מאוד חברותי,הולך לכולם.
כבר חצי שנה בתוך מסגרת,בגן עם ילדים,מסתגל יפה.
אני גרה ליד אמא שלי,ויוצא שכמעט כל יום הוא רואה את סבתא שלו,היא גם לוקחת אותו לפעמים בבקרים לגן.
כשהוא רואה אותה הוא קופץ משמחה,אם היא לא ישר מתייחסת אליו הוא נעלב ומתחיל לבכות כדי שתרים אותו.
לפעמים אני יושבת משחקת איתו ושהיא שניה זזה הוא מתחיל ממש לבכות.
כשאני הולכת.או שהוא לא רואה אותי כמה זמן הוא לא קופץ כמו שהוא קופץ שרואה אותה,ולא בוכה כשאני הולכת.
שלא תבינו לא נכון,אני מאושרת שהוא אוהב ככה את אמא שלי,אבל מצד שני מרגישה ...קצת מאוכזבת,שזה לא ככה לגבי אמא שלו.
האם באמת יש סיכוי שהוא חושב שהיא אמא שלו? כבר לא יודעת מה לחשוב...
סורי על החפירה.
ותודה לעונות...

