ברור שזה חשוב שהמראה החיצוני ימצא חן בעיננו. זה לא אומר שצריכים "להתעסק" בו,זה רק אומר שחשוב לבדוק אם המראה החיצוני הוא משהו שאני מסוגל להתחבר אליו ולהרגיש אליו משיכה. היופי מבטא דברים רבים, ויש בו חשיבות. כמובן שהוא צריך לבוא אחרי המידות הטובות ויראת שמים,אבל לא ניתן לבטל את חשיבותו. גם אסור להדרדר למצב של התעסקות מוגזמת בחיצוניות,אלא לדעת את מקומה הראוי.

מסכימה לגמרי!

ועוד דבר, מותר לפסול על חיצוניות. זה נורמלי לגמרי, אמנם לא אחרי פגישה ראשונה אבל תכל'ס על אף כל המידות הטובות והדוסיות חוצבת הלהבות אם אין מציאת חן זה פשוט...לא מתאים..

לבנים ולבנות יחד.

זו חולשהכשזה כבר מתחיל להיות מוגזם ותופס יותר מידי נפח בהחלטה שהיא גם ככה כבדת משקל, כשכבר הנתון הזה הופך להיות הרבה יותר חשוב ממידות ויראת שמים ומעבר לזה לא רק שזה מוגזם זה מעוות ודורש בדיקה אצל הבחור\הבחורה שמחזיקים בדעה הזו..

אם זה פשוט לא הטעם שלך זה לא חולשה זה החלק הטבעי שבעניי'ן..יש עוד רבות וטובות שנפשן תהיה' נוצצת וגם ימצאו חן בעיניך בעז"ה...לא כל סיטואציה' כזאת היא בגדר חולשה...

מה זה אומר 'תכונה איומה שלא שיי'ך לשנות אותה'?

בס"ד

באמת בעיה..

אתה צריך להתפלל לה' שאם זה זה..אז שהיא תמצא חן..

תאמין ליי... הוא יעזור לך!!

בס"ד

כן כן אני יודעת שזה משפט של מכוערים...

אבל אין מה לעשות זו האמת!

האדם שאיתו אני אתחתן בעז"ה יהיה איתי כל חיי גם כשיהיו לנו שיניים תותבות ושער לבן...אני חושבת שצריך להשתדל שלא לקחת את היופי כשיקול גדול..ברור שיש את עניין המשיכה וחשוב גם שכל אדם יהיה מטופח ואסטתי אבל באמת חשוב לבדוק קודם פנימיות!

שיהיה ב"הצלחה!

כמו שכתבה ענת ישנם שני היבטים,אחד מהם פסול ואחד יותר סביר(ויש היבט שלישי שאכתוב בסוף)

1. בסופו של דבר זו מישהי שאתה צריך לקום לידה כל בוקר וכו'. אז כן מהבחינה הזו הלואי

שלא היה אכפת לי מזה בכלל,והייתי מסוגל לראות רק דרך הפנימיות,ולכן זה בדיעבד.

לדעתי,באיזשהו שלב בנישואין גם מגיעים לזה,נניח אחרי עשר-עשרים שנה המראה כבר מפסיק לשחק תפקיד,

או כמו שאמר לי דוד שלי:"היא יכולה להיות האשה הכי מכוערת בעולם ובעיניך היא תהיה הכי יפה"

אבל זה בסופו של דבר בסדר,ומובן כי רק הקב"ה יראה ללבב אנחנו מה לעשות רואים גם לעיניים,

בשביל שתהיה מציאת חן ראשונית,שתוביל למצב הזה,צריכה להיות גם התאמה חיצונית.

2.יש את הנקודה,ואני מרגיש מגעיל שאני מרגיש ככה,והלוואי שזה לא היה,אבל...

כמו שענת כתבה "מה יגידו". זה באמת נוראי וזה לא בסדר. שנזכה.

3. דבר שלישי ואחרון הוא שאדם מושלם באמת הוא אדם מושלם גם בחיצוניות.

לא במקרה אמרו חז"ל על יעקב(על הפסוק:"שלם הגיע עיר שכם") שלם "בגופו שלם בתורתו שלם בממונו"

אדם שלם הוא שלם בכל המובנים גם בחיצוניים שלהם.לכן אבותינו היו חזקים(אברהם שנלחם במלחמת ארבעת המלכים

או יעקב שנאבק עם המלאך) ואמהותינו יפות(רחל או שרה לדוגמה).

במובן הזה זה כן נכון שיהיה חיבור גם בחיצוניות,וזה חיבור לענ"ד לכתחילה.

אבל!!!! הפער בין החשיבות של זה על פי התורה,לבין החשיבות של זה כפי שלצערנו קיים היום

הוא עצום. זה צריך להיות אולי 5-10 אחוז בפועל אצל כמעט כולם זה יותר.

2.

זה נכון שיופי אמור להעיד על סוג של שלמות,אבל לא כ"כ בקלות כדאי להגיד את זה היום,צא ורואה כמה יפים ויפות לא כ"כ שלמים בפנימיות...

אי אפשר לבטל את חשיבותו של היופי, בין אם זה באדם,בנוף,אומנות,מוזיקה...כל הדברים האלו מרגיעים ועוזרים לאדם, אני לא בטוח אם השאלה לכתחילאאו בדיעבד רלוונטית כ"כ...גם אם נגיד שזה בדיעבד וזה רק בגלל שאנחנו בגוף בשר ודם בעוה"ז, בסדר-אבל עכשיו צריך לעבוד ע"פ מצבנו כרגע,וזה כולל גם את ההערכה ליופי.

כאשר מבינים את הדברים ומציבים אותם בפרופורציות (אחרי המידות טובות,ירא"ש,וכו' וכו'),הם צריכים לקבל יחס.

כי סדר העדיפויות שלהם מעוות והם משקיעים ביופי ולא באופי.

אבל בסופו של דבר מבחינתך "אשה נאה דירה נאה וכלים נאים" מרחביים דעתו של אדם.

מצד שני,האדם צריך קודם שתהיה לו הרבה דעת כדי שיהיה את מה להרחיב...

לא להתעצב!!!

ח-ז-ק

ותודה על התובנה!!!!

תודה!!!

יש 2 סוגים של יופי  (בערך..):

1. יופי חיצוני גרידא- יפה מאוד אך לא משקף פנימיות דומה (מי שצריך הסבר שיבוא אלי..)

2.יופי חיצוני שגם נפשי קשור בו ...  

 יעני ,  יש לנפש השפעה על מראה חיצוני בעיקר אם מדברים על הפנים...ואפשר להבחין בין שניהם.

ועכשיו לדעתי ... יופי הוא כלי משיכה ראשוני או טפל לעומת היופי הנפשי-פנימי שעליו בונים באמת את הקשר הנצחי...והתאמת הנפש לנפש היא זאת שקובעת באמת את הדרך לחופה...ב"ה

אני לא מייחסת חשיבות למראה חיצוני פשוט כי זה לא מעניין אותי...

אני לא עיוורת ב'ה...

אבל זה לא קריטריון עבורי ואף פעם לא היה...

לפני 3 שנים יצאתי עם מישו שכולם אמרו שאוב-הוא לא!נראה...

אני לא הפריע לי...

יצאנו תקופה לא קטנה וגם אחרי שהניפרדנו מי שהעז לומר עליו שהוא מכוער היה חוטף מטר ארטילרי כבד...

אני מודעת לזה שהוא בלשון עדינה לא מלך היופי...אבל בשבילי הוא היה יפה...

ואגב עדין..למרות שהוא נשוי ב'ה...ואין לנו שום קשר...

יצאתי לא מזמן עם מישו שבאמת אפילו עבורי היה מחילה מכבוד שמיים נראה...!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הישתדלתי להיתעלם...

זה לא היה קריטריון שעליו פסלתי אבל בהחלט היה  כאחד הקריטריונים...

ובכל זאת ניסתי לאחר זמן שוב...{ושוב זה לא היה שייך מסיבות אחרות...} אבל יש לציין שבפעם השניה הוא כבר לא היה נראה כ'כ גרוע כבראשונה...

מה שאני מנסה לומר הוא שליופי כמו לכיעור מתרגלים! גם האדם היפה בעולם מי שיסתכל עליו יום יום אחרי תקופה עדין יחשוב שהוא יפה אבל לא הכי בעולם...אצלנו הנשיםן זה משו יותר פנימי...

אצל גברים זה יותר הכרחי וזה מובן וכתוב בכל מקום...

ואין יותר חכמה מתורתינו הקדושה!

אז אני אומרת כך...:{אחרי שטחנתי לכם ת'מוח...}

נשים - אל תייחסו לזה חשיבות יתרה אנחנו שונות מהם וטוב שכך אם זו לא סלידה רצינית אל נא תפסולנה על זה!

גברים-אני מבינה תחשיבות שלכם בעיניין מי שיכול ורוצה לא מייחס לזה חשיבות עליונה...

יישר כח לכולכם...

אני מסכימה שבטח ובטח לא לפסול אחרי פגישה-שתיי'ם כי זה כמו עם חברות, כולכם מן הסתם מכירים את הרושם הראשוני הזה כשאתה רואה מישהו בפעם הראשונה והשילוב של החיצוניות עם הפנימיות הראשונית אכן נראה נורא ולא ברור איך נפלתם להיפגש אבל אח"כ, אם באמת יש בנו את הידיעה הברורה שזה לא סוף העולם והאדם הזה הוא נשמה אחת גדולה שצריך ללמוד להכיר, אח"כ נהיי'ם החברים הכי טובים...

זה אכן יכול להיות ככה גם בין בני זוג אבל זה קצת יותר עדין כי עדיי'ן צריך שתהיה' מציאת חן, עם חברות שלך זה בהחלט לא נצרך....וזה לא פשוט לא ליי'חס לזה חשיבות...כי עדיי'ן, חיי'ם שלמים עומדים לפניכם..

לענ"ד,הכי צריך מ ה כ ל תפילות לריבונו של עולם.

קראתי באיזשהו ספר שר' נחמן אומר:"אין העין יכולה לראות אלא מה שנותנים לה רשות מן השמים לראות. אפילו יהיה' הדבר לפניו,אינו יכול לראות, עד שנותנים לו רשות מן השמים לראות...."

כך שבכל מה שרואים יש עניי'ן, עבדות מידות כל שהיא שאנחנו דרושים לעשות...

ועוד דבר שאמר רבנו:

"בחירת אשה כראוי:

צריך שלא יתן אדם עיניו בנוי, שלא יקחנה בשביל יופי,ככתוב:"שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל" שהיא הפך הבל היופי.

וקודם שהנקבה מתחברת לאיש אין לה שלמות..ושקונה אותה בעלה ע"י חופה וקידושין הוא מתקנה ומעלה אותה מבחינת הבל היופי לבחינת 'אשה יראת ה'' "

אשמח לשמוע מה הבנתם מהקטע השני...נראה לי שיש לו כמה משמעויות...

אנחנו לא מלאכים אלא בני אדם. אין ספק שיופי זה בסיס לקשר. אם אישה מכוערת (ולא משנה כרגע מה זה אומר) אי אפשר לבנות חיים משותפים. כי מה לעשות זוגיות זה לא רק שיחות ודברים שעושים ביחד אלא גם דברים אינטימיים ואין מה לעשות אישה דוחה לא עושה את זה.

פעם, כשהייתי צעיר יותר האמנתי ששקר החן והבל היופי זו הדרכה. עד שהבנתי בעצמי אחרי קשרים אורכים שזרמו והיו מכנים משותפים וכו' אבל לא הייתה משיכה, שאין מנוס ולמשיכה ליופי יש חשיבות כי זה תנאי בסיסי לקשר.

נכון שלא הכל זה יופי ואם מישהי מאוד יפה אבל בלי מכנה משותף ובלי נושאי שיחה אי אפשר לייצר זוגיות, אבל מצד שני כאמור אי אפשר לוותר על היופי.

גם ההדרכה של ההלכה שלא לשאת אישה עד שיראנה כדי לראות אם היא יפה בעיניו.

נראה לי שקצת נסחפת..

שהוא מגזים כ"כ.

אבל לא הייתי אומרת שיופי זה הבסיס לקשר, אלא שהמראה זה הבסיס לקשר,

בד"כ בחור/ה רואה בחור/ה ואין מה לעשות הי/וא מתחבר/ת או לא מתחבר/ת למראה .. זה בתת מודע אבל זה קיים.

כי אחרת לפי מה שאתה אומר מי שהיא מכוערת אובייקטיבית (אם יש כזה דבר)לא תתחתן לעולם, כי אין לה בסיס לקשר,המציאות מראה שזה לא נכון.

אבל גם אם זה ככה,זה נראלך כמו שצריך? האם זה לא חלק מעבודת המידות של האדם הסתכל פחות על החיצוניות?וכל עוד הוא מייחס לזה חשיבות רבה זו חולשה??

שוב, ברור שאני מסכים לזה שזה המצב, אבל הרוב לא מתייחסים לשאלה,לדעתכם זו חולשה,זה דבר שהוא צריך להיות במגמה להתייחס לזה כמה שפחות?

בנות, לא הייתן מעדיפות שישפטו אתכן לפי דברים אחרים, זה לא היה נראה לכן יותר נכון?

הדיון הזה לדעתי דילג על נקודה מאוד חשובה.

התעסקתם בבבנים האם הם צריכים או לא לחוש רגשות אשמה על העדפה שלהם לבנות יפות.

אבל מה עם הבנות?

מה עם הרגשות שלהם???

יופי עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד) הוא דבר שנולדים איתו, אופי הוא דבר שרוכשים ובמאמץ רב.

למה בנות עם מידות נהדרות ועבודה יומיומית על עצמן צריכות להיות סוג ב' בהצעות בגלל משהוא שהן לא אשמות בו?

למה כמעט כל בת ממוצעת שהיא מתקרבת לגיל שבו היא רוצה להתחיל לצאת היא מתחילה במירוץ מטורף של טיפולי יופי, דיאטות, החלקות שיער, שיעורי איפור, קניית מלתחה חדשה (וזו לא הגזמה).

ולמה בחור שרואה את היופי הפנימי ובוחר בו על פני הופי החיצוני צריך להיות במעמד של מתנצל 'תראו, יש לה מידות נהדרות...'

בכלל העיסוק ביופי בחברה הוא משהו שקשה לי לראות בגלל המימדים שהוא תפס, שמתי לב הרבה פעמים שלאנשים יפים סולחים יותר בקלות, מחליקים להם גם בבתי ספר ובמקומות עבודה לאנשים יפים יהיה יותר קל.

ואני שואלת האם אי אפשר יהיה פשוט להפסיק את כל זה?? את כל העיסוק המטורף באיך שהבנות נראות??

הרי בסופו של דבר לכל אחד יש את האחת שהוא אמור להתחתן איתה, וחבל שהוא יפסיד אותה רק כי השיער שלה לא מספיק לטעמו, והיא לא בדיוק במידות של דוגמנית...

מחכה לתגובות.

נ.ב. התייחסתי פה לבנים שאכפת להם יותר מידי מהמראה של הבת אבל כמובן הכוונה שלי היא גם להיפך על בנות שמתייחסות יותר מידי למראה של הבנים.

הקב"ה ברא בני אדם עם עיני בשר.

הלוואי והעולם היה במדרגה אחרת אבל כרגע זה המצב.

המצב שאת מתארת מאוד מצער.באמת.

אין לי ספק שכמות האנרגיות שבנות משקיעות בעניין גדול משל הבנים

(למרות שהיום עם כל הטרנד של הכושר אני לא בטוח,יש לי חברים שמשקיעים

שעות בריצות או משקולות וכו')

אבל מה האלטרנטיבה?

מישהי היתה רוצה להתחתן עם מישהו שלא נמשך אליה?

מישהו שמבחינתו (ותסלחי לי על הביטוי) כל פעם שהיא חוזרת מהמקווה זה עונש?

מה לעשות?

אז את יכולה להגיד שאנשים(בנים ובנות,ואני בוודאי כולל אותי בעניין)

צריכים לעבוד על זה.אבל כרגע זה המצב,

מצטער,את לא יכולה לשנות את זה במטה קסם.

אני לא יודעת את מי ראית, אבל כל אחת ואיך שהיופי והמראה שלה תופסים אצלה מקום, אני לא חושבת שבחורה שמתחילה לצאת צריכה להחליף מלתחה לעשות טיפולי יופי יומיי'ם, ציפורניי'ם פנים ושטויום שכאלה, מבחינתי זה שטות וזה אפילו גובל בחוסר צניעות. כי מה העניי'ן? את הולכת להכיר בחור שיכול להיות ויהיה' בעלך, הרצון שלי לפחות ואני מניחה ששל עוד רבות זה לא להגיע לפגישה ולגרום לו להסתנוור,זה לא העניי'ן,בעליל,זה דבר שהוא לגמרי לאחרי החתונה מבחינתי,העניי'ן הוא להיות א ת פשוטה,מושקעת במידה לגמרי לגמרי טבעית ונורמלית ולא להקים את כל העולם על הרגליי'ם כי יש לך פגישה..

זו דעתי, ברור לי שיש כאלה שלא מחזיקות בדעה הזאת,אני מניחה שיש גם בחורים שכאלה וטוב שכך..

בסופו של דבר רק הקב"ה מזווג זיווגים,והוא לא קובע אותם לפי היופי אלא דווקא לפי הרמה הרוחנית, נראה לי שזה דווקא עניי'ן שדורש השקעה, משני הצדדים, להתחזק בעבודת ה', באהבתו יראתו וקיום מצוותיו, ככה כשסוף סוף תכירו...תדעו טוב טוב מה הדברים הבאמת חשובים..!

זה מסנן לנו את האנשים שאנו בוחרים אותם כבני זוגנו...

אחרת, איך היינו יודעים שזו/זה היא/היא??

אם כולנו היינו מוצאים חן בעיני השני, לא היה על מה לפסול...

סתם סתם.. ברור שזה לא רק!!! ;)

זה טיבעי ואין מה לעשות עם זה. לפעמים אתה רוצה להכיר את האדם ש"בפנוכו".. אבל החיצוניות מפריעה, זה ממש לא בכוונה!! כך רוצה ה'.. מסתבר.

יופי זה דבר חשוב לבחירת בן/בת זוג- על זה אין עוררין.

יופי- זה בעיני המתבונן->>> וזה המשפט הכי חשוב כאן. ז"א שאם היא יפה בעיניך- הקשר יכול להמשיך לכיוון החיובי.

אצל בנות אין דבר כזה, השפעה של המראה החיצוני על היחס ?

האם רזה ושמן, שעיר ובעל מפרצים, גבוה ונמוך, יקבלו את אותו יחס ?   מסופקני מאוד, מניסיון רב של שנים (כל השנים מ"בן 18 לחופה" עד לגיל 30 בו זכיתי להינשא).

יש עיקרון אחד ברור, שהמחזיקות בו זוכות לבני זוג מהמעולים שבמעולים: לא לפסול בפגישה ראשונה לפי מראה חיצוני! ממשיכים עוד 2-3 פגישות, ואז רואים מה הכיוון. אם מתחיל להיווצר קשר, אז גם נושא המראה מסתדר, ובן הזוג נראה כבר הרבה יותר יפה בעיני הנפגשת איתו. ואז, אחרי שעוברים את המשוכה הזו, בעיה של מראה חיצוני כבר לא קיימת ולא תהיה קיימת.

אני מכיר זוגות שעבדו לפי העיקרון הזה, בפגישה הראשונה לא עפו ניצוצות, אבל בהמשך נוצרו משפחות עם הרבה אהבה, עם איש שאשתו יפה מאוד בעיניו, היפה בנשות תבל מבחינתו, וגם האיש הוא הגבר היפה ביותר בעיני אשתו.

בס"ד

אייך אנחנו מרגישות?-אמ..יש בז'ה משו שצריך משהוא שאכפ'ת ל מחצוניות לא בהגזמה!!אבל אישה צריכה להראות טוב!!

לא! לא צנוע אלה אפשר להיות צנועות ויפות.. זה הכי לא סותר שבעולם והכי הגיוני שיש!!...=]

האמת..זה מז'ה קשור לסוג של הבנאדם..

1.זו עובדה וזהו! מה יצא מההתפלספות - אין לזה כל השלכה למציאות! כל אדם צריך לשמוח בטבע שלו!

2.והרי כל אחד אוהב יופי אחר- ולכן הכל בעצם תוכנית אלוקית להתאים איש לאישה. וכנ"ל לעניות דעתי אין כאן מקום לדיון. זה כמו שמשיהי תעלה שאלה: איך זה להיות אדם חולשה או נקודת חוזק- מה??? אני בעד דיונים פילסופים אבל במקום! במחילה לשואלת...

בעלי אמר לי:

אני התאהבתי בך בגלל הפנימיות. היופי זה רק בונוס. בונוס נחמד! אבל רק בגדר בונוס

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