אם חלילה הילד שלכם עובר התעללות פיזית ומילולית ע"י ילדים. פניתם להורים של הילדים, לצוות החינוכי, ולכל גורם אפשרי. ובכל זאת שום דבר לא נעשה כדי למגר את האלימות. מה הייתם עושים?
אנשי חינוך שכאן, עד כמה אתם מתייחסים לכך בחומרה?
הורים שכאן ולעתיד, מה הייתם עושים אם חלילה הילד שלכם היה מואשם באלימות?
פורום צעירים מעל עשרים
מכתב פתיחה
אלימות ילדים- מה אתם הייתם עושים?רק שמחה#
עונה בתור אשת חינוךפה לקצת
אני לא הייתי שותקת על זה ופועלת בכל דרך אפשרית כדי לטפל בשני הילדים, בפוגע ובנפגע, עד שזה היה מצליח
עונה בתור אמאאמאשוני
אם ילד שלי היה מרביץ להרבה אחרים, כנראה הבעיה הייתה בו, הייתי לוקחת לטיפול רגשי.
אם הילד שלי היו מורבץ ע"י אחרים (שוב, הוא אחד והאחרים הם הרוב) אז הייתי לוקחת אותו לטיפול או שיחות להבין איך אפשר לעזור לו לעמוד על שלו.
אם הילד שלי היה חלק מקבוצת הרוב,
אם הוא היה בקבוצת המרביצים- הייתי מדברת איתו מבטיחה פרסים אם יתנהג יפה וכו' אבל לא הייתי משתגעת- כל עוד הבן שלי לא חריג הייתי מצפה מהגננת לנתב את הילדים נכון ולמנוע מהם להרביץ.
אם הילד שלי, כמו הרבה חבריו לגן היה סובל מנחת זרועו של ילד מסויים (המקרה הנפוץ) לא הייתי עושה כלום רק אם הילד שלי היה מבקש עצה הייתי עונה לו אבל לא משהו מעבר. מהסיבה הפשוטה שהיום זה x ומחר זה y, ילד צריך ללמוד להתמודד עם המציאות הזאת.
אם הילד שלי היו מורבץ ע"י אחרים (שוב, הוא אחד והאחרים הם הרוב) אז הייתי לוקחת אותו לטיפול או שיחות להבין איך אפשר לעזור לו לעמוד על שלו.
אם הילד שלי היה חלק מקבוצת הרוב,
אם הוא היה בקבוצת המרביצים- הייתי מדברת איתו מבטיחה פרסים אם יתנהג יפה וכו' אבל לא הייתי משתגעת- כל עוד הבן שלי לא חריג הייתי מצפה מהגננת לנתב את הילדים נכון ולמנוע מהם להרביץ.
אם הילד שלי, כמו הרבה חבריו לגן היה סובל מנחת זרועו של ילד מסויים (המקרה הנפוץ) לא הייתי עושה כלום רק אם הילד שלי היה מבקש עצה הייתי עונה לו אבל לא משהו מעבר. מהסיבה הפשוטה שהיום זה x ומחר זה y, ילד צריך ללמוד להתמודד עם המציאות הזאת.
תודה על התשובה. ואם הילד הוא נער?רק שמחה#
התשובה הייתה זהה?
גישה מסוכנתנחשון מהרחברון
לפעמים יש ילד חלש שאם כולם מרביצים לו זה בגלל שהוא חלש,מראה פגיעות ולא מצליח להתמודד. לטפל בו זה נזק לילד. נזק טראומתי. הוט חוטף מציקים לו מרביצים לו והוא עוד מואשם והולך לטיפול למה מרביצים לו?
לא מסכימה איתךפה לקצת
תלוי מה אתה מציג לילד
כולם מציקים לך, בוא נבדוק מה הבעיה בך
או
אנחנו דואגים לך ורוצים שלא יציקו לך, בוא נבדוק איך אפשר שזה לא יקרה שוב
ילד שנפגע, צריך עזרה כדי להבין מה קרה שם ומה הוא הרגיש כדי שיסחב איתו כמה שפחות משקעים שליליים הלאה
הפגיעה שאני מדברת עליה היא לא פיזית, היא נפשית. ילד שמרביצים לו נפגע גם נפשית
זאת דעתי
כולם מציקים לך, בוא נבדוק מה הבעיה בך
או
אנחנו דואגים לך ורוצים שלא יציקו לך, בוא נבדוק איך אפשר שזה לא יקרה שוב
ילד שנפגע, צריך עזרה כדי להבין מה קרה שם ומה הוא הרגיש כדי שיסחב איתו כמה שפחות משקעים שליליים הלאה
הפגיעה שאני מדברת עליה היא לא פיזית, היא נפשית. ילד שמרביצים לו נפגע גם נפשית
זאת דעתי
מסכים לטפלנחשון מהרחברון
אבל לא מה הוא עושה שגורם לזה.
בתור ילד הייתי ככה.
אבא שלי אמר לי תשבור להם את הידיים והרגליים מבחינתי. הם היו חזקין יותר, וחטפתי על הניסיון לעשות את זה. אבל הרגשתי שיש לי גב. וגם הרבצתי מספיק חזק חזרה שזה נעצר
בתור ילד הייתי ככה.
אבא שלי אמר לי תשבור להם את הידיים והרגליים מבחינתי. הם היו חזקין יותר, וחטפתי על הניסיון לעשות את זה. אבל הרגשתי שיש לי גב. וגם הרבצתי מספיק חזק חזרה שזה נעצר
אז קיבלת טיפולשירה515
מאבא שלך.
הוא נתן לך את האישור והלגיטימציה להחזיר ובגדול, ובמקרה שלך כנראה שזה מה שהיית צריך.
הוא נתן לך את האישור והלגיטימציה להחזיר ובגדול, ובמקרה שלך כנראה שזה מה שהיית צריך.
כן וגם הלכתי לטיפול התנהגותינחשון מהרחברון
עח רקע הפרעת קשב וריכוז.
אבל הוא לא היה מתוך איך אני מפסיק לגרום להם להציק אלא כלים כללים לחיים
אבל הוא לא היה מתוך איך אני מפסיק לגרום להם להציק אלא כלים כללים לחיים
ללכת לטיפול זה עונש?מחי
זה יעזור לילד ללמוד איך להתמודד יותר טוב
לא עונש אלא אשמה.נחשון מהרחברון
שזה באשמתו
ילד ל-א אמור להתמודד עם אלימות!! יש הבדל בין ריב לאלימותאנונימית לרגע1
תלויימ''ל
צריך לבחון קודם כן אם מדובר במשהו נקודתי שלגביו הטיפול הוא פחות או יותר אחיד או שיש כאן מקרה ייחודי שמצריך בדיקה מה הגורמים שלו ואיך לפתור אותם.
באופן כללי:
מריבות בין ילדים קורות. הילדים שלי יודעים שאסור להרביץ ושזו לא הדרך להביע כעס או להשיג דברים ואם מישהו מציק להם הם צריכים לפנות לגננ/ת או אלינו ולא להרביץ, אבל מצד שני הם יודעים שאם מישהו מרביץ להם הם יכולים להתגונן (אני לא מסכים לשיטה שאסור להרביץ בכל מקרה, גם אם הילד מותקף. מבוגר לא ינהג ככה אז למה שיאסור על הילד שלו להתגונן?).
במקרה שהילד מרביץ אז מבהירים לו שזה לא מקובל (לפעמים בתוספת עונש כלשהו, תלוי בחומרה ונסיבות).
במקרה שמדובר במשהו עקבי שבו ילד עובר התעללות או לחילופין מתעלל או מציק או מרביץ לאחרים אז צריך לבדוק מה הגורם בזה ולטפל בו.
למשל אם יש ילד שמאגד סביבו קבוצה שמתעללת בילד מסוים אז צריך לטפל באותו ה'מנהיג' של הקבוצה - בתור הורה שלו הייתי מנסה מצד אחד לברר מאיזה מקום זה מגיע (צורך בשליטה, חוסר בטחון במעמד שלו, קושי שהוא חווה בתחומים אחרים וכו') ולטפל בו ומצד שני הבהרה שההתנהגות הזו לא מקובלת והפסקה שלה. בתור הורה לילד שעובר התעללות כזו הייתי מצד אחד מדבר עם הגורמים שצריכים לטפל בזה (המורה / גננ/ת ו/או ההורים) ומצד שני מנסה לתת לילד כלים להתמודד עם זה (קודם כל נותן לו גב וחוץ מזה מנסה לעזור לו למצוא פתרון).
תודה! ואם הילד בגיל חטיבת ביניים/תיכון?רק שמחה#
שבגיל הזה האלימות היא כבר הרבה יותר מסוכנת.
זה כבר סיפור אחרימ''ל
אין לי ילדים בגילאים האלה ולא השקעתי בזה הרבה מחשבה אבל נראה לי שאלימות בגילאים כאלה מפסיקים בסנקציות ואם צריך גם בכח, כמו עם אנשים גדולים. אחר כך רצוי גם לברר מה הגורם ואיך אפשר לעזור לו, אבל קודם כל להפסיק את האלימות במיידי.
אם אין ברירהבוזי נוזי
והאלימות לא פוסקת
הייתי שוקלת להעביר מסגרת חינוכית.
מתחילים מחדש, ובכל סביבה יש דינמיקה שונה.
ייתכן שבמקום בו הוא נמצא כרגע יש דינמיקה שלילית.
לטפל ולא להזניח. זה מאוד חשוב!!
הייתי שוקלת להעביר מסגרת חינוכית.
מתחילים מחדש, ובכל סביבה יש דינמיקה שונה.
ייתכן שבמקום בו הוא נמצא כרגע יש דינמיקה שלילית.
לטפל ולא להזניח. זה מאוד חשוב!!
מצב מתסכל מאוד.מור ולבונה
צריך לקחת בחשבון שאולי הילד בעצמו ילד מוכה וזאת ה"שפה" שהוא מבין.
חושבת שאם הייתי צד ג' בסיפור הייתי מנסה להסביר שיש עוד שפות להביע את הכעס/ תסכול וכד'... ומנסה ביחד עם הילד/נער ללמוד אותן.
המכות או הקללות הן כלי להביע את התחושות, רק צריך לנתב את הכלי לכזה שלא פוגע באחרים. שק איגרוף לדוגמה זו אופציה שהייתי שוקלת.
חושבת שאם הייתי צד ג' בסיפור הייתי מנסה להסביר שיש עוד שפות להביע את הכעס/ תסכול וכד'... ומנסה ביחד עם הילד/נער ללמוד אותן.
המכות או הקללות הן כלי להביע את התחושות, רק צריך לנתב את הכלי לכזה שלא פוגע באחרים. שק איגרוף לדוגמה זו אופציה שהייתי שוקלת.
אנסה להסביר מאין מגיעה השאלה שלירק שמחה#
היום פורסם סירטון של בחורה שניסתה לשים קץ לחייה ונשכבה על פסי רכבת, וב"ה ניצלה.
הסירטון הזה זעזע אותי ממש.
אני לא יודע מה גרם לה לעשות זאת. אך הצפייה בסירטון החזירה אותי כמה שנים אחורה, ליום ששמעתי על בחור שהכרתי ששם קץ לחייו.
הבחור עבר הרבה הצקות ועלבונות במהלך הלימודים בבית הספר, ולדעתי זה גרם לו להתכנס בתוך עצמו ולהסתגר מאז ועד אותו היום.
גם אני חוויתי עלבונות ולפעמים גם אלימות בבית ספר. היו שנים שממש שנאתי את התיכונית שבה למדתי.
ובתכלס, היה נראה שלאף אחד לא אכפת.
הצוות החינוכי היה במקסימום נוזף בתלמידים שהיו מרביצים. במקרה קיצון ריתוק לכמה ימים. לא היה נראה שהמורים ניסו לברר מה קורה עם התלמידים..
שהיו מתקשרים להורים של הילד המכה, אז ההורים היו אומרים שאין מצב שהנסיך שלהם מרביץ, ואם כן זה רק כדי להגן על עצמו.
יש המון אלימות והחרמות בבתי ספר. בכל הגילאים. בכל המגזרים.
אני מרגיש שלא כ"כ מתרגשים מזה. "הם סתם משחקים" "ככה זה ילדים".
ובגילאים גדולים. והיה ושום גורם לא מטפל. האם על ההורים לקחת את העניינים לידיים?
הסירטון הזה זעזע אותי ממש.
אני לא יודע מה גרם לה לעשות זאת. אך הצפייה בסירטון החזירה אותי כמה שנים אחורה, ליום ששמעתי על בחור שהכרתי ששם קץ לחייו.
הבחור עבר הרבה הצקות ועלבונות במהלך הלימודים בבית הספר, ולדעתי זה גרם לו להתכנס בתוך עצמו ולהסתגר מאז ועד אותו היום.
גם אני חוויתי עלבונות ולפעמים גם אלימות בבית ספר. היו שנים שממש שנאתי את התיכונית שבה למדתי.
ובתכלס, היה נראה שלאף אחד לא אכפת.
הצוות החינוכי היה במקסימום נוזף בתלמידים שהיו מרביצים. במקרה קיצון ריתוק לכמה ימים. לא היה נראה שהמורים ניסו לברר מה קורה עם התלמידים..
שהיו מתקשרים להורים של הילד המכה, אז ההורים היו אומרים שאין מצב שהנסיך שלהם מרביץ, ואם כן זה רק כדי להגן על עצמו.
יש המון אלימות והחרמות בבתי ספר. בכל הגילאים. בכל המגזרים.
אני מרגיש שלא כ"כ מתרגשים מזה. "הם סתם משחקים" "ככה זה ילדים".
ובגילאים גדולים. והיה ושום גורם לא מטפל. האם על ההורים לקחת את העניינים לידיים?
ברור. אם ההורים לא ידאגו לילד שלהם, מי ידאג לו?!פה לקצת
בוודאי! הכוונה היא פיזית.רק שמחה#
למשל, בת דודה שלי סיפרה לנו, שהילד שלה עובר כל הזמן עלבונות. והתחביב של הבריון של הכיתה הוא להוריד לו את המכנסיים. שפעם אחת הילד של בת דודה שלי הגיב, ודחף את הילד, השעו אותו לשלושה ימים!
לא משנה למי הם פנו, כלום.
הבעל של בת דודה שלי (שהוא הבן אדם הכי רך שאני מכיר) אמר שאם זה קורה שוב, הוא כבר ייטפל בילד. זה הגיוני? לגיטימי? שאין שום מוצא.
לא משנה למי הם פנו, כלום.
הבעל של בת דודה שלי (שהוא הבן אדם הכי רך שאני מכיר) אמר שאם זה קורה שוב, הוא כבר ייטפל בילד. זה הגיוני? לגיטימי? שאין שום מוצא.
ברור. מה האפשרות האחרת? לתת לילד שלך לסבול??פה לקצת
אני חושבת שאם ההורים והצוות לא מטפלים, צריך לפנות למי שמעל. להגיע עד הפיקוח, אם רק זה מה שיעזור.
זה נורא!מחי
וממש לא ברור למה התייחסו לדחיפה של הילד יותר בחומרה מאשר להורדת מכנסיים, שעל זה אפשר לפנות למשטרה בתלונה על הטרדה...
אני לא יודעת איך זה עובד עם ילדים, אבל זה מעשה מאוד חמור. ובטח שזה הגיוני ולגיטימי שאבא של הילד יטפל בזה אם אף אחד מהצוות לא עושה שום דבר.
אתם בכלל מתארים לעצמכם איזה נזק נפשי זה לילד שעובר את ההתעללות הזו?
אני לא יודעת איך זה עובד עם ילדים, אבל זה מעשה מאוד חמור. ובטח שזה הגיוני ולגיטימי שאבא של הילד יטפל בזה אם אף אחד מהצוות לא עושה שום דבר.
אתם בכלל מתארים לעצמכם איזה נזק נפשי זה לילד שעובר את ההתעללות הזו?
להכניס סטירה למנהלעוד סתם אחד
להוריד לו את המכנסיים!ימ''ל
אם מדובראמא ל6 מקסימים
בהתעללות שילד ספציפי עושה לילד ספציפי אחר, ונטפל אליו כל הזמן, והילד מסכן ובמצוקה באופן קבוע:
אז על ההורים ללכת למנהל המוסד, לדרוש שהדבר הזה ייפסק לאלתר, ואפשר לאיים שאם לא, יפנו לפיקוח. לא ייתכן שהבן שלהם מאויים על ידי ילד אחר!
ואני בדיוק עכשיו באמצע טיפול בסיפור כזה. ואחרי התייעצויות של מה ואיך לעשות...
אז על ההורים ללכת למנהל המוסד, לדרוש שהדבר הזה ייפסק לאלתר, ואפשר לאיים שאם לא, יפנו לפיקוח. לא ייתכן שהבן שלהם מאויים על ידי ילד אחר!
ואני בדיוק עכשיו באמצע טיפול בסיפור כזה. ואחרי התייעצויות של מה ואיך לעשות...
ומה עושים אם ההורה של הילד שמטיל מרותו על כולםאניוהוא
הוא בעל כח והשפעה במוסדות החינוך? (חבר הנהלת עמותה וכדומה)
הוא לא מוכן להאמין שהילד שלו מתנהג ככה ואם המנהלת/מורה תדבר איתו הוא מאיים על מקום העבודה.....
הוא לא מוכן להאמין שהילד שלו מתנהג ככה ואם המנהלת/מורה תדבר איתו הוא מאיים על מקום העבודה.....
אז לפנות לפיקוחאמא ל6 מקסימים
אם המנהל לא מצליח לעשות את עבודתו נאמנה אין מנוס מלבקש מהמפקח להתערב
כואב לשמועאמאשוני
הילדים שלי לא מתקרבים לגיל הזה אז לא רוצה סתם לענות בתיאוריה על משהו שאני לא מכירה.
אענה דווקא כנערה לשעבר.
אמנם אצלנו הבנות לא היה דבר כזה אלימות פיזית
אבל תככנות ויחסי כוחות יש בכל מקום.
אני חושבת קודם כל שהעובדה שאף אחד לא טיפל בזה זה לא בגלל שלאף אחד לא היה אכפת ממך,
אלא כי האפשרויות מוגבלות.
זה לא מצדיק וזה כואב מאוד, אבל רק להדגיש שזה לא מרוע או אטימות 😢
האם שיתפת את ההורים בתחושות שלך או רק בעובדות? לעיתים זה יכול לשנות את כל התמונה.
אני חושבת שבמקרה שאתה מתאר המפתח לשינוי הוא דווקא בילד שמציקים לו. כדאי מאוד לקחת אותו לשיחות או טיפול רגשי אחר ולחזק לו את הביטחון העצמי ואת האסרטיביות.
זה לא במקרה שנטפלים לילד מסויים,
ילדי הכוח מזהים אצלו חולשה ועל זה כדאי לעבוד.
אם הגישה היא כל הזמן לטפל במוקד הכוח, אז כל פעם זה יכול להגיע מכיוון אחר ובצורה שונה.
הבעיה כשלא מזהים או לא מטפלים בזמן, זה רק הלך ומדרדר כי ילד שחווה סיטואציה שהציקו לו והיה חסר אונים, הביטחון העצמי נפגע, ומשם זה כדור שלג.
אם יש תחושת צורך לעבור חוויה מתקנת על החוויות של אז- אפשר ורצוי לעשות "עיבוד" כלומר לדבר עם בעל מקצוע על מה שהיה, על הפרשנויות, התחושות, איפה זה פוגש אותך היום (כשקורה x זה צף)
ואם עכשיו בתור נער/ מבוגר ללא ילדים אתה אומר לעצמך כשאני אהיה אבא אני לא אעשה/ כן אעשה ככה וככה, אז צר לי לאכזב, הסטטיסטיקה מלמדת שהילדים מחקים את דפוסי ההתנהגות של ההורים שלהם גם אם יכריזו בקולי קולות שהם לא.
כדי לנצח את הסטטיסיטיקה צריך משהו מעבר למודעות והצהרות
כדאי טיפול והדרכה מבעל מקצוע להתאמן על צורת ההורות הרצויה כדי שיהפוך לטבע שני.
בהצלחה רבה
אענה דווקא כנערה לשעבר.
אמנם אצלנו הבנות לא היה דבר כזה אלימות פיזית
אבל תככנות ויחסי כוחות יש בכל מקום.
אני חושבת קודם כל שהעובדה שאף אחד לא טיפל בזה זה לא בגלל שלאף אחד לא היה אכפת ממך,
אלא כי האפשרויות מוגבלות.
זה לא מצדיק וזה כואב מאוד, אבל רק להדגיש שזה לא מרוע או אטימות 😢
האם שיתפת את ההורים בתחושות שלך או רק בעובדות? לעיתים זה יכול לשנות את כל התמונה.
אני חושבת שבמקרה שאתה מתאר המפתח לשינוי הוא דווקא בילד שמציקים לו. כדאי מאוד לקחת אותו לשיחות או טיפול רגשי אחר ולחזק לו את הביטחון העצמי ואת האסרטיביות.
זה לא במקרה שנטפלים לילד מסויים,
ילדי הכוח מזהים אצלו חולשה ועל זה כדאי לעבוד.
אם הגישה היא כל הזמן לטפל במוקד הכוח, אז כל פעם זה יכול להגיע מכיוון אחר ובצורה שונה.
הבעיה כשלא מזהים או לא מטפלים בזמן, זה רק הלך ומדרדר כי ילד שחווה סיטואציה שהציקו לו והיה חסר אונים, הביטחון העצמי נפגע, ומשם זה כדור שלג.
אם יש תחושת צורך לעבור חוויה מתקנת על החוויות של אז- אפשר ורצוי לעשות "עיבוד" כלומר לדבר עם בעל מקצוע על מה שהיה, על הפרשנויות, התחושות, איפה זה פוגש אותך היום (כשקורה x זה צף)
ואם עכשיו בתור נער/ מבוגר ללא ילדים אתה אומר לעצמך כשאני אהיה אבא אני לא אעשה/ כן אעשה ככה וככה, אז צר לי לאכזב, הסטטיסטיקה מלמדת שהילדים מחקים את דפוסי ההתנהגות של ההורים שלהם גם אם יכריזו בקולי קולות שהם לא.
כדי לנצח את הסטטיסיטיקה צריך משהו מעבר למודעות והצהרות
כדאי טיפול והדרכה מבעל מקצוע להתאמן על צורת ההורות הרצויה כדי שיהפוך לטבע שני.
בהצלחה רבה
עונה בתור חסרת ילדים בינתיים 
ענבל
בס"ד
אם הילד שלי הוא הנפגע ואף גורם לא מטפל בזה אז הייתי עוברת דירה ככה"נ. זאת לא קהילה שהייתי רוצה לגור בה ולא הייתי מוכנה לשרוט את הילד שלי בגלל נוחות או עבודה [כן, הייתי מנסה למצוא עבודה במקום אחר. על הנפש של הילד שלי לא הייתי מוותרת.].
אם הילד שלי הוא הפוגע- קשה לי לדעת מה הייתי עושה אבל בוודאי שלא הייתי עוברת על זה בשתיקה. מדברת איתו, בודקת מאיפה זה בא, מענישה אותו במידת הצורך, מדברת עם היועצת, עושה הכל כדי לבדוק מה קורה כאן. בהחלט לא הייתי מוכנה לתת לילד אחר להיפגע ככה רק בגלל הילד שלי.
לא נותנים לזה להמשך!הסטורי
חייבים למנוע. גם הורה וגם איש חינוך חייב לעצור את זה ולא לעבור לסדר היום.
אם יש מריבה פה או שם - קורה, זה טבעם של ילדים. אבל הצקות קבועות, במיוחד כשהם לא כוחות - כיתה שלמה על ילד אחד, ילדים גדולים יותר מציקים לקטנים וכד'- הצוות חייב להתערב, עד שזה יעצור. אם זה לא קורה תעבירי בית ספר.
אם יש מריבה פה או שם - קורה, זה טבעם של ילדים. אבל הצקות קבועות, במיוחד כשהם לא כוחות - כיתה שלמה על ילד אחד, ילדים גדולים יותר מציקים לקטנים וכד'- הצוות חייב להתערב, עד שזה יעצור. אם זה לא קורה תעבירי בית ספר.
אם אתהזבשר
עבר עריכה על ידי זבשר בתאריך י"ב בתשרי תש"פ 15:11
שום דבר לא נעשה כדי למגר את התעללות הזאת?הפי
מזה? פשוט בושה!!
הייתי מנסה הכל רק כדי שזה יפסיק לא להתייאש!!
ילד/נער זה נפש שחייבת ליווי .. תלחמי בשבילו לגמרי
אם הייתי רואה שלגמרי אין מענה ואין שוני הייתי מעבירה אותו גן/בית ספר הוא לא צריך לסבול סתם.. עם כל הקושי בהעברה.
הייתי מנסה הכל רק כדי שזה יפסיק לא להתייאש!!
ילד/נער זה נפש שחייבת ליווי .. תלחמי בשבילו לגמרי
אם הייתי רואה שלגמרי אין מענה ואין שוני הייתי מעבירה אותו גן/בית ספר הוא לא צריך לסבול סתם.. עם כל הקושי בהעברה.
...אביגיל.
אין לי פתרון, אבל בעיני חשוב נורא שלילד יהיה ליווי רגשי מקצועי. יש כאן התמודדות לא פשוטה, גם שלו וגם שלכם.
בעיני קריטי שתהיה איזו עין חיצונית מקצועית שתוודא שיש לילד כלים להתמודד איתה.
בעיני קריטי שתהיה איזו עין חיצונית מקצועית שתוודא שיש לילד כלים להתמודד איתה.
להעביר אותו בית ספר או לחברה אחרתחסדי הים
מה שאנחנו עשינוmp3
היו כמה ילדים שהציקו לבן שלי ולכל הכיתה והמורה לא הצליח להתמודד איתם.רשמנו את הילד לאגרוף תאילנדי וכשהוא כבר ידע להילחם קצת הוא החזיר לאותו ילד ומאז הילדים האלו לא מתעסקים איתו כי הבינו שהם יחטפו חזרה.
בדרך כלל ילד יציק רק למי שחלש ממנו.וכשהוא מבין שהוא יחטוף חזרה הוא לא מציק שוב.
בנוסף ילד שיודע שיש לו את היכולת הפיזית להחזיר למי שיציק לו יהיה מלא בבטחון עצמי וממילא פחות יטפלו אליו הילדים המציקים.
בדרך כלל ילד יציק רק למי שחלש ממנו.וכשהוא מבין שהוא יחטוף חזרה הוא לא מציק שוב.
בנוסף ילד שיודע שיש לו את היכולת הפיזית להחזיר למי שיציק לו יהיה מלא בבטחון עצמי וממילא פחות יטפלו אליו הילדים המציקים.
דעתי:ותן טל
1. אין מקום לאלימות. לא בגן ולא במקום אחר.
2. יחד עם זאת, במיוחד בגיל הגן חשוב מאוד לוודא מאיפה נובעת האלימות של הילד האלים. קריטי.
לכן כאיש חינוך (מתהווה) הייתי דבר ראשון שואג נקודתית שהאלימות של היחד כלפי הילד הספציפי תמוגר (יש לא מעט דרכים אבל לא כאן המקום להרחיב ולפרט) ובד בבד הייתי משקיע הרבה כדי להיכנס לנפשו של הילד הפוגע ולהבין מאיפה זה מגיע ולנסות לטפל בשורש. כי זה שאני מונע פגיעה בילד בודד לא אומר שמה שגרם לכך לא יתפרץ בהמשך כלפי עוד ילדים.
מצד ההורים הייתי ממליץ: 1. לא לחשוב מהר כל כך על להחליף גן, זה צעד שיכול לפגוע בקשרים חברתיים של ילד ואם הוא לא ממש מוכרח עדיף שלא. 2. לשבת לשיחה נוקבת עם הורי הילד הפוגע ועם הצוות החינוכי (הגם שנכתב שזה כבר נעשה. שוב. ושוב) בדרישה שהדבר הזה ייעצר ועכשיו. במידה ורואים לאורך כמה ימים נוספים שלא נעשים צעדים משמעותיים לשינוי - אפשר לעלות רמה ולערב את המפקחת ואת פסיכולוג/ית הגן.
2. יחד עם זאת, במיוחד בגיל הגן חשוב מאוד לוודא מאיפה נובעת האלימות של הילד האלים. קריטי.
לכן כאיש חינוך (מתהווה) הייתי דבר ראשון שואג נקודתית שהאלימות של היחד כלפי הילד הספציפי תמוגר (יש לא מעט דרכים אבל לא כאן המקום להרחיב ולפרט) ובד בבד הייתי משקיע הרבה כדי להיכנס לנפשו של הילד הפוגע ולהבין מאיפה זה מגיע ולנסות לטפל בשורש. כי זה שאני מונע פגיעה בילד בודד לא אומר שמה שגרם לכך לא יתפרץ בהמשך כלפי עוד ילדים.
מצד ההורים הייתי ממליץ: 1. לא לחשוב מהר כל כך על להחליף גן, זה צעד שיכול לפגוע בקשרים חברתיים של ילד ואם הוא לא ממש מוכרח עדיף שלא. 2. לשבת לשיחה נוקבת עם הורי הילד הפוגע ועם הצוות החינוכי (הגם שנכתב שזה כבר נעשה. שוב. ושוב) בדרישה שהדבר הזה ייעצר ועכשיו. במידה ורואים לאורך כמה ימים נוספים שלא נעשים צעדים משמעותיים לשינוי - אפשר לעלות רמה ולערב את המפקחת ואת פסיכולוג/ית הגן.
אחרי מיצוי פניות להורי הילדסודית
תלונה במשטרה ותביעת נזיקין נגד הורי הילד.
רק אם מסיבה כלשהי לא ניתן להעביר לבית ספר אחר נניח בגלל מרחק.
תקראי באינטרנט תראי שיש להורי הילד האלים הרבה מה להפסיד.
רק אם מסיבה כלשהי לא ניתן להעביר לבית ספר אחר נניח בגלל מרחק.
תקראי באינטרנט תראי שיש להורי הילד האלים הרבה מה להפסיד.
בנים כדאי ללמד קפוארה. הגנה עצמית מגיל צעירסודית
בנות יש בעיה עם חרמות
הכי חשוב זה להיות החלטי מול הורי האשמים
הכי חשוב זה להיות החלטי מול הורי האשמים
גם בנות יכולות ללמוד{ר}צינית
הייתי פעם פעם בחוג של קראטה והגנה עצמית
נכון אבל ההתעללות בהן לרוב מילוליתסודית
תביעת נזיקין על סכום גבוה גורמת להורים לחשב מסלול מחדש
אז כנראה שאני מהבודדות{ר}צינית
את בחברה טובה...ונסי
אגב, אני לא רואה מה ההבדל, גם כאן וגם כאן, אומנות ליחמה עוזרת, משפרת בטחון, מקנה ידע, מכירה מסגרת אחרת לבחור את החברות והחברים.
ואני ממליצה על קרב מגע
ואני ממליצה על קרב מגע
אלימות צריך למגר! הילד ממש לא אמור להתמודדאנונימית לרגע1
אם הצוות החינוכי לא חובר אליי, כהורה, ע"מ לעזור לילד שנפגע באופן תכוף
הייתי עוזבת את המוסד החינוכי
לא הייתי רוצה שילדי במקום שבו אלימות היא נושא שמטאטאים מתחת לשטיח
גיל? רמת אלימות?העני ממעש
דבר ראשון מוציאה את הילד שלי מהמוסד המביש הזהכישוף כושל
בס"ד
אחר כך מאיימת בתביעה ומידעת את שאר ההורים שזה היחס לאלימות במקום
אם הילד שלי הוא האלים אני חושבת שאעשה שיחה צפופה איתו
גם בקטע של להגיד בתקיפות שזה לא משהו שעושים
וגם לבדוק למה הוא עושה את זה
יכול להיות שזה יושב על משהו רגשי וזה מצריך טיפול
אחר כך מאיימת בתביעה ומידעת את שאר ההורים שזה היחס לאלימות במקום
אם הילד שלי הוא האלים אני חושבת שאעשה שיחה צפופה איתו
גם בקטע של להגיד בתקיפות שזה לא משהו שעושים
וגם לבדוק למה הוא עושה את זה
יכול להיות שזה יושב על משהו רגשי וזה מצריך טיפול
בהנחה שמתעללים בו סתם כי הוא ״לא בא להם טוב בעין״,הלויאחרונה
והוא לא ילד קרציה שמציק לכולם ולכן מתעללים בו.
אני הייתי מלמד את הילד שלי הגנה עצמית אגרסיבית או שולח אותו לחוג או למורה לאומנות לחימה פרקטית. ואם לא זה, אז הייתי מחפש לו בית ספר אחר ללמוד בו.
ואם הילד שלי היה מתעלל באחרים, אז הייתי דבר ראשון מזהיר אותו ונותן לו את האפשרות לתקן את מידותיו בעצמו. אם זה לא היה עובד אז הייתי מתחיל להעניש אותו ומונע ממנו דברים שהוא אוהב ובנוסף מכריח אותו לא רק לבקש סליחה מהילד שהוא התעלל בו, אלא גם לפצות אותו בהתאם לפגיעה.
אני הייתי מלמד את הילד שלי הגנה עצמית אגרסיבית או שולח אותו לחוג או למורה לאומנות לחימה פרקטית. ואם לא זה, אז הייתי מחפש לו בית ספר אחר ללמוד בו.
ואם הילד שלי היה מתעלל באחרים, אז הייתי דבר ראשון מזהיר אותו ונותן לו את האפשרות לתקן את מידותיו בעצמו. אם זה לא היה עובד אז הייתי מתחיל להעניש אותו ומונע ממנו דברים שהוא אוהב ובנוסף מכריח אותו לא רק לבקש סליחה מהילד שהוא התעלל בו, אלא גם לפצות אותו בהתאם לפגיעה.
אני מובכת מגילוי רגשותהרמוניה
לפעמים זה נתפס אצלי כגילוי חולשה, חוסר כבוד עצמי...
גם כשמישהו אחר משתף זה יביך אותי... יהיה לי קשה לשמוע.
אבל לפעמים זה לא מביך, תלוי מה הקושי ואיך הבנאדם מספר את זה.
זאת ממש תופעה... כי סך הכל אני כן רגישה ואמפטית, אבל אם זה משהו רגשני נשפך כזה אני לא מסוגלת...
זה תכונה די מוכרתמשה
סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.
בושה להיחשף בושה כשמישהו חושףנחלת
מעין חוסר צניעות כשהאדם מגלה את הדברים האינטימיים שלו (רגשית) גם חשש להיפגע ולא יודעים איך לא לפגוע כשהכל
כך חשוף וגלוי לעין השמש....
ממש...הרמוניה
זה ממש מרגיש לי משהו פרטי וחשוב, לא כזה שאפשר לשלוף בכל זמן ולפני כל אחד שלא ידע לכבד את זה, להבין ולהתייחס כראוי.
יש מקומות שאת מרגישה עם זה בנוח?משה
עם מישהו שמכבד אותיהרמוניה
שמבין את החשיבות של הגילוי לב הזה
או מישהו שמזדהה
אז זה מביך/מכווץ רק גשזה ברבים?משה
מענייןהרמוניה
עם עצמי אני מאד מודעת לתחושות שלי... זה עצם החשיפה
זה בסדראני:)))))
אבל אני מרגישה לא מכילה חחחהרמוניה
תכילי את החוסר הכלה;)אני:)))))
חחחחחהרמוניה
הממ.חתול זמני
כחתול זמני, דעתי האובייקטיבית היא:
– דבר ראשון שמחי בכך שיש לך רגשות. יש כאלה שאין להם, ובאסה.
– לא נראה לי שאנשים בכללי כל־כך אוהבים כשנופלים עליהם עם רגשנות בלי קונטקסט מתאים. זה באמת מעיד על חולשה מסוימת: ההבדל בין ילד למבוגר זה שמבוגר יכול להתאפק, לא להפיל על אחרים, להתמודד בעצמו וכן הלאה. או מוטב: לדעת מתי כן ומתי לא, איפה ראוי ואיפה לא. "לכל זמן ועת לכל חפץ".
– כמו ש @נחלת אמרה כמו שלא חושפים את הגוף לכל אחד בכל מצב (טוב יש כאלה שכן ר"ל...) כך גם לא את עמקי הנפש...
אז משו לא בסדר איתךכְּקֶדֶם
בלי להעליב
לא בטוחל המשוגע היחידי
תראה מה נחלת ענתה
רגש זה משו שלא תמיד קל לחשוף אותו
במיוחד שזה לא עם אנשים שקל לך להיפתח אליהם
זה נראלי פשוט משתנה בין אדם לאדם ויש גם רמות של גילוי רגשות
(וגם זה שאני גבר זה מתבטא אצלי אחרת, אז אולי אני לא יודע...)
מזדהה ממשרקאני
לא רק מגילוי רגשות שלי מול אחרים
גם כשאחרים מגלים רגשות מולי אני מובכת נורא
כמובן מראה אמפתיה והכל אבל מבפנים אני מסמיקה
חוסר כבוד עצמי..?! לא אתווכח אבל וואי תקיף משהו..אנונימי 14
זה תלויooאחרונה
בלגיטימציה שנותנים לרגשות
גם כאלה עמוקים
כמה חיים איתם בשלום אישית
ואז זה נותן לגיטימציה גם אצל אחרים
וגם ביכולת זיהוי מוקדמת
כי הרגשות נכרים דרך שפת גוף/ טון/ טונציה
ואז כשמישהו משתף בעצם כבר יודעים את הכיוון וזה לא מפתיע
איך אתם עם פלישתים ביום־יום?חתול זמני
יחס קר? מנומס? לא נתקלים בכלל?
הם חושבים שאני משוגעקעלעברימבאר
מתעלמים.חושדים.אני:)))))
יחס קר ומנומסLavenderאחרונה
האם מעניין אתכם להירשם בספרי ההיסטוריה של העולם?Lavender
שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...
לא להירשם אבלאני:)))))
כן להשפיע על ההיסטוריה, ועדיף לטובה
אהבתיזיויק
וחוץ מזהאני:)))))
אם כבר מדובר על כבוד, מה יעזור לי הכבוד אחרי המוות?
זו ההנאה בחייםזיויק
מעצם הידיעה שאתה כה חשוב שידברו עליך גם כשתלך
למה שידברו עלי?אני:)))))
אדרבה שלא ידברו עלי, שלא יעוררו עלי דינים בשמיים
הסברתי לך את ההיגיון של אדם מטריאליסטזיויק
גם לאדם מטריאליסט, במה בדיוק זה עוזר / מועילחתול זמני
אם מדברים עליך
הרבה פעמים זה מגיע אחרי המוות...שלג דאשתקד
וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.
לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.
ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.
דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.
יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.
ועוד הרשימה ארוכה...
בקצב הזה,חתול זמני
החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.
תלוי כמה נשמות יש לושלג דאשתקד
מהפכנים - יש לזה איזו קונוטציה חיוביתנחלת
לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...
ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...
לא באתי לדבר בשבחםשלג דאשתקד
השאלה כאן היא על השפעה, לא על חיוביות
לא בקטע של כבודLavender
בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם
אהבתי ממשLavender
לאל המשוגע היחידי
אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי
אבל גם זה לא באמת
מה זה לאנעמי28
וחוץ מזה שאין דבר נצחי יותר ומשמעותי יותר מפשוט להוליד ילדים.
מדהיםזיויק
ממש לא.חתול זמני
הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.
לארקאני
כן, הלוואי שאצליח להיות משמעותי מספיקארץ השוקולד
לא אישיתהסטורי
אבל כן כחלק מהדור שהביא את גאולת ישראל לקומה הבאה.
יפה, חשוב!Lavender
לא יודעת אם בניסוח הזה,נערת טבע
אבל כן להשאיר איזה חותם משמעותי
וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִיןאלעזר300
סוג שלחציליםאחרונה
בא לי להשפיע משמעותית על עולם התורה
כתבתי בלקראת נישואין ובכל זאת גם פה...נחלת
מחפשים שידוך לבחורה (48), ישרה, טובת לב, שמורה ודתיה,
עם איזו בעיה נפשית. (לא דיכאון. מתפקדת).
תימניה.
מחפשת כיפה סרוגה.
האם מישהו מכיר מקום שעוסק בכאלה זוגות?
בחורה טובה מאוד. תהיה אמא טובה!
תודה רבה.
סליחה, בכוונה הפרידו בין הפורומיםהסטורי
ההיגיון הואאריק מהדרום
שפעם היה רק פורום לנ"ו ועם הזמן והדרישה נפתח פורום חברתי לגולשי הפורומים הלא הוא צמ"ע על מנת ליצור הפרדה בין אלה שנושאי לנ"ו לא רלוונטיים אליהם בין שמצאו זיווג ובין שהחליטו לקחת הפסקה או מכל סיבה שהיא
על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.
להבנתי ראשית דבריך היא הסיבה העיקרית לאיסור החמורהסטורי
כלומר, לא רק כדי לא לייבש את לנ"ו, אלא כדי להשאיר את צמ"ע נקי מהנושא למי שלא רלוונטי לו, או למי שמאוד רלוונטי לו ולכן מחפש שקט...
נכוןאריק מהדרוםאחרונה
זו הסיבה להפרדת צמ"ע מלנ"ו ועל בסיס זה פורום צמע קם.
גם אם תרצה להקים פורום אחר ותבקש זאת ממשה, הנטיה שלו לרוב תהיה לסרב אלא אם כן תמצא מספר ניקים מכובד שיהיו פעילים בפורום החדש ושהפורום החדש לא ייבש ויפגע בפורום ישן ופעיל יותר.
לוחמים מספרים - יום ירושליםקפיץ
אני יודעת שראיתי פרסומת על משהו כזה בשבוע שעבר ולא מצליחה למצוא אותה עכשיו
יש סיכוי שראיתם? או שאתם יודעים מי מארגן את זה?
מחפשת בשביל מישהו שירצה מאוד להגיע לספר
מה אומרים על המאמר?👇 האמת התרגשתי לקרואLavender
מאמר מעורר מחשבה של העיתונאי הבריטי אליסטר הית' מהעיתון "דיילי טלגרף":
יש משהו בישראל שמטריד אנשים — וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.
הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.
אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:
חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.
אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.
לישראל אין נפט.
אין לה משאבי טבע מיוחדים.
האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.
מסביבה אויבים.
שנאה באו"ם.
יעד לטרור.
גינויים מצד ידוענים.
חרמות, השמצות והתקפות.
ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.
בצבא.
ברפואה.
בטכנולוגיה.
בחקלאות.
במודיעין.
בביטחון.
ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.
הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.
מפיקים מים מן האוויר.
מיירטים טילים באמצע מעופם.
הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.
הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —
ואף מנצחים בהן.
העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.
וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:
אולי זו עזרה אמריקאית.
אולי זה לובי בינלאומי.
אולי דיכוי.
אולי גניבה.
אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.
כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.
חס וחלילה שזה אמיתי.
חס וחלילה שזה מגיע להם.
ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.
העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.
כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.
אבל היהודים לא נעלמו.
הם חזרו לארצם.
בנו אותה מחדש.
החיו את שפתם העתיקה.
והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.
זה לא רק פוליטיקה.
זה כמעט מקראי.
אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.
אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.
אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —
ועדיין להגיע ביום ראשון בבוקר לעבודה בתל-אביב.
ישראל אינה רק היגיון.
אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.
וזה מה שמטלטל את העולם.
כי אם ישראל אמיתית,
אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —
אז אולי…
אלוהים איננו מיתוס.
אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.
אולי ההיסטוריה אינה מקרית.
אולי הרוע אינו המילה האחרונה.
ואולי היהודים אינם רק עם…
אלא עדות.
וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.
כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוהית —
הכול משתנה.
המצפן המוסרי מתערער.
ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.
ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —
אלא בתחילתו של משהו נצחי.
לכן מכחישים.
לכן משמיצים.
ולכן תוקפים בזעם.
כי הרבה יותר קל לקרוא לנס "תרמית"
מאשר להתמודד עם האפשרות
שאלוהים באמת מקיים את הבטחותיו.
ועושה זאת… בשקט.
נפלא. הוא לבטח גוי (חכם) אם לא חשש לכתוב כך...נחלתאחרונה
קייטרינג מזון מוכן לשבתנקדימון
אולי קצת מוקדם, אבל בכל זאת...
יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...
אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...
בחלק מסניפי יוחננוף זה קייםנפשי תערוג
תבדוק בסניפים שקרובים אליך
מכיר מניסיון שתי מקומות מעולים, בת"א ובמשמר-השרוןפ.א.
בת"א, ברח' בן יהודה:
משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא
יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם
בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'
אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.
שתי הפניות...אלעזר300
אם רלוונטי איזןר מוגיעיןנפש חיה.אחרונה
סלטי משני- צומת שילת
מתחיל עבודה חדשהאריק מהדרום
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
בהצלחה רבהזיויק
בהצלחה! מאחל שכישוריך המקצועיים והחברתיים יצעידופ.א.
אותך מעלה ותצליח ותתקדם!
בהצלחה!משה
ושיהיה מוצלח גם לך וגם למנהלים שלך.
אבל קודם כל..לך!נחלת
זה בא ביחדמשה
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
בהצלחה!פשוט אני..
ו... למה צריך מזומן בשביל לעלות על מונית?
איך משלמים במוניות בימינו?יעל מהדרום
כמו בכל מקום אחר, אשראיפשוט אני..
לא הכרתי. ואני נוסעת די הרבה במוניותיעל מהדרום
לק"י
אני אשאל בפעם הבאה. תודה!
אני לא מכיר מקום שלא ניתן לשלם בו באשראינפשי תערוג
אולי דוכן מיצים בפארק
או שערות סבתא ביום העצמאות
שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי
לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.
לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון
היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן
אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי
(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)
לא ידעתי 🤷♀️ זה ממש יקל עלי...יעל מהדרום
לק"י
אף נהג מונית לא הציע לי.
זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....
הם לא מציעיםנפשי תערוג
כי חלקם מעדיפים מזומן ממספר סיבות
אני אשאל. תודה!יעל מהדרום
למה שלא כל נהגי המוניות אמינים. כך הבנתי.נחלת
סיבה מעולה לא לעבוד במזומןפשוט אני..
בהצלחה רבה!שלג דאשתקד
קורה שאנחנו מפספסים ויוצאחם קצת צולעים. ההצלחה טמונה ביכולת להתעשת ולחזור מהר לעמוד על הרגליים.
המון בהצלחה!!!ארץ השוקולד
באסה על ההתחלה הזו, מקווה שיצאת בכך ידי חובת ייסורים אם הייתה חובה כזו.
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
בו"ה!אשר ברא
מחכים לשמוע איך היה...
אם אפשר ללמוד חוסן ממישהו כאן זה אתהנקדימון
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!
חוסן? מאן דכר שמיה?אריק מהדרום
יפה!נחלת
בהצלחה ! אנוני.מית
איך היה?נפשי תערוג
כיףאריק מהדרום
ב"הנפשי תערוג
משמח לקרואארץ השוקולד
שתמיד יהיה כיף, רגוע ומוצלח
בהצלחה!די"מ
למה לא גט טקסי?
אין לי את האפליקציהאריק מהדרום
(כשהתקשרתי אליך ואמרתי לך לחזור לפורומים לא ציפיתי שבאמת תעשה את זה).
אז תורידדי"מ
אני במרכז צריך להעביר כמה שעות והייתי צריך להטעין א הפלאפון אז הלכתי לבית אריאלה ונכנסתי לפורמים. קצת מוזר לי להית פה אחרי כל השנים האלה
כל כך הרבה ספרים בבית אריאלה ובמקום זה אתה כאן?ארץ השוקולדאחרונה
כיף לראות אותך