אבל אם יהיה ביקוש, אנסה פה.