ברור שזה חשוב שהמראה החיצוני ימצא חן בעיננו. זה לא אומר שצריכים "להתעסק" בו,זה רק אומר שחשוב לבדוק אם המראה החיצוני הוא משהו שאני מסוגל להתחבר אליו ולהרגיש אליו משיכה. היופי מבטא דברים רבים, ויש בו חשיבות. כמובן שהוא צריך לבוא אחרי המידות הטובות ויראת שמים,אבל לא ניתן לבטל את חשיבותו. גם אסור להדרדר למצב של התעסקות מוגזמת בחיצוניות,אלא לדעת את מקומה הראוי.

מסכימה לגמרי!

ועוד דבר, מותר לפסול על חיצוניות. זה נורמלי לגמרי, אמנם לא אחרי פגישה ראשונה אבל תכל'ס על אף כל המידות הטובות והדוסיות חוצבת הלהבות אם אין מציאת חן זה פשוט...לא מתאים..

לבנים ולבנות יחד.

זו חולשהכשזה כבר מתחיל להיות מוגזם ותופס יותר מידי נפח בהחלטה שהיא גם ככה כבדת משקל, כשכבר הנתון הזה הופך להיות הרבה יותר חשוב ממידות ויראת שמים ומעבר לזה לא רק שזה מוגזם זה מעוות ודורש בדיקה אצל הבחור\הבחורה שמחזיקים בדעה הזו..

אם זה פשוט לא הטעם שלך זה לא חולשה זה החלק הטבעי שבעניי'ן..יש עוד רבות וטובות שנפשן תהיה' נוצצת וגם ימצאו חן בעיניך בעז"ה...לא כל סיטואציה' כזאת היא בגדר חולשה...

מה זה אומר 'תכונה איומה שלא שיי'ך לשנות אותה'?

בס"ד

באמת בעיה..

אתה צריך להתפלל לה' שאם זה זה..אז שהיא תמצא חן..

תאמין ליי... הוא יעזור לך!!

בס"ד

כן כן אני יודעת שזה משפט של מכוערים...

אבל אין מה לעשות זו האמת!

האדם שאיתו אני אתחתן בעז"ה יהיה איתי כל חיי גם כשיהיו לנו שיניים תותבות ושער לבן...אני חושבת שצריך להשתדל שלא לקחת את היופי כשיקול גדול..ברור שיש את עניין המשיכה וחשוב גם שכל אדם יהיה מטופח ואסטתי אבל באמת חשוב לבדוק קודם פנימיות!

שיהיה ב"הצלחה!

כמו שכתבה ענת ישנם שני היבטים,אחד מהם פסול ואחד יותר סביר(ויש היבט שלישי שאכתוב בסוף)

1. בסופו של דבר זו מישהי שאתה צריך לקום לידה כל בוקר וכו'. אז כן מהבחינה הזו הלואי

שלא היה אכפת לי מזה בכלל,והייתי מסוגל לראות רק דרך הפנימיות,ולכן זה בדיעבד.

לדעתי,באיזשהו שלב בנישואין גם מגיעים לזה,נניח אחרי עשר-עשרים שנה המראה כבר מפסיק לשחק תפקיד,

או כמו שאמר לי דוד שלי:"היא יכולה להיות האשה הכי מכוערת בעולם ובעיניך היא תהיה הכי יפה"

אבל זה בסופו של דבר בסדר,ומובן כי רק הקב"ה יראה ללבב אנחנו מה לעשות רואים גם לעיניים,

בשביל שתהיה מציאת חן ראשונית,שתוביל למצב הזה,צריכה להיות גם התאמה חיצונית.

2.יש את הנקודה,ואני מרגיש מגעיל שאני מרגיש ככה,והלוואי שזה לא היה,אבל...

כמו שענת כתבה "מה יגידו". זה באמת נוראי וזה לא בסדר. שנזכה.

3. דבר שלישי ואחרון הוא שאדם מושלם באמת הוא אדם מושלם גם בחיצוניות.

לא במקרה אמרו חז"ל על יעקב(על הפסוק:"שלם הגיע עיר שכם") שלם "בגופו שלם בתורתו שלם בממונו"

אדם שלם הוא שלם בכל המובנים גם בחיצוניים שלהם.לכן אבותינו היו חזקים(אברהם שנלחם במלחמת ארבעת המלכים

או יעקב שנאבק עם המלאך) ואמהותינו יפות(רחל או שרה לדוגמה).

במובן הזה זה כן נכון שיהיה חיבור גם בחיצוניות,וזה חיבור לענ"ד לכתחילה.

אבל!!!! הפער בין החשיבות של זה על פי התורה,לבין החשיבות של זה כפי שלצערנו קיים היום

הוא עצום. זה צריך להיות אולי 5-10 אחוז בפועל אצל כמעט כולם זה יותר.

2.

זה נכון שיופי אמור להעיד על סוג של שלמות,אבל לא כ"כ בקלות כדאי להגיד את זה היום,צא ורואה כמה יפים ויפות לא כ"כ שלמים בפנימיות...

אי אפשר לבטל את חשיבותו של היופי, בין אם זה באדם,בנוף,אומנות,מוזיקה...כל הדברים האלו מרגיעים ועוזרים לאדם, אני לא בטוח אם השאלה לכתחילאאו בדיעבד רלוונטית כ"כ...גם אם נגיד שזה בדיעבד וזה רק בגלל שאנחנו בגוף בשר ודם בעוה"ז, בסדר-אבל עכשיו צריך לעבוד ע"פ מצבנו כרגע,וזה כולל גם את ההערכה ליופי.

כאשר מבינים את הדברים ומציבים אותם בפרופורציות (אחרי המידות טובות,ירא"ש,וכו' וכו'),הם צריכים לקבל יחס.

כי סדר העדיפויות שלהם מעוות והם משקיעים ביופי ולא באופי.

אבל בסופו של דבר מבחינתך "אשה נאה דירה נאה וכלים נאים" מרחביים דעתו של אדם.

מצד שני,האדם צריך קודם שתהיה לו הרבה דעת כדי שיהיה את מה להרחיב...

לא להתעצב!!!

ח-ז-ק

ותודה על התובנה!!!!

תודה!!!

יש 2 סוגים של יופי  (בערך..):

1. יופי חיצוני גרידא- יפה מאוד אך לא משקף פנימיות דומה (מי שצריך הסבר שיבוא אלי..)

2.יופי חיצוני שגם נפשי קשור בו ...  

 יעני ,  יש לנפש השפעה על מראה חיצוני בעיקר אם מדברים על הפנים...ואפשר להבחין בין שניהם.

ועכשיו לדעתי ... יופי הוא כלי משיכה ראשוני או טפל לעומת היופי הנפשי-פנימי שעליו בונים באמת את הקשר הנצחי...והתאמת הנפש לנפש היא זאת שקובעת באמת את הדרך לחופה...ב"ה

אני לא מייחסת חשיבות למראה חיצוני פשוט כי זה לא מעניין אותי...

אני לא עיוורת ב'ה...

אבל זה לא קריטריון עבורי ואף פעם לא היה...

לפני 3 שנים יצאתי עם מישו שכולם אמרו שאוב-הוא לא!נראה...

אני לא הפריע לי...

יצאנו תקופה לא קטנה וגם אחרי שהניפרדנו מי שהעז לומר עליו שהוא מכוער היה חוטף מטר ארטילרי כבד...

אני מודעת לזה שהוא בלשון עדינה לא מלך היופי...אבל בשבילי הוא היה יפה...

ואגב עדין..למרות שהוא נשוי ב'ה...ואין לנו שום קשר...

יצאתי לא מזמן עם מישו שבאמת אפילו עבורי היה מחילה מכבוד שמיים נראה...!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הישתדלתי להיתעלם...

זה לא היה קריטריון שעליו פסלתי אבל בהחלט היה  כאחד הקריטריונים...

ובכל זאת ניסתי לאחר זמן שוב...{ושוב זה לא היה שייך מסיבות אחרות...} אבל יש לציין שבפעם השניה הוא כבר לא היה נראה כ'כ גרוע כבראשונה...

מה שאני מנסה לומר הוא שליופי כמו לכיעור מתרגלים! גם האדם היפה בעולם מי שיסתכל עליו יום יום אחרי תקופה עדין יחשוב שהוא יפה אבל לא הכי בעולם...אצלנו הנשיםן זה משו יותר פנימי...

אצל גברים זה יותר הכרחי וזה מובן וכתוב בכל מקום...

ואין יותר חכמה מתורתינו הקדושה!

אז אני אומרת כך...:{אחרי שטחנתי לכם ת'מוח...}

נשים - אל תייחסו לזה חשיבות יתרה אנחנו שונות מהם וטוב שכך אם זו לא סלידה רצינית אל נא תפסולנה על זה!

גברים-אני מבינה תחשיבות שלכם בעיניין מי שיכול ורוצה לא מייחס לזה חשיבות עליונה...

יישר כח לכולכם...

אני מסכימה שבטח ובטח לא לפסול אחרי פגישה-שתיי'ם כי זה כמו עם חברות, כולכם מן הסתם מכירים את הרושם הראשוני הזה כשאתה רואה מישהו בפעם הראשונה והשילוב של החיצוניות עם הפנימיות הראשונית אכן נראה נורא ולא ברור איך נפלתם להיפגש אבל אח"כ, אם באמת יש בנו את הידיעה הברורה שזה לא סוף העולם והאדם הזה הוא נשמה אחת גדולה שצריך ללמוד להכיר, אח"כ נהיי'ם החברים הכי טובים...

זה אכן יכול להיות ככה גם בין בני זוג אבל זה קצת יותר עדין כי עדיי'ן צריך שתהיה' מציאת חן, עם חברות שלך זה בהחלט לא נצרך....וזה לא פשוט לא ליי'חס לזה חשיבות...כי עדיי'ן, חיי'ם שלמים עומדים לפניכם..

לענ"ד,הכי צריך מ ה כ ל תפילות לריבונו של עולם.

קראתי באיזשהו ספר שר' נחמן אומר:"אין העין יכולה לראות אלא מה שנותנים לה רשות מן השמים לראות. אפילו יהיה' הדבר לפניו,אינו יכול לראות, עד שנותנים לו רשות מן השמים לראות...."

כך שבכל מה שרואים יש עניי'ן, עבדות מידות כל שהיא שאנחנו דרושים לעשות...

ועוד דבר שאמר רבנו:

"בחירת אשה כראוי:

צריך שלא יתן אדם עיניו בנוי, שלא יקחנה בשביל יופי,ככתוב:"שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל" שהיא הפך הבל היופי.

וקודם שהנקבה מתחברת לאיש אין לה שלמות..ושקונה אותה בעלה ע"י חופה וקידושין הוא מתקנה ומעלה אותה מבחינת הבל היופי לבחינת 'אשה יראת ה'' "

אשמח לשמוע מה הבנתם מהקטע השני...נראה לי שיש לו כמה משמעויות...

אנחנו לא מלאכים אלא בני אדם. אין ספק שיופי זה בסיס לקשר. אם אישה מכוערת (ולא משנה כרגע מה זה אומר) אי אפשר לבנות חיים משותפים. כי מה לעשות זוגיות זה לא רק שיחות ודברים שעושים ביחד אלא גם דברים אינטימיים ואין מה לעשות אישה דוחה לא עושה את זה.

פעם, כשהייתי צעיר יותר האמנתי ששקר החן והבל היופי זו הדרכה. עד שהבנתי בעצמי אחרי קשרים אורכים שזרמו והיו מכנים משותפים וכו' אבל לא הייתה משיכה, שאין מנוס ולמשיכה ליופי יש חשיבות כי זה תנאי בסיסי לקשר.

נכון שלא הכל זה יופי ואם מישהי מאוד יפה אבל בלי מכנה משותף ובלי נושאי שיחה אי אפשר לייצר זוגיות, אבל מצד שני כאמור אי אפשר לוותר על היופי.

גם ההדרכה של ההלכה שלא לשאת אישה עד שיראנה כדי לראות אם היא יפה בעיניו.

נראה לי שקצת נסחפת..

שהוא מגזים כ"כ.

אבל לא הייתי אומרת שיופי זה הבסיס לקשר, אלא שהמראה זה הבסיס לקשר,

בד"כ בחור/ה רואה בחור/ה ואין מה לעשות הי/וא מתחבר/ת או לא מתחבר/ת למראה .. זה בתת מודע אבל זה קיים.

כי אחרת לפי מה שאתה אומר מי שהיא מכוערת אובייקטיבית (אם יש כזה דבר)לא תתחתן לעולם, כי אין לה בסיס לקשר,המציאות מראה שזה לא נכון.

אבל גם אם זה ככה,זה נראלך כמו שצריך? האם זה לא חלק מעבודת המידות של האדם הסתכל פחות על החיצוניות?וכל עוד הוא מייחס לזה חשיבות רבה זו חולשה??

שוב, ברור שאני מסכים לזה שזה המצב, אבל הרוב לא מתייחסים לשאלה,לדעתכם זו חולשה,זה דבר שהוא צריך להיות במגמה להתייחס לזה כמה שפחות?

בנות, לא הייתן מעדיפות שישפטו אתכן לפי דברים אחרים, זה לא היה נראה לכן יותר נכון?

הדיון הזה לדעתי דילג על נקודה מאוד חשובה.

התעסקתם בבבנים האם הם צריכים או לא לחוש רגשות אשמה על העדפה שלהם לבנות יפות.

אבל מה עם הבנות?

מה עם הרגשות שלהם???

יופי עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד) הוא דבר שנולדים איתו, אופי הוא דבר שרוכשים ובמאמץ רב.

למה בנות עם מידות נהדרות ועבודה יומיומית על עצמן צריכות להיות סוג ב' בהצעות בגלל משהוא שהן לא אשמות בו?

למה כמעט כל בת ממוצעת שהיא מתקרבת לגיל שבו היא רוצה להתחיל לצאת היא מתחילה במירוץ מטורף של טיפולי יופי, דיאטות, החלקות שיער, שיעורי איפור, קניית מלתחה חדשה (וזו לא הגזמה).

ולמה בחור שרואה את היופי הפנימי ובוחר בו על פני הופי החיצוני צריך להיות במעמד של מתנצל 'תראו, יש לה מידות נהדרות...'

בכלל העיסוק ביופי בחברה הוא משהו שקשה לי לראות בגלל המימדים שהוא תפס, שמתי לב הרבה פעמים שלאנשים יפים סולחים יותר בקלות, מחליקים להם גם בבתי ספר ובמקומות עבודה לאנשים יפים יהיה יותר קל.

ואני שואלת האם אי אפשר יהיה פשוט להפסיק את כל זה?? את כל העיסוק המטורף באיך שהבנות נראות??

הרי בסופו של דבר לכל אחד יש את האחת שהוא אמור להתחתן איתה, וחבל שהוא יפסיד אותה רק כי השיער שלה לא מספיק לטעמו, והיא לא בדיוק במידות של דוגמנית...

מחכה לתגובות.

נ.ב. התייחסתי פה לבנים שאכפת להם יותר מידי מהמראה של הבת אבל כמובן הכוונה שלי היא גם להיפך על בנות שמתייחסות יותר מידי למראה של הבנים.

הקב"ה ברא בני אדם עם עיני בשר.

הלוואי והעולם היה במדרגה אחרת אבל כרגע זה המצב.

המצב שאת מתארת מאוד מצער.באמת.

אין לי ספק שכמות האנרגיות שבנות משקיעות בעניין גדול משל הבנים

(למרות שהיום עם כל הטרנד של הכושר אני לא בטוח,יש לי חברים שמשקיעים

שעות בריצות או משקולות וכו')

אבל מה האלטרנטיבה?

מישהי היתה רוצה להתחתן עם מישהו שלא נמשך אליה?

מישהו שמבחינתו (ותסלחי לי על הביטוי) כל פעם שהיא חוזרת מהמקווה זה עונש?

מה לעשות?

אז את יכולה להגיד שאנשים(בנים ובנות,ואני בוודאי כולל אותי בעניין)

צריכים לעבוד על זה.אבל כרגע זה המצב,

מצטער,את לא יכולה לשנות את זה במטה קסם.

אני לא יודעת את מי ראית, אבל כל אחת ואיך שהיופי והמראה שלה תופסים אצלה מקום, אני לא חושבת שבחורה שמתחילה לצאת צריכה להחליף מלתחה לעשות טיפולי יופי יומיי'ם, ציפורניי'ם פנים ושטויום שכאלה, מבחינתי זה שטות וזה אפילו גובל בחוסר צניעות. כי מה העניי'ן? את הולכת להכיר בחור שיכול להיות ויהיה' בעלך, הרצון שלי לפחות ואני מניחה ששל עוד רבות זה לא להגיע לפגישה ולגרום לו להסתנוור,זה לא העניי'ן,בעליל,זה דבר שהוא לגמרי לאחרי החתונה מבחינתי,העניי'ן הוא להיות א ת פשוטה,מושקעת במידה לגמרי לגמרי טבעית ונורמלית ולא להקים את כל העולם על הרגליי'ם כי יש לך פגישה..

זו דעתי, ברור לי שיש כאלה שלא מחזיקות בדעה הזאת,אני מניחה שיש גם בחורים שכאלה וטוב שכך..

בסופו של דבר רק הקב"ה מזווג זיווגים,והוא לא קובע אותם לפי היופי אלא דווקא לפי הרמה הרוחנית, נראה לי שזה דווקא עניי'ן שדורש השקעה, משני הצדדים, להתחזק בעבודת ה', באהבתו יראתו וקיום מצוותיו, ככה כשסוף סוף תכירו...תדעו טוב טוב מה הדברים הבאמת חשובים..!

זה מסנן לנו את האנשים שאנו בוחרים אותם כבני זוגנו...

אחרת, איך היינו יודעים שזו/זה היא/היא??

אם כולנו היינו מוצאים חן בעיני השני, לא היה על מה לפסול...

סתם סתם.. ברור שזה לא רק!!! ;)

זה טיבעי ואין מה לעשות עם זה. לפעמים אתה רוצה להכיר את האדם ש"בפנוכו".. אבל החיצוניות מפריעה, זה ממש לא בכוונה!! כך רוצה ה'.. מסתבר.

יופי זה דבר חשוב לבחירת בן/בת זוג- על זה אין עוררין.

יופי- זה בעיני המתבונן->>> וזה המשפט הכי חשוב כאן. ז"א שאם היא יפה בעיניך- הקשר יכול להמשיך לכיוון החיובי.

אצל בנות אין דבר כזה, השפעה של המראה החיצוני על היחס ?

האם רזה ושמן, שעיר ובעל מפרצים, גבוה ונמוך, יקבלו את אותו יחס ?   מסופקני מאוד, מניסיון רב של שנים (כל השנים מ"בן 18 לחופה" עד לגיל 30 בו זכיתי להינשא).

יש עיקרון אחד ברור, שהמחזיקות בו זוכות לבני זוג מהמעולים שבמעולים: לא לפסול בפגישה ראשונה לפי מראה חיצוני! ממשיכים עוד 2-3 פגישות, ואז רואים מה הכיוון. אם מתחיל להיווצר קשר, אז גם נושא המראה מסתדר, ובן הזוג נראה כבר הרבה יותר יפה בעיני הנפגשת איתו. ואז, אחרי שעוברים את המשוכה הזו, בעיה של מראה חיצוני כבר לא קיימת ולא תהיה קיימת.

אני מכיר זוגות שעבדו לפי העיקרון הזה, בפגישה הראשונה לא עפו ניצוצות, אבל בהמשך נוצרו משפחות עם הרבה אהבה, עם איש שאשתו יפה מאוד בעיניו, היפה בנשות תבל מבחינתו, וגם האיש הוא הגבר היפה ביותר בעיני אשתו.

בס"ד

אייך אנחנו מרגישות?-אמ..יש בז'ה משו שצריך משהוא שאכפ'ת ל מחצוניות לא בהגזמה!!אבל אישה צריכה להראות טוב!!

לא! לא צנוע אלה אפשר להיות צנועות ויפות.. זה הכי לא סותר שבעולם והכי הגיוני שיש!!...=]

האמת..זה מז'ה קשור לסוג של הבנאדם..

1.זו עובדה וזהו! מה יצא מההתפלספות - אין לזה כל השלכה למציאות! כל אדם צריך לשמוח בטבע שלו!

2.והרי כל אחד אוהב יופי אחר- ולכן הכל בעצם תוכנית אלוקית להתאים איש לאישה. וכנ"ל לעניות דעתי אין כאן מקום לדיון. זה כמו שמשיהי תעלה שאלה: איך זה להיות אדם חולשה או נקודת חוזק- מה??? אני בעד דיונים פילסופים אבל במקום! במחילה לשואלת...

בעלי אמר לי:

אני התאהבתי בך בגלל הפנימיות. היופי זה רק בונוס. בונוס נחמד! אבל רק בגדר בונוס

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב