ברור שזה חשוב שהמראה החיצוני ימצא חן בעיננו. זה לא אומר שצריכים "להתעסק" בו,זה רק אומר שחשוב לבדוק אם המראה החיצוני הוא משהו שאני מסוגל להתחבר אליו ולהרגיש אליו משיכה. היופי מבטא דברים רבים, ויש בו חשיבות. כמובן שהוא צריך לבוא אחרי המידות הטובות ויראת שמים,אבל לא ניתן לבטל את חשיבותו. גם אסור להדרדר למצב של התעסקות מוגזמת בחיצוניות,אלא לדעת את מקומה הראוי.

מסכימה לגמרי!

ועוד דבר, מותר לפסול על חיצוניות. זה נורמלי לגמרי, אמנם לא אחרי פגישה ראשונה אבל תכל'ס על אף כל המידות הטובות והדוסיות חוצבת הלהבות אם אין מציאת חן זה פשוט...לא מתאים..

לבנים ולבנות יחד.

זו חולשהכשזה כבר מתחיל להיות מוגזם ותופס יותר מידי נפח בהחלטה שהיא גם ככה כבדת משקל, כשכבר הנתון הזה הופך להיות הרבה יותר חשוב ממידות ויראת שמים ומעבר לזה לא רק שזה מוגזם זה מעוות ודורש בדיקה אצל הבחור\הבחורה שמחזיקים בדעה הזו..

אם זה פשוט לא הטעם שלך זה לא חולשה זה החלק הטבעי שבעניי'ן..יש עוד רבות וטובות שנפשן תהיה' נוצצת וגם ימצאו חן בעיניך בעז"ה...לא כל סיטואציה' כזאת היא בגדר חולשה...

מה זה אומר 'תכונה איומה שלא שיי'ך לשנות אותה'?

בס"ד

באמת בעיה..

אתה צריך להתפלל לה' שאם זה זה..אז שהיא תמצא חן..

תאמין ליי... הוא יעזור לך!!

בס"ד

כן כן אני יודעת שזה משפט של מכוערים...

אבל אין מה לעשות זו האמת!

האדם שאיתו אני אתחתן בעז"ה יהיה איתי כל חיי גם כשיהיו לנו שיניים תותבות ושער לבן...אני חושבת שצריך להשתדל שלא לקחת את היופי כשיקול גדול..ברור שיש את עניין המשיכה וחשוב גם שכל אדם יהיה מטופח ואסטתי אבל באמת חשוב לבדוק קודם פנימיות!

שיהיה ב"הצלחה!

כמו שכתבה ענת ישנם שני היבטים,אחד מהם פסול ואחד יותר סביר(ויש היבט שלישי שאכתוב בסוף)

1. בסופו של דבר זו מישהי שאתה צריך לקום לידה כל בוקר וכו'. אז כן מהבחינה הזו הלואי

שלא היה אכפת לי מזה בכלל,והייתי מסוגל לראות רק דרך הפנימיות,ולכן זה בדיעבד.

לדעתי,באיזשהו שלב בנישואין גם מגיעים לזה,נניח אחרי עשר-עשרים שנה המראה כבר מפסיק לשחק תפקיד,

או כמו שאמר לי דוד שלי:"היא יכולה להיות האשה הכי מכוערת בעולם ובעיניך היא תהיה הכי יפה"

אבל זה בסופו של דבר בסדר,ומובן כי רק הקב"ה יראה ללבב אנחנו מה לעשות רואים גם לעיניים,

בשביל שתהיה מציאת חן ראשונית,שתוביל למצב הזה,צריכה להיות גם התאמה חיצונית.

2.יש את הנקודה,ואני מרגיש מגעיל שאני מרגיש ככה,והלוואי שזה לא היה,אבל...

כמו שענת כתבה "מה יגידו". זה באמת נוראי וזה לא בסדר. שנזכה.

3. דבר שלישי ואחרון הוא שאדם מושלם באמת הוא אדם מושלם גם בחיצוניות.

