ואז בפעם השניה משהו פשוט לא קרה, היה סביר, דברנו והכל.. אבל משהו בי קצת נחסם כלפיו, פתאום כל מיני דברים קטנים התחילו להפריע.. ולא הצלחתי לזרום ולהשתחרר כמו בפעם הראשונה.. פתאום נחתה עלי תחושה שזה פשוט לא זה..
הייתי מבולבלת, התלבטתי אם להמשיך.. פחדתי להיות פזיזה מדיי, אז החלטתי שמבחינתי לנסות עוד ולראות.. אבל אז הוא התקשר וסיים.. הוקל באיזשהו מקום.. כי באמת שלא הצלחתי להחליט סופית מה אני מרגישה..
אבל מאז יש לי גוש בגרון, ומתחילות תהיות של "אולי שידרתי ריחוק וחוסר זרימה?" "ואולי לא הוצאתי את עצמי נכון?"
אולי בגלל זה הוא לא רצה להמשיך? כי בהתחלה היה ככ טוב, ובבום פתאום זה נחת לקצה השני ונגמר..
לרגע חשבתי אולי לנסות להסביר לו שהחוסר זרימה הזה היה רגעי, ונבע ממחשבות וקצת בלבול.. אבל האמת, שיש לי נטייה לחשוב תמיד שאולי אני זאת שלא עשיתי מספיק.. וקצת נמאס לי לקחת על עצמי את האחריות.. למרות שעד שסופסופ נפגשתי עם מישהו שאני מצליחה להתחבר אליו ולהרגיש כלפיו קצת מעבר.. מרגיש לי חבל.. עם זאת פשוט באלי לשחרר ולהאמין שאם באמת זה היה ניראה לו מתאים,אז גם אם קצת חסמתי והייתי עצורה הוא היה מנסה להבין ולבדוק.. או שאולי שידרתי שאני לא מעוניינת וזה הלחיץ אותו ולכן הוא חתך? אולי עניין של אגו גברי? יכול להיות שבגלל אגו אדם יוותר יל משהו שיכול להוית פוטנציאלי?באמת לא מצליחה להבין.. אשמח לשמוע דעתכם..
סליחה שיצא מבולבל;)
הלוואי וזה יהיה לי פשוט כמו שאת מתארת
