אויליוא מפראג
לא אכפת לי מביישנות-אני מבין לגמרי את המקום הנפשי והקושי להיפתח. מה שאני לא מבין/סובל/מכיל זה חוסר טקט בעניין. יצאת לדייט ואת ביישנית עד כדי רמה שאת פשוט לא מתכוונת לפלוט מילה, כמה משפטים וגמרנו? תודיעי שאת לא בוגרת מספיק. זה לכלות זמן ולבנות ציפיות לבחור תמים שלא ידע שהוא הולך להיתקע שעה עם אמבה/סממית. תחושה מבאסת

עד כאן פריקה
היי.. תן לבחורה זמן.. סבלנותוירושלים של זהב
אם ביררת על הבחורה והיו לך ציפיות חבל להפיל אותן בגלל דייט ראשון מבאס. יש כאלה שקשה להן. יש כאלה שצריכות יותר זמן כדי להיפתח..
ואני דיי בטוחה שהיא מודעת למה שהיה בדייט ואוכלת את עצמה על זה עכשיו. ועל זה שזה לא מעיד עליה ועוד ועוד..
דייט זה לא מצב טבעי בכלל.. אז הוא יכול להיות קשה במיוחד לביישנים.
תשאל שאלות, תדובב את הבחורה קצת. בעדינות.
אם אתה חושב שהיא יבשנית על אתה יכול לשאול בכנות - איך היא מרגישה ואם היא בסדר, ומדוע חוסר הפתיחות.
המון ביישנים נראים סנובים בגלל הביישנות שלהם והם צריכים השקעה רבה יותר.
אבל אם שמעת התאמה בהצעה כדאי לנסות יותר ולהשתדל ולבוא לקראתה.
זה בסופו של דבר החלטה שלך אם להמשיך
אבל אל תשפוט את חוסר הטקט לפי דייט. ודייט ראשון עוד יותר.
זה גם דברים שמשתנים עם הזמן, ועם התרגול, ולאו דווקא יעזור "להתבגר".
קיצר, תהייה בוגר אתה ואל תסתכל בצורה מצומצת כל כך על הסיטואציה. יש פה בן אדם מולך ואתה לא רואה את התמונה הכוללת.
בהצלחה גדולה
רק בא לי לומרנורופן.
שבעלי אומר לי כל הזמן שכשיצאנו הייתי פאסיבית לגמרי והיה לו קשה בלי הפידבק שלי. לא לקחתי המון יוזמה, הוא קידם מאוד את הקשר והוציא ממני איך הקשר מרגיש לי...


זה מה שהייתי צריכה (!!!) לצערי. הייתי צריכה לקנות מחדש אמון בקשר זוגי ובכלל באנשים...והוא, עם הסבלנות שלו והיכולת שלו לראות את הטוב שבי על אף התקנות-מה שהייתה לי והפסיביות הן אלו שנתנו לי את הביטחון בקשר, נתנו לי כוחות לקחת יוזמה אחרי מספר דו ספרתי של דייטים..

לך תדע מה הצורך שלה.
אתה עלול להפסיד את אשת חייך אם לא תהיה סבלני

כמובן...שאם האתגר הזה לא בשבילך אז כנראה שזה במילא לא שלך והאישה שלך מחכה לך מעבר לפינה בהצעה אחרת.
כל כך נכון!!! תודה ששיתפתלב אוהב

בנים מאוד צריכים פידבק ותגובה ועידוד שהקשר באמת טוב והולך לכיוון הזה

ומה לעשות, כמו שאמרת לפעמים בגלל דברים שעברנו קשה להפתח, ולתת את כל כולך.. 

אבל אם הבחור מודע לזה ונותן את הזמן והמקום והוא סבלני איתך- אין מדהים מזה!

 

 

תנסה אתהבואי אהובה
קורה גם לי להפגש עם אובר בישנות ,
צריך לדעת להפשיר את האווירה ,
אני שואל שאלות פתוחות , לא שאלה של כן ולא ,
ככה היא חייבת לפתוח את הנושא ,
אני לא שואל את נהנית במקום העבודה שלך , כי היא תענה כן וזהו ,
לשאול שלאה פתוחה ספרי לי על מקום העבודה שלך , וכו
דוגמא קטנה ,

נפגשתי עם בנות שתקניות , זה לא אותו דבר מפגישה לפגישה ,
דייט שני כבר יוצר זורם ,
אפשר גם לדבר על זה , בצורה עדינה , לעלות את הנושא ,

אני לא אומר שזה לא מבאס , כי אתה תמיד צריך לדבר , ולהזרים את השיחה וזה לא נעים בכלל,
זה לא סותר שלא צריך לנסות להפשיר את האווירה ,
בכל אופן זה מעלה הביישנות הזאת ,
בכל אופן לדעתי , יש בזה משהו טהור , עדין ,
בסופו של דבר צריך לזכור שעם חברותיה , ומשפחתה , היא לא כך מתנהגת ,
פשוט צריך לתת לה להרגיש פתוח , ולהיות במצב נעים

אתה צודק אבל אני לגמרי יכול להבין אותהוהוא ישמיענו
פגישה, פעם ראשונה, עם מישהו לא מוכר, פדיחה של החיים שלה (לפעמים)- מה אתה רוצה?
היא היתה בטוחה שהיא תדבר חופשי, כי היא באמת אחת כזאת- אוהבת לשתף ולדבר חופשי עם חברותיה והיא כל כך התכוננה לדבר אתך וכו' ו.... בום! הסיטואציה מלחיצה אותה...
זה לא קשור לבגרות, זה קשור לזה שכנראה יש לה אופי כזה עדין וצניעות שהיא מתקשה מאוד לדבר אתך בדייט הראשון.

לכן, תדבר איתה אחרי הדייט ותשאל מה קורה.
בהצלחה
עיין בתגוב לרציני.ליוא מפראג
אני איתךפיסטוק חלבי
קצת לא מסכימה כאן עם התגובות. הוא לא פסיכולוג שלה ואפילו לא בן זוג, הוא במצב בדיוק כמוה ושניהם כאן כדי להכיר.. אם הסיטואציה הזאת שהבחורה מולו קפואה והוא בתפקיד הלהפשיר אותה וכו' זורמת לו, אז אין בעיה . אבל כנראה שזה פחות מתאים לו..וזה בסדר גמור.. לא תמיד צריך בכח.
זה בסדר שהוא לא רוצה את זהקוד אבל פתוח
(וזה לא אומר שזו החלטה נכונה, ואני לא חושב ש'מתאים לו' זו הגדרה נכונה), אבל להגיד בגלל זה שהיא לא בוגרת או להשליך כל מיני דברים על האופי שלה, רק בגלל התנהגות אנושית, זה כבר לא מכבד, ולא נכון.
זה לדעתי מוזרליוא מפראג
להגיד שלא "לשפוט אופי על פי התהגות". בחורה שעושה כל מיני דברים-זה מעיד על העמידה שלה מול החיים, דהיינו-אופי ובגרות. גם אני מתפדח מאד אבל אני בתור אדם בוגר וכן רוב בני האדם הבוגרים יודעים להתעלות על עצמם בדיוק כמו שתינוקות לא מצליחים להתאפק מלעשות את צרכיהם או מלהראות עצב קיצוני ואנחנו כן. וכן התינוק הוא לא בוגר. מחילה למי שזה בעייתי לו שאני שופט בגרות על פי כלים אובייקטיביים ולא בכישוף(כי אני לא מבין איך ציפית שאני יבין את זה בלאו הכי.כישוף אולי..)
אני לא חושב שבאמת אפשר לקלוט תכונות אופי בדייט אחדקוד אבל פתוח
אבל זה כבר דיון אחר.

ב. זו התנהגות אנושית, ועל זה אתה הסכמת. לא לשלוט בבישניות זה לא משהו שמעיד על חוסר בגרות. בסכ זה אומר שאתה פחות מתבייש.

נ.ב. שתיקות זה דבר כל כך נורא, גם לא בדייט ראשון.
לשלוט זה בגרות.ליוא מפראג
עיר פרא אדם יולד, המבדיל בין תינוק או נער לאדם מבוגר ומיושב זה יכולתו למשול בעצמו. זה מבואר בהרבה מקומות בראשונים
לשלוט ברגשות זה רובוטקוד אבל פתוח
לשלוט בהחלטות זה בגרות. וזה הבדל גדול...
אומנם ישנן החלטות שבהחלט משפיעות על הרגש, אבל רק באופן עקיף.

אפשר לקבל החלטה לדבר, אבל אם לא עולה לראש שום דבר, אין מה להגיד. גם אם ההחלטה התקבלה.
⁩ (על הכותרת)והוא ישמיענו
עבר עריכה על ידי קרוקס בתאריך ד' בסיון תשע"ח 13:29
או שהוא כבר צדיק עליון ששולט בעצמו לגמרי...
(אני מכיר הרבה כאלה, אבל זה תהליך של כל החיים...)
לשלוט ברגשות זה עבודת המידות הדוכס מירוסלב


כמה זמן לוקח לעבוד על זה?והוא ישמיענו
אשמח לדעת...
כל אחד והקצב שלוהדוכס מירוסלב

לימוד הלכה, וההתמדה בלקיים אותה זה העיקר (השלטת השכל על הרגש)

אבל לכל אחד יש תגובה שונה למציאותוהוא ישמיענו
מדוע את התגובה שלך למציאות אתה מגדיר כ'בגרות' ואילו את התגובה שלה למציאות כ'חוסר בגרות'?
מהו הקריטריון לבגרות? איזו תגובה מקובלת עליך ואיזו לא?

סליחה על השאלות המעצבנות...
ודאי שאני מגדיר.ליוא מפראג
כמו שאמרתי לא לשלוט בעשיית צרכים-מבדיל בין תינוק למבוגר. ביישנות היא דבר אחד, לכולנו יש ברמות שונות. לתת לזה להשתלט עליך זה ילדותי כמו לבכות סתם ככה או לעשות צרכים על עצמך.
וואו. איזה השוואה...והוא ישמיענו
אני רוצה לתת לך כיוון חשיבה:
כל אדם מחובר בצורה אחרת למציאות. למשל, ככל שאדם יותר מחובר לתורה הוא יותר מחובר לשורש החיים ויותר מקבל חיים (כמו באילן). ר' יהודה ליוא מפראג כותב את זה בנתיב התורה פ"א על הפסוק "יתמוך דברי לבך שמור מצוותי וחיה".

לכן, כל אחד מחובר למציאות בצורה שונה- קודם כל על פי המיוחדות שלו, וגם על פי החיבור שלו לתורה, המידות שלו, הערכים אליהם הוא מחובר.

יש אנשים שכשלאדם אחר טוב- הם מאושרים. יש אחרים שיהיו אדישים.
וחס ושלום כשרע למישהו- יש המרגשים זאת ויש שלא. ויש בזה כמובן דרגות.
אז ממש לא נכון לומר שתגובות מסויימות הם נכונות ואחרות- לא, אלא אם כן אתה חכם הרזים ויודע בעצמך את האישיות והנפש המיוחדת של כל אחד ואחד.

זה ממש לא נכון להשתמש בהגדרות כוללות לגבי כולם, את זה נשאיר להקב"ה נותן התורה. מצד העוה"ז זו פשוט טעות מרה.

לענ"ד זה גם שורש ההבדל בין מידת האמת של בית שמאי לבין מידת השלום של בית הלל. "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות" (כתובות י"ז.)

ותדע לך שמעלת השלום גוברת על מידת האמת, שהרי שמו של הקב"ה שלום (מהר"ל נתיב השלום)

בהצלחה רבה! ⁦
בדייט הראשון שליים...

כמעט ולא דיברתי, הייתי לחוצה נורא

והוא חתך...  (לא ידע שזה היה הדייט הראשון שלי, התביישתי קצת להגיד לו את זה כי לא הייתי מאוד צעירה)

היום מצחיק לחשוב על איך היה לו בדייט או אם חשב עלי בצורה כזאת.

אני חושבת שאם הייתי שומעת אותו מתבטא כך עלי היייתי נפגעת מזה....

 

 

בקיצור, סבבה אם לא מתאים לך אבל זה לא אומר שמותר לך לזלזל באחרים, אתה לא יודע מה עובר עליה

אני לא מזלזלליוא מפראג
אני מרגיש מזולזל. אדם מגיע לפגישה-הוא מתכונן נפשית לזה וגם קצת נקשר. זה מעמסה גדולה והבחורה הזאת-המאד לא בוגרת בעיני- לא ידעה להעריך את זה ולתת לזה את המקום הראוי ועשתה לי חויה מזעזעת שלא עוזבת אותי...
אני מבין את הקושי-גם לי יש אותו. אבל מעבר להכל יש כאן בן אדם. לכן גם בפגישה כשאני מבין שזה לא ילך אני ממשיך לחייך ולדבר נעם ולהיות מצחיק-כי אני יודע שהיא התכוננה נפשית לזה-אני מעריך את זה ולא רוצה לתת לה חויה שהיא פחות מהכי טוב שאפשר.שכי זה להיות אדם בוגר. לא לחשוב רק על השק מים הפחמני הגדול שהוא האני אלא גם על הסובב...
פה אתה מדבר על מציאות אחרתקוד אבל פתוח
שבה היא לא מעוניינת, ובגלל זה מחליטה להיות אפתית. זה בהחלט מזלזל לא יפה, מסכים לחלוטין.
לא לא לאליוא מפראג
אני אומר שעצם הנכונות של אדם לתת לאופי שלו דרור-ביישנות יתר וכו' נובעת מחוסר התחשבות של האדם שמולו הוא ניצב ומצבו. היא ביישנית-שתתמודד תהיה אדם אכפתי לסובב אותו
אז אתה לא יודע מה זה ביישנותקוד אבל פתוח
ואף פעם לא חשת את זה.

מי שחווה/תה את זה, יודע/ת לומר שפשוט אין מילים להוציא מהפה, למרות שיש רצון מאוד חזק לדבר.
זה לא נכוןריבוזום
אני לא חוויתי את זה כל כך, אבל אני מכירה מקרוב כאלה שכן כל כך נלחצו והתרגשו בפגישה ראשונה שהם לא הצליחו להתנהג כמו עצמם. זה לגמרי לא נובע מחוסר התחשבות - הם רצו להיות נחמדים ותקשורתיים אבל לא הצליחו! המילים נעלמו והם נאלמו, ומה שכן הצליחו לדבר נשמע נוקשה ולא-נחמד, ולגמרי לא באשמתם. ואי אפשר לומר להם להתבגר, כי זה משתחרר רק כשמתרגלים קצת לסיטואציה...
אתה קצת קשה עם הבחורה...בת 30
מה עשית ממנה...
אם אתה רוצה זוגיות, אז הדבר הראשון זה להסתכל עליה בעין טובה. בלי שיפוטיות בלי ביקורתיות.
קצת נחת, קצת רכות...
מה??! איזה שטויות מחילה..לב אוהב

לביישנות אין שום קשר לחוסר רגישות.

אלא אם כן היא לא ביישנית מטבעה והתנהגה אליך בקרירות כי היא לא מעוניינת, שזה כבר משהו אחר.

אי אפשר להכריח אנשים להפתח אליך.

אני מכירה בחורים שמאוד רצו להמשיך ובפגישה לא היו מסוגלים כמעט לדבר.. ובפגישה הייתי בטוחה שהם בכלל לא מעוניינים ובסוף הסתבר שכן הם מעוניינים, פשוט קשה להם להפתח.. 

ביישנות זה לא דבר רע ! 

והאמת שמכירים אנשים רעים ועזי פנים אפילו מתחילים להעריך את הביישנות הזאת.. 

 

אגבוהוא ישמיענו
יש גם אנשים שהם ביישנים מבחירה- הם לא רוצים להיות עזי פנים, גאוותנים ורעים...
ביישנות שלא נותנת לך לחיות היא אכן דבר רעליוא מפראג
ברוך שפטרני מזו, תרתי משמע. לא מבין את הפולמוס סביב השאלה האם אדם צריך לשאוף להיות אדם או האם סביר שימשיך להתנהג כאמבה. מחילה לכל האמבות הקדושות והטהורות
נכון שזה רע וזה פוגע קודם כל באדם הביישןים...

כשזה מונע ממנו לחיות את חייו

וסבבה אם לא מעוניין בזה אבל שוב למה לזלזל ולהוריד את הבחורה. היא לא עשתה לך כלום.

 אז היה לך לא נעים בדייט, אז תתמודד. אתה ילד גדול לא? בן אדם בוגר, בניגוד לביישנית, שלא נותן לאופי הדרוש תיקון שלו לפגוע באנשים אחרים....

לכן אני לא מפרסם פשקוויל נגדה עם שמהליוא מפראג
אלא פורק באנונימיות את קשיי.
בעיקר על המשפט האחרון.חביב שזורם


מעניין אותיטלחיים

הרגשת שהיא רגילה למצב שהיא הייתה בו וסבבה לה או שהיא הייתה לכודה בתוך התחושות שלה והתקשתה להחלץ?

אם היא הייתה לכודה נראה לי שאפשר בעיקר לרחם עליה, לא? (מיותר לציין שהתחושות הקשות שלך מובנות וכו).

 

 

רגילה.ליוא מפראג
רוב האנשים האלא רגילים לגמרי לזה ומצפים שהעולם יתמודד
יפה שאתה מגדיר מה נקרא להיות אדםוהוא ישמיענו
ומה לא...
בדיוק על זה אנחנו מדברים- אתה מגדיר לעצמך מה כולם צריכים להיות ואז משתגע למה אנשים לא כאלה
צדיק. תרגע.ליוא מפראג
לא אני הגדרתי הרבה לפני הגדירו, קדושי עליון. אדם שלא מדבר וביישן מדי הוא בהחלט אדם "פגום". וגם אם לא-אדם שלא מנסה להיות נורמלי בחברה הוא אדם פגום בכ"מ. אנשים אחרים לא כאן כדי לשרת אותך-תתבגר ותתגבר על קשייך.
נניח שאתה צודקוהוא ישמיענו
וביישנות זה אכן דבר רע (זה ממש לא, אבל נניח...).

אני רק מנסה להבין את המשפט הבא:
"אנשים אחרים לא כאן כדי לשרת אותך". כלומר: חשבת שנעזור לך? חשבת שאנחנו אנשי חסד? חשבת שאתה מעניין אותנו?
תפסיק להיות טיפש ולא בוגר, ומסכן. אותנו מעניין רק דבר אחד: לעשות מצוות, ללמוד תורה. בין אדם לחברו פשוט לא מעניין אותנו.
אנחנו לא נהיה שם בשביל לעזור לך. הבעיה היא אצלך.
לא ח"ו שאנחנו מלאים גאוה וחוצפה כלפיך, סתם אנחנו חושבים שאתה אפס אפסים. אתה אדם פגום. איכס. גועל נפש. תתבגר ותתגבר על קשייך.

סליחה, עם כל הכבוד, אותי המשפט הזה מזעזע. ומחריד אותי שככה אנשים חושבים.
זה לא בשם התורה.

זה מגעיל אותי שאנשים שמקיימים הכל בין אדם למקום, אבל לא עושים כלום בבין אדם לחברו. לא עובדים מאומה על תיקון המידות- כאילו בין אדם לחברו זה לא התורה. כאלה שחושבים שלהיות רגיש לאנשים ולכבד כל אדם ולהעריך אחרים מצד הצלם אלוקים שלהם זה עבודה זרה.
וכשיש לאנשים ניסיונות קשים שהם לא בחרו בהם- אומרים להם: זבשכם. סתדרו לבד. אנחנו, קדושי העליון, לומדי התורה, אנחנו כל כך רוחניים. זה פשוט לא ברמה שלנו לעזור לאנשים שפלים ופגומים כמוכם.

גאוה זה דבר מסריח. גם אם זה בא במעטפת של צדיקות ויראת שמים. 'תועבת ה' כל גבה לב'.
ותלמידיו חכם שמתגאה זה הרבה יותר חמור.

סליחה על החריפות הקיצונית. זה לא אישי כלפיך. התעצבנתי מהאמירה. פשוט אחד הדברים שהכי כואבים לי.
וסליחה אם נפגעת...
נראה לי שאתה מאוד מעריך אותוטלחיים

אם אתה כותב לו בחריפות כזאת..

תכלס הוא עבר ככל הנראה חוויה קשה עם הבחורה הזאת..הוא בסה"כ בא לפרוק כאן חוויה לא נעימה שעבר.

כשאנשים יוצאים לפגישות שידוכין הם מצפים למצוא בן/בת שיח, צריך שתהיה יכולת תקשורת בגובה העיניים.

כשהצד אחד עושה הכל והצד השני עושה טובה רק בעצם הנוכחות שלו ולא מתאמץ כדי שיהיה נעים לצד שני אכן יש בזה צד אגואיסטי מאוד, גם אם נורא קשה בגלל כל מיני סיבות צריך וחובה להתאמץ ולו רק מצד מצוות שבין אדם לחבירו, נימוסין פשוטים.

הוא לא אמור להיות במקום של מישהו שבא לעזור לה, להושיע אותה אלא שווה לה ברמת השיח והתקשורת וממילא היחס.

 

אני חושבת שבמצבים כאלה צריך להבין שאנחנו לא באים לשפוט את הצד השני ולתת להם ציונים על כישורים ויכולות כאלה ואחרים אלא להכיר אותם, כמות שהם ואז להחליט אם הם מתאימים לנו או לא. אם הצד השני לא מתאים לי וממש לא משנה למה,זה לא אומר שהוא פחות או יותר טוב ממני ופחות או יותר מוצלח ממני אלא שפשוט אין התאמה בינינו ויש אחר/ת שמתאימ/ה לו/לה ואחר/ת לי.

אז תקראי את מה שהוא כתבוהוא ישמיענו
ותביני למה התעצבנתי
הוא בא לפרוקטלחיים

וספג קיתונות של ביקורת.. זה מעצבן לא פחות.

ממה שיוצא לי לקרוא אנשים פה מכילים חוויות ודברים הרבה יותר הזויים ולפעמים לדעתי לא מוצדקים אבל סבבה מה איכפת לי.

תכלס, היא גרמה לו עוול אם היא ישבה דוממת מולו שעתיים ונתנה לו להרגיש לא יודעת אפילו מה...

אוקי, אז אפשר לנסןת להתעלות על החוויות האלה ולחפש בכח ללמד זכות על הצד השני..

הוא פרק. זאת לא הפלטפורמה בשביל זה?

זאת בהחלט הפלטפורמה בשביל זהוהוא ישמיענו
אבל זו גם בהחלט הפלטפורמה עבורי לפרוק את הכאב העצום שלי מהגישה הזאת.
והשתדלתי מאוד כמה שפחות לפגוע.
אני מסכים שכתבתי בחריפות. כמובן שזה לא מכוון כלפיו אלא כלפי הגישה. ומעולם לא כתבתי ככה בחריפות.

אבל זה לגמרי נובע מאכפתיות. אני מאוד מפחד שאנשים בגלל הגישה הזאת פשוט נתקעים בדייטים ובכללי בחיים.

אבל אין לי את מי לשכנע, אז כפי שהודעתי לר' ליוא- אני פורש מהדיון
יכול לפרוק בצורה מכובדתים...


זה מטריד להחריד שאני זהליוא מפראג
שלא עובד על המידות בעוד שעל זה בדיוק אני מדבר על אנשים שחושבים שהעולם אמור פשוט לקבל את פגמיהם המידותיים. פשוט צביעות רשעות וחוסר במידות מצידך חבר. בהצלחה לך עם הגישה המטורפת שלך
אני נורא בעד חסדליוא מפראג
אני נגד צביעות. ועל עובדת המידות שלי לא יעירו חבורה של קופי אדם שמוכנים לעשות לינץ' על אדם שבסך הכל פרקנאת תסכוליו הלגיטימיים באנונימיות. אותה אני כיבדתי, ישיבתי וחייכתי והייתי חינני על אף העוול המוסרי שהיא עשתה. ביני לבין עצמי אני חייב להתרעם.
וזה אחד הדברים שבאמת הכי כואבים ליליוא מפראג
אנשים צבועים לא מבינים עבודת המידות מהי ומעבירים ביקורת על בני תורה שכן עובדים על עצמם אבל לא בדרכיהם ההזויות
בודאי שאין היתר להתנפל עליך ככהסודית
ואם לדעתי תשאל, נפלת על בחורה טיפשה ולא על ביישנית דווקא.
לביישנים יש חן, שמחפה על התכונה הזו. אם אם היא קלטה שאתה חכם ושנון, יכול להיות שהיא שתקה מפחד שלא לפלוט לידך שטות. ולכן הרגיזה אותך. השתיקה האינסופית הזו.
כדאי לשוחח קצת בטלפון לפני הפגישה זה יתן לך אינדיקציה...
טיפשה?! מקסימום סודית... ⁦והוא ישמיענואחרונה
מכיון שלעניות דעתי אני הגבתי הכי בחריפות אני מוצא צורך להגיב.
בתור אחד שכתב מאוד בחריפות, אני יכול לומר שאף אחד (כולל אני) לא תקפנו אותו. תקפנו את צורת החשיבה- את האמירה שביישנות זה דבר רע ושלילי.

אין מה לעשות. יש מחשבות שהם לא נכונות לדעתנו, וצריך למחות עליהם.
אף אחד לא ירד כאן לפסים אישיים ח"ו; זה ממש לא בא מזלזול... אולי אפילו להיפך.
יכולנו בכלל לא להגיב, ורק לתת לו להמשיך בדעה הזאת שמבחינתנו התוקפים היא דעה נפסדת ולא נכונה.

אם אף אחד כאן לא יבקר את מה שנראה בעיניו לא טוב- אז גם אין כל כך טעם לשתף כאן.
את רוצה שאנשים רק יקבלו פירגונים? אני מאוד אוהב לפרגן, ובאופן כללי האווירה כאן מאוד פרגנת אבל אני לא הייתי רוצה שאנשים לא יעמידו אותי על טעותי ורק כל הזמן יגידו 'כל הכבוד' על דברים שיכולים לפגוע בי ושאיני מודע אליהם.

ייתכן, וכבר אמרתי זאת, שהתגובה שלי יכלה להיות יותר עדינה וכבר הסברתי מה הביא אותי לתגובה כזו חריפה; אבל איני חוזר בכהוא זה מעצם הביקורת שהבעתי על הדעה שבעיני היא שלילית מאוד.
ואין כאן שום כוונה לפגוע.

בכל אופן, למקרה שלא הובנתי- אני מבקש מ@ליוא מפראג סליחה ומחילה על ההתבטאות החריפה (ואולי גם הפוגענית) שלי.
ואני מאחל לך בהצלחה רבה! ⁦
אוקיי שיהיה לך בהצלחה רבהוהוא ישמיענו
באמת שכתבתי את זה מלב כואב.
חשוב לי שיהיה לך טוב ושתמצא מישהי מתאימה בקרוב.
אני רק חושב שעם הגישה הזאת זה ממש לא יהיה בקרוב.
ולא- אני ממש לא מייחל לכך.

זהו, הבעתי את דעתי. אני מסיים את הדיון מבחינתי.
כל טוב
לא הייתי הולכת על פרשנות כזאת על בגרות..חיהל'ה
אבל זה בהחלט לא נעים להיפגש עם מישהי ששותקת כל הדייט...

גם לי יצא דייט כזה - רק הפוך..
הבחור בעיקר שתק וענה לי בכן ולא על שאלות ששאלתי..
בכללי היה ממש מוזר,
ורק חיכיתי שייגמר..
מה הקשר?הפי
מה בידיוק אתה מבין בביישנות אם ככה אתה כותב?
בנאדם ביישן ממש לא מזלזל ועם הגישה שלך של העצבים אף בנאדם ביישן לא יפתח מולך..
חשבת אולי אתה משדר חוסר סבלנות?
אני לא ביישנית אבל לפעמים יוצא לי כן להתבייש צריך להבין שבכל אחד יש צדדים שהוא פחות ביישן בהם סבלנותת
אתה לא יודע מה זה ביישנות..שואלת12
אני מעידה על עצמי שהפסדתי הרבה בחיי בגלל שאני ביישנית: ראיונות עבודה, הצעות להדרכה ועוד
לא מצליחה להתגבר על זה.
לא כל כך פשוט כמו שאתה חושב
על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

כן, אתה מפספס משהוארץ השוקולד

א. זה מחלוקת אם מדובר באיסור דאורייתא (הרמב"ם) או דרבנן (הרמב"ן).

ב. חיבה זה חיבת ערווה, אחרת, זה מחלוקת שולחן ערוך וש"ך. סביר להניח שבין בני זוג עם קשר משמעותי זה אכן חיבת ערווה.

ג. לגבי יהרג ובל יעבור, זה מחלוקת בבלי וירושלמי.


 

ובנוסף, הבעיה בהדגשת האיסור היא בדחיפת אנשים להתחתן כבר כי הם לא שולטים ביצרם לפני שהם בטוחים שנכון שהם יתחתנו. אולי זה הסיבה של אמירות סלחניות יותר.

ועוד יש להוסיף שזה קשה ויתכן שבשל כך אנשים סלחניים יותר למרות האיסור כי הם מבינים שקשה.

תודהמתוך סקרנות

לגבי ב'- לא הבנתי מה ההבדל בין חיבה "סתם" לבין חיבת ערווה, לא שמעתי על חלוקה כזאת מעולם.

לגבי ג'- תוכל להרחיב קצת וגם עם מקורות? בכל מקרה, אם נניח זה דרבנן כמו דעת הרמב"ן (לדבריך, צריך יום אחד לבדוק את זה...), מן הסתם זה לא יהרג ואל יעבור...

בשמחהארץ השוקולד

ב - חיבה סתם=נוגע במישהי כי אכפת לי ממנה, נגיד, לחיצת יד להראות תמיכה רגשית.

חיבת ביאה (טעיתי בהגדרה מקודם) =נוגע במישהי עם קונוטציה מינית המתקשרת לעולם היחסים, לדוגמא חיבוק עם אסוציאציה מינית.

(שוב, זה די כללי)


ג - אפנה אותך למקור עליהם דבריי הסתמכו:

ש"ך ביורה דעה סימן קנז סעיף קטן י.

הוא הרחיב יותר משאמרתי.

הבנתי, תודהמתוך סקרנות
אז כמו שאמרת,  מגע בין מדוייטים הוא כמעט ב100% מקרים עם קונוטציה מינית.

אסתכל בש"ך בל"נ.

אכן, זה אסורארץ השוקולד

פשוט מחלוקת אם זה דרבנן או דאורייתא.

רגשית, זה איסור שקל לנו להבין איך מישהו חוטא בזה יותר ממי שאוכל בשר בחלב.

ולא לשכוח שלרמב"ם דרבנן חמור מדאואייתא(;כְּקֶדֶם
צודק לגבי הרגשית, רק שכשזה המצבמתוך סקרנות
קשה לבקר את החרדים על מה שיכול להראות כחששות מוגזמים, כשרואים בפועל שמי שלא חושש, נופל הרבה יותר לכאורה.
סרטוני היוטיוב חסומים לי, אבל בקרב המקפידים עלהסטורי
ההלכה בציבור הציוני דתי, פשוט וברור שנגיעה של חיבה אסורה.
ההגנה חוסמת לי את שני הסרטוניםפתית שלג

האם זה אומר משהו?🤔

 

חוץ מזה אני לא יודע איזו סביבה תורנית אתה מכיר, אבל ההתייחסות לזה היא כאחת המצוות, ולעומת זאת מי שמחפף בתפילות, כשרויות, צניעות יכול להיות שמחפף גם בזה..

אבל לא ידועה לי שיטתיות שונה🤷‍♂️

תודה לך ול @הסטורי הנה ג'מיני עוזר לנומתוך סקרנות

הנה סיכום מפורט, מובנה ומלוטש של הסרטון "האם כדאי שבחורה ששומרת נגיעה תכתוב בכרטיס את זה" מאת ציפי ריין:

​בסרטון זה דנה מטפלת הזוגיות ציפי ריין בשאלה המורכבת האם כדאי לבחורה השומרת נגיעה לציין זאת באופן מפורש בכרטיס ההיכרויות שלה. היא מציגה את היתרונות והחסרונות של כל החלטה ומציעה כיוון מחשבה מעשי.

​הדילמה המרכזית

​מצד אחד, ציון שמירת הנגיעה מסנן מועמדים שאינם מתאימים מראש ומסייע בתיאום ציפיות מהיר. מצד שני, קיים חשש שהדבר יחסום הצעות רלוונטיות ויקשה על מציאת דייטים [00:00].

​מדוע הציון בכרטיס עלול להרתיע?

​תפיסה של נוקשות יתר: כתיבת עובדה זו עלולה להתפרש אצל בחורים מסוימים כהצבת "סימן קריאה" נוקשה וחסר גמישות, דבר שעלול להבהיל אותם [00:24].

​מנעד רחב של שמירה: הימנעות ממגע פיזי היא נושא מורכב, והיא נעה על פני טווח רחב – החל מנגיעות קלות ועד לקיום יחסים מלאים [00:32].

 

 

​פסילת בחורים רציניים אך לא מושלמים: במציאות הנוכחית, בגיל מסוים רוב הבחורים והבחורות מתקשים לשמור נגיעה באופן מלא. ציון הנושא בכרטיס עלול לחסום בחורים דתיים ורציניים מאוד, שלמרות שלא שמרו נגיעה בעברם, ישמחו לכבד את רצונך ולשמור איתך נגיעה אם תמצאי חן בעיניהם [01:15].

​היתרונות שבציון השמירה בכרטיס

​בהירות ותיאום ציפיות: הגדרה כזו מבהירה מיד מהם הגבולות שלך ומהי רמת המחויבות שלך לעקרונות הדתיים [01:48].

​דיוק בקהל היעד: החלטה זו אמנם מצמצמת את כמות הפניות, אך היא מאפשרת לבחורים שמחפשים בדיוק את רמת הדתיות הזו להגיע אלייך, מה שמגדיל את הסיכוי למפגש מדויק מאוד [02:16].

​המלצה פרקטית

​ציפי מציעה לנקוט בגישה של ניסוי וטעייה. אם את מגלה שציון שמירת הנגיעה חוסם כמות גדולה מדי של הזדמנויות והמחיר לכך כבד עבורך, תמיד ניתן להסיר את הציון מהכרטיס ולבחון את הנושא מחדש בהמשך הדרך [02:24].


 

 

פתית שלג

זה מאוד תלוי מי קהל היעד שלה

מן הסתם צורכי הטיקטוק והפייסבוק הם בצד היותר פתוח של הציונות הדתית.

 

אישית, אם אני רואה בחורה שכותבת שהיא שומרת שבת או שהיא שומרת נגיעה- זה מדליק לי נורה שצריך לבדוק. כדוס. (כי מה ההוא אמינא בעצם?)

תודה ששימחת אותי, עכשיו אוכל למעט בשמחהמתוך סקרנות
בלי להיכנס לדיכאון 🙂.
אגב נדמה לי שבאפליקציות ואתרים מאוד כדאי לכתוב זאתפתית שלג

מי שיפסול בחורה מתאימה על סמך העובדה שהיא שומרת מרחק- בוודאות לא יכול להתאים לבחורה שהערך הזה חשוב לה.

אלא אם כן הערך הזה לא באמת קריטי לה.

 

ממילא עדיף לסנן אותו מראש לפני שאתם יושבים יחד על אותו הספסל..

נכון, אבל כמו שאתה אומר זה אמור להיות "ברור מאליומתוך סקרנות
עד שאתה פוגש בחורות, שכותבות לך "לא מפריע לך שאני שומרת נגיעה"?
כן, אבל זה תלוי בסביבהפתית שלג

ולכן אני לא נמצא באפליקציות האלה. גם בהצעות בין חברים הנושא הזה ברור, אז אני בקושי נפגש עם זה.

אבל בתכלס מי שנמצאת באתר היכרויות שבו מצוי שלא לקיים את ההלכה הזאת, אז ברור שכדאי להבהיר את זה. ובאתרים מסוימים גם טוב לציין ששומרים שבת.

 

אם זה הסיפור בסרטוניםארץ השוקולד
זה כמו שיש כאלה שכותבים שהם מתפללים שלוש תפילות ביום בכרטיס, זה נותן תחושה שהאדם שומר את מה שצריך.
הגבתי וכנראה לא נשלח. התשובה שלה מוזרה מאודהסטורי

נגיעה של חיבה היא איסור גמור. 
 

ההתפלפלות האם זה דאוריתא ויהרג ואל יעבור, כהבנת הב"י את הרמב"ם או דאוריתא שפיקוח נפש דוחה כהבנת פוסקים אחרים ברמב"ם, או חצי שיעור כצד אחד להבין את הרמב"ן או דרבנן כצד שני ברמב"ן לא רלוונטית. כל זה נפק"מ לשאלה האם ובאיזה תנאים אפשר להקל לבעל לעזור לאשתו החולה ובערך זהו.


 

ההלכה הפשוטה והברורה שנגיעה של חיבה - אסורה. ממילא בחורה שרוצה בית ששומרים בו הלכה, ברור שתגיד זאת. זה נכון על שמירת נגיעה כמו על שמירת שבת וכשרות וכמו על שמירת נידה לפי ההלכה - כשהנסיון יהיה הרבה יותר מורכב משמירת נגיעה כשלא נשואים.

 

כל החשבון של 'חבל להפסיד בחור שאולי יבהל ואולי יסכים לכבד אותך אחר כך', הוא חשבון מאוד מאוד מוזר - ואם הבחור יסכים לכבד כאן, אבל לא יכבד בתחומים אחרים שההלכה מחייבת, מה היא תעשה אחרי החתונה?!

תראה,חתול זמני

מישהו אמר לי שראה לא מעט אנשים עם כיפה בחדר האוכל בעבודה בי"ז תמוז (לא זקנים תשושים).

אז מה אני מבין.

סתם תהייהארץ השוקולד

רובנו מכירים חילונים, אם נראה שהם מניחים תפילין למשל, נתרשם מזה ונעריך את זה.

למה אדם שמקיים הרבה מצוות, אבל חלק לא מקבל פחות הערכה ולא הערכה על שהוא גם מניח תפילין וגם שומר שבת וגם שומר כשרות.


תהייה שיש לי

"האם מותר לעשן כשלומדים תורה?"חתול זמני

לא, השאלה הנכונה היא: "האם מותר ללמוד תורה גם כשמעשנים?"

או כמו ב־AI, אל תשאל אותו איפה הכי יעיל לדקור אנשים, אלא על אילו מקומות הכי חשוב להגן בגוף באירוע של תקיפה.

 

בקיצור, אני חותר לזה שזה יכול להיות מאוד מרשים אם ניתקל בחילוני שהוא גם מניח תפילין, שומר שבת וכשרות ולמעשה באותה רמת שמירת מצוות, כמו דתי אחר, שמבחינתנו יהיה לייט,

 

לדעתי הסיבה לכך היא שנקודת המוצא שהיא שחילוני מגיע ממקום אחר לחלוטין פסיכולוגית/אמונית ולכן הרבה יותר קשה לצפות ממנו משהו.

בעוד אדם דתי שמצהיר על עצמו ככזה (בין אם באמירה בין אם בנראות) מצהיר על השתייכות דתית (או תרבותית) מסוימת שבה הדברים האלה מובנים מאליהם.

כמו סיני שמדבר סינית צולעת (מוזר) לעומת ישראלי שמדבר סינית צולעת (די מרשים)

++פתית שלג

אתמצת יותר-

הרבה יותר מצוי להעריך אדם עם הפנים פנימה

מאשר אדם עם הפנים החוצה\עומד במקום

אתה לא יודע מה יש להם או אין להםהסטורי
לדוגמא - חולי סוכרת ויש רבים כאלו, יכולים לתפקד בגדול כאחד האדם, אבל אסור להם לצום.
אני תמיד מניח את הגרוע ביותר.חתול זמני
חושבת שהמגזר החרדי ככלל, משתדל להחמיר בהרבהLavender

מאד נושאים ומובנים, סוג של תשובת גדר כזה.

וכשאתה מתרחק מאד ממשהו (כמובן בצורה בריאה נפשית) יש לך פחות סיכוי להיכשל בו.

נכון להרבה נושאים ומובנים בחיים.

וגילוי עריות היא אחת מג' עברות חמורות שבתורה, אז טבעי שיש יותר גדרות וסייגים.

וכשיש הפרדה בין המגדרים, יש פחות נפילות.

כשהכל יותר חופשי יותר זורם יותר לגיטימי יש סיכוי גדול ליפול.

 

היא מעיזה להגיד בקולHakuna.Matata

את מה שהציבור החרדי שומר בשקט. 

אני אגיד פחות חריף

אני משער שגם בציבור החרדי יש דיבורים כאלה בין בני זוג - אבל זה לא יעלה לרשת. ולא יקבל במה כזו. 

אני אביא דוגמא מעולם אחר - שהוא לא בהכרח מקביל אבל הוא שופך קצת אור על הטענה שלי. 

(מה שנאמר מפה לא מגובה מחקרית - זה מה ששמעתי מאנשים  שמתעסקים)

אחוז הגירושים דומה בכל המגזרים - כלומר, ההתמודדות שווה בין כולם, לא משנה מה אתה לובש ובמה אתה מאמין. 

פדופילים קיימים בכל המגזרים. 

ועוד כמה דוגמאות. 

 

נכון שיש תרבות שונה לכל מגזר, 

אבל פילוג האוכלוסיה די דומה בין המגזרים. 

 

 

אתייחס עכשיו לדבריך :

מה שמפריע לך זה "היחס הרווח" לשמירת נגיעה ולא המציאות עצמה. 

 

שמירת נגיעה היא עניין רגיש גם אצל 'חרדים' וגם אצל 'דתיים'. 
הדתיים מוכנים יותר לדבר על זה בקול רם. 

מה שאצל חרדים נוטים לעשות בחדרי חדרים. 

 

היחס הרווח הוא זה ששונה, ולא המציאות.

אחוז הגירושים לא דומה בכל המגזרים.. ממש לאיעל...
נכון. טעות שליHakuna.Matata
לא חושב שאת צודקת,כמו שאמרו כאןמתוך סקרנות
צריך כוח חזק ומשמעת עצמית כדי לשמור נגיעה כשחיים בחברה מעורבת ונפגשים כל כך הרבה לפני שמתחתנים.

ברור,  שגם בחברה החרדית יש בעיות כאלו,  אבל כשלפני שמתארסים נפגשים מקסימום 10 פגישות  , וגם אחר כך יש "כללים" מקובלים כמה להיפגש ולשוחח טלפונית, ברור שיותר קל.

אנחנו לא חולקים עקרוניתHakuna.Matata

נכון שיש משהו שנראה על פניו יותר מהודק ושמור בציבור החרדי.


הטענה שלי.. שזה לא ירוק כמו זה מוצג.

בעולם החרדימשה

באופן כללי דברים שחורגים מהנורמה הדתית נשארים מתחת לשולחן ולא עולים מעליו. כך למשל אנשים שהפסיקו להאמין יכולים להוריד את הכיפה הסרוגה אבל המחיר של הורדת השחורה גבוה פי כמה.

 

בוא נאמר שיותר קל ללכת למסיבה של אנוסים להשתכר ולחרוג מהקו הדתי (נגיד שמירת נגיעה) מאשר אשכרה לשנות את החיים הרגילים שלך.

נראה לי יש פה פער דורותחוזר תמיד לאשתי

נראלי בסרטון היא מנסה לדבר לצעירים. היום חוץ מהחוגים הסגורים שום דבר כבר לא מובן מאליו.

כמה מאיתנו נתקלו במחזה של דייט שגלש קצת יותר מידי... אני לא פעם ולא פעמיים פגשתי את זה.

 

הכי מוזרה זו התופעה של חבר'ה שנראים דתיים ממש ועושים בדייט בפומבי ככל העולה על רוחם.

מה, באמת הצעירים של היום זה לא מה שהיה לפני כמה שנים?

 

עוד משהו מדגדג ליחוזר תמיד לאשתי

אני עשיתי את זה טוב, מה שנקרא. לפי הכללים. שמרנו.

תמיד יש לי קול פנימי קטן שאומר פספסת משהו...

לא פספסת שום דבר!הסטורי
אולי זו ההזדמנות להעמיק וללמוד מה המשמעות הפנימית של 'הכללים' שאתה מדבר עליהם. זה נכון בתחום הזה ונכון בכל התורה - שהתורה וקיום המצוות יהיו אצלך ממקום שלם ולא 'כללים' חיצוניים שמישהו כופה עליך.
למה אתה חושב שפספסת בעצם?משה

אם זה בגלל שיש אי התאמה שאפשר היה לעלות עליה בחריגה מהכללים זה דבר אחד ושם לפעמים יש דברים שהכללים מונעים זיהוי (יש לי כמה דוגמאות די מדוייקות לזה). אבל בסוף אם אתה נשוי אז בסוף מה פספסת?

אתה צודק שנגיעת חיבה בנידה זה יהרג ואל יעבורפינג פונג

לפי דעת ה'משנה ברורה', לא במשנה ברורה אמנם אלא בספרו הקצר 'טהרת ישראל' פרק ד', (שמשקלו הלכתי כמובן זהה).

התלבטתי האם ראוי להפיץ את המידע ההלכתי הזה ברשת כך, מצד 'מוטב יהיו שוגגים', אך מאחר וכבר דנתם בנושא...

אתה חושב שהיא מייצגת משהו מלבד את עצמה?advfbאחרונה
בהמשך לשרשור שליאשר ברא

לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.


לענייננו.

יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.

אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..

נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.

והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.

שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.


אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-

או שהיא מחולקת.

מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.

איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).


בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..

אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.

לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!

בגדול, אלו דברים שאמורים להיות טבעיים ופשוטיםמתוך סקרנות

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.


אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.


לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.


ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.


יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).


למה את מתכוונת כשאת אומרת נשית?אונמר

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

 

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

 

 

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

יפה שאת ככה עובדת עם עצמךנוגע, לא נוגע

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.


צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.


אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.


קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.


יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".


אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.


אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.


ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".


רק שתדעי, שרוב הבתים לא בריאים במובן של גבר-אישהמשה

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

 

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

משה אני מסכים חלקית. כי איפה עובר הגבול?והוא ישמיענו

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

יש המון תיאוריות על גבריות ונשיות וזה מעולהadvfbאחרונה

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

 

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

מה משפט מחץ?אריה ישאג
מציאת הצעות רלוונטיותאיתן אלון

שלום, אני בשיעור ה בישיבת הסדר, על פי ההגדרות שאוהבים להגדיר אני "דתי לאומי תורני", מקפיד על הלכה לחלוטין, פתוח מאוד מחשבתית ואמונית, כלומר מברר כל סוגיה עד הסוף עד שאני מגיע לאמונה שבאמת משכנעת אותי ואני חושב שהיא אמיתית ונכונה, בלי לפחד שזאת לא אמונה "פופולרית". 

התורה זה הדבר המרכזי בחיים שלי, יש ליר כשרון בלימוד עיון, בין בהתמדה בלימוד ובין ברמת הלימוד, ואני מתכנן להמשיך בישיבה בשנים הקרובות ולהעמיק בלימוד (אני לא מתכנן להיות אברך כל חיי, אני מתכנן בשנים הקרובות להבין כיצד אני יכול לממש את היכולות שלי בצורה הטובה ביותר, ובזה לעסוק).

אני מחפש מישהי מחויבת להלכה ופתוחה מחשבתית שהאמת היא הדבר הכי חשוב מבחינתה, ומעדיף מישהי שלמדה תורה ברצינות במדרשה.

 

זאת הייתה הקדמה לבעיה שבאתי להתייעץ עם הקהל הקדוש עליה: איך מוצאים הצעות רלוונטיות למה שאני מחפש, ובאופן כללי לציבור שלנו?

ב"שגרירים בלב" לצערי לא הצלחתי בינתיים לקבל הצעות רלוונטיות, ואני לא מכיר אף מקום אחר רציני שמשדך בציבור בציבור שלנו. כל הדברים האחרים זו או מיזמים קטנים, שאני כן מנסה להירשם אליהם אבל אני יודע שהסיכוי להתאמה נמוך, או אתרי הכרויות שמהתרשמות בסיסית נראה שהם מותאמים לציבור יותר לייטי, או שדכנים פרטיים שזה משהו זר מבחינתי (אולי זו בעיה?). הבעיה הגדולה שלי היא שאני מהראשונים מבין החברים שמתחיל לצאת, כך שאין לי כל כך אפשרות להשתדך על ידי חברים.

אשמח לעזרה!

 

(גילוי נאות: אין לי ווטסאפ, אבל לא מסיבות מאוד אידיאולוגיות, אלא כיון שזה בזבז לי הרבה זמן. אין לי התנגדות מהותית לבת זוג עם ווטסאפ. האם זה מרתיע בציבור שלנו?)

מסכים לחלוטיןאיתן אלון

אני לא מחפש לערער על כל דבר, וזה מתבטא בכך שאני לא מרבה לעסוק בנושאים שהעמקתי בהם והגעתי למסקנה שמניחה את דעתי.

המטרה היא לא לפרק את ההנחה אלא להעמיק ולהבין האם אני מקבל אותה או לא. אני משתדל להיות כמה שיותר אובייקטיבי (אע"פ שזה לא כ"כ ריאלי).

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

פורום אנשים רגישים מאודמשה

גם אם את לא רגישה בדדרך כלל. יש שם כלים שיועילו.

יש הרבה דרכים לפריקת מתחאריק מהדרוםאחרונה

יוגה

מדיטציה

תפילה

התבודדות

ספורט

מתיחות

שתיית מים

כדורים

מוזיקה

טיולים

מזגן

חיבוק

שוקולד

שיחה עם חברים

פסיכולוג

כתיבת יומן

תרגילי נשימות

מקלחת

הצעותהתלמיד העייף

בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום

מה אתם עשיתם?

זה מגיע בגליםפתית שלג

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

 

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

מסכימה. שדכנים, שגרירים, קבוצות וכותפוחית 1
אמרת שבזמן שנפגשת הגיעו הצעות. תחזור למציעיםיהודי שואף לטובאחרונה

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

יש איזו רשימה של פארקים גינות ומקומות נחמדים7410

בחוץ/ בפנים בירושלים? 

לא מסעדות או מקומות בתשלום (לפחות לא גבוה), משהו פשוט לזוג פשוט

מרגיש ליהפי

שאנשים לפעמים מתחתנים מתוך התפשרות שלפעמים עוברת את הגבול הנורמלית עבורי וזה מבאס אותי.


 

כאילו היה לי קשר רציני לאחרונה ולא באלי היה להתפשר על משהו שקשור לתקשורת .. וזה מבאס אותי כאילו קשה לי לשמוח עד הסוף בשמחה שלהם כי זה מרגיש לי שהם הלכו נגד הלב שלהם .

נגיד חברה שממש התלבטה על הבחור.. הוא לא מבין אותה מספיק.. מרגישה שלוקח לה אנרגיה .. לא תמיד שמחה לראות אותו


 

 

לא יודעת זה לא כזה פשוט ההחלטה הזו להתחתן עם מישהו

עכשיו מבינה שזה לא ורוד ..

אבל באמת באלי שתהיה בנינו מציאת חן ואהבה כזו טהורה מתוקה כיפית שאני אראה אותו וממש יתרחב לי הלב

ואני לא ארצה לשנות אותו ..

וזהו זה עושה לי כווץ כזה בלב להרגיש שצריך להתפשר על משהו כזה בסיסי ..

לעומת זאת שאני רואה זוג שהם צוחקים או מבינים אחד את השני בדיבור בוויב ואו זה משגב והכי משמח אותי נותן תקווה ברמות .
 

אני מתחילה לחשוב שיש איתי משהו כביכול לא בסדר אם אמרתי לשלוש גברים לא לאחרונה שמבחינתם זה חתונה ומבחינתי זה פרידה

 

שבסך הכל אני רוצה דבר פשוט מאוד 

תקשורת , אני רוצה להעריץ אותו במובן מסויים.

במקום זה אני מרגישה שאני מנסה לשנות אותם ולא באלי 

אחלוק קצת מפניני חכמתי החתולית הזמניתחתול זמני

בסופו־של־דבר כפי שאת מתארת יש כשל בתהליך. איפשהו זה נופל. ועכשיו המשימה היא למצוא איפה בדיוק בשרשרת נמצאת החוליה החסרה?

אז או שהדרישות שלך – מציאת חן ואהבה כיפית – מופרכות לחלוטין (לא נראה לי?)

או ש-99% מהבחורים היהודיים בארץ (או לפחות מהמדגם שלך, איני יודע כמה רחב הוא) סוציופתים משעממים תתי-אופי (לא נראה לי)

 

או שיש בעיה טכנית כלשהי בפורמט

 

אם לא עובד עד כה אני בספק גדול מאוד אם לעשות שוב ושוב next למועמדים החמודים זאת האסטרטגיה הטובה (אולי כן אני לא באמת יודע) וגם לא נראה לי שהעניין הוא התפשרות

 

אבל כן נראה לי שאת יכולה לחקור יותר לעומק מה בדיוק את רוצה, ולאחר שקיבלת מושג, לבדוק איך הדברים האלה נבנים בדרך-כלל, איך יוצרים מרחב זוגי נעים, מה זה דורש מכל צד, גם ברמת כישורי תקשורת ואולי גם ברמת סגנון הדייטים (לתת יותר זמן? סוגים אלטרנטיביים של דייטים? אורכים שונים? כן להתכתב? לא להתכתב? מה בעצם יכול לעבוד כדי ליצור את התחושה שזה הולך להיות מקום נחמד לשים בו קן?),

 

ובמקביל גם לחקור איפה זה נתקע, כאילו אם כל הבחורים שיצאתם איתם עד כה היו בבונים מצויים אז באמת אין לי מה להציע חוץ מלהשתתף בצערך אבל אם לא אז איפה בדיוק זה נפל? קשה לך להיפתח? הם פחות מחוברים לעולם הרגש? גבריים מדי? נשיים מדי? בקיצור להיות יותר אקטיביים פחות לחכות שמשהו יקרה. או כן לחכות שמשהו יקרה, כאילו אלה ליטרלי שתי האפשרויות היחידות לבחירתך. נראה לי.

אולי יעניין אותך