אולי בהמשך אפרט יותר.

בינתיים, להתרשמות, הנה טור שמדגים כמה מבסיסי השיטה. מצורפת אליו תגובתי - לשיקולך.

יש כמה דברים שהם די 'חיצוניים', לא נוגעים בלב הדברים ועיקרם, ובכל זאת חשוב להיות מודעים אליהם כששוקלים ללמוד את הגישה. אפרט עליהם כאן, ואם אמצא זמן בהמשך אבוא לכתוב עוד כמה מילים על עקרונות הגישה עצמה:

1) יש בין מייצגי שפר נטייה די רחבה להימנע משיח גלוי על הגישה. "זה לא לפורום" וכיו"ב. חשוב לי להדגיש שזו נטייה רחבה אך לא גורפת. ב"ה יצא לי לראות בכמה וכמה מקומות שנשות שפר מסכימות כן לדון בגלוי על העיקרים, וזה מבורך. אבל יותר מדי נפוץ לטעמי המצב האחר - קביעה שאין דרך למי שלא הגיעה לסדנה להתייחס לדברים, לשקול אותם, ק"ו לחלוק. זו גישה בעייתית מאוד בעיניי. היא מגוננת על הגישה מכל ביקורת, הופכת אותה לחסינה תמיד.

מי שכבר פנתה לעבור סדנה, ופינתה את זמנה, ושילמה, ומצאה בייביסיטר, ומגיעה ועומדת לפני המנחה כתלמידה לפני מורתה - כבר מעצם נקודת הפתיחה הזאת, היא הרבה פחות במצב לבחון את הגישה בעין ביקורתית. היא באה להיעזר, וזה הכי לגיטימי בעולם. אבל מי שלא באה להיעזר אלא להתדיין - חסומה. וגם אותה אימא שבאה להיעזר אבל מצאה את הדברים שלא לרוחה - ביותר מדי מקרים ראיתי שעונים לה "כנראה שלא הבנת נכון". וגם לאנשים שהוריהם דגלו בגישת שפר בדרך גידולם, וכשבגרו הם שוללים אותה - נותנים הרבה פעמים תשובות קש. 

אני חושבת, בגדול, שגישה יכולה לקבל התייחסות רצינית רק אם היא מאפשרת דיון רציני ופתוחה אליו. עדיף להיזהר מתורות מבוצרות.

2) דבר שהוא לא בהכרח שלילי, אבל חשוב להיות מודעים אליו מראש ולשקול: הרבה מייצגי שפר אומרים שהגישה אינה עוסקת בדרכי חינוך. ההורה יבחר לבד את דרכו והוא יעשה זאת הכי טוב שאפשר. הגישה באה בעיקר לחזק את ידיו ולתמוך בו ביישום אמונותיו.

מי שמחפשת הדרכת הורים כפשוטה, ייעוץ איך לנהל את העניינים בביתה, לא בטוח שתקבל זאת.

3) התמיכה בהורים שהזכרתי - בעיניי היא הרבה פעמים פשטנית מדי. סוג של "אתה בסדר, אתה בסדר..." / "אין אמא שלא אוהבת את ילדיה" (=ולכן מה שאת בוחרת לעשות איתם הוא בטוח נכון וכדאי, רק תהיי שלמה איתו). אני בספק עד כמה זה באמת נותן מענה ותמיכה להורה שמתלבט בבחירת דרכו.

מוסיפה בעריכה: לצד המסר המחזק-לכאורה הזה שומעים הרבה פעמים התנשאות ולעג על הורים ועל שיטות חינוך למיניהן, כמו שמודגם בראש הטור שקישרתי למעלה. גם הנקודה הזאת קצת גורמת לפקפק עד כמה המסר של העצמת ההורים רציני ותקף.

כאמור, אלה דברים חיצוניים יחסית. יש בעיניי כמה בעיות קשות גם בהתייחסות החינוכית שהם מקדמים (למרות שיש להם גם תובנות אמיתיות וחשובות מאוד!). אני לא יודעת אם אגיע לכתוב על זה, אבל בטח יהיו הרבה אחרות שכן (לחלק מהנקודות התייחסתי בתגובה למאמר שקישרתי למעלה).

אחרי כל זה חשוב לי לציין: בשורה התחתונה, המנחה חשובה יותר מהגישה. 'שפר' של אסתר יכול להישמע שונה לגמרי מ'שפר' של חנה לאה. כל אחת מעבירה את הנקודות דרך המשקפיים שלה, וחלק מהמשקפיים האלה נפלאים ממש.

אז אם את שוקלת ללכת לסדנה, בעיניי האישיות של המנחה ותפיסת העולם שלה חשובות הרבה יותר מהגישה שהיא מלמדת. תתרשמי ממנה ישירות, עד כמה שאת יכולה, ותבחרי אם את רוצה ללמוד ממנה או לא.

אין בשיטה הזאת ראייה רחבה. לא מכירה לעומק אבל נראה לי שיש שם סתירה פנימית. מצד אחד כל הם תולים כל הבעיות בצורת היקשרות להורים שזה אומר  שכדור בעצם בידי הורים וילד משתנה לפי הורים שלו ומצד שני הם אומרים שהורים לא אחראים על מעשי ילדים וצריך לשחרר ולהאמין בטוב ושהכל בראש.  . אני אישית בעד לנסות ולראות את הילד כפי שהוא עם רצונות שלו גם בקשר להורים וגם בלי קשר אליהם. מפריע לי הטענה שילד רוצה להיות כמו הורים או עושה להם דווקא, ומה שצריך זה להגיע למצב שהוא לא יעשה דווקא להורים . לפעמים זה נכון ולפעמים לא. 

ואסביר למה - 

יש שיטות שאם לא הבנת אותן נכון אז הכי גרוע שיכול לקרות זה שלא תשיגי את כל התועלת שקיווית ומקסימום תחליטי שהשיטה הזאת לא מתאימה לך.

אבל שיטת שפר הולכת על חבל מאד דק, לדעתי קשה מאד להבין את השיטה נכון עד הסוף ואם לא מבינים נכון אפשר לגרום נזק נוראי לילדים שלנו.

אפשר לעות בקלות רבה ולהגיע להתנהגויות אומללות, דוגמא לטעות - אטימות רגשית במסווה של מתן אמון 

ואם את חושבת "לי זה לא יקרה" אז תדעי שכשאת נמצאת בתוך קבוצה, שומעת את הדברים חווה אותם, שומעת שיתופים של נשים אחרות בקבוצה, שומעת את המדריכה והיא נשמעת מאד משכנעת - קשה עד בלתי אפשרי לא להכנס לאותו ראש.

מה שקורה בסוף שאת מה שקיווינו להשיג לא השגנו כי לא עבדנו נכון ועל הדרך גם התעללנו רגשית בילדים שלנו.

ללכת ללמוד את השיטה ולנסות ליישם אותה - לדעתי זה סיכון גדול מדי, משחק באש. לא מומלץ.

שלא מקובלת עלייך הגישה של לייחס לילד אינטרסים ואת מבקשת, שבאופן אישי כלפי הילד שלך היא תקשיב למה שהוא משתף אותה ותתייחס לדבריו במלוא הרצינות.

שאת יודעת מהבית שהילד ישר ודובר אמת ומה שהיא אומרת לא מסתדר עם המציאות.

ולהסתכל על אותו ילד בגינה. להבין מה באמת קורה.

בנוסף מה התגובה שלך כשילד מספר שהציקו לו? לפעמים באמת קורה מה גננת שלך תיארה. אח שלי עשה דבר כזה לאימא שלי. הוא נהנה לראות אותה מתעצבנת ורבה עם מי ש"הציק" לו או עם הורים שלהם. וגם יש לי שכנים כאלו. 

בנוסף לדבר עם עוד הורים. האם גננת עונה ככה לכולם? האם היא ענתה ככה גם לפני שלמדה את השיטה? 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות