כמו שכתבה ענת ישנם שני היבטים,אחד מהם פסול ואחד יותר סביר(ויש היבט שלישי שאכתוב בסוף)
1. בסופו של דבר זו מישהי שאתה צריך לקום לידה כל בוקר וכו'. אז כן מהבחינה הזו הלואי
שלא היה אכפת לי מזה בכלל,והייתי מסוגל לראות רק דרך הפנימיות,ולכן זה בדיעבד.
לדעתי,באיזשהו שלב בנישואין גם מגיעים לזה,נניח אחרי עשר-עשרים שנה המראה כבר מפסיק לשחק תפקיד,
או כמו שאמר לי דוד שלי:"היא יכולה להיות האשה הכי מכוערת בעולם ובעיניך היא תהיה הכי יפה"
אבל זה בסופו של דבר בסדר,ומובן כי רק הקב"ה יראה ללבב אנחנו מה לעשות רואים גם לעיניים,
בשביל שתהיה מציאת חן ראשונית,שתוביל למצב הזה,צריכה להיות גם התאמה חיצונית.
2.יש את הנקודה,ואני מרגיש מגעיל שאני מרגיש ככה,והלוואי שזה לא היה,אבל...
כמו שענת כתבה "מה יגידו". זה באמת נוראי וזה לא בסדר. שנזכה.
3. דבר שלישי ואחרון הוא שאדם מושלם באמת הוא אדם מושלם גם בחיצוניות.
לא במקרה אמרו חז"ל על יעקב(על הפסוק:"שלם הגיע עיר שכם") שלם "בגופו שלם בתורתו שלם בממונו"
אדם שלם הוא שלם בכל המובנים גם בחיצוניים שלהם.לכן אבותינו היו חזקים(אברהם שנלחם במלחמת ארבעת המלכים
או יעקב שנאבק עם המלאך) ואמהותינו יפות(רחל או שרה לדוגמה).
במובן הזה זה כן נכון שיהיה חיבור גם בחיצוניות,וזה חיבור לענ"ד לכתחילה.
אבל!!!! הפער בין החשיבות של זה על פי התורה,לבין החשיבות של זה כפי שלצערנו קיים היום
הוא עצום. זה צריך להיות אולי 5-10 אחוז בפועל אצל כמעט כולם זה יותר.
2.