בנים מאוד צריכים פידבק ותגובה ועידוד שהקשר באמת טוב והולך לכיוון הזה

ומה לעשות, כמו שאמרת לפעמים בגלל דברים שעברנו קשה להפתח, ולתת את כל כולך.. 

אבל אם הבחור מודע לזה ונותן את הזמן והמקום והוא סבלני איתך- אין מדהים מזה!

לימוד הלכה, וההתמדה בלקיים אותה זה העיקר (השלטת השכל על הרגש)

כמעט ולא דיברתי, הייתי לחוצה נורא

והוא חתך...  (לא ידע שזה היה הדייט הראשון שלי, התביישתי קצת להגיד לו את זה כי לא הייתי מאוד צעירה)

היום מצחיק לחשוב על איך היה לו בדייט או אם חשב עלי בצורה כזאת.

אני חושבת שאם הייתי שומעת אותו מתבטא כך עלי היייתי נפגעת מזה....

בקיצור, סבבה אם לא מתאים לך אבל זה לא אומר שמותר לך לזלזל באחרים, אתה לא יודע מה עובר עליה

לביישנות אין שום קשר לחוסר רגישות.

אלא אם כן היא לא ביישנית מטבעה והתנהגה אליך בקרירות כי היא לא מעוניינת, שזה כבר משהו אחר.

אי אפשר להכריח אנשים להפתח אליך.

אני מכירה בחורים שמאוד רצו להמשיך ובפגישה לא היו מסוגלים כמעט לדבר.. ובפגישה הייתי בטוחה שהם בכלל לא מעוניינים ובסוף הסתבר שכן הם מעוניינים, פשוט קשה להם להפתח.. 

ביישנות זה לא דבר רע ! 

והאמת שמכירים אנשים רעים ועזי פנים אפילו מתחילים להעריך את הביישנות הזאת.. 

כשזה מונע ממנו לחיות את חייו

וסבבה אם לא מעוניין בזה אבל שוב למה לזלזל ולהוריד את הבחורה. היא לא עשתה לך כלום.

 אז היה לך לא נעים בדייט, אז תתמודד. אתה ילד גדול לא? בן אדם בוגר, בניגוד לביישנית, שלא נותן לאופי הדרוש תיקון שלו לפגוע באנשים אחרים....

הרגשת שהיא רגילה למצב שהיא הייתה בו וסבבה לה או שהיא הייתה לכודה בתוך התחושות שלה והתקשתה להחלץ?

אם היא הייתה לכודה נראה לי שאפשר בעיקר לרחם עליה, לא? (מיותר לציין שהתחושות הקשות שלך מובנות וכו).

אם אתה כותב לו בחריפות כזאת..

תכלס הוא עבר ככל הנראה חוויה קשה עם הבחורה הזאת..הוא בסה"כ בא לפרוק כאן חוויה לא נעימה שעבר.

כשאנשים יוצאים לפגישות שידוכין הם מצפים למצוא בן/בת שיח, צריך שתהיה יכולת תקשורת בגובה העיניים.

כשהצד אחד עושה הכל והצד השני עושה טובה רק בעצם הנוכחות שלו ולא מתאמץ כדי שיהיה נעים לצד שני אכן יש בזה צד אגואיסטי מאוד, גם אם נורא קשה בגלל כל מיני סיבות צריך וחובה להתאמץ ולו רק מצד מצוות שבין אדם לחבירו, נימוסין פשוטים.

הוא לא אמור להיות במקום של מישהו שבא לעזור לה, להושיע אותה אלא שווה לה ברמת השיח והתקשורת וממילא היחס.

אני חושבת שבמצבים כאלה צריך להבין שאנחנו לא באים לשפוט את הצד השני ולתת להם ציונים על כישורים ויכולות כאלה ואחרים אלא להכיר אותם, כמות שהם ואז להחליט אם הם מתאימים לנו או לא. אם הצד השני לא מתאים לי וממש לא משנה למה,זה לא אומר שהוא פחות או יותר טוב ממני ופחות או יותר מוצלח ממני אלא שפשוט אין התאמה בינינו ויש אחר/ת שמתאימ/ה לו/לה ואחר/ת לי.

וספג קיתונות של ביקורת.. זה מעצבן לא פחות.

ממה שיוצא לי לקרוא אנשים פה מכילים חוויות ודברים הרבה יותר הזויים ולפעמים לדעתי לא מוצדקים אבל סבבה מה איכפת לי.

תכלס, היא גרמה לו עוול אם היא ישבה דוממת מולו שעתיים ונתנה לו להרגיש לא יודעת אפילו מה...

אוקי, אז אפשר לנסןת להתעלות על החוויות האלה ולחפש בכח ללמד זכות על הצד השני..

הוא פרק. זאת לא הפלטפורמה בשביל זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.