סוגיה שבועית 6 - האם מותר להשתמש בחשמל המיוצר בשבת?ימ''ל

פינת הסוגיה השבועית חוזרת (כרגע בע''ה לעוד 5 שבועות בהן תעלינה 5 סוגיות), מוזמנים לשלוח במסר נושאים שתרצו שיכנסו לסבב הנוכחי.

 

 

ובכן, השאלה השבוע היא:

 

האם מותר להשתמש בחשמל המיוצר בשבת?

 

האם יש בזה איסור של לפני עיור? מעשה שבת? שמא ירבה? חילול השם? נולד? האם יש עדיפות לחשמל מגנרטור?

 

 

 

שו''תו.

נקודת המוצא הבסיסית היא שחשמל זה פיקוח נפשמשה

אני לא מדבר על רקע ישיבתי בכלל כי זה לא העיסוק שלי, אני מדבר על מציאות:

בהפסקות חשמל קודמות אנשים שתלויים בחשמל עבור חייהם (למשל מונשמים) מתו או הוחמר מצבם.

(לי זכור מקרה בפסגת זאב, גוגל העלה עוד כמה סיפורים כאלה)

 

בחורף כשיש הרבה משפחות שמחממות רק בחשמל הסיכון לנזק גופני חמור גדול יותר (ע"ע ההיתר של הרב מגוש עציון)

בקיץ זה קצת יותר פשוט, ועדיין.

 

לבתי חולים למשל יש גנרטורים אבל המכשירים האלה בעייתיים (מידיעה) ביכולת לסמוך עליהם מעל לשעות ספורות.

כלומר חשמל בהיקף גדול (שכונה ומעלה) הוא צורך פיקוח נפש ברור.

 

השאלה הנשאלת היא מה קורה ברדיוסים יותר קטנים, או בתכנון מראש (ע"ע גנרטורים בשכונות חרדיות).

קשה לסמוך על הסברא הזוימ''ל

א. בדברים שיש בהם חשש שירבו במלאכה בנוסף למה שצריך בשביל החולה אסור בכלל להשתמש במה שעשו בשבילו משום 'שמא ירבה', למשל חולה שחייב לאכול בשר - מותר לאכול מהבשר שנשחט בשבילו כי שחיטה זו פעולה אחת לכל הבהמה אבל אסור לאכול מהבשר שבושל לו.

 

ב. במקרה של חשמל זה לא רק 'שמא ירבה' אלא מלכתחילה תפוקת החשמל והייצור שלו משתנים לפי הצריכה כך שקשה לשייך את הסברא הזו לנדון כי אי אפשר לתלות את פעולת הייצור בבתי החולים.

חילול השבת לא קשור להספקמשה

אם נפלה יחידת ייצור צריך לתקן אותה או להחליט שלא צריך לתקן אותה בשבת כי שבת, זה לא קשור בכלל לצריכה בפועל שמשתנה בגלל הרבה גורמים.

 

בעיקרון זה עובד לבד.

קשורימ''ל

לא ממש התעמקתי בסוגיה הזו אבל ממה שהבנתי הבעיה היא לא רק בתיקונים אלא גם (ובעיקר) בייצור:

הרבה שלבים בהפקת החשמל (המיוצר מפחם, בגז הרבה פחות ולכן היום זה משתנה) כרוכים באיסורי דאורייתא.

וגם הבקרה על אספקת החשמל והפעלת המבערים היא ידנית (באופן ממחושב אמנם...) ולכן גם בה יש איסור.

 

במקרה של תיקונים ואחזקה יותר קל לומר שאפשר לסמוך על פיקוח נפש ואין 'שמא ירבה', אבל זה כבר תלוי במקרה.

אם ככה זה חמור יותרמשה

כי סביר להניח שאלמלא ועד העובדים הדורסני של החברה הזו  הבעיה הייתה נפתרת.

 

(ע"ע 1 במאי)

 

פשוט צריך לכתוב קצת יותר קוד לניהול אוטומטי, ולהעסיק פחות יהודים, אבל אין מצב שהוועד המיליטנטי של חברת החשמל יסכים לפגוע בשכר שבת של העובדים שלו.

 

וליולדות תינוקות וזקנים שנמצאים כמעט בכל בבנין וישוב?מושיקו
פסקי הילקוט יוסף לגבי זה2121

סימן שי"ח, דין הנאה מחשמל המיוצר בשבת, סעיפים י"ז-י"ט:

 

יז יש מיראי ה' בארץ הקודש הנזהרים מלהשתמש בשבת באור החשמל [שהודלק מערב- שבת], מאחר ועובדי חברת החשמל היהודים מחללים שבת בעוונות הרבים בפיקוח על מערכת המחשבים של החשמל, ובתיקון תקלות שונות. ומטעם זה משתמשים בשבת בחשמל המיוצר על-ידי גנרטור פרטי, ותבוא עליהם ברכת טוב. וכל מי שיש בידו האפשרות להתחבר לגנרטור, טוב ונכון שיעשה כן. ומכל מקום רבים נוהגים להקל להשתמש בחשמל בשבת, הן בחימום תבשילים על פלאטה חשמלית, והן בקריאה והנאה לאור החשמל, וסומכים על כך שייצור החשמל מיועד גם לחולים רבים הצמודים בבתיהם למכשירי חשמל שונים, וגם אור החשמל מונע סכנות בטחוניות, ועוד טעמים. והיכא דאפשר טוב ונכון לסעוד וללמוד לאור החשמל כשיש בחדר גם נר שעוה או נר שמן. [באופן שאין חשש שמא יטה את הנר]. ובמקרר חשמלי ההיתר קל יותר, שהרי אין המקרר עשוי אלא לשמור על המאכלים שלא יתקלקלו, ואין זה חשיב כהנאה ישירה מחילול שבת, אלא כמניעת נזק.

 

יח מי שרוצה להחמיר שלא להשתמש בחשמל בשבת בארץ הקודש ולהסתפק בנרות שעוה וכדומה, ואשתו אינה מסכימה לכך, אין הבעל יכול לכוף את אשתו על כך, אחר שרבים מתלמידי החכמים כאן בארץ נוהגים להקל בזה. ובפרט אם הדבר יכול להביא לידי ביטול השלום בבית. אלא ישכנעה להחמיר בדרכי נועם ובמתק לשון.

 

יט במקום שאפשר עדיף יותר להשתמש לחימום התבשילים בגז [הדולק מערב שבת], מאשר להשתמש בפלאטה חשמלית. ומכל מקום כבר פשט המנהג להקל ליהנות מהחשמל גם לענין זה. 

אני לא קראתי את השארנחמיה17

ממה שידוע לי- קוי החשמל קיימים כמערכת ומעשה השבת שנוצר הוא מצד חברת החשמל המייצרת את החשמל ומזרימה אותו לכל מערכת החשמל הארצית.

במקרה זה-

כיון שיש כמות נכרת של צרכי פיקוח נפש (בתי חולים) הנזקקים לחשמל בשבת- לחברת החשמל אסור להפסיק את זרימת החשמל או לכל הפחות אינה צריכה (יש גנרטורים בבתי החולים אבל א- אינני יודע מאי בינייהו של הגנרטור והחשמל הכללי  ויכול להיות שהפסקה של 24 שעות היא קריטית. ב- ישנם צרכי פיקוח נפש גם במקומות פרטיים שאינם מגובים בגנרטור)

אז זה מעשה שבת לצורך פיקוח נפש וכידוע מותר לאכול משאריות מאכל שנתבשל לצורך פיקוח נפש בשבת וכמו"כ במקרה שלנו- כמובן, בלי לגעת בחשמל שלא לצורך פיק"נ.

 

זה מה שידוע לי.

 

וכן ידוע לי שישנם כמה וכמה שמחמירים על עצמם לשים גנרטור (או סוג של סוללה נטענת) שעליו יופעל הבית בשבת (אולי מפני שהם טוענים שההזרמה לשאר המקומות היא מעשה נפרד או לכל הפחות לא חלק אורגני מההזרמה לבתי החולים)- אבל ודאי שמאי עמא דבר- להקל.

מהנדס בחברת חשמל אמר לי פעםנחשון מהרחברון
שאין בעיה כלל.החשמל המיוצר עקרונית נאגר בחוות חשמל ויוצא רק כשיש צורך. לכן אף כשיש תקלה או שצריך להשבית תחנה לצורך תיקון הזרמת החשמל לא נקטעת.
עושים הפסקות רק כשצריך לתקן משהו במערך ההולכה. לא בייצור. אמר שבערך ביום שני מגיע לבתים החשמל של שבת.

אבל יש משהו שמייצרים יותר ע''פ צריכה ע''מ לשמור את הסוללות במקסימום. גרמא יש. הנאה ממעשה שבת אין.

ככה הוא הסביר. יכולין לחםש מקורות בדוקים יתר
מענייןימ''ל

ונשמע מאוד מוזר שיש מין 'בטריות' ענקיות שמכילות חשמל שמגיע מחברת החשמל. יש תחנות ויסות עם שנאים אבל אין שהם שיהוי של החשמל.

 

מה שכן, וזו סברא שהייתה לי להקל (אם כי לא חלקתי אותה עם אף אחד ולא שאלתי עליה וגם אני בעצמי לא משוכנע בה) זה שלמעשה החשמל המופק (קרי האלקטרונים שנוצרים ע''י האנרגיה המופקת בתחנת הכוח) נע די לאט* ולוקח לו שעות עד ימים להגיע לבתים (תלוי במרחק מהתחנה) וגם אז הוא 'מהול' בחשמל מימי החול (דומה לשאלה על חלב שנחלב בשבת). יש בסברא הזו הרבה קשיים אבל הזכרתי אותה כי היא דומה למה שדיברת עליו. 

ואגב, זה יתרון הלכתי שיש לחשמל מחברת חשמל על פני חשמל מגנרטור שבשימוש בו נהנים בשבת מחשמל שהופק בשבת ויכול להיות בו איסור 'נולד'.

 

 

 

לנו נראה כאילו החשמל נע במהירות גבוה כי הוא כמו זרם מים - כשיש צינור מלא ומכניסים עוד מים בתחילתו  מיד יוצאים מים בקצה השני אבל אלו לא המים שהכניסו כרגע, הם יצאו מהצד השני רק אחרי שיעברו את כל הצינור.

חברת החשמל לא מייצרת אלקטרונים, אלא רק מזיזה אותם..אדם כל שהוא

כבלי החשמל [כמו כל חומר אחר] מכילים אלקטרונים מרגע ייצורם, ולכן אתה לא צריך לחכות מהפעלת התחנה עד שהאלקטרון יגיע אליך. ברגע שנוצרת תגובת השרשרת החשמלית, אתה יכול להשתמש בזרם החשמלי.

וברגע שיופסק ייצור החשמל בתחנה, אין משמעות לכל האלקטרונים שנשלחו מהתחנה ונמצאים ברשת החשמל כיוון שאינם שונים מהאלקטרונים שהיו שם קודם.

 

לכן, אני לא רואה משמעות לשאלה מתי יגיע האלקטרון שהיה בחברת החשמל בשבת אליך.

אגב, אני לא בטוח שהוא יגיע אי פעם אליך. [כי נדמה לי שמהשנאים מתחיל מעגל חשמלי חדש].

אבל זה לא התהליךנחמיה17

שקורה כל הזמן בחשמל?

אותו הדבר תגיד גם בלהדליק את האור?

ובלהרים  את המפסק?

דברי הוצאו מהקשרם..אדם כל שהוא

לא אמרתי שמותר להשתמש בחשמל מהסיבה הזו.

אלא באתי לחלוק על מה שימ"ל כתב, שהחשמל שמיוצר בשבת מגיע בשלב מאוחר יותר.

 

ואני אומר - מה שמיוצר זה אנרגיה ולא אלקטרונים, והיא מגיעה מיד.

החשמל מיוצר ונצרך באותו זמן, אבל יש להם כמה תחנות ואפשר לשחקמשה

מה שכן בונים עכשיו זה מאגר מים גדול בגלבוע שמיועד להיות "סוללות" לאגירת חשמל. ישאבו את המים בלילה (או בשעות שצריכת החשמל נמוכה)  למקום גבוה כדי ביום להזרים אותם למטה ולייצר חשמל בשעות השיא.

נשמע לי לא הגיוניקוד אבל פתוח
העלות של מערכי סוללות כאלה יקר להחריד (וזו הסיבה העיקרית שלא עוברים לאנרגיה סולארית).
תקרא תגובה מעליך - יש פיתרונות אגירה מענייניםמשה

אבל לא סוללות

הנה סרטון של איך שבונים את זהמשה
זה לא אגירה של חשמלימ''ל

זה שימוש בחשמל עודף ע''מ ליצור אפשרות להפיק חשמל בשעת הצורך, החשמל שיגיע מה'מאגר' הזה הוא חשמל חדש לחלוטין.

מבחינת חיסכון של אנרגיה זה אולי כמעט אותו דבר אבל מבחינה הלכתית זה אותו דבר (אלא זה אוטומטי ואז זה דומה לייצור חשמל בגז).

אכן. מכיוון שאי אפשר לאגור חשמל בצורה אפקטיבית.משה


נראה שרק חלק קטן מהחשמל שמיוצר נאגר..אדם כל שהואאחרונה
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך י"ז באייר תשע"ח 16:11

"לפי נתונים אלה קיימת הערכה כי כ- 1.8% מכל תפוקת החשמל העולמית כיום מלווים באגירה." ( מקור)

לגבי מדינת ישראל, יש יעד להגיע ל800 מגה וואט חשמל שיהיה אפשר לספק באמצעות אנרגיה שאובה. (ע"פ אותו מקור) 

כבר לפני כמה שנים, שיא הביקוש לחשמל בישראל עבר את ה10,000 מגה וואט (מקור)

תשובה, אשמח לדעת מה אתם חושביםפוטפוט

הרב ישראל רוזן כתב בתחומין טז מאמר מקיף בענין שימוש בחשמל בשבת מתחנות כח ונביא מדבריו כאן.

 

בתגובה הבאה אביא את המציאות שתחנות הכח פועלות אוטומטית, ורק במקרה שצריכת החשמל עולה או יורדת ב-30%, אז היהודים שם עושים מלאכות דאוריתא, ראה שם או התאזר בסבלנות. לפ"ז אם יהודי פרטי מפעיל שעון-שבת לביתו מער''ש, כשהוא יופעל, השינוי בצריכת חשמל יהיה אפסי, ולכן יש סיכוי אפסי שבדיוק צריכת החשמל שלו גורמת עתה לשינוי גבולי קריטי שבגללו יהיו חיבים עובדי חברת החשמל לעשות מלאכה כדי להעלות את תפוקת החשמל, ולפיכך מותר לו לעשות כן: מצד הנאה ממעשה שבת – זהו איסור דרבנן וספיקו לקולא. ומצד זה שיש את הסיכוי האפסי שאותו אדם יגרום לעובד החשמל להצטרך לחלל שבת בשביל פיקוח נפש, על זה כתב הרב אוירבך כדלקמן.

 

הגרש"ז אוירבך במאמרו ב"מוריה" תשל"א דן בארוכה להוכיח שאין אדם צריך אפילו בשבת עצמה להתאמץ ולהצטער רק כדי שלא יגיע מישהו אח"כ למצב של צורך בחילול שבת לפיקו"נ. לכן התיר שם לאדם לאכול מאכליו כדרכו בשבת - וכגון אחיות בבתי חולים - אפי' אם עי"כ יגרם צורך לבשל לחולים. וכן בגחלת של מתכת המונחת ברה"ר- מותר לסלקה תוך חילול שבת ואין צריך לעמוד שם כל היום ולהזהיר. ולפ''ז הוא הדין בנידון דידן – האדם יכול לכוון את שעון השבת שיפעיל מכשירים לצרכיו החיוניים כפי כרגיל להשתמש, ואין לו להמנע מכך אף שפלוני יצטרך בגלל זה להכנס למצב של חילול שבת לצורך פיקוח נפש (שסוף סוף היא כשלעצמה מלאכת היתר).

 

ואמנם אכן מפעילי התחנה עושים מלאכות לצורך חיסכון בלבד ובלי צורך פקוח נפש. אבל כבר כתב הרב אוירבך באחד מספריו (איני זוכר כרגע שמו) שאיסור אין הנאה ממלאכה שלא הוסיפה לי הנאה בפועל. ולכן אם כשבאמצע הלילה מנתקים תחנת כח גדולה ומחברים קטנה כדי לחסוך, אין לי איסור להנות ממלאכה זו מכיון שבפועלת היא לא נתנה לי תוספת הנאה.

 

וסוף וסוף צריך לדעת שיש רבים חשובים שלמעשה התירו הנאה מחשמל בתחנות כח: הרב עובדיה זצ''ל (כפי עדות בנו) והרב שלמה זלמן אוירבך זצ''ל והרב נוירבט בעל שמירת שבת כהלכתה זצ''ל.

נקודה נוספתפוטפוט

עוד כתב הרב ישראל רוזן (תחומין טז) שכיום (לפני 20 שנה) התחנות פועלות אוטומטית, ורק במקרה שהצריכה עולה או יורדת ביותר מ-10% – אז היהודים עושים מלאכות דאוריתא. כלומר לו יצוייר שהמדינה לא תשנה את צריכת החשמל שלה, לא יצטרכו לעשות מלאכה בתחנות כח, מלבד תיקון תקלות שעלולות להפיל את כל החשמל. מכאן יוצא שאם ביתו של האדם צורך חשמל באופן סטטי שאינו משתנה, הבית שלו לא תורם לחילול שבת בתחנת הכח.

 

וכשמפעילי התחנה יעשו מלאכה כדי להוסיף כח כי עלתה צריכת הציבור, הם עושים זאת בהיתר שהרי זהו פיקוח נפש. ולמה פיקוח נפש? משום שיש חולים שזקוקים לחשמל, כוחות ביטחון שזקוקים לחשמל, וחייבים למנוע קריסה של החשמל. ושער בדעתך, אם תהיה עלטה מוחלטת, אין ספק שהערבים ינצלו את ההזדמנות לפגוע בנו. לפני 40 שנה בניו יורק החשמל נפל ושררה חשכה מוחלטת, ובלילה נעשו הרבה מאוד מקרי שוד ותקיפות נשים, ונדליזם ושריפות.  

 

והרב יצחק יוסף שליט"א בשיעור (כג אב תשע"ה) אימת את הדברים, הוא אמר שהוא היה בסיור בתחנת הכח חדרה הגדולה בארץ, ועשה סיור ארוך בתחנה עם מפעיליה. הוא אמר שמי שמעבירים את הפחמים בטרקטורים זה ערבים. ויש עמדות פיקוח עם יהודים שיש שם אינספור כפתורים. היהודים שם מפעילים מתגים שגורמים למלאכות דאוריתא. והם לא מוכנים להכשיר דרוזים, כיון שלוקח 10 שנים ללמוד את תיפעול הכפתורים באמריקה, ועל כל אחד המדינה משקיעה 200000$, ולכן הם לא רוצים להכשיר דרוזים. ולענינינו, הרב אמר שבשעות הראשונות של הלילה היהודים בטלים, אין להם מה לעשות חוץ מלשתות קפה. ורק במקרה שהצריכה עולה או יורדת יותר מ-30% לכאן או לכאן, הם מתחילים להפעיל מלאכות, והנה דבריו עלו כדברי הרב רוזן. אם כן יוצא לדינא שלכולי עלמא מותר להשאיר חשמל דלוק מער"ש, ובתנאי שלא יכובה ע"י שעון שבת. זו מסקנת הרב רוזן.

 

אמנם גם הרב אוירבך כתב שראוי להחמיר כי סוף סוף יהודים שם מחללים שבת וצריך לא להשלים עם זה. וכן כתב הרב רוזן והרב יצחק יוסף. ונראה שזה דומה לכך שראוי ליהודי שלא לקנות מחנות שפתוחה גם בשבת, כי הוא בכך מביע מחאה מסוימת. אמנם מכיון שאין זה חיוב מן הדין, יש להתיחס אליו בפורפורציה שקולה, כגון שבעל חוב לא ישקיע בזה סכומים, ולהמנע מחשש סכנה מחמת גנרטורים לא בטיחותיים.

כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך