קודם כל, נראה לי הניסוח צריך להיות מאוד עקיף,

הרבה יותר עקיף ממה שהצעת.

לבנות זה אחרת, ולא 'לא כזה דרמטי'.

אבל קשה לי לכנות את זה 'דפוק'.

חולשה יותר נשמע לי, 'קשה לי'.

ולא לגמרי הבנתי מה ההזדעקות הגדולה?

אסור לבנאדם שדבר כזה יפריע לו?!

זה לא פחות חוקי מצבע עיניים, שיער, עור וכו'.

ולגבי אלה שרוצות שתוריד אחרי,

סליחה, זה מפריע לו להימשך.

בנאדם לא אמור להתחתן עם מישהי שקשה לו להימשך אליה.

אבל לא הייתי בת, ולא יודע איך זה מרגיש.

המקסימום זה שמישהי העירה לי על הזקן

(המלא והמסודר, אגב)

ומסתבר שאני חי אח"כ וחושב שאני נראה טוב גם ככה.

אבל אני גבר, ומבין שזה כנראה מאוד מאוד שונה.

אנחנו בני אדם, וטוב שכך (הראיה שכך נבראנו),

וכך עובדת אצל הבחור המשיכה.

בסוף, קשר זוגי מגיע גם לרובד הגופני,

לא רק לאהבה אפלטונית.

אם זה מפריע לו, וזה כ"כ זניח וניתן לטיפול,

חבל.

מבין את אי הנעימות משני הצדדים,

ועדיין, חבל.

כנראה משיכה תלויה בנתונים האלה.

לא מבין את ההזדעקות, באמת.

כולנו בני אדם, וזה הכי בסדר בעולם.

"איפיון גברי" כביכול ולכן התופעה הזו של דרישות וציפיות בנוגע למריטת שיערות יותר רווחת וקריטית לבחורים.

ומן הסתם גם לפני

 פשוט אדם נמשך לדבר יפה וחלק בלי פגמים, וזה לא יפה!   

לא סתם מאז חורבן הבית הנשים התקללו בשיער עבה יותר שצריך להוריד כדי שלא יראה (כמו שכתוב ביבמות)

לי יצא לשמוע אפילו ילדים קטנים מעירים על דברים כאלה.. והם רק התחילו לראות את העולם

סתם חבל שאנשים משכנעים את עצמם נגד המציאות שהכל ניתן לשינוי.

צריך לדעת להשלים איתה. מה לעשות 

ככל שדבר יותר אסתטי, מדויק, בלי פגמים, הוא יותר יפה ויותר נעים להסתכל עליו.

לגבי השמנות, אני לא יודע על איזה ממדים מדובר, אולי קצת מלאות? אתה זה שאמור להוכיח את מה שכתבת..

אני בכל אופן, לפעמים נמשך דווקא למלאות קצת יותר מרזות.   

אם זה תרבות, תמיד יש יוצא מהכלל...

אתה מכיר מישהו שנמשך לשעירות? אני לא..

יש דברים שפשוט מפריעים במראה

והראיה, שבעלי מומים לא עובדים במקדש

והחינוך כותב שהסיבה היא שהמכפר צריך להיות יפה תואר ויפה מראה 

וכנראה שרשימת החסרונות שם לא הולכת להשתנות מתישהו 

וגם מה שכתבתי לך לגבי שרה אימנו.. ויש לזה עוד הרבה ראיות

שלבחורים דתיים יש קצת יותר תמימות מאחרים ..וכשרואים את הירידה לרזולוציות דקות בעניינים שכאלה ..זה מבאס..ממש.

ואני קודם אבהיר, שיש דברים ששייכים לטעם אישי ומשתנים מאדם לאדם.

אחד אוהב שחום, השני אוהב בהיר.  אחד אוהב שיער חלק השני אוהב תלתלים.

שניהם יפים אבל כל אחד מתחבר למשהו אחר.

אבל כיעור לא נהפך ליפה פתאום!

פשוט האנשים מתפשרים כי הם מתמקדים במה שכן יפה. ופה זה בעיני המתבונן. 

אם לא יהיה משהו יפה להתמקד בו אף אחד לא יתפשר.   

ראית מה שאלתי לגבי קוף?  כולם הודו שזה מכוער

והוא אוהב לראות דברים מסודרים, נקיים, ומתאימים. 

אין לב אחד, אבל אצל כולם הוא עובד על אותו כיוון. 

נראה לי שפשוט קשה לכן לקבל את זה... 

אבל שיהיה.. גם ככה המציאות לא תשתנה 

ולמה לא?

המצרים נדלקו על שרה כי היא הם לא היו רגילים בנשים יפות.   

(אגב, לפי דעתך כל מה שכתוב "יופי" על דמויות בתורה זה חארטה?)

כשתשווי בנאדם לקוף תביני שהשאלות האלה לא רלוונטיות...

חבל על הפלפולים,  זה המציאות...  יש כיעור שהוא מוסכם.

בכוונה הקצנתי,  כדי שתשימו לב שיש דבר כזה.

אבל משם את יכולה לעלות לדקויות בין יופי לכיעור

עכשיו תורך לענות 

מודל היופי (הנשי בעיקר) הוא דבר משתנה מאד. 

מה שנתפס "יפה" הוא מה שהתקשורת / החברה / התרבות בה

אנחנו גדלים מחנכת אותנו שהוא יפה.

בטוניס למשל, ככל שאישה היתה יותר שמנה היא היתה יותר יפה.
לפני החתונה הייתה מטרה אחת – להשמין את הכלה. היו מפטמים אותה

כדי שתוכל למלא שמלת כלה ענקית. אם היא לא היתה משמינה מספיק- היה

חשש שהחתן לא ירצה אותה ויעזוב.

נשמע הזוי, לא? 

כי היום, בתרבות המערבית שאנחנו חיים המצב הוא ההפך הגמור ומקדשים את הרזון.

אותו דבר בהסרת שיער.

יש מדינות שבהם לא נהוג בכלל להסיר שיער, ונשים שעירות זה הנורמה,

ואף אחד לא חושב שזה לא יפה / מגעיל בגלל שזו התרבות שם.

ויש עוד אינספור דוגמאות...

מודל היופי הוא אחד הדברים הכי לא קבועים שיש.

מה נחשב "אישה יפה" שונה לחלוטין במדינות שונות ובתקופות שונות בהיסטוריה.

בעינינו למשל,  לסת ענקית נחשבת דבר מכוער / פגום 

ואילו באפריקה יש שבטים בהן הנשים מותחות את השפה שלהן

עם קערות חרס כדי שתהיה כמה שיותר גדולה, כי שפה גדולה יותר = אישה יפה יותר.

אם תראה נשים כאלו, אתה תזדעזע מהמראה המכוער, כי זה יוצר

תווי פנים "לא מושלמים" , "לא סימטריים" , "לא אסתטיים" ואילו שמה זו התגלמות היופי.

יש אופנה, שאנשים עושים שטויות כדי להיות כמו כולם, אבל זה לא הופך ליפה!! 

ראיה קטנה,  כדורגלנים מסתפרים כמו משוגעים, זה יפה?

אבל ראש ממשלה בחיים לא יסתפר ככה... למה, כי זו פשוט אופנה.  סתם שטות.

אני מדבר על יופי שהכל תואם, פנים מאירות ונקיות בלי פגמים.

יופי כשלעצמו תמיד ישאר יופי, וכיעור ישאר כיעור..

אגב, פעם שאלתי -בארבע עיניים- כושי  שיוצא עם בנות כושיות, אם הן באמת יפות בעיניו

והוא ענה לי שלא,  אבל זה מה יש..

מפה תביני... 

אבל גם בלי הפסוקים הייתי יודע שיש דבר כזה.

כי אתה, כמו כולנו, חונכת על ברכי התרבות המערבית בה יופי

הוא תווי פנים סימטריים ועדינים, עור בהיר, גוף חלק, מבנה גוף רזה וכו'

ולכן בעיניך זה היופי היחיד, וכל מה שחורג מזה הוא לא יפה.

אין שום הבדל בין האישה האפריקאית שמרחיבה לעצמה את הלסת

כדי להיות יותר יפה, לבין אישה מישראל שמורידה שערות כדי להיות יפה.

שתיהן עושות פעולה כואבת שהופכת אותן ליפות יותר בתרבות בה הן חיות.

הכושי שדיברת איתו ככל הנראה מעדיף בחורות בהירות כי גם הוא חונך כמוך

על ערכי התרבות המערבית, בה יפה= בהיר.

ממליצה לך לקרוא קצת מאמרים בנושא, ולראות שיש בתרבויות אחרות דברים

שבעיניך הם מחרידים ומכוערים ושם הם נחשבים הדבר הכי יפה שיש.

אתה רוצה לקרוא לזה אופנה? אין בעיה. אז האופנה אצלנו היא שנשים חלקות

הם יפות, וכמו שאמרת, זו סתם שטות, שכולם עושים כדי להראות כמו כולם.

אתה מושפע, אתה מושפע, אתה מושפע... גם הכושי מושפע, כולם מושפעים 

אז גמני חושב שאתם מושפעים וקראתם את הדעה הזאת איפשהו.  (די בטוח אפילו)

בכל אופן, מעולם לא הלכתי אחרי אופנות, ובתור חילוני לשעבר עברו לידי מלא!!

תמיד נשארתי עם מה שיפה בעיני. 

כבר כתבתי, שם זה נחשב יפה כי זה מה יש.. ברגע שהם יראו משהו יותר יפה הכל ישתנה.  

כמו שהיה עם שרה אימנו והמצרים, 

כמו שכל החיים הבית שלי היה בלאגן, וכשהגעתי לבתים יפים הרגשתי שכך צריך להיות

וכו' וכו'... חבל לשכנע סתם.   יופי זה יופי.  אופנה זה אופנה, והרגל זה הרגל.

" זה נחשב יפה כי זה מה יש.. ברגע שהם יראו משהו יותר יפה הכל ישתנה"-

אז איך אתה מסביר את העובדה שבמאות 17-18 ככל כאישה היתה שמנה יותר

היא היתה יפה יותר? הם אף פעם לא ראו אישה רזה אז הם לא הבינו שזה "היופי האמיתי"?

ההגדרה של "יופי" היא לא דבר קבוע, ואף פעם לא תהיה.

כל הכבוד שנשארת עם מה שיפה בעיניך, אבל זו בדיוק הנקודה. מה שיפה בעיניך.

וזה לא בהכרח מה שיפה בעיני מישהו אחר. 

והיא אמרה שנכון ככה היה, אבל לא שזה היה יפה מבחינת יופי.. 

אלא שזה היה נותן הרגשה טובה שאותו אדם בריא.

כי אישה בריאה היא אישה פורייה, ולכן הנשים הכי בריאות נחשבו הכי יפות.

פעם השמנות היו הכי יפות, כי זה היה סימן שיש להן הרבה אוכל ולכן הן בריאות וחזקות.

היום יודעים שהשמנה גורמת להמון מחלות, ולכן הרזים נחשבים הכי יפים.

השמנים לא דוחים אותנו,אותי ממש לא!ואני בטוחה שאני לא היחידה.

יש רזים שהרזון שלהם יכול לדחות ג"כ..

ובקשר לבריאות, 

היופי שקשור לבריאות שעליו את מדברת קשור למבנה הגוף ולא תווי פנים...

יופי נשאר יופי 

אני גם חושבת שיופי נשאר יופי וכיעור נשאר כיעור.

יופי אצל גבר זה רק אם הבחור חתיך, גבוה, שריר ,רחב כתפיים, עם שיניים יפות ישרות וחיוך כובש ושחום!

כל השאר לא גבריים ולא יפים .

יופי נשאר יןפי.

כיעור נשאר כיעור.

אין מה לעשות.

אבל אם מתחילים להקצין את דברי במקום לענות

זה באמת סימן שאני צודק 

והיה נחשב יפה מאוד מאוד

אבל בפועל האידאל של היופי משתנה.

פרות לא תמיד היו "וואו", אלא בעלות מבנה גוף נשי.

וגם לגבי גברים, האידאל היום מעוות ושואף לרמות שומן נמוכות עד כדי חוסר בריאות.

אבל מה שלא השתנה זה הרצון בסימטריה ואסתטיקה (חוץ ממקומות מוזרים כמו איראן שלנשים "היפות" היה שפם והן היו ממש דומות לגברים). גם הן היו סימטריות.

תזכרו שיש מושג של חן, ויש יופי "קלאסי". זה יפה תואר ויפה מראה. יש כאלה שיש להם את שתי התכונות, ויש שאחת. ויש עוד סוג של "יופי", שאין לי מקורות לגבות אותו, שזה משיכה למשהו שהוא מאוד שלילי.

לאו דווקא אצלך.

ברור שזה נושא רגיש, משום מה.

הסברת נפלא, וכנראה זה עדיין לא יעזור לגבר כמוני להבין למה.

כלומר, מה ההבדל בין זה לבין הזקן שלי, שגם אליו חלק לא נמשכות.

לצורך הגילוי הנאות - עשיתי את הטעות וקיצצתי אותו בשביל מישהי,

הרבה יותר מפעם אחת, לאור רצונה ואח"כ בקשתה.

פייר, סבלתי מזה, וברוך שפטרנו.

ועדיין, זה לא פגע בהנקודה היותר רגישה ומהותית בי. סתם חפר וחנק.

כנראה בנות עובדות אחרת, וכנראה לעולם לא אבין למה. נו, שוין.

מה שבסך הכל אמרתי זה שמותר לבחור לא להימשך לזה

(בלי שום קשר לטעמי האישי, אגב),

ושאם הוא בוחר להעלות את זה,

שיעשה את זה בצורה הרבה יותר זהירה מהאופן בו @*צועד* היקר הציע.

שבת שלום

אתה יכול להגיד למה זה מפריע לך?

(כי נראה שלה זה לא מפריע [בצדק])

השיער בגבות שלה מסתדר לך? הקוקו שלה טוב לך?

אין הבדל.

*בכל אופן, לשאלתך, אפשר לומר במפורש, סביר להניח שזה לא יעליב אותה או משהו כי היא יודעת  שיש לה שערות..*

שא ברכה

לדעתי לא מתאים להגיד לה עכשיו. לדעתי קצת לא צנוע. 

יאמר לך שזה לא מתאים ולא ידבר איתך על העניין הזה?

אם המשיכה שלו אליי תלויה במתי בפעם האחרונה הורדתי שיער?! ומה יקרה בתקופות עמוסות? או אחרי לידה? 

נשמע לי קשר מאוד-מאוד לא בריא שאחד מבני הזוג צריך לעמוד בסטנדרט כזה כדי שבן הזוג לא ירגיש דחיה.

אין לי זכות לבקש ממנו להשתנות במאום. מה שכן, אני יכולה לעשות את השינוי בעצמי, באופן ההסתכלות שלי. 

רוב האנשים ורוב האנשות לא מרושלים ומוזנחים. אפשר להירגע. 

נ.ב.

הוא של עצמו לפני שהוא שלי, צריך לזכור את זה.

יכולים להשפיע עמוקות על הדימוי העצמי של הבת, ולא מאשימים אותה שהסתכלות של על עצמה היא חיצונית ושטחיות בגלל זה,

אז למה כשבן מושפע מהדברים האלה הוא חיצוני ושטחי?

יופי ודימוי עצמי הוא עניין מרכזי ומשמעותי אצל נשים וחלק גדול מהנשיות שלהן.

במצב הפוך, סביר להניח שאם אישה תעיר לגבר הערה שפוגעת בגבריות שלו,

הוא יעלב באותה מידה כמו אישה שמעירים לה על המראה שלה.

מותר לגבר להיות מושפע מדברים חיצוניים, זה לא בהכרח שטחי.

מה שכן- להעיר על זה למדוייטת הופך את זה לכזה.

תתעסק בעיקר- באישיות שלה, בערכים שלה, בכימיה בניכם, ואל

תחפש מה היא יכולה לעשות כדי להיראות טוב יותר. תשמור את זה

לאחרי החתונה.

יש בנים שפשוט צריכים להתבגר ולהבין את נוהל המציאות.

אתה יודע כמה זה מגעיל אותי לראות שערות ארוכות של בחורים שיוצאות דרך צווארון החולצה והשרוולים ??

מצטערת להרוס אבל לא כל הבנות חושבות ששערות כאלה בגוף אצל גבר זה בהכרח גברי ויפה.

וריחות גוף?

לא דמיינתי בחיים להעיר על דבר כזה!!

על שערות בידיים אתה בוכה?

לכולן יש!נקודה.

נראה לך שבחורה  צריכה להיות יותר חלקה מתינוקת בת יומה? למה?

אני מצטערת אבל כנראה אתם ניזונים מדי מסרטים שמראים בנות בצורה מאוד מסוימת.

אני בעד טיפוח לכולם, בטח לבנות .

אתה בחיים לא תבין מה זה ההשתעבדות הזאת של מריטת שערות הגוף.אולי אם קשה לך להבין תעשה את זה באזור מסויים בגוף ותדאג לתחזק לאורך זמן  ואולי אולי זה יעזור לך קצת לשמוח שאתה לא נדרש חברתית לזה.

קח בחשבון שגם הבחורה שתתחתן איתה עלולה להיבהל ממה שיש לך מתחת לבגדים ולא רק אתה..

עם הידיעה הזאת תגבש אסטרטגיה איך ומה לומר לה אם בכלל.

שבת שלום

בס"ד

שלום לכולם,

ראשית כדאי שההערות לא ינתנו באופן קבוע

כל רגע.

מאידך, חשוב להבין ולקבל שלחצי השני מפריע

משהו ולנסות כמיטב יכולתי לפתור זאת מתוך

אהבה ורצון.

לפי הרמב"ם אישה צריכה לאהוב מה שאישה

אוהב, לעשות מה שאוהב ומאידך לא לעשות....

בתודה ובברכה

שנזכה לאהבה, אחווה ורעות אמיתיים

אם תעיר לה על זה והיא תאמר לך שהיא לא עומדת להוריד שערות

(מאלף ואחת סיבות אפשריות), תפסיק לצאת איתה?

ברגע שהשערות הן "אישו" כזה מרכזי בהרגשה שלך כלפיה, זו הבעיה.

אם היא באמת מוצאת חן בעיניך השערות לא אמורות להפריע כ"כ.

על דברים כאלה מדברים בד"כ אחרי חתונה או אחרי שברור שהקשר הולך לכיוון

הזה, כי אז השיחה הזאת באה מהמקום של אני אוהב אותך כמו שאת,

ואם תורידי שערות אוהב את המראה שלך אפילו יותר,

ולא ממקום של סבבה לי איתך אבל קשה לי מאד עם השערות שלך...

לא יכול להתגבר? תיפרד. אם זה בסדר בכל זאת ותשמח יותר אם היא תוריד (שזה לגמרי לגיטימי) - תוכלו לדבר על זה אחרי החתונה. אבל כ"תנאי" להימשכות אליה? ממש ממש לא.

ואם אתה רומז לה משהו על זה תשלח אותה אליי אח"כ להסביר לה שהבעיה אצלך ושהיא בחורה מהממת ומושכת.

לי זה היה ממש ממש ממש פוגע בדימוי העצמי ואני בטוחה שאני לא היחידה.

ובנים, קבלו סקופ: כמעט לכל הנשים יש שיערות. ואם לא בידיים אז באיזורים מוצנעים. מפריע לך? תעבוד על זה, שלא תופתע אחרי החתונה. המציאות היא לא הוליווד.

וסליחה והכל, אבל תסנן את התגובות של הגברים פה.. 

אני לא יודעת אם זה שהיא לא מורידה זה כי זה לא מפריע לה או שזה כן מפריע לה במידה מסוימת אבל היא החליטה כרגע לא להוריד.

בכל מקרה, אם זה מה שהיא החליטה נראה לי מאד מאד פוגע שבן יעיר על זה, מילא זו חברה טובה שתוך כדי שהן מדברות על הנושא היא שואלת אותה למה היא לא מורידה אבל בתור בן שיוצא איתה זה לדעתי גם לא צנוע וגם לא לעניין.

אולי דרך חברה טובה זה יכול ללכת בצד שלה, אבל אני לא רואה איך אתה יכול לפנות לחברה טובה שלה ולהגיד לה שתשאל אותה למה היא לא מורידה שערות בידיים כי זה יצא רע בדיוק כמו שזה נשמע.

זה יוציא אותך שטחי ברמות על ואפילו חטטן כזה ו.. לא יודעת, ממש לא בטוחה שתצא בשלום..

באמת כמו שאחרים כתבו, זה דבר שיותר ראוי לשמור אותו לאחרי החתונה לדעתי.

השאלה אם אתה מסוגל להתמודד עם זה או שאתה מחליט להוריד אותה על זה. החלטה שלך..

שיהיה המון הצלחה במה שתחליט לעשות!

כנסי לניק שלך, ילדונת!! מעניין אצלנו

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים

פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך

בכל מקרה מזל טוב גדול

לוגיסטיות רבות לקראת החתונה ובעיקר בארגון הבית בו נגור אחרי החתונה - צריך להכשיר דירה למגורים, עם כל התכולות שיש בבית, יש הרבה הוצאות וכאב ראש בדרך בכל האחריות הנלוות לדברים האלו)

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…

תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

קראתי אתמול מישהי שכתבה שתמיד יש ספיקות לפני אירושין, נישואין, וזה נורמלי וטבעי לחלוטין.

יש מן הסתם גם חששות - להקים בית, לא להיות לבד יותר (לטוב ולמוטב) - כל זה כנראה פוגם

קצת בשמחה שצריכה להיות (כך אנחנו מצפים). ולא לשכוח את אדון יצר הרע שלעולם לעולם

לא ישן ורק ממתין למשהו טוב ושווה כדי "להתלבש" עליו.

זהו. אגב, ספיקות יכולים להיות מדי פעם גם אחר כך....וגם זה טבעי. לא להתרגש מזה.

המון מזל טוב. היו מאושרים!

"

ולא התרגשתי בלידות של אף אחד מחמשת ילדיי.

לא יודע, כנראה שאפשר בלי.

אבל השאלה מה האדם רוצה

והפותח רוצה שתהיה לו את ההתרגשות 

טבעיות ממש יפות, בניגוד לחומות שיער.

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

גם שלך, בדרכים שונות אמנם.

כבר עבר, אבל תודה על הרגישות, חתול זמני נאמן.

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

אולי גם זה  יסורים...

בע"ה שלא נבוא לידי נסיון..

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

לגבר יפה להיות גבוהה

לעומת זאת אם היית אישה 1.9 סביר להניח שלא רק לא היית מקבל מחמאות היית מרגיש חוסר ביטחון על הגובה הזה

בוא נגיד שאני לא מאחלת לבנות שלך להיות 1.9

ההגובה הממוצע לאישה הוא 1.6

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה