יש לך אחיות?

למה?

(ומה הקשר בכלל?)

אין לי כוונה לפגוע.

לא פוגע בכלל,

רק לא הבנתי מה הקשר...

ומה זה יעזור לי...

אחיות בנפש זה דבר חשוב.

אני לא מתחברת לאחיות שלי.

אני בכלל לא מחוברת למשפחה שלי.

הרבה פעמים רק קשה לי איתם.

והן בחיים לא יבינו.

וזהו בערך.

אל תאבדי את הקשר עם המשפחה שלך.

אבוד.

הכל פתוח עוד לא מאוחר.

עוד משפט לא מובן ולא מוסבר שלא מעודד ורק מעלה גיחוך קל במקרה הטוב או מעצבן אותי במקרה הרע.

סליחה.

כשעושים משהו- גם אם לא רואים את התוצאה שלו במיידי- יודעים שזה עשה משהו.

זה דבר בסיסי ביהדות.

גם במקרה שלך- זה מזיז משהו לאחיות שלך בלב גם אם את לא רואה את זה.

לא הבנתי מה מזיז.

אבל אני לא משקיעה בהן שום מאמצים.

לא הבנתי למה אתה חותר.

לזה אני חותר.

לא רואה בזה טעם.

כאילו הן חמודות והכל,

אנחנו לפעמים מדברות סבבה כזה.

אבל בחיים אני לא אדבר איתן על דברים שאני עוברת וכל מיני כאלו.

כמו שאני לא אדבר על זה עם אף אחד בעולם.

אבל אין כל כך סיכוי לקשר יותר מזה.

למה?

לדעתי, בגלל שאנשים לא חיים את זה, זה גורם לרבים מהם לעזוב את הדת היהודית.

לא הבנתי כל כך מה הקשר.

אתה מדבר במילים גבוהות שלא מובן לי הקשר שלהן לפה.

ואיך הגענו ללחזור בשאלה?

כמו שאת מאמינה בכוחה של תפילה להשפיע על העולם, כך יש לכל פעולה שאנחנו עושים השפעה.

במקרה שלך- נסיון דיבור עם האחיות שלך- משפיע עליהן.

בגלל שאנשים לא רואים תוצאה מיידית של התפילה שלהם- הם אומרים שאין אלוהים. וזה לא נכון.

למה אני צריכה לחפש להשפיע עליהן?

מה זה יעזור?

לא נראה לי שהן רוצות וצריכות את ההשפעה שלי. יש לי הרגשה שההפך.

הן מאד מאד שונות ממני.

ויש למשפחה שלי נטייה לא כל כך לכבד דעות שונות משלהם. בלשון המעטה.

בקיצור, לא נעים לי לפעמים להיות לידן ואני לא מחפשת את הקרבה הזאת ואת ההשפעה הזאת.

הכוונה שלי הייתה שתשפיעי עליהן כך שירצו להתעניין בך.

את מכבדת את הדעה שלהן?

אבל אני לא רוצה שהן יתעניינו בי.

אני משתדלת לכבד.

לפעמים קשה לי, אבל משתדלת ממש.

כמו שאני מכבדת את חברות שלי שחושבות ככה.

פשוט המשפחה שלי די מסתכלת על כל מה שאני חושבת בתור בעיה שצריך למגר וזה מזעזע לדעתי.

לא מקבל.

מה הן זרות בשבילך?

אני חושב שכשהן יתעניינו בך ממקום לא שופט- זה יעזור לך ולהן.

חשבת להתייעץ עם דמות רבנית?

יש דבר כזה.

אף פעם לא שמעת על אנשים שקשה להם עם המשפחה?

ושהם הולכים בדרך הפוכה מהמשפחה?

והיי, מה הקשר להתייעץ?

אני לא צריכה פה ייעוץ.

בטח שלא עם רב.

אני אשמח אם תסביר למה אתה מתכוון ומה הקשר.

לא בכל דבר צריך לערב רבנים.

גם כשהדעות חלוקות.

ואני לא אומר שהן צודקות כשהן חושבות שהדעות שלך הן הבעיה.

שמעתי.

גם על זה שמעתי.

יעוץ יכול לעזור.

את יודעת שיש הורים מבוגרים שהולכים לייעוץ?

זאת לא בושה להתייעץ.

רב (או רבנית)  זה לא רק הלכה. זאת דעה שנובעת מעומק היהדות.

רב זה שכל אלוהי טהור.

רב הרבה פעמים יודע יותר טוב מאנשי מקצוע.

נכון שלא תמיד טוב לערב רב- אבל לפעמים זה מועיל וחוסך הסתבכויות.

אממ.

אם הייתי הולכת לייעוץ הייתי מתייעצת על דברים אחרים. 

קצת הרבה יותר קריטיים.

זה לא משהו שדחוף לי להתייעץ עליו.

כשכתבתי שלבד לי לא התכוונתי מהבחינה הזאת.

אבל אני בחיים לא אפנה לייעוץ.

זה בחיים לא יקרה.

עם אף אחד.

אז זהו.

לפעמים יעוץ חוסך תקלות.

כן.

וחתיכת הטפה לשרשור פריקה

לא לכתוב לה את זה פה. 

והקשר בין איך שהגבת לפריקה שלה מקרי בהחלט. 

ונפסיק לנצלש לה

(תודה.)

המשפט הכי חזק בשיר

סטייק בלי כולסטרול

לקנות מה שאין

לשלם על אויר ומים

כמו במגילת איכה

עצינו במחיר יבואו

מימנו בכסף שתינו

מה עוד היה שם?

איך הפכת לזונה ממבצר למדבר

נמאס מכל התבונה

העיקר שאפשר לקרוא

בינתיים

עד שהפשיזם ישתלט גם על החופש האחרון על המידע

פרנץ פאנון סיפור מעניין

בלי להתעמק יותר מדי

אין למה

עוד קפה אחרון כאן ולצאת לפקקים ולחום

לחיים האמיתיים

לכיף

יש רגעים כאלה

שאתה מחייך לעצמך ואומר שוואלה הצלחת

נחמד

או התורכי

זה לא באמת משנה

חושב על השיר שהיא כתבה

איש אחד עכשיו נרצח

לאחר נולדה בת

סופר ילדים

מי מכנה אותו סופר ילדים?

צ'ארלי בממלכת השוקולד זה סיפור ילדים?

אולי

עוד סיפור קלאסי על מישהו שנכשל בבית הספר

התייאש בגלל המורים

אמרו עליו שהוא חסר דמיון

לא מצליח להעביר מחשבות לכתב

בקיצור

הזיה

אולי אעשה תרגיל כתיבה

לתאר מחשבה תיאורית של מה שאני רואה

פסקה לא יותר

לא להאריך לא להכביד זה הכשרון הגדול

שלוש כפיות סוכר בכוס זכוכית דקה

נוזל כהה

היא יושבת על כסא פלסטיק

כתר ירוק במרפסת

רגליים יחפות על מרצפות שומשום קרות של פעם.

רוח של אחר הצהרים מזיזה קצת את וילון צהוב

וילון תחרה דהוי

חושפת ומסתירה טרנזיסטור ישן שמשמיע רדיו בזמזום

חדשות בקול חנוק.

על השולחן מונח אבטיח חתוך לקוביות

המיץ שלו נקווה בשולי הקערה

קערת פלסטיק זולה כחולה.

זבוב בודד מסתובב מעל במסלול קבוע

מתלבט

היא לא מגרשת אותו

היא מסתכלת על המפתח של הרכב שמונח ליד המאפרה

רכב ישן

מפתח בלי מכונית

כלום לא חונה למטה

ציפורניים גזורות קצר

אין לק

מחזיקה סיגריה שלא דולקת

מחזיקה חזק

השכנה מעליה מנערת שטיח

גרגירים קטנים של אבק מרחפים כמו נצנצים זולים שתפסו קרן שמש אחרונה של היום

על הקיר מאחוריה יש כתם

סימן כהה של משהו שהיה שם פעם

שעון גדול

אולי קוקיה

השעון מזמן לא שם הצל שלו נשאר

חוץ מזה שקט

אל תעשי את זה

בבקשה

אל תתפתי

תשמרי את עצמך לעצמך

בבקשה

את כל כך תתחרטי על זה אחר כך

תאספי את הכבוד העצמי שלך

מה קורה לעמוד השדרה שלך

אל תשכנעי את עצמך שזה נכון

את משפילה את עצמך

בבקשה

אל תעשי את זה

ע. שווה יותר

תשמרי על עצמך

תוספי את עצמך

אל תתפתי לזה

זה קוסם ומשכר

אבל אל

אל תשתפי כל כך הרבה

לאט לאט

תשמרי לעצמך משהו

בשביל מה זה טוב

הייתי בעיר הבהדים

תשעה באב היה מוצש וראשון באותה שנה

ואני לא רציתי להפריע לאלו ששיקרו שהן צמות ורצו לישון, אז ישבתי במרפסת של הבניין ודיברתי עם מוריה (לקרוא לה לכאן? או שהיא תגיע לבד?)

אני כבר לא זוכרת אם זה היה כל היום או רק בבוקר

זה היה יום ארוך מאוד שעבר איכשהו אני חושבת

גם היום יעבור. גם השנה הזו

אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב

אהבת חינם

אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית

אני לא הולך לשזור פרחים

או בכלל להגיע

לא גיי ובכללי מעדיף להימנע

ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר

והיו הפגנות

ועבודות

וחפירות

והכל היה חסום ופקוק

אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם

חם למות סחינה של החיים

כמו ללכת במדבר ארבעים שנה

בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון

ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס

והמבחן

והנוכחות

והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה

ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח

אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור

הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי

דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש

חורבן

בכי

לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.

הצעתי לה שאבוא איתה

אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.

ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור

עד התחנה בקצה השני

מקווה שהיא הגיעה

אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי

אהבת חינם

פשוטה

מלאה מאמץ

מלאה איחורים

מלאה בכל מיני פשלות

אבל מלאה בכוונה פשוטה

סתם מפגש אקראי של בני אדם

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

הכל מרגיש תקוע כל כך

אין שום יאוש בעולם כלל

מפחד שהם כל החיים ירדפו אותי .

הן לא עוזבות אותי

מטורףףףףף כמה שטעות של רגע נישארת איתך כל החיים

ותוסיף לזה את כל הטעויות שכולן רודפות אותך כל לילה מגיעות ולא מרפות

איך יוצאים מיזה

HELP!!!!!!

(ביצוע ווקאלי. מהמם. שמעתי המון ובכיתי. תשמע אותו.)

תודה

ממש ככה

מצד שאני אני מרגיש כל כך כבוי

שאני כבר לא מצליח להתרגש

בסוף זה מחלחל.

ותזכור שהיצר הרע הוא זה שמונע ממך להרגיש

נכון מאד

את צודקת לגמרי

יותר מידי מניעות לצערי (((((((