לא במקרה אמרו חז"ל על יעקב(על הפסוק:"שלם הגיע עיר שכם") שלם "בגופו שלם בתורתו שלם בממונו"

אדם שלם הוא שלם בכל המובנים גם בחיצוניים שלהם.לכן אבותינו היו חזקים(אברהם שנלחם במלחמת ארבעת המלכים

או יעקב שנאבק עם המלאך) ואמהותינו יפות(רחל או שרה לדוגמה).

במובן הזה זה כן נכון שיהיה חיבור גם בחיצוניות,וזה חיבור לענ"ד לכתחילה.

אבל!!!! הפער בין החשיבות של זה על פי התורה,לבין החשיבות של זה כפי שלצערנו קיים היום

הוא עצום. זה צריך להיות אולי 5-10 אחוז בפועל אצל כמעט כולם זה יותר.

2.

זה נכון שיופי אמור להעיד על סוג של שלמות,אבל לא כ"כ בקלות כדאי להגיד את זה היום,צא ורואה כמה יפים ויפות לא כ"כ שלמים בפנימיות...

אי אפשר לבטל את חשיבותו של היופי, בין אם זה באדם,בנוף,אומנות,מוזיקה...כל הדברים האלו מרגיעים ועוזרים לאדם, אני לא בטוח אם השאלה לכתחילאאו בדיעבד רלוונטית כ"כ...גם אם נגיד שזה בדיעבד וזה רק בגלל שאנחנו בגוף בשר ודם בעוה"ז, בסדר-אבל עכשיו צריך לעבוד ע"פ מצבנו כרגע,וזה כולל גם את ההערכה ליופי.

כאשר מבינים את הדברים ומציבים אותם בפרופורציות (אחרי המידות טובות,ירא"ש,וכו' וכו'),הם צריכים לקבל יחס.

כי סדר העדיפויות שלהם מעוות והם משקיעים ביופי ולא באופי.

אבל בסופו של דבר מבחינתך "אשה נאה דירה נאה וכלים נאים" מרחביים דעתו של אדם.

מצד שני,האדם צריך קודם שתהיה לו הרבה דעת כדי שיהיה את מה להרחיב...

לא להתעצב!!!

ח-ז-ק

ותודה על התובנה!!!!

תודה!!!

יש 2 סוגים של יופי  (בערך..):

1. יופי חיצוני גרידא- יפה מאוד אך לא משקף פנימיות דומה (מי שצריך הסבר שיבוא אלי..)

2.יופי חיצוני שגם נפשי קשור בו ...  

 יעני ,  יש לנפש השפעה על מראה חיצוני בעיקר אם מדברים על הפנים...ואפשר להבחין בין שניהם.

ועכשיו לדעתי ... יופי הוא כלי משיכה ראשוני או טפל לעומת היופי הנפשי-פנימי שעליו בונים באמת את הקשר הנצחי...והתאמת הנפש לנפש היא זאת שקובעת באמת את הדרך לחופה...ב"ה

אני לא מייחסת חשיבות למראה חיצוני פשוט כי זה לא מעניין אותי...

אני לא עיוורת ב'ה...

אבל זה לא קריטריון עבורי ואף פעם לא היה...

לפני 3 שנים יצאתי עם מישו שכולם אמרו שאוב-הוא לא!נראה...

אני לא הפריע לי...

יצאנו תקופה לא קטנה וגם אחרי שהניפרדנו מי שהעז לומר עליו שהוא מכוער היה חוטף מטר ארטילרי כבד...

אני מודעת לזה שהוא בלשון עדינה לא מלך היופי...אבל בשבילי הוא היה יפה...

ואגב עדין..למרות שהוא נשוי ב'ה...ואין לנו שום קשר...

יצאתי לא מזמן עם מישו שבאמת אפילו עבורי היה מחילה מכבוד שמיים נראה...!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הישתדלתי להיתעלם...

זה לא היה קריטריון שעליו פסלתי אבל בהחלט היה  כאחד הקריטריונים...

ובכל זאת ניסתי לאחר זמן שוב...{ושוב זה לא היה שייך מסיבות אחרות...} אבל יש לציין שבפעם השניה הוא כבר לא היה נראה כ'כ גרוע כבראשונה...

מה שאני מנסה לומר הוא שליופי כמו לכיעור מתרגלים! גם האדם היפה בעולם מי שיסתכל עליו יום יום אחרי תקופה עדין יחשוב שהוא יפה אבל לא הכי בעולם...אצלנו הנשיםן זה משו יותר פנימי...

אצל גברים זה יותר הכרחי וזה מובן וכתוב בכל מקום...

ואין יותר חכמה מתורתינו הקדושה!

אז אני אומרת כך...:{אחרי שטחנתי לכם ת'מוח...}

נשים - אל תייחסו לזה חשיבות יתרה אנחנו שונות מהם וטוב שכך אם זו לא סלידה רצינית אל נא תפסולנה על זה!

גברים-אני מבינה תחשיבות שלכם בעיניין מי שיכול ורוצה לא מייחס לזה חשיבות עליונה...

יישר כח לכולכם...

אני מסכימה שבטח ובטח לא לפסול אחרי פגישה-שתיי'ם כי זה כמו עם חברות, כולכם מן הסתם מכירים את הרושם הראשוני הזה כשאתה רואה מישהו בפעם הראשונה והשילוב של החיצוניות עם הפנימיות הראשונית אכן נראה נורא ולא ברור איך נפלתם להיפגש אבל אח"כ, אם באמת יש בנו את הידיעה הברורה שזה לא סוף העולם והאדם הזה הוא נשמה אחת גדולה שצריך ללמוד להכיר, אח"כ נהיי'ם החברים הכי טובים...

זה אכן יכול להיות ככה גם בין בני זוג אבל זה קצת יותר עדין כי עדיי'ן צריך שתהיה' מציאת חן, עם חברות שלך זה בהחלט לא נצרך....וזה לא פשוט לא ליי'חס לזה חשיבות...כי עדיי'ן, חיי'ם שלמים עומדים לפניכם..

לענ"ד,הכי צריך מ ה כ ל תפילות לריבונו של עולם.

קראתי באיזשהו ספר שר' נחמן אומר:"אין העין יכולה לראות אלא מה שנותנים לה רשות מן השמים לראות. אפילו יהיה' הדבר לפניו,אינו יכול לראות, עד שנותנים לו רשות מן השמים לראות...."

כך שבכל מה שרואים יש עניי'ן, עבדות מידות כל שהיא שאנחנו דרושים לעשות...

ועוד דבר שאמר רבנו:

"בחירת אשה כראוי:

צריך שלא יתן אדם עיניו בנוי, שלא יקחנה בשביל יופי,ככתוב:"שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל" שהיא הפך הבל היופי.

וקודם שהנקבה מתחברת לאיש אין לה שלמות..ושקונה אותה בעלה ע"י חופה וקידושין הוא מתקנה ומעלה אותה מבחינת הבל היופי לבחינת 'אשה יראת ה'' "

אשמח לשמוע מה הבנתם מהקטע השני...נראה לי שיש לו כמה משמעויות...

אנחנו לא מלאכים אלא בני אדם. אין ספק שיופי זה בסיס לקשר. אם אישה מכוערת (ולא משנה כרגע מה זה אומר) אי אפשר לבנות חיים משותפים. כי מה לעשות זוגיות זה לא רק שיחות ודברים שעושים ביחד אלא גם דברים אינטימיים ואין מה לעשות אישה דוחה לא עושה את זה.

פעם, כשהייתי צעיר יותר האמנתי ששקר החן והבל היופי זו הדרכה. עד שהבנתי בעצמי אחרי קשרים אורכים שזרמו והיו מכנים משותפים וכו' אבל לא הייתה משיכה, שאין מנוס ולמשיכה ליופי יש חשיבות כי זה תנאי בסיסי לקשר.

נכון שלא הכל זה יופי ואם מישהי מאוד יפה אבל בלי מכנה משותף ובלי נושאי שיחה אי אפשר לייצר זוגיות, אבל מצד שני כאמור אי אפשר לוותר על היופי.

גם ההדרכה של ההלכה שלא לשאת אישה עד שיראנה כדי לראות אם היא יפה בעיניו.

נראה לי שקצת נסחפת..

שהוא מגזים כ"כ.

אבל לא הייתי אומרת שיופי זה הבסיס לקשר, אלא שהמראה זה הבסיס לקשר,

בד"כ בחור/ה רואה בחור/ה ואין מה לעשות הי/וא מתחבר/ת או לא מתחבר/ת למראה .. זה בתת מודע אבל זה קיים.

כי אחרת לפי מה שאתה אומר מי שהיא מכוערת אובייקטיבית (אם יש כזה דבר)לא תתחתן לעולם, כי אין לה בסיס לקשר,המציאות מראה שזה לא נכון.

אבל גם אם זה ככה,זה נראלך כמו שצריך? האם זה לא חלק מעבודת המידות של האדם הסתכל פחות על החיצוניות?וכל עוד הוא מייחס לזה חשיבות רבה זו חולשה??

שוב, ברור שאני מסכים לזה שזה המצב, אבל הרוב לא מתייחסים לשאלה,לדעתכם זו חולשה,זה דבר שהוא צריך להיות במגמה להתייחס לזה כמה שפחות?

בנות, לא הייתן מעדיפות שישפטו אתכן לפי דברים אחרים, זה לא היה נראה לכן יותר נכון?

הדיון הזה לדעתי דילג על נקודה מאוד חשובה.

התעסקתם בבבנים האם הם צריכים או לא לחוש רגשות אשמה על העדפה שלהם לבנות יפות.

אבל מה עם הבנות?

מה עם הרגשות שלהם???

יופי עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד) הוא דבר שנולדים איתו, אופי הוא דבר שרוכשים ובמאמץ רב.

למה בנות עם מידות נהדרות ועבודה יומיומית על עצמן צריכות להיות סוג ב' בהצעות בגלל משהוא שהן לא אשמות בו?

למה כמעט כל בת ממוצעת שהיא מתקרבת לגיל שבו היא רוצה להתחיל לצאת היא מתחילה במירוץ מטורף של טיפולי יופי, דיאטות, החלקות שיער, שיעורי איפור, קניית מלתחה חדשה (וזו לא הגזמה).

ולמה בחור שרואה את היופי הפנימי ובוחר בו על פני הופי החיצוני צריך להיות במעמד של מתנצל 'תראו, יש לה מידות נהדרות...'

בכלל העיסוק ביופי בחברה הוא משהו שקשה לי לראות בגלל המימדים שהוא תפס, שמתי לב הרבה פעמים שלאנשים יפים סולחים יותר בקלות, מחליקים להם גם בבתי ספר ובמקומות עבודה לאנשים יפים יהיה יותר קל.

ואני שואלת האם אי אפשר יהיה פשוט להפסיק את כל זה?? את כל העיסוק המטורף באיך שהבנות נראות??

הרי בסופו של דבר לכל אחד יש את האחת שהוא אמור להתחתן איתה, וחבל שהוא יפסיד אותה רק כי השיער שלה לא מספיק לטעמו, והיא לא בדיוק במידות של דוגמנית...

מחכה לתגובות.

נ.ב. התייחסתי פה לבנים שאכפת להם יותר מידי מהמראה של הבת אבל כמובן הכוונה שלי היא גם להיפך על בנות שמתייחסות יותר מידי למראה של הבנים.

הקב"ה ברא בני אדם עם עיני בשר.

הלוואי והעולם היה במדרגה אחרת אבל כרגע זה המצב.

המצב שאת מתארת מאוד מצער.באמת.

אין לי ספק שכמות האנרגיות שבנות משקיעות בעניין גדול משל הבנים

(למרות שהיום עם כל הטרנד של הכושר אני לא בטוח,יש לי חברים שמשקיעים

שעות בריצות או משקולות וכו')

אבל מה האלטרנטיבה?

מישהי היתה רוצה להתחתן עם מישהו שלא נמשך אליה?

מישהו שמבחינתו (ותסלחי לי על הביטוי) כל פעם שהיא חוזרת מהמקווה זה עונש?

מה לעשות?

אז את יכולה להגיד שאנשים(בנים ובנות,ואני בוודאי כולל אותי בעניין)

צריכים לעבוד על זה.אבל כרגע זה המצב,

מצטער,את לא יכולה לשנות את זה במטה קסם.

אני לא יודעת את מי ראית, אבל כל אחת ואיך שהיופי והמראה שלה תופסים אצלה מקום, אני לא חושבת שבחורה שמתחילה לצאת צריכה להחליף מלתחה לעשות טיפולי יופי יומיי'ם, ציפורניי'ם פנים ושטויום שכאלה, מבחינתי זה שטות וזה אפילו גובל בחוסר צניעות. כי מה העניי'ן? את הולכת להכיר בחור שיכול להיות ויהיה' בעלך, הרצון שלי לפחות ואני מניחה ששל עוד רבות זה לא להגיע לפגישה ולגרום לו להסתנוור,זה לא העניי'ן,בעליל,זה דבר שהוא לגמרי לאחרי החתונה מבחינתי,העניי'ן הוא להיות א ת פשוטה,מושקעת במידה לגמרי לגמרי טבעית ונורמלית ולא להקים את כל העולם על הרגליי'ם כי יש לך פגישה..

זו דעתי, ברור לי שיש כאלה שלא מחזיקות בדעה הזאת,אני מניחה שיש גם בחורים שכאלה וטוב שכך..

בסופו של דבר רק הקב"ה מזווג זיווגים,והוא לא קובע אותם לפי היופי אלא דווקא לפי הרמה הרוחנית, נראה לי שזה דווקא עניי'ן שדורש השקעה, משני הצדדים, להתחזק בעבודת ה', באהבתו יראתו וקיום מצוותיו, ככה כשסוף סוף תכירו...תדעו טוב טוב מה הדברים הבאמת חשובים..!

זה מסנן לנו את האנשים שאנו בוחרים אותם כבני זוגנו...

אחרת, איך היינו יודעים שזו/זה היא/היא??

אם כולנו היינו מוצאים חן בעיני השני, לא היה על מה לפסול...

סתם סתם.. ברור שזה לא רק!!! ;)

זה טיבעי ואין מה לעשות עם זה. לפעמים אתה רוצה להכיר את האדם ש"בפנוכו".. אבל החיצוניות מפריעה, זה ממש לא בכוונה!! כך רוצה ה'.. מסתבר.

יופי זה דבר חשוב לבחירת בן/בת זוג- על זה אין עוררין.

יופי- זה בעיני המתבונן->>> וזה המשפט הכי חשוב כאן. ז"א שאם היא יפה בעיניך- הקשר יכול להמשיך לכיוון החיובי.

אצל בנות אין דבר כזה, השפעה של המראה החיצוני על היחס ?

האם רזה ושמן, שעיר ובעל מפרצים, גבוה ונמוך, יקבלו את אותו יחס ?   מסופקני מאוד, מניסיון רב של שנים (כל השנים מ"בן 18 לחופה" עד לגיל 30 בו זכיתי להינשא).

יש עיקרון אחד ברור, שהמחזיקות בו זוכות לבני זוג מהמעולים שבמעולים: לא לפסול בפגישה ראשונה לפי מראה חיצוני! ממשיכים עוד 2-3 פגישות, ואז רואים מה הכיוון. אם מתחיל להיווצר קשר, אז גם נושא המראה מסתדר, ובן הזוג נראה כבר הרבה יותר יפה בעיני הנפגשת איתו. ואז, אחרי שעוברים את המשוכה הזו, בעיה של מראה חיצוני כבר לא קיימת ולא תהיה קיימת.

אני מכיר זוגות שעבדו לפי העיקרון הזה, בפגישה הראשונה לא עפו ניצוצות, אבל בהמשך נוצרו משפחות עם הרבה אהבה, עם איש שאשתו יפה מאוד בעיניו, היפה בנשות תבל מבחינתו, וגם האיש הוא הגבר היפה ביותר בעיני אשתו.

בס"ד

אייך אנחנו מרגישות?-אמ..יש בז'ה משו שצריך משהוא שאכפ'ת ל מחצוניות לא בהגזמה!!אבל אישה צריכה להראות טוב!!

לא! לא צנוע אלה אפשר להיות צנועות ויפות.. זה הכי לא סותר שבעולם והכי הגיוני שיש!!...=]

האמת..זה מז'ה קשור לסוג של הבנאדם..

1.זו עובדה וזהו! מה יצא מההתפלספות - אין לזה כל השלכה למציאות! כל אדם צריך לשמוח בטבע שלו!

2.והרי כל אחד אוהב יופי אחר- ולכן הכל בעצם תוכנית אלוקית להתאים איש לאישה. וכנ"ל לעניות דעתי אין כאן מקום לדיון. זה כמו שמשיהי תעלה שאלה: איך זה להיות אדם חולשה או נקודת חוזק- מה??? אני בעד דיונים פילסופים אבל במקום! במחילה לשואלת...

בעלי אמר לי:

אני התאהבתי בך בגלל הפנימיות. היופי זה רק בונוס. בונוס נחמד! אבל רק בגדר בונוס

שמקל עלינו להרחיק מאיתנו אנשים שנתפסים כ"רעים".

ואנשים טובים (או כאלה שהשתדלו...) לא בקטגוריה.

מצד שני, בחור שהוא "זהב טהור" אבל לא, זה אומר שהוא בעצם הפך לידיד שלך. אחרת היית רוצה להתחתן איתו. כלומר הוא לא מה שאת מחפשת. אם הוא היה כותב את הפוסט היה לי כמה תשובות לא חוקיות להגיד לו. אבל הוא לא. זה את. אז אולי הצלחתי להסביר משהו.

אם ידיד... ( פחות בקטע של ידיד היום אני מבינה שכל ידיד שאי פעם היה לי שווה טעות) אי אפשר להשוות קשר זוגי לידיד.. היה היה שם משהו מיוחד בדייטים

אבל כן אתה צודק בהחלט העניין עם האנרגיה נכון בהחלט

יש ציור בראש לבחור ואין לך עוד יכולת לצייר ציור חדש וזה קשה. לבטל את הרגשת הלב. או להתגבר זה לא קל

תודה אהבתי את הביטוי מדויק לי

אישית אני חושב שנכון לקחת תקופה קצרה (עד 10 ימים נראה לי זה אידיאלי) שבה את מנסה לעבד את הדברים כדי להתחיל לצייר ציור חדש

ש10 ימים יעזרו לי

ואיך חברה שלי אומרת אף פעם זה לא הרגע המתאים ..

כל אחד ואיך שנכון לו, העיקר לצייר ציור חדש וללמוד מהקשר שהיה

זה שאת יצאת איתו לדייט עדיין לא אומר שהוא הפעיל אותך כמו שבן זוג אמור להפעיל. כלומר זה שקראת לזה "דייט" לא הופך אותו למשהו אחר מאשר ידיד. לא כי את רוצה (וגם לא כי הוא רצה). פשוט כי זה מה שהיה שם.

אם הבחור היה פה בפורום היה לי הרבה מה לכתוב לו. אבל הוא לא. ומנקודת המבט שלך - הוא צריך ללכת.

(מותר לשאול למה את חושבת ככה?)

(כי עם כמה שזה היה מיוחד טהור וטוב היה חסר לי משהו שמאוד חשוב לי)

אולי יעזור למישהו אחר.

זה עניינים של משיכה בקשר. יש משהו מתוק בקשר "ידידי" שמוריד הרבה מהעול על הגוף של קשר עם מתח מיני. אבל בסוף אנחנו צריכים להתחתן. לא לצאת לדייטים. יותר כיף לצאת לדייטים עם ידידה במובן מסויים מאשר עם אישה שנמשכים אליה ורוצים אותה. זה יותר פשוט.

בטח לאנשים דתיים ששומרים הרחקות ולפעמים יש להם קונפליקט פנימי עם מתח ו/או מתח מיני.

הרבה גברים (במיוחד דוסים, ועוד יותר מזה - דוסים רגישים) נמצאים במקום שהגוף המופעל מחרפן אותם. זה בתורו גורם להם להעדיף "ידידות" (גם אם הוא יוצא איתה לדייט ומגדיר אותה רשמית כ"חברה", היא בפועל ידידה) על פני מתח רצוי. יש עבודה שאפשר לעשות עם הנושא הזה, קודם כל בפנים ואחר כך בחוץ.

בעולם הדתי זה לא מדובר מספיק. בעולם החילוני יש המון חומר על זה בגלל ששם המטרה יותר קצרת טווח ויש יותר מודעות איך להגיע לשם.

מילא ביום יום. אבל בדייט? שלא מסוגלים להישיר מבט או בכלל להיות שם?

הוא לא נשוי לך!

תעשה לי טובה. תחסוך ממני אצ כל אותם מתחסדים שפוחדים להיישיר מבט בדייט אבל בלילה הם יעשו ביד על זה שהברך שלה בטעות נגעה בו

השקרן ימצא שקרנית

והצדיק ימצא צדקת

הם רגישים ולכן הם מכבדים באמת את הבחורה.

לגבי דוסים רגילים מסכים איתך זה באמת דפוק

רגישות זה לא בהכרח לכבד את מי שסביבי. זה אומר שהמנגנון שלי מוצף יותר. ואדם שהמנגנון שלו מוצף יותר לא יכול להיות רגיש לאנשים סביבו (או לרגשות שלהם שמשוקפים אצלו בגוף).

לא כי הוא אדם רע, כי הוא בהצפה.

ואדם בהצפה מוכן לעשות הכל, אבל הכל, כדי לצאת ממנה. זה סבל נוראי וסיוט.

יש הרבה מה לעשות עם הצפה. ובכלל עם אתגרים רגשיים.

לא רואה את זה ככה

או שיש סוגים שונים פשוט

לא מסכים עם המסקנה של הנ"ל. בלשון המעטה.

אני לא יודע כמה זמן אתה נשוי ובאיזה גיל התחתנת.

כשההמתנה מתארכת והגילאים עולים זה עלול להביא למקומות מאוד לא טובים. וד"ל.

אתה מתכוון לזה שהגוף שהקב"ה ברא אותך איתו פועל ועושה את מה שהוא אמור לעשות?

יש משהו עדין עם שמירת נגיעה וכל החברים שלה. אנחנו אמורים לרצות ולחשוק ולעצור את עצמנו. אם השלב הראשון לא מופעל, אז אנחנו שומרי הלכה ועיניים ומחשבה אבל זה לא מביא לשום דבר בריא. גם אם יש חופה באמצע.

או לפחות תתן כותרת "אני לא תורני, שכחתי מזמן מה זה להיות רווק ואין לי מושג מה עובר על רווקות מבוגרות".

איך אפשר להגיד על מישהו שהוא המכלול הזה

"טוב שזה ביי?"

מה מלחיץ בלקבל מישהו ממש טוב?? שאשכרה רוצה אותך

יאללה כבר

כמות הבנות שהכירו אןתי ואמרו לי בדיוק את זה. "ומי שתתחתן אותך תזכה ממש כי אתה משהו אחר" אבל תכלס בסוף כולן ללא יוצא מן הכלל כמעט העדיפו לסיים

כאילו אני מתחיל להבין שבנות (טובות ממש) יעדיפו להתחתן עם מישהו ממוצע מינוס או אולי אפילו עם נטייה לנרקיסיסט על פני מישהו "זהב טהור"

@משה

כתב את זה מפורש, וגם הסביר למה זה קורה. בשכל באמת אפשר להתחרפן כי זה קשר שבמובנים מסויימים עבד מעולה אבל בסוף יש סיבה למה הוא לא עובד.

מה זו התגובה הזו? אם יש לך טיעון ענייני אשמח לשמוע. אם המטרה היא רק לעקוץ, נראה לי שאפשר לוותר.

את בעמך מודה שהבחור מושלם ושהוא רוצה אותך

אז למה לא להתחתן פשוט

ואני לא אומר אצ זה רק עלייך

קחי את הזמן כעת לעכל.

ואם זה לא עובר, שווה לחשוב שוב אם החלטת נכון.

אם לדעתך החלטת נכון, ממרחק השנים את תשמחי שכך החלטת למרות הקושי, לא יודע אם זה מנחם.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת