בהמשך לשרשור הקודם שלי, צריכה את עזרתכם שוב..עצובהה

אז בעקבות השרשור הקודם, הנה הקישור למי שמעוניין,פריקה ויעוץ, מבקשת את עזרתכם.. ;) - לקראת נישואין וזוגיות

 

כמו שכתבתי, המשפחה שלי מחפשת משפחה בעלת מעמד, אנשים מכובדים וטובים וכו', אני מבינה שזה לא מגיע מתאוותנות אלא ממקום של להקל עליי בעתיד, שהאנשים שיהיו סביבי יהיו אנשים שמסתכלים על הכל מלמעלה ולא מובילים למריבות בכל דבר קטן. זו הראייה שלהם. בנוסף לבחינה הכלכלית כמובן, דואגים שיהיה לי את האפשרות לדאוג לילדים שלי מבלי לדאוג לפרנסה. 

עם זאת, אני, מחפשת בחור ירא שמיים, בחור שעובד ולומד,שהתורה היא מרכז חייו, מחובר לתורה ומצוות. ואני גם לא מחפשת לחיות בעוני בכוח. 

 

בשרשור הקודם תיארתי הצעה שבה הבחור מגיע מבית מבוסס, יש לו מידות טובות, משפחה טובה, בחור דתי, אבל הרבה פחות ממה שאני הייתי רוצה. האמת שהיה בי איזה רצון להמשיך, אבל ברגע שאמרתי לבחור שהייתי רוצה שבעלי בע"ה קצת יקבע עתים לתורה- הבחור הוריד ולא התאים לו. ההורים שלי חשבו שעשיתי בכוונה, אמרתי דברים שיגרמו לו להוריד. ב"ה זה עבר וזה מאחוריי.

 

עכשיו ישנה הצעה אחרת, בדיוק ההפך, בחור בעל יראת שמיים, לא יציב מבחינה כלכלית, 'רק התחיל את החיים'-משפט של ההורים שלי, המשפחה שלו היא מאוד מאוד מאוד פשוטה. 

בקיצור נמרץ, ההפך הגמור ממה שמחפשים, בגדול. 

השדכנית אמרה לי שהוא בחור ממש בעל יר"ש, שהוא יודע מה הוא רוצה מעצמו, הוא לומד לתואר והוא בקבע כרגע,

באופן כללי היה נשמע לי טוב, רק שקצת פחדתי להציג את ההצעה להורים, בצדק, כי הם אכן לא כ"כ מרוצים, אבל נתנו לי את האישור להיפגש פגישה אחת (מי שקרא את השרשור הקודם יבין את המילה 'אישור')

דיברתי עם הבחור לפני שבוע שיחה ממש קצרה ואמרתי שאחשוב על זה, ולא נתתי תשובה (זה ממש רע מצידי, אבל באמת שאפשר לדון אותי לכף זכות) הפעם השנייה שדיברתי אתו אתמול, הוא לא נשמע כ"כ הטיפוס שלי, הוא לומד במקום חילוני לגמרי מעורב (שאני לא יודעת למה זה מפריע לי, אבל כן..), הוא סוגר שבתות אחת לחודשיים שלושה, עושה לילות. 

עוד דבר שהפריע לי, בתחילת השיחה הוא נשמע ערס (סליחה...קצת קשה לי עם הסגנון הזה),ודיבר על עצמו המון. 

כששאלתי אותו מה הוא מחפש, הוא אמר שאין לו משהו מוגדר, מחפש בחורה צנועה בעיקר (בלבוש הוא התכוון). 

ההורים שלי לא ירצו בחור כזה ממשפחה כזו, בנוסף לזה שגם אני לא כ"כ התחברתי ע"פ שיחה טלפונית. 

 

הוא מחכה כבר כמעט שבוע לתשובה מהצד שלי, ולכן כשהוא שאל אם הייתי רוצה להיפגש אמרתי לו כן מחוסר נעימות, שגם ככה אני מושכת את זה יותר מידי זמן ועוד עכשיו התשובה תהיה שלילית?! 

בקיצור קבענו לעוד יומיים כי הוא בלימודים.. 

 

השאלה שלי היא- עד כמה זה צריך להתאים מבחינת משפחות? 

שאלתי חברה קרובה, היא העלתה דוגמאות על חברות שלנו שהתחתנו, כל אחת קיבלה גם את מה שהיא רצתה בגדול, וזה גם התאים לאופי של המשפחה. בעקבות היכרות רבת שנים עם המשפחה שלי היא אמרה שלא נראה לה שזה מתאים, ואני לא צריכה לפגוש בחור רק כי אמרו עליו שהוא ירא שמיים והוא קצת לומד תורה. יש עוד מלא בחורים כאלה. 

 

והשאלה השניה, מה עושים במקרה כזה??

זה מרגיש לי לא מתאים בעליל. ולא נעים לי בכלל בכלל לבטל. 

מפחיד שהוא יפגע, שירגיש שכל השבוע הזה הוא מחכה לתשובה שלי והוא ירגיש זלזול מהצד שלי, 

פוחדת לפגוע. 

 

 תודה למי שקרא, ותודה על העזרה. 

 

לדעתי לא צריכה להיות התאמה בין המשפחהקוד אבל פתוח
כן צריך להיות קבלה והכלה הדדית.

(לדעתי וכתבתי לך אז תסגרי את העניין עם ההורים קודם כל, גם אם תמצאי את האחד, הורים מתערבים זה מתכון לזוגיות נוראית)
אין לי אפשרות לגרום להם שלא להתערב כרגע. זה לא קיים וזה לאעצובהה

משהו שאפשר לפתח עכשיו. ככה זה עבד עם אחיי הגדולים וככה זה איתי. והם היו הרבה יותר עקשנים וקשים ממני. ואני בכלל לא, אז קל וחומר.

אחרי הנישואין אני מתכוונת לנתק מגע מלבד קשר בסיסי, שבתות אחת לחודש וחצי חודשיים ולא לספר כלום. וכן, אחת הבקשות שלי מה' זה לגור רחוק מהם. 

הלוואי. 

 

אין אפשרות לגור עם שותפות?קוד אבל פתוח
יש מגוון פתרונות מגוונים, אם לא נוח לך להגיב כאן את יכולה באישי...
חח זה לא בא בחשבון ולא אופציה בכלל.עצובהה


לא מאמין בזהקוד אבל פתוח
כל דבר הוא אפשרי רק צריך לדעת את המחירים
אפשר לשאול למה?44444
מבחינה כלכלית? בגלל ההורים שלך?

מבחינה כלכלית- אפשר להסתדר, לפצל את הלימודים ולעבוד תוך כדי וכד'...

מבחינת ההורים- לדעתי צריך להיות נחרצים ולפעול גם בניגוד לדעתם. זה אחד הדברים הכי טובים שתעשי לזוגיות שלך בעז"ה. זו "מלחמה" על העצמאות שלך. וכדאי לעשות אותה עכשיו, לפני החתונה בעז"ה.
סליחה שאני מעלה את זה,ע מ
אולי זה לא נעים, אבל נקודה למחשבה בשבילך.
אחרי הנישואין, זה יעבוד לך? או שהם ימצאו דרכים "להשתלט" מרחוק? "להגיע" אליכם (מבחינת המעורבות בחיים שלך) גם אם לא תגורו לידם? לנצל את הביקורים אצלם בשביל זה גם אם זה בתדירות נמוכה?
אני מקווה שלא, אבל תהיי בטוחה בזה כשאת בונה על שינוי אחרי החתונה.



ולגבי השאלה שלך, עד כמה זה צריך להתאים מבחינת משפחות, לדעתי, כלום, אפס. אח שלי לא ימנע מלהתחתן עם מישהי בגלל שאני רוצה שהוא לא יתחתן איתה, ואני לא אשאל אותו עם מי להתחתן. ולא את ההורים. כן יכול להיות ייעוץ, בתור אנשים קרובים, אבל הכל צריך להיות לטובת המתחתן ולא לטובת המשפחה. ואם המשפחה רוצה משהו אחד והמתחתן רוצה אחרת, אם יסבירו לו שזה לטובתו והוא יקבל את דעתם בלב שלם, מה טוב. ואם לא יקבל, אז גם אם הם חושבים שזה לטובתו, זה לא מעניין. למעט מקרים חריגים, שיש לו בעיה, הוא לא מבין, וכו', לא אנשים רגילים.

ייעוץ ולא מעורבות. ייעוץ אמיתי ולא שכנוע מניפולטיבי.

במידה ואין התאמה בין בן הזוג למשפחה, גם בן הזוג וגם המשפחה צריכים לדעת איך להיות אנשים טובים ולחיות עם הפער הזה. מיומנות חשובה בחיים. לא סתם לבלוע רוק מולו ולרתוח מבפנים. להכיר את הצדדים הטובים שבהם, שאני מזדהה איתם, ולהעצים אותם. לדבר כמו בני אדם. יכול להיות בני אדם שלא מסכימים על הרבה דברים חשובים, אבל אם הם ינסו הם יופתעו לגלות שהם מסכימים על הרבה דברים חשובים אחרים.
וגם, אם, נניח, הפער כל כך גדול ואין שום דבר במשותף (לא יקרה), אין סיבה להתעצבן על העניין, אחרי הכל זו אשתו של אחי, בחירה שלו, בעיה שלו, לא נוגע אליי.





לגבי השאלה השנייה:
אם את יודעת בודאות, שאת לא רוצה אותו, אז גם אחרי שבוע שהוא חיכה ולא נעים וכו', אין עניין להיפגש פגישה אחת כדי שלא יהיה לא נעים להגיד לא, ומיד אח"כ להפסיק. זה בזבוז כח, זמן וכסף שלך ושלו. את יכולה גם להגיד לו שאת מתנצלת שלקח לך זמן אבל עם זאת מעדיפה להחזיר תשובה שלילית כנה מאשר תשובה חיובית מזויפת, אולי זה ירגיע אותו...

אם את לא יודעת בודאות, תלוי בך, אם זה נשמע מספיק טוב בשביל לנסות, תנסי, ותבחני את הנקודות שעלו לך. אם לא - לא.


לגבי זה שנשמע לך משיחת הטלפון שהוא לא הטיפוס שלך, אנחנו לא היינו שם, אבל אני יכול לנסות להתייחס למה שכתבת.
קול של ערס - לפעמים נשמעים שונה בפלאפון, אולי כדאי לתת הזדמנות.
דיבר על עצמו המון - אולי זה לא הרגיל שלו, וזו פשוט שיחה כזאת שהוא צריך להציג את עצמו.
לומד במקום חילוני מעורב - את בעצמך אמרת שלא בטוח שזה אומר משהו, אולי שווה לנסות.
סוגר שבתות אחת לחודשיים שלושה - איפה? באוניברסיטה? למה?
עושה לילות - לא הבנתי.


*עכשיו שמתי לב למשהו שפספסתי מקודם - שקבעתם לעוד יומיים. אז אם את יודעת בודאות שלא, דעתי נשארת אותו דבר, ביטול בתוספת התנצלות והסבר אם זה יועיל. ואם את לא יודעת בודאות, אז דעתי שונה - לא תלוי אם זה נשמע מספיק טוב בשביל לנסות... כבר קבעת - תלכי, בראש טוב עם תשומת לב לדברים שהפריעו לך ולדברים שאת מחפשת. לדעתי.



אני מקווה שהתגובה הזו תועיל... השקעתי בה איזה חצי שעה נראה לי.
בכל אופן, בהצלחה!


ותשני את הניק שלך, סבבה? אולי ל@שמחהההה?
(שמחהה ושמחההה כבר תפוס )
וואו.עצובהה

חחח הצלחת להצחיק אותי. 

אממ.. קודם כל ממש ממש תודה על התגובה המושקעת בהחלט! 

 

לשאלתך הראשונה, האם אצליח להתרחק מהם ולמנוע התערבויות, אני חושבת שכן. אני ערנית לזה כ"כ ומודעת לנושא ברמה גבוהה. אז כל דבר שהם יגידו גם אם זו עצה בלבד, לא יכנס לשטח שלי. לא יודעת אם קראת את השרשור הקודם שלי אבל יש לי כ"כ הרבה כעסים ותסכול כך שברגע שתהיה לי הזדמנות אחרי הנישואין להוציא את כל זה ולהגיד להם את כל זה, אני אנצל את ההזדמנות הזו. 

אבל כמובן שרק ה' יודע מה טומן העתיד בחובו. אבל זו בהחלט דעתי. 

 

לגבי התאמה בין המשפחות, אני מסכימה אתך לגמרי. הלוואי וגם אצלנו זה היה ברור כ"כ. נחמד לראות שיש אנשים שפויים.

העניין הוא שאני בין הילדים הקטנים שלהם, כלומר, הם עדיין מרגישים שאני אותה ילדה קטנה שלא מבינה כלום, שצריך לדאוג לה ולהחליט בשבילה. אמרתי להם לא פעם ולא פעמיים, אני כבר ילדה גדולה ויודעת לקבל החלטות בעצמי. לצערי לא עבד. 

 

לגבי הבחור, סוגר שבת ועובד משמרות לילה- כתבתי, הוא בקבע בצבא ובמקביל לומד לתואר. 

התכוונתי דיבור של ערס, לא קול. 

מרגיש לי ממש ממש שזה לא זה ואין טעם לנסות, אבל מפחיד אותי א. שאפגע בו ב. שאני טועה 

ולכן לדעתי אפגש אתו.. 

 

תגובה בהחלט מועילה, שוב תודה רבה.. 

 

וכן, בהחלט אנסה למצוא שם אחר לניק שלי. 

תודה על העצה

 

 

 

(קראתי את השרשורע מ
הקודם שלך וגם הגבתי בו...)


שמח שהועלתי... בהצלחה!
חושבת אחרת מהרוב... אם את רוצה לקרוא תפתחיסודית
בשרשור הקודם ההורים שלך הציעו לך בחור, שהיו בו המידות הטובות שרצית בבעלך רק הוא לדעתך לא היה מספיק תורני. אז יצאת באי רצון כי ההורים שלך הכריחו אותך, והוא הרגיש כנראה בקרירות שלך והחליט שלא.
עכשיו את בחרת כביכול, ובחרת לא טוב, ואת הולכת כי לא נעים.
עכשיו תקשיבי
ההורים שלך הם לא הבעיה שלך. הם קלטו שאת רוצה תלמיד חכם אבל הם לא רוטשילד ויהיה להם קשה לתמוך.
אבא שלך צודק באלף אחוזים כשהוא מחפש לך בן זוג שמסוגל לפרנס.
תפסיקי עם השטויות כאילו, רק מי שמראש מכריז שלא יפרנס את המשפחה שלו, הוא בן תורה!

יש מספיק בחורים צדיקים וטובים שיקבעו עיתים לתורה זה לא סותר שהוא חייב לזון אותך ואת הילדים דאוריתא
(היא לא אמרהע מ
שרק מי שמראש מכריז שלא יפרנס את המשפחה שלו. היא אפילו אמרה הפוך: ואני גם לא מחפשת לחיות בעוני בכוח.)
בשרשור הקודם ממש בלט שההורים שלה הם בהחלט הבעיה שלה.44444
אבא שלה אלים. היא חווה אלימות, אלימות מילולית.
בלי קשר בכלל למה שהיא מחפשת צורת ההתנהלות היא אלימה.
לכן הדבר הראשון בעיני שצריך לעשות זה לעבור לדירת שותפות.
אחרי החתונה זה יהיה יותר קשה. כדאי להרגיל לדיסטאנס לפני החתונה. אח"כ זה נהיה יותר קשה (למרות שזה נראה אחרת).
כמובן חשוב מאד שזה יהיה במתינות.
המעבר לדירת שותפות יכול להיות מתורץ מסיבות אחרות כמו מיקום וכד'....

לגבי הרצון שלה בבן תורה, היא לא כתבה שהיא לא רוצה שיעבוד בכלל להיפך, היא רוצה "עובד ולומד שהתורה מרכז חייו".
מה שכן, צריכים להיות ריאליים וחייבת להיות "תוכנית מגירה". כי כנראה שסיוע כלשהוא מהמשפחה היא לא תקבל.
יש פה כמה נקודות;44444
1. לגבי הבחור הנוכחי- תפגשי איתו ותראי לאיזה כיוון זה הולך.

2. לגבי המשפחות- המשפחות לא צריכות להתאים אלא צריכות להיות נוחות וסובלניות. זה יותר משמעותי.
אני חכולה להעיד על חמי וחמותי שאף משפחה מהמחותנים שלהם (למעט ההורים שלי) לא בסגנון שלהם וב"ה יש קשר טוב כי הם אנשים נוחים וסובלניים.
זה הרבה יותר משמעותי ממשפחות מסגנון דומה.

3. לגבי הקשר שלך עם ההורים. לדעתי ההורים שלך מתערבים יותר מידי בלשון המעטה ביותר. לדעתי קודם כל תצאי מהבית ותגורי עם שותפות. לאט- לאט "תתפסי מרחק ועצמאות".
סליחה על התגובה שאת לא רוצהק"ש
כפי שענו לך רבים בשרשור הקודם, השאלה כרגע אינה בחור כזה או אחר.

את קודם כל חייבת לתפוס מרחק מההורים. להבהיר להם שאת מאוד מאוד מכבדת ומעריכה אותם, אבל אלו החיים שלך. הם לא מחליטים בשבילך (אפילו אם לדעתם הם צודקים) ובוודאי שלא מפעילים כלפייך אלימות פיזית או אפילו מילולית.

סליחה שאני חריף, אבל את צריכה להשתכנע, שהייחס של אבא שלך, גם אם הרצון הבסיסי מגיע ממקום טוב - הוא לא תקין בכלל. אין דבר כזה שאבא מקלל את הבת שלא וגם לא שאבא מודיע לבת שלו, שאין לה זכות להחליט עם מי היא מתחתנת. עלייך למצוא דחוף עזרה נפשית! כעת את בסיכון גדול להתחתן עם בעל אלים. יש כאלו תורניים יותר ופחות עשירים ועניים, מכל מעמד שהוא. אפילו כאלו שבחוץ נראים הכי מנומסים ולארג'ים.

לכן, אל תחפשי כרגע בחורים. תסדירי את הייחסים עם ההורים. תבהירי גבולות. אח"כ תוכלי בעז"ה למצוא בעל כלבבך.
טוב, אז בתגובה לכולכם..עצובהה

ראשית, תודה רבה על התגובות ועל הזמן שהקדשתם..

 

כולכם, פחות או יותר, כתבתם תשובה חד משמעית ונחרצת לעזוב את הבית. 

אין לי מושג איך להסביר שזו בכלל לא אופציה. זה קשור למנטליות של המשפחה, אובר פרימיטיביות, חשיבה מרובעת ועוד כדומה..

 

אז מי שלא מבין את מה שאני כותבת, כלומר לא מאמין שאין דבר כזה בלתי אפשרי, כנראה לשמחתכם לא הכרתם משפחות מהסוג הזה.

 

בשרשור הקודם כתבתי שאני יודעת שהתגובות יהיו שההורים לא צריכים להתערב וצריך לשים גבולות, אני יודעת את כל זה. 

ולכן ביקשתי פתרונות לאיך אני יכולה להתמודד עם המצב הקיים. זה מצב נתון שאין ביכולתי לשנות כרגע. שוב, יש אחים מעליי שגם הם עברו את זה, הם באופי הרבה הרבה יותר עקשנים וקשים ממני- הם ניסו לעשות תחבולות כאלה ואחרות ולהתעמת עם ההורים- ללא הצלחה, אז קל וחומר אני- שאין לי כוחות לא נפשיים ולא פיזיים לצאת נגד מישהו או משהו. 

יש מישהי שהייתי מתייעצת איתה בעבר, וגם היא אמרה לי, תראי אני לא יכולה להדריך אותך לעשות משהו שאת לא מסוגלת, היא המליצה לי פשוט לקום ולעזוב את הבית, ממש כמוכם, אבל כשהיא הבינה והכירה קצת את המשפחה לעומק ואת האופי שלי לעומק, היא אמרה שזה לא בר ביצוע. 

 

כנראה שהדרך היחידה שלי היא רק בהשתפכות לה' בתפילה ותחנונים, ולה' הישועה. 

 

 

שוב תודה לכל המגיבים. 

 

 

ממש אל תעזבי את הביתאמונהל'ה
תציבי גבולות ותסנני הצעות לעצמך.
וכשאומרים לך משהו לא לרוחך, תאטמי אזניים, תחייכי חיוך גדול ותמשיכי הלאה.
הכי חשוב שתאמיני במה שאת אומרת ותשדרי את זה.
מבחינת בחורים- יש תורניים ולומדים/עובדים. לא סותר (ואפילו נפגשתי עם בחור שסיים ללמוד תואר, הניח אותו בצד וחזר לישיבה. הוא מתכוון להמשיך ללמוד ואם יקרה מצב שיצטרך לצאת לעבוד- תהיה לו האפשרות).
מבחינת משפחות- לא צריך דמיון מלא אלא כיוון דומה. זה חשוב.

מלא בהצלחה
הלוואי שאצליח, תודה רבה עצובהה


אני אנסה בכל זאת, מקווה שיעזורסביון
לא צריך להתעמת עם ההורים, לא צריך לשנות את המשפחה, לא צריך לשנות את המצב הקיים אצלם. לא צריך להילחם בהם. ובטח שלא צריך לעזוב את הבית.
צריך לשנות את המצב הקיים אצלך. במצב הקיים אצלך, את מנסה למצוא חתן שאבא שלך יאשר. וזה מה שצריך לשנות. הוא לא יאשר? אף אחד לא אמר שצריך לשכנע אותו. כלומר, זה יהיה נפלא אם הוא ישתכנע. אבל אם לא - אין סיבה להילחם בו או להתעמת איתו. פשוט לומדים להתמודד עם חוסר האישור הזה ועם התוצאות הנלוות. כלומר זה לא פשוט בכלל ואני מניח שקשה ממש (לא חוויתי ב"ה, אבל מהתיאורים שלך ככה זה נשמע), אבל לענ"ד זה דבר שאת מוכרחת לעשות עוד לפני שאת מחפשת חתן. לא הייתי רוצה להתחתן עם מישהי שאני יודע שחיפשה אותי כדי שאבא שלה יאשר, ואני די בטוח שגם את לא תהיי מרוצה מזה עד הסוף. וגם אם בהתחלה תנשמי לרווחה שהפשרה יצאה בסדר, אולי בהמשך החיים זה כבר יהיה פחות בסדר.
אז כן, יכול גם להיות שתמצאי חתן כלבבך שגם יקבל את האישור של אבא שלך והכל טוב ויפה, אבל חוסר העצמאות יכול לפגוש אותך בעוד המון תחומים בחיים. וגם אם הוא לא - וזה העיקר - זה חוסר משמעותי בנפש.
מקווה שלא הטפתי יותר מדי.

(ועכשיו ראיתי שאף אחד לא הציע את זה - מה לגבי טיפול פסיכולוגי שיעזור לך לנתק *בראש שלך* את אבא שלך מההחלטות שאת מקבלת? כשגדלים במשפחה כזו קשה מאוד לעשות את זה לבד בלי עזרה מבחוץ)
אתה צודק.. תודה רבהעצובהה


את עכשיו סטודנטית, עובדת?44444

לדעתי, לאט לאט תהיי פחות ופחות בבית.

ההדרגה מאד חשובה ואמונה במה שאת עושה. תשנני לעצמך שאת עושה את זה למען הזוגיות שלך.

כלכלית, יש לך דרך להסתדר לבד?

 

בכל מקרה לא לעזוב ולא לנתק קשר רשמית. הכל בהדרגה.

אפשר גם לעשות שבתות אצל חברות.

 

נגיד את מחליטה לעבור לדירת שותפות, איך ההורים שלך יגיבו?

אממ..עצובהה

לעזוב את הבית לדירת שותפות זו לא אופציה לא מבחינתי ובטח ובטח לא מבחינת ההורים. 

זה לא דבר שבכלל מדברים עליו מתישהו, אפעם לא ישנתי אצלך חברות.. כתבתי למעלה, אני מגיעה מבית מאוד פרימיטיבי וקשה. 

 

אבל מה שכן, ברוך ה' אני עובדת ולומדת ויש לי את האפשרות לא להיות ימים שלמים בבית, שזה החסד של ה' אליי במצב הקיים. 

למרות שגם אז אני נדרשת להתקשר להורים כדי לעדכן, מבחינתי אין בזה שום צורך. 

 

 

 

 

בהמשך לרוב המגיבים הכי חשוב להתחתן עם מי שמתאים לךmoson

ולא כתוצאה מלחץ.

קשה לתת פיתרון אבל תזכרי שחתונה עם מישהו לא מתאים יכולה להביא אותך למקום גרוע (מכיר מישהי שאבא שלה ניסה למנוע ממנה להתגרש מבעל אלים) אל תהיי בטוחה שזה לא יכול לקרות לך.

בצד האופטימי לדעתי אם יש שיתוף פעולה מצד השדכנית אולי היא יכולה למצוא בחור שיותר מתאים לך אבל להציג אותו לאבא שלך בצורה שמתאימה יותר אליו. 

את חייבת להחליף ניקהפי
זה עושה לי ממש רע.. שבקביעות את עצובה🙁

בנוגע לשירשור(:
זