כל החיים, ואני יודעת שהיה על זה שרשור לפני שניה, על כמה אמורים להכיר לפני החתונה,

 אבל אני מדברת כאן על מקרה שאם אני יודעת שאנחנו הולכים להתחתן, אבל לא רוצים עכשיו.

שכויי'ח ענק לו!!!

זה רע כי זו לא דעת תורה. נקודה.

והוא הבהיר את זה מספיק טוב ובאלגנטיות...

גם ככה תשנה דעות של מישהו

גם ככה בטטטטטטטטוח תתקן עולם במלכות שדי.

צא מהריבוע שלכם!דעת תורה לא מעניינת את רוב עמ"י.

תתחילו להפעיל שכל ולתת תשובות שכליות והגיוניות שיוכיחו כמה דעת תורה היא אמת.

לפחות לא כרגע, אלא להסכים איתו...

דעת תורה מעניי'נת גם מעניי'נת השאלה איך מציגים אותה.

כרגע, שוב, לא באתי להציג אותה אלא הבעתי הסכמה..

וככה תענה לילדים שלך כשהם ישאלו אותך למה שומרים שבת?

הדור עכשיו זה דור של שאלות!
בצוואה של הרב זצ"ל הוא ביקש רק דבר אחד
שלא נסתום את הפיות לבני נוער ששואלים שאלות
אפילו אם הם עושים את זה בחוצפה
להגיד זה ציווי ה',זה סתימת פיות!
וזה דוקא מה שמביא והביא לכפירה שקיימת.

אני לא מבינה מאיפה ראית את זה ממה שכתבנו?! לא אני ולא הוא.

אם זו היתה דעתי לא היי'תי פה או בשום פורום אחר..

(ואני בחורה...אם זה לא היה' ברור...)

מכל אדם חשב שלא יפול ונפל.

ולפותחת השרשור  מה רע בחבר? נטחן עד דק ואני מניח שאת יודעת את התשובות אסור כי א' יש איסורים שבהכרח יעברו עליהם ויש איסור בעצם החברות ויש איסורים שכמעט בטוח שיעברו עלים.

ובפירוט. חברה מעורבת אסורה  "יתרחק מהנשים מאד מאד" -שו"ע "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד אמרו והלא דברים קל וחומר מה שכאן שאין יצר הרע ועסוקין באבל אמרה תורה גברים לבד ונשים לבד   עתה כשעסוקין בשמחה ויצר הרע בינהם על אחת כמה וכמה" (בבלי סוכה איפושהו, ציטוט מהזיכרון).

זה איסור בעצם החברות, בהקשר הזה הזה יש היום  זילות של המושג "חברה" חברה זו האשה ע"י קידושין "הלא היא חברתך ואשת בריתך" (יחזקאל) "חברה" מלשון חיבור ואכמ"ל. - זה האיסור בעצם החברות.

איסורים שהבכרח יעברו עליהם הסתכלות ביופי אישה.

איסורים שכמעט בטוח שיעברו - יחוד שבמצב כזה קשה להקפיד, מגע בנידה,  הוצאת שז"ל אצל הגבר בגלל זה ועוד.

במקום לענות על השאלה, הוא מברר מהיכן זה בכלל מגיע - וזהו בעצם הבסיס...

אבא שמואל - אתה 10!

חברה שלי- היה לה חבר מגיל 16-18... (היא האשימה את בני עקיבא בכך שפגשה את בעלה מוקדם מידי....)

אני הכרתי אותה במדרשה....  במשך השנה- הזוג הזה נפרד לו, וטוב שככה.

למה? כי הם התפתחו לכיוונים שונים- מבחינה דתית, הם כבר פחות התאימו...

מצב של חבר הוא לחץ לא קטן- מצד אחד אני רוצה אותו- מצב שני אין שום ביטחון שהוא לא יקום ויעזוב בבוקר לא- בהיר אחד...

מצב של חבר רע לעבודת המידות- מתרגלים שיש מי שמחפה על חולשות, שיש מי שמוחל בגלל האהבה- אין דחיפה לעבודה אמיתית.

וגם- לכל אדם (איש או אישה) יש אישיות עצמאית חוץ מהאישיות הזוגית- וכל אדם צריך הזדמנות לפתח את העולם שלו (בפועל זה נראה כמו עיסוק מקצועי- אבל זה לא רק...). חז"ל אמרו- ריחייים בצווארו ויעסוק בתורה?! 

בינינו- כמה בנות עם חבר הלכו לשנת מדרשה? השלימו שנתיים שירות לאומי? נסעו להודו לחודשיים? (לא שאני בעד הודו- אבל כיוון של חופש...) עשו את שביל ישראל?

עכשיו- מה טוב בחבר? זו השאלה שבאמת משמעותית.

שזה מה שבת צריכה לעשות?

ממתי האידיאל של הקמת משפחה הצטמטם לשנת מדרשה,שנתיים שירות ושביל ישראל?

ואני לא מזלזלת בשום דבר..
אבל הקמת משפחה זה האידיאל האמיתי וחבל שהפכנו אתזה למשהו אחרון..

אני באמת מקווה שהדור שיבוא מאיתנו יהיה בנוי ובוגר יותר בשביל להתחתן בגיל יותר מוקדם ללא צורך לעבור שנת מדרשה שירות וכו'..
במציאות של היום זה טוב שיש את הדברים האלה שעוזרים לבשלות להקמת המשפחה.אבל הקמת המשפחה זה לא אידיאל משנה זה האידיאל הראשוני.

יותר אהבתי את התשובות למעלה,שנוגעות בכך שההתפתחות מוגבלת בגיל צעיר.

אם כי,התשובה הזו עדיין מתאימה רק לגיל צעיר,מה תענו לזוג בגיל 22-23 (לדוג'), שיודע מה הכיוון שלו בחיים אבל התחיל ללמוד לתואר ורוצה לגמור חצי ממנו או רק את השנה הזו לפני החתונה?

ולבת זה גרוע הרבה יותר!!!!

"בנות ישראל נאמנות הן" כך נאמר בגמרא (אין מקור סליחה, זה ציטוט משיעור של הרבנית ימימה מזרחי) וזו הסיבה לכך שגם אחרי שהתחתנת את עוד זוכרת את החבר מכיתה ז', החבר מי"ב, ההוא שפגשת בדייט וזה כמעט הצליח ועוד ועוד.... בנות לעולם לא שוכחות אדם שהן נתנו לו את הלב, כי יש בנו נאמנות גם אם זה לא הגיוני. הנפש שלנו טהורה ועדינה גם של בנים קל וחומר של בנות שנקשרות כלכך בקלות ובאופן מוחלט... כל חבר מתוק שכזה שאהבת ועזבת או התאכזבת ממנו משאיר עלייך רושם גדול!  שריטה על הנפש...

כמה שרוטה את רוצה להגיע לדבר האמיתי- לאהבת חייך- לבעלך?

היה לי חבר ארבע וחצי שנים! למטרת נישואין!!  בהיתר ברור של רב!!!...היינו דוסים בטירוף ולא נגענו אפילו באצבע! לא יודעת איזה מלאך שמר עלינו, כנראה הקב"ה ריחם עלינו בגלל שבאמת ובתמים שאלנו רב (מה אפשר לעשות היום הוא בכלא על ענייני צניעות הרב הזה, אבל אנחנו היינו מוכנים לקיים דעת תורה לחלוטין! כל מה שיגיד...)

בכל מקרה, בסופו של דבר נפרדנו...קורה!

את חושבת ששוכחים דבר כזה? את חושבת שאין חיבה בלב? את חושבת שאם אפגוש אותו פתאום הלב שלי לא ידפוק? ואני מודיעה שאני נשואה באושר ב"ה כבר הרבה זמן ושמחה שלא התחתנתי איתו בסופו של דבר (אני זו שחתכתי...) ובכל זאת, נתתי לו את חיי, את נשמתי את אהבתי ארבע וחצי שנים!!!! אי אפשר למחוק את זה. זה שם... ולא שכחתי גם את הקשרים הקצרים יותר, אם אהבתי, זה עוד בתוכי באיזה מקום- לא יכולה לחזור להיות אדישה.

יש לי חברה שגם נפלה בנגיעות, היא היתה חולמת בלילה בטעות על ההוא, קוראת לבעלה בטעות בשמו והיא התייסרה מאוד מזה, היא רוצה להיות כולה לבעלה אבל הזכרונות קופצים לראש כל הזמן- קשה לשלוט בזה. כל חיבוק הזכיר לה אותו...

זה סיוט כשאת מנסה לבנות משהו חדש וטהור, כשזה חשוב לך באמת, הנפש שלך כבר שייכת לכמה, בין אם נוגעים, בין אם לא. זה כואב כל כך שאין מילים לתאר.

כשעברנו לגור בישוב גיליתי שאני גרה ליד מישהו שהיה חבר שלי (לא הנ"ל- אם זה היה ההוא היינו עוזבים לישוב אחר), אני אמורה להתחבר עם אישתו, להתארח ולארח- זה היה פשוט מעיק. לי, כי לנו יש את הנאמנות הזו בלב, לו זה לא העיק, הוא צחק עלי יום אחד כשהיינו לבד ואמר, "טוב עבר קצת זמן מאז שהיינו בני 16"

ואת כל האמון שלהם וזה, אבל שימי לב שנתת פה רק דוגמאות של חברויות שנחתכו!

ולכן הן הזיקו, כי בסופו של דבר- לא התחתנתם!

אבל אני הדגשתי שאני מדברת על מקרה שבסוף החברות כשמגיע הזמן- מתחתנים!

ז"א מכירים אחד את השני, ואם רואים שזה לא זה, לא ממשיכים בחברות, אלא חותכים.

אין לי ספק שכל פגישה ודייט יכולים להשפיע על הבת, והיא תזכור כמעט כל דייט ודייט,

ובת מסוגלת גם לזכור משפטים שהבן אמר, או מה הוא עשה, והוא בכלל לא זוכר שהוא יצא איתה...

אני יודעת שההשפעה על בנות שונה מההשפעה על בנים..

האם קשר למטרת נישואין צריך להיות בצורת פגישות, שאחרי כל פגישה כל אחד מברר לעצמו איפה נמצאים כרגע,

או שהקשר אחרי תחילת ההיכרות הוא קשר זורם של חבר וחברה, שאם יחליטו שאינם מתאימים יפרדו מיד, רק שהם מעדיפים להיקרא חברים כי זה נותן יותר נחת בקשר ויותר ביטחון, וגם הקשר יותר זורם ככה ואולי אפשר גם להכיר יותר בכנות. 

ולא הבנתי מה הבעיה מבחינה הלכתית - זהו קשר למטרות נישואין בלבד, בעיקר מבררים כל אחד את דעות ושאיפות השני ע"י דיבורים, אבל זה יותר בנחת כי זה זורם ופתוח. איך יכול להיות בצורה כזאת בעיה בעצם מהות הקשר מצד הרחקה בין גברים לנשים (כמו שהגיבה אחת בפורום), הרי זה למטרות נישואין!!

וזו השאלה העיקרית.

מלבד זה צריך לזכור לפי דעתי שברור שלכולנו יש את הרצון להכיר את בן הזוג יותר.לכן מעריכים שהכרות ארוכה יותר שווה הכרות מעמיקה יותר של בן הזוג.

מניסיון-זה לרוב לא כך.ברגע שזה קשר ארוך מידי לפעמים אפילו מסתבכים עד ששוכחים את הדברים הראשוניים שאולי הפריעו לנו או שבגללם חשבנו שזה לא שייך.או שאפילו מתנתקים אע"פ שהקשר במהותו הוא טוב.

כמו כל דבר בחיים יש עניין של פרופרציה נכונה כדי לבנות קשר בריא.

כלומר אם זו ההנחה שעליה את מסתמכת ובה את דובקת בשביל קשר ארוך,אני חושבת שאין זה שייך.

הסטטיסטיקה מראה שזוג שגר ביחד לפני החתונה כדי לוודא תכונות של השני יותר, סיכויי הגירושין שלו גדולים יותר.טמונות בכך כמה סיבות ואחת מהן היא זה שפשוט המשוואה של :ככל שנצא יותר נכיר יותר היא לא מדויקת..

בהצלחה!

אם אני רוצה להקדיש את עצמי ללימודים,

בלי חתונה כבר בשנה הראשונה,

אז להתחיל לצאת רק כשאני אהיה כבר שולטת, יעני עמוק בתוך הבלימודים?

ואז אני כבר אהיה רווקה זקנה....  

לא עדיף שבנתיים אני אמצא את החצי ופשוט לא נתחתן עדיין? נשאר בגדר חברים?

ותודה לכולם על התגובות, באמת שממש ממש חשוב לי לשמוע דעות,

זה קריטי...

אם את רוצה להקדיש את עצמך ללימודים אז באמת שאין עניין לחתונה.

אבל אם התכוונת להגיד שאת רוצה להתחתן אבל גם להקדיש זמן ללימודים ואיכשהו לא מתאפשר לך לקיים קשר רציף אז אפשר,לדעתי,לפרוש את הקשר על תקופה ארוכה יותר אבל עדיין שהוא ישא אופי רציני.לכתחילה לא הייתי ממליצה.אלא שבמקרה כזה נראה שמציאותית-טכנית אין דרך אחרת מלבד זו,אז אולי עדיף..

בהצלחה מתוקה!

למציאות לא בריאה.
גם את הקשר,אחרי כמה זמן נגיעה היא משהו הכרחי בקשר
במקרה שמעתי על זוג שאיכשהו היו אסורים 4 חודשים,והראש ישיבה שלו (ה' יודע איך) ידע את זה וממש כעס על הבחור למה הוא לא שיתף אותו כדי לעזור לו בכך.
בשלב כולשהו קשר הופך למשהו שגרתי והיציאה מהשגרה מכניסה חיות.
וזוג צריך את זה אחרי זה יש המון קשיים או שכדי לעקוף את הקשיים יש נפילות..
והנפילות האלה לא כי הזוג חלש!אלא כי הזוג כבר צריך משהו גדול יותר!

אם את לא רוצה עכשיו להתחתן,למה להתחיל לצאת?
אם את רוצה להתחתן אבל את חושבת מראש שאת תצטרכי יותר זמן מכמה חודשים בודדים כי להכיר אותו היטב,אז זה משהו אחר.
אני אישית חושבת שכמה שתכירי לפני זה לא יעזור לך,לא כי האדם שונה אחרי החתונה
אלא כי כל החיים זה היכרות אחת גדולה.
תבדקי אם את מעריכה אם הוא ממלא אותך אם יש בינכם תקשורת וכימיה טובה
תדעי מראש עם אילו תכונות לא תסתדרי ואותם תנסי לבדוק..
ובעיקר תסמכי על ה' כי הכל כאן זה ה'!

ואם נקלעת למצב הזה (כן,בגלל בני עקיבא )
אז מה עוצר ממכם להתחתן?
למה את חושבת שמה שאת עושה עכשיו לא תוכלי לעשות ביחד עם בעלך?
ההפך דווקא הדברים ביחד מתעצמים...
ונא לא להאשים את התינוק שמפריע כי הוא בא לפחות אחרי שנה ושנה זה המון זמן לממש את הרצונות שלכם ביחד.

את ממש צודקת! כאילו ברור שאני רוצה להקשיב לדעת תורה וזה,

אבל זה באמת לא השיקול תמיד.. ולא של כולם...

וגם אם דעת תורה זה השיקול, זה לא אומר שאסור לברר למה זאת דעת התורה!

וכן, אני מתכוונת לקשר ארוך עד לחתונה, כי עכשיו ממש לא בא לי להתחתן!

אני לוקחת את כל הקטע של חתונה ממש ברצינות, ואני יודעת שזה אחריות רצינית וכבדה, ולא משחק ילדים...

אז לפני שאני נכנסת לזה אני רוצה "לעשות חיים"..

יעני בלי אחריות של משפחה ואפילו בלי  מחוייבות לבעל...

אז את לא מבינה שהחיים הם עניין רציני בכלל.

ושלכל דבר יש השלכות.

ושאם תנסי לפרוק אחריות תגיעי לתוצאות לא טובות... 

אבל אני רק רוצה להגיד משו אחד- לימודים וחבר לא הולך ביחד. נקודה.

בדיוק!!ואל תרגישי אשמה בכך שאת רוצה לדעת "למה"
ההפך!זה הגדלות והיחודיות של הדור שלנו!

אבל אני לא מבינה,אם לא בא לך להתחתן למה לצאת?
תעשי חיים בשקט (ד"א חבר זה לא תמיד שקט..)
ואחרי זה תתחילי לצאת בלב שלם.

האמת לפעמים הרבה לא מרגישות צורך לחתונה
אבל כשהן פוגשות את הבחור הן כן משתוקקות לזה כבר
כמו שהרבנית שלי אמרה "אני גם לא רצייתי להתחתן,אבל רציתי להתחתן עם ברוך"

ב"ה את צעירה,את יכולה לקחת לך שנה שנתיים בשקט לעשות חיים ולממש את רצונותייך,אם תתחילי לצאת בגיל 21 את לא תהיי זקנה רווקה.

אבל לענות תשובה "כי זה ציווי ה'" ותו לא זה טעות.

אני גם בתשובתי רושמת כי ה' ציווה,כי התורה אמת
אבל גם מנסה לתת הסבר שכלי רציונאלי.

וכאשר ההסבר של המצווה או האיסור לא גלוי לנו,אז תשובה כזאת מתקבלת.
אבל לא שאלו כאן על פרה אדומה,גם לא על אכילת חזיר
אלא על בעיה גדולה שבדור שלנו שחייבים לתת לה הסבר רציונאלי כדי לשכנע אנשים לקיימה ולדבוק בה.

לסיבה של המצווה או לזה שה' ציווה??

ייש סיפור שר' ישראל סלנטר היה נוהג לספר על ר' ירוחם (היה ראשון..) שהוא עבד למחייתו כסנדלר וכשהוא היה עושה סנדלים הוא היה מכוון כוונות גבוהות על הסנדלים הללו אבל הוא סיפר שהכוונה הגבוהה ביותר שכיוון זה שהסנדלים יהיו נוחות לאותו אדם.... הוא היה נוהג להסביר שמכאן רואים שכשעושים מצוות צריך לכוון לסיבה הארצית שלהן, כמו למשל כיבוד הורים לכבד אותם לא בגלל שכתוב בתורה אלא בגלל הכרת תודה על מה שעשו לך וכ"ו

לגבי אותו נושא הרב גם מתייחס בעין איה ברכות א' והוא מביא מ"חובת הלבבות" שדוקא צריך לכוון במצווה דוקא לזה שה' ציווה (הוא מסביר שם שכל מצווה שאדם עושה הוא עושה אותה מטעמים אנוכיים למשל מי שנותן צדקה הוא לא עושה את זה כי הוא טוב אלא בדיי להשקיט את המצפון שלו ולכן כדי שהמצווה תבוא רק מדבר טוב צריך לכוון דוקא לזה שה' סיבה ולא לאיזה מצווה ארצית)

אז הדברים לכאורה סותרים אז יצא לי לברר את זה עם ת"ח ובאמת צריך לכוון ל2 הדברים גם לסיבה הארצית וגם לזה שה' ציווה כי אם נכוון רק על זה שה' ציווה אזל דוג' נקח את כיבוד הורים אם נכבד הורים רק בגלל שה' ציווה אז יהיה כאן משהו קר, זה לא יבוא מצד חיבה יהיה בזה משהו חסר ככה לפחות אני מניח ומחד גיסא אם נעשה את זה רק מצד הכרת תודה בלי לכוון לדעת שמיים גם אז זה יהיה חסר לכן צריך לשלב בין שניהם להבין.... 

אם אני מבין נכון את מה שכתבת,

שקשר ארוך טווח מחייב התקדמות, וכאשר זוג חברים מגיע לשלב שאליו הוא צריך להתקדם ולא יכול כי הם לא מתחתנים,הקשר פגום,גם אם לא רואים זאת בברור.

אני אמרתי שזה מציאות לא בריאה לזוג בכלל..
זה כמו שאמרנו על זוג חילוני שלא נשוי אבל גר ביחד
הוא בעצם עומד על חוט ואין לו מקום יציב
גם חבר הרבה זמן זה ככה וזה נווווורא מתסכל..

ועוד עיניין שזה לא בריא זה גם הצורך הבריא והנורמלי רק שיעשה בקדושה.

ושוב תזרקו עלי בטונדות..

א-ב-ל "כן בגלל בנ"ע" ועוד לצרף סמיילי?! זו לא ההוכחה הגדולה ביותר איך שזה דפוק לערב מינים ככה בחוסר אחריות

שיוצר בלאגנים ילידים שמשחקים באבא ואמא מתחתנים מכורח המציאות שדופקת להם את השיקולים הבריאים) נאז עוד לצרף סמיילי?1 אתמה.

ועוד מצרף סמיילי?

סתם.

בוא נסכם את הנושא הזה ככה
את הילדים שלך (ושלי..) לא נשלח לבנ"ע
אבל את הילדים של רוב העם שלנו,נתפלל וחזק!!שילכו לבנ"ע.

ואם תצליח להבין את זה אשרייך
אם לא הגולה עדיין בצילך..

הקב"ה ברא את העולם בצורה כזו שקשר חברי ייתכן רק בין בנים לבנים ובין בנות לבנות.

קשר בין בן לבת בצורה "חברית" בלבד, לא ייתכן ללא נפילה להרהורים אסורים, לנגיעה, ואף לאיסורים חמורים מזה.

לכן, אם את רוצה ליצור קשר עם חבר, זה חייב להיות על בסיס נישואין. כל קשר אחר גורם לבעיות רבות.

בנוסף, היכרות רבה יותר לא מועילה להיכרות טובה יותר (אצל חילונים לפעמים מכירים שנים וכשמתחתנים, הכל נראה אחרת)

בהצלחה.

1.   אין איסור הלכתי להיות חברים, אבל זה יכול לגרור איסורים כמו: נגיעה, ייחוד והרהור.

2. לדעתכם עדיף (לא מבחינה הלכתית, אלא בגלל בניית הקשר)  לא למשוך את הקשר סתם, כי זה  יכול לפגוע בקשר

כשמרגישים באיזה שהוא שלב חוסר ולא יכולים להמשיך, כי לא הכל מותר ...

3. אומנם את המצוות מחוייבים לקיים גם אם לא מבינים למה נגזרו, (כן, גם אני למדתי בכיתה ד' על הדינים כמו פרה אדומה שלא ברורים כ"כ לצלם האנוש) 

 אבל!!!  לא התייחסתם לזה שכאן לא מדובר במצוה או עברה,

אלא בדעת תורה, ורוח ההלכה! שבהם אנשים שונים נוהגים בחומרות שונות, ובזה אם אני לא אבין ולא אברר למה זה ככה,

אני מסוגלת להיות בין המקילים, ולכן אני ממש לא מסכימה עם אלה שאומרים שצריך לקיים כי ככה צריך!

זה בדיוק הדברים שאני מנסה לברר עליהם עכשיו כמה שיותר כדי לדעת איזה דרך חיים מתאימה לי!

ואני מדברת על זה, שזה לא עבירה מדאורייתא, לא כתוב בשום מקום שזה איסור,

ולכן הדברים האלה עוד יותר מסובכים, ועוד יותר קשה לקיים את זה וחייבים ממש לברר טוב!

תודה לכולם על התגובות, עזרתם לי קצת...

"2. לדעתכם עדיף (לא מבחינה הלכתית, אלא בגלל בניית הקשר)  לא למשוך את הקשר סתם, כי זה  יכול לפגוע בקשר כשמרגישים באיזה שהוא שלב חוסר ולא יכולים להמשיך, כי לא הכל מותר ..."

זו אחת הסיבות (מעבר לאיסור ההלכתי) מדוע עדיף שלא למשוך קשר, ישנן עוד סיבות (לא דתיות) שלא מוצו בסיכום זה. אך הן לא רלוונטיות, היות וכבר הכרענו שיש בזה איסור הלכתי.

"3. אבל!!!  לא התייחסתם לזה שכאן לא מדובר במצוה או עברה, אלא בדעת תורה, ורוח ההלכה! "

על בסיס מה את מחלקת בין דעת דורה ורוח ההלכה, לבין מצוות, הלכות, מנהגים. לגבינו אנו מחויבים לקיים את כולן מכיוון שה' ציוה אותנו (בין אם מבינים אנו אותן ובין אם איננו מבינים). כן גם דעת תורה זה רצון ה', וכן גם רוח ההלכה. 

"שבהם אנשים שונים נוהגים בחומרות שונות"

גם במצוות ובהלכות אנשים נוהגים חומרות שונות.

"ובזה אם אני לא אבין ולא אברר למה זה ככה, אני מסוגלת להיות בין המקילים"

זכותך להיות בין המקילים, ולא רק בדעת תורה, אלא בכל מצוה והלכה. (מה שצריך אכן להקפיד להיות עקביים בדעת המקל - לעשות כדעתו גם בדברים שיוצא לחומרא).

"ואני מדברת על זה, שזה לא עבירה מדאורייתא, לא כתוב בשום מקום שזה איסור"

מדברים אלו יוצא כאילו רק מה שזה עבירה מדאוריתא זה איסור? מה אנחנו צדוקים? הרי פשוט שישנם איסרים רבעם שלא כתובים מפורשות בתורה וחכמים באים ומפרשים לנ"ו אותן.

"ולכן הדברים האלה עוד יותר מסובכים, ועוד יותר קשה לקיים את זה וחייבים ממש לברר טוב!"

הדברים לא כ"כ מסובכים כמו שאת מציגה אותן, אך אני מסכים איתך במאת האחוזים וזה העיקר, מאד קשה לקיים את זה (וזה בעצם מה שהופך את העניין למסובך).

טוב שלא כתשת אותי.. חחח...

בתגובה שלך כמה דברים הפריעו לי, אבל הדבר העיקרי והכי מציק, שלא הבנת אותי נכון בקשר ל"איסור מדאורייתא".

לא אמרתי (או לפחות לא התכוונתי להגיד) שאם זה לא כתוב בתורה- אז לא מקיימים, כמובן שאיסור מדאורייתא ואיסור מדרבנן מקיימים במידה שווה,כי דברי דרבנן "דברי אלוקים חיים" וכ'ו.

 התכוונתי שאין איסור לא מדאורייתא ולא מדרבנן.  (עד כמה שידוע לי, ועד כמה שהחכמתי מהדברים שלכם, שהיו חסרי ביסוס הלכתי, ז"א- שום מקור, פסוק, או משו)

במצוות והלכות אין לאף אחד זכות להקל, לא למי שרוצה לשמור מצוות כמו שצריך. אבל דברים שהם רוח ההלכה-  דברים כאלה, כל אחד יכול לקבוע לעצמו עד כמה הוא מחמיר! לדוגמא: אסור לבנות ללכת עם חולצה צמודה. נקודה. מה נקראת חולצה צמודה? כל אחת מגדירה לעצמה, או לפי הרבנים שלה! שבדברים כאלה יש הרבה דעות רבנים! ואחת יכולה להחמיר כמו הרב אבינר ואחת תסתפק במה שכתוב בקיצור שולחן ערוך.(ששם ההלכות מדברות יותר באופן כללי מאשר החוברת העמוסה של הרב אבינר)

"איך שרב העולם מגדיר חברים, יש בהחלט איסור כזה. זה אסור(.)נקודה!"

איפה זה כתוב??? (אני רוצה הוכחות!!!!!!)

ובפירוט. חברה מעורבת אסורה  "יתרחק מהנשים מאד מאד" -שו"ע "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד אמרו והלא דברים קל וחומר מה שכאן שאין יצר הרע ועסוקין באבל אמרה תורה גברים לבד ונשים לבד   עתה כשעסוקין בשמחה ויצר הרע בינהם על אחת כמה וכמה" (בבלי סוכה איפושהו, ציטוט מהזיכרון).

זה איסור בעצם החברות, בהקשר הזה הזה יש היום  זילות של המושג "חברה" חברה זו האשה ע"י קידושין "הלא היא חברתך ואשת בריתך" (יחזקאל) "חברה" מלשון חיבור ואכמ"ל. - זה האיסור בעצם החברות.

איסורים שהבכרח יעברו עליהם הסתכלות ביופי אישה.

איסורים שכמעט בטוח שיעברו - יחוד שבמצב כזה קשה להקפיד, מגע בנידה

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב