קודם כל, נראה לי הניסוח צריך להיות מאוד עקיף,

הרבה יותר עקיף ממה שהצעת.

לבנות זה אחרת, ולא 'לא כזה דרמטי'.

אבל קשה לי לכנות את זה 'דפוק'.

חולשה יותר נשמע לי, 'קשה לי'.

ולא לגמרי הבנתי מה ההזדעקות הגדולה?

אסור לבנאדם שדבר כזה יפריע לו?!

זה לא פחות חוקי מצבע עיניים, שיער, עור וכו'.

ולגבי אלה שרוצות שתוריד אחרי,

סליחה, זה מפריע לו להימשך.

בנאדם לא אמור להתחתן עם מישהי שקשה לו להימשך אליה.

אבל לא הייתי בת, ולא יודע איך זה מרגיש.

המקסימום זה שמישהי העירה לי על הזקן

(המלא והמסודר, אגב)

ומסתבר שאני חי אח"כ וחושב שאני נראה טוב גם ככה.

אבל אני גבר, ומבין שזה כנראה מאוד מאוד שונה.

אנחנו בני אדם, וטוב שכך (הראיה שכך נבראנו),

וכך עובדת אצל הבחור המשיכה.

בסוף, קשר זוגי מגיע גם לרובד הגופני,

לא רק לאהבה אפלטונית.

אם זה מפריע לו, וזה כ"כ זניח וניתן לטיפול,

חבל.

מבין את אי הנעימות משני הצדדים,

ועדיין, חבל.

כנראה משיכה תלויה בנתונים האלה.

לא מבין את ההזדעקות, באמת.

כולנו בני אדם, וזה הכי בסדר בעולם.

"איפיון גברי" כביכול ולכן התופעה הזו של דרישות וציפיות בנוגע למריטת שיערות יותר רווחת וקריטית לבחורים.

ומן הסתם גם לפני

 פשוט אדם נמשך לדבר יפה וחלק בלי פגמים, וזה לא יפה!   

לא סתם מאז חורבן הבית הנשים התקללו בשיער עבה יותר שצריך להוריד כדי שלא יראה (כמו שכתוב ביבמות)

לי יצא לשמוע אפילו ילדים קטנים מעירים על דברים כאלה.. והם רק התחילו לראות את העולם

סתם חבל שאנשים משכנעים את עצמם נגד המציאות שהכל ניתן לשינוי.

צריך לדעת להשלים איתה. מה לעשות 

ככל שדבר יותר אסתטי, מדויק, בלי פגמים, הוא יותר יפה ויותר נעים להסתכל עליו.

לגבי השמנות, אני לא יודע על איזה ממדים מדובר, אולי קצת מלאות? אתה זה שאמור להוכיח את מה שכתבת..

אני בכל אופן, לפעמים נמשך דווקא למלאות קצת יותר מרזות.   

אם זה תרבות, תמיד יש יוצא מהכלל...

אתה מכיר מישהו שנמשך לשעירות? אני לא..

יש דברים שפשוט מפריעים במראה

והראיה, שבעלי מומים לא עובדים במקדש

והחינוך כותב שהסיבה היא שהמכפר צריך להיות יפה תואר ויפה מראה 

וכנראה שרשימת החסרונות שם לא הולכת להשתנות מתישהו 

וגם מה שכתבתי לך לגבי שרה אימנו.. ויש לזה עוד הרבה ראיות

שלבחורים דתיים יש קצת יותר תמימות מאחרים ..וכשרואים את הירידה לרזולוציות דקות בעניינים שכאלה ..זה מבאס..ממש.

ואני קודם אבהיר, שיש דברים ששייכים לטעם אישי ומשתנים מאדם לאדם.

אחד אוהב שחום, השני אוהב בהיר.  אחד אוהב שיער חלק השני אוהב תלתלים.

שניהם יפים אבל כל אחד מתחבר למשהו אחר.

אבל כיעור לא נהפך ליפה פתאום!

פשוט האנשים מתפשרים כי הם מתמקדים במה שכן יפה. ופה זה בעיני המתבונן. 

אם לא יהיה משהו יפה להתמקד בו אף אחד לא יתפשר.   

ראית מה שאלתי לגבי קוף?  כולם הודו שזה מכוער

והוא אוהב לראות דברים מסודרים, נקיים, ומתאימים. 

אין לב אחד, אבל אצל כולם הוא עובד על אותו כיוון. 

נראה לי שפשוט קשה לכן לקבל את זה... 

אבל שיהיה.. גם ככה המציאות לא תשתנה 

ולמה לא?

המצרים נדלקו על שרה כי היא הם לא היו רגילים בנשים יפות.   

(אגב, לפי דעתך כל מה שכתוב "יופי" על דמויות בתורה זה חארטה?)

כשתשווי בנאדם לקוף תביני שהשאלות האלה לא רלוונטיות...

חבל על הפלפולים,  זה המציאות...  יש כיעור שהוא מוסכם.

בכוונה הקצנתי,  כדי שתשימו לב שיש דבר כזה.

אבל משם את יכולה לעלות לדקויות בין יופי לכיעור

עכשיו תורך לענות 

מודל היופי (הנשי בעיקר) הוא דבר משתנה מאד. 

מה שנתפס "יפה" הוא מה שהתקשורת / החברה / התרבות בה

אנחנו גדלים מחנכת אותנו שהוא יפה.

בטוניס למשל, ככל שאישה היתה יותר שמנה היא היתה יותר יפה.
לפני החתונה הייתה מטרה אחת – להשמין את הכלה. היו מפטמים אותה

כדי שתוכל למלא שמלת כלה ענקית. אם היא לא היתה משמינה מספיק- היה

חשש שהחתן לא ירצה אותה ויעזוב.

נשמע הזוי, לא? 

כי היום, בתרבות המערבית שאנחנו חיים המצב הוא ההפך הגמור ומקדשים את הרזון.

אותו דבר בהסרת שיער.

יש מדינות שבהם לא נהוג בכלל להסיר שיער, ונשים שעירות זה הנורמה,

ואף אחד לא חושב שזה לא יפה / מגעיל בגלל שזו התרבות שם.

ויש עוד אינספור דוגמאות...

מודל היופי הוא אחד הדברים הכי לא קבועים שיש.

מה נחשב "אישה יפה" שונה לחלוטין במדינות שונות ובתקופות שונות בהיסטוריה.

בעינינו למשל,  לסת ענקית נחשבת דבר מכוער / פגום 

ואילו באפריקה יש שבטים בהן הנשים מותחות את השפה שלהן

עם קערות חרס כדי שתהיה כמה שיותר גדולה, כי שפה גדולה יותר = אישה יפה יותר.

אם תראה נשים כאלו, אתה תזדעזע מהמראה המכוער, כי זה יוצר

תווי פנים "לא מושלמים" , "לא סימטריים" , "לא אסתטיים" ואילו שמה זו התגלמות היופי.

יש אופנה, שאנשים עושים שטויות כדי להיות כמו כולם, אבל זה לא הופך ליפה!! 

ראיה קטנה,  כדורגלנים מסתפרים כמו משוגעים, זה יפה?

אבל ראש ממשלה בחיים לא יסתפר ככה... למה, כי זו פשוט אופנה.  סתם שטות.

אני מדבר על יופי שהכל תואם, פנים מאירות ונקיות בלי פגמים.

יופי כשלעצמו תמיד ישאר יופי, וכיעור ישאר כיעור..

אגב, פעם שאלתי -בארבע עיניים- כושי  שיוצא עם בנות כושיות, אם הן באמת יפות בעיניו

והוא ענה לי שלא,  אבל זה מה יש..

מפה תביני... 

אבל גם בלי הפסוקים הייתי יודע שיש דבר כזה.

כי אתה, כמו כולנו, חונכת על ברכי התרבות המערבית בה יופי

הוא תווי פנים סימטריים ועדינים, עור בהיר, גוף חלק, מבנה גוף רזה וכו'

ולכן בעיניך זה היופי היחיד, וכל מה שחורג מזה הוא לא יפה.

אין שום הבדל בין האישה האפריקאית שמרחיבה לעצמה את הלסת

כדי להיות יותר יפה, לבין אישה מישראל שמורידה שערות כדי להיות יפה.

שתיהן עושות פעולה כואבת שהופכת אותן ליפות יותר בתרבות בה הן חיות.

הכושי שדיברת איתו ככל הנראה מעדיף בחורות בהירות כי גם הוא חונך כמוך

על ערכי התרבות המערבית, בה יפה= בהיר.

ממליצה לך לקרוא קצת מאמרים בנושא, ולראות שיש בתרבויות אחרות דברים

שבעיניך הם מחרידים ומכוערים ושם הם נחשבים הדבר הכי יפה שיש.

אתה רוצה לקרוא לזה אופנה? אין בעיה. אז האופנה אצלנו היא שנשים חלקות

הם יפות, וכמו שאמרת, זו סתם שטות, שכולם עושים כדי להראות כמו כולם.

אתה מושפע, אתה מושפע, אתה מושפע... גם הכושי מושפע, כולם מושפעים 

אז גמני חושב שאתם מושפעים וקראתם את הדעה הזאת איפשהו.  (די בטוח אפילו)

בכל אופן, מעולם לא הלכתי אחרי אופנות, ובתור חילוני לשעבר עברו לידי מלא!!

תמיד נשארתי עם מה שיפה בעיני. 

כבר כתבתי, שם זה נחשב יפה כי זה מה יש.. ברגע שהם יראו משהו יותר יפה הכל ישתנה.  

כמו שהיה עם שרה אימנו והמצרים, 

כמו שכל החיים הבית שלי היה בלאגן, וכשהגעתי לבתים יפים הרגשתי שכך צריך להיות

וכו' וכו'... חבל לשכנע סתם.   יופי זה יופי.  אופנה זה אופנה, והרגל זה הרגל.

" זה נחשב יפה כי זה מה יש.. ברגע שהם יראו משהו יותר יפה הכל ישתנה"-

אז איך אתה מסביר את העובדה שבמאות 17-18 ככל כאישה היתה שמנה יותר

היא היתה יפה יותר? הם אף פעם לא ראו אישה רזה אז הם לא הבינו שזה "היופי האמיתי"?

ההגדרה של "יופי" היא לא דבר קבוע, ואף פעם לא תהיה.

כל הכבוד שנשארת עם מה שיפה בעיניך, אבל זו בדיוק הנקודה. מה שיפה בעיניך.

וזה לא בהכרח מה שיפה בעיני מישהו אחר. 

והיא אמרה שנכון ככה היה, אבל לא שזה היה יפה מבחינת יופי.. 

אלא שזה היה נותן הרגשה טובה שאותו אדם בריא.

כי אישה בריאה היא אישה פורייה, ולכן הנשים הכי בריאות נחשבו הכי יפות.

פעם השמנות היו הכי יפות, כי זה היה סימן שיש להן הרבה אוכל ולכן הן בריאות וחזקות.

היום יודעים שהשמנה גורמת להמון מחלות, ולכן הרזים נחשבים הכי יפים.

השמנים לא דוחים אותנו,אותי ממש לא!ואני בטוחה שאני לא היחידה.

יש רזים שהרזון שלהם יכול לדחות ג"כ..

ובקשר לבריאות, 

היופי שקשור לבריאות שעליו את מדברת קשור למבנה הגוף ולא תווי פנים...

יופי נשאר יופי 

אני גם חושבת שיופי נשאר יופי וכיעור נשאר כיעור.

יופי אצל גבר זה רק אם הבחור חתיך, גבוה, שריר ,רחב כתפיים, עם שיניים יפות ישרות וחיוך כובש ושחום!

כל השאר לא גבריים ולא יפים .

יופי נשאר יןפי.

כיעור נשאר כיעור.

אין מה לעשות.

אבל אם מתחילים להקצין את דברי במקום לענות

זה באמת סימן שאני צודק 

והיה נחשב יפה מאוד מאוד

אבל בפועל האידאל של היופי משתנה.

פרות לא תמיד היו "וואו", אלא בעלות מבנה גוף נשי.

וגם לגבי גברים, האידאל היום מעוות ושואף לרמות שומן נמוכות עד כדי חוסר בריאות.

אבל מה שלא השתנה זה הרצון בסימטריה ואסתטיקה (חוץ ממקומות מוזרים כמו איראן שלנשים "היפות" היה שפם והן היו ממש דומות לגברים). גם הן היו סימטריות.

תזכרו שיש מושג של חן, ויש יופי "קלאסי". זה יפה תואר ויפה מראה. יש כאלה שיש להם את שתי התכונות, ויש שאחת. ויש עוד סוג של "יופי", שאין לי מקורות לגבות אותו, שזה משיכה למשהו שהוא מאוד שלילי.

לאו דווקא אצלך.

ברור שזה נושא רגיש, משום מה.

הסברת נפלא, וכנראה זה עדיין לא יעזור לגבר כמוני להבין למה.

כלומר, מה ההבדל בין זה לבין הזקן שלי, שגם אליו חלק לא נמשכות.

לצורך הגילוי הנאות - עשיתי את הטעות וקיצצתי אותו בשביל מישהי,

הרבה יותר מפעם אחת, לאור רצונה ואח"כ בקשתה.

פייר, סבלתי מזה, וברוך שפטרנו.

ועדיין, זה לא פגע בהנקודה היותר רגישה ומהותית בי. סתם חפר וחנק.

כנראה בנות עובדות אחרת, וכנראה לעולם לא אבין למה. נו, שוין.

מה שבסך הכל אמרתי זה שמותר לבחור לא להימשך לזה

(בלי שום קשר לטעמי האישי, אגב),

ושאם הוא בוחר להעלות את זה,

שיעשה את זה בצורה הרבה יותר זהירה מהאופן בו @*צועד* היקר הציע.

שבת שלום

אתה יכול להגיד למה זה מפריע לך?

(כי נראה שלה זה לא מפריע [בצדק])

השיער בגבות שלה מסתדר לך? הקוקו שלה טוב לך?

אין הבדל.

*בכל אופן, לשאלתך, אפשר לומר במפורש, סביר להניח שזה לא יעליב אותה או משהו כי היא יודעת  שיש לה שערות..*

שא ברכה

לדעתי לא מתאים להגיד לה עכשיו. לדעתי קצת לא צנוע. 

יאמר לך שזה לא מתאים ולא ידבר איתך על העניין הזה?

אם המשיכה שלו אליי תלויה במתי בפעם האחרונה הורדתי שיער?! ומה יקרה בתקופות עמוסות? או אחרי לידה? 

נשמע לי קשר מאוד-מאוד לא בריא שאחד מבני הזוג צריך לעמוד בסטנדרט כזה כדי שבן הזוג לא ירגיש דחיה.

אין לי זכות לבקש ממנו להשתנות במאום. מה שכן, אני יכולה לעשות את השינוי בעצמי, באופן ההסתכלות שלי. 

רוב האנשים ורוב האנשות לא מרושלים ומוזנחים. אפשר להירגע. 

נ.ב.

הוא של עצמו לפני שהוא שלי, צריך לזכור את זה.

יכולים להשפיע עמוקות על הדימוי העצמי של הבת, ולא מאשימים אותה שהסתכלות של על עצמה היא חיצונית ושטחיות בגלל זה,

אז למה כשבן מושפע מהדברים האלה הוא חיצוני ושטחי?

יופי ודימוי עצמי הוא עניין מרכזי ומשמעותי אצל נשים וחלק גדול מהנשיות שלהן.

במצב הפוך, סביר להניח שאם אישה תעיר לגבר הערה שפוגעת בגבריות שלו,

הוא יעלב באותה מידה כמו אישה שמעירים לה על המראה שלה.

מותר לגבר להיות מושפע מדברים חיצוניים, זה לא בהכרח שטחי.

מה שכן- להעיר על זה למדוייטת הופך את זה לכזה.

תתעסק בעיקר- באישיות שלה, בערכים שלה, בכימיה בניכם, ואל

תחפש מה היא יכולה לעשות כדי להיראות טוב יותר. תשמור את זה

לאחרי החתונה.

יש בנים שפשוט צריכים להתבגר ולהבין את נוהל המציאות.

אתה יודע כמה זה מגעיל אותי לראות שערות ארוכות של בחורים שיוצאות דרך צווארון החולצה והשרוולים ??

מצטערת להרוס אבל לא כל הבנות חושבות ששערות כאלה בגוף אצל גבר זה בהכרח גברי ויפה.

וריחות גוף?

לא דמיינתי בחיים להעיר על דבר כזה!!

על שערות בידיים אתה בוכה?

לכולן יש!נקודה.

נראה לך שבחורה  צריכה להיות יותר חלקה מתינוקת בת יומה? למה?

אני מצטערת אבל כנראה אתם ניזונים מדי מסרטים שמראים בנות בצורה מאוד מסוימת.

אני בעד טיפוח לכולם, בטח לבנות .

אתה בחיים לא תבין מה זה ההשתעבדות הזאת של מריטת שערות הגוף.אולי אם קשה לך להבין תעשה את זה באזור מסויים בגוף ותדאג לתחזק לאורך זמן  ואולי אולי זה יעזור לך קצת לשמוח שאתה לא נדרש חברתית לזה.

קח בחשבון שגם הבחורה שתתחתן איתה עלולה להיבהל ממה שיש לך מתחת לבגדים ולא רק אתה..

עם הידיעה הזאת תגבש אסטרטגיה איך ומה לומר לה אם בכלל.

שבת שלום

בס"ד

שלום לכולם,

ראשית כדאי שההערות לא ינתנו באופן קבוע

כל רגע.

מאידך, חשוב להבין ולקבל שלחצי השני מפריע

משהו ולנסות כמיטב יכולתי לפתור זאת מתוך

אהבה ורצון.

לפי הרמב"ם אישה צריכה לאהוב מה שאישה

אוהב, לעשות מה שאוהב ומאידך לא לעשות....

בתודה ובברכה

שנזכה לאהבה, אחווה ורעות אמיתיים

אם תעיר לה על זה והיא תאמר לך שהיא לא עומדת להוריד שערות

(מאלף ואחת סיבות אפשריות), תפסיק לצאת איתה?

ברגע שהשערות הן "אישו" כזה מרכזי בהרגשה שלך כלפיה, זו הבעיה.

אם היא באמת מוצאת חן בעיניך השערות לא אמורות להפריע כ"כ.

על דברים כאלה מדברים בד"כ אחרי חתונה או אחרי שברור שהקשר הולך לכיוון

הזה, כי אז השיחה הזאת באה מהמקום של אני אוהב אותך כמו שאת,

ואם תורידי שערות אוהב את המראה שלך אפילו יותר,

ולא ממקום של סבבה לי איתך אבל קשה לי מאד עם השערות שלך...

לא יכול להתגבר? תיפרד. אם זה בסדר בכל זאת ותשמח יותר אם היא תוריד (שזה לגמרי לגיטימי) - תוכלו לדבר על זה אחרי החתונה. אבל כ"תנאי" להימשכות אליה? ממש ממש לא.

ואם אתה רומז לה משהו על זה תשלח אותה אליי אח"כ להסביר לה שהבעיה אצלך ושהיא בחורה מהממת ומושכת.

לי זה היה ממש ממש ממש פוגע בדימוי העצמי ואני בטוחה שאני לא היחידה.

ובנים, קבלו סקופ: כמעט לכל הנשים יש שיערות. ואם לא בידיים אז באיזורים מוצנעים. מפריע לך? תעבוד על זה, שלא תופתע אחרי החתונה. המציאות היא לא הוליווד.

וסליחה והכל, אבל תסנן את התגובות של הגברים פה.. 

אני לא יודעת אם זה שהיא לא מורידה זה כי זה לא מפריע לה או שזה כן מפריע לה במידה מסוימת אבל היא החליטה כרגע לא להוריד.

בכל מקרה, אם זה מה שהיא החליטה נראה לי מאד מאד פוגע שבן יעיר על זה, מילא זו חברה טובה שתוך כדי שהן מדברות על הנושא היא שואלת אותה למה היא לא מורידה אבל בתור בן שיוצא איתה זה לדעתי גם לא צנוע וגם לא לעניין.

אולי דרך חברה טובה זה יכול ללכת בצד שלה, אבל אני לא רואה איך אתה יכול לפנות לחברה טובה שלה ולהגיד לה שתשאל אותה למה היא לא מורידה שערות בידיים כי זה יצא רע בדיוק כמו שזה נשמע.

זה יוציא אותך שטחי ברמות על ואפילו חטטן כזה ו.. לא יודעת, ממש לא בטוחה שתצא בשלום..

באמת כמו שאחרים כתבו, זה דבר שיותר ראוי לשמור אותו לאחרי החתונה לדעתי.

השאלה אם אתה מסוגל להתמודד עם זה או שאתה מחליט להוריד אותה על זה. החלטה שלך..

שיהיה המון הצלחה במה שתחליט לעשות!

כנסי לניק שלך, ילדונת!! מעניין אצלנו

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

הטיילת בארמון הנציב

גן הורדים

הליפתא

עין חנדק

עין לבן

גן סאקר

מקומות בפנים בתשלום יחסית קטן:

בית הקפה בגן הבוטני

בית קפה בסנטר 1

המסעדות בקומה 2 במרכזית (אם כי שם קצת רועש לשבת)

מניח שמוסולין גם לא יקר

פלאפל דורון

פלאפל בן יעקב

(הייתי מחפש מקומות של גלידה או פלאפל כי הם יהיו יחסית זולים)

ברמות אשכול - רובם דתיים. צפוף למדי. אבל אפשר לשבת בחוץ. מקום הומה.

בדניה - יושבים בחוץ. מאוד נחמד. לרוב - חילוני.

יש גם בקניון רמות אבל זה בפנים והמקום קטן למדי.

לא ממליצה להיפגש בערב בגינה.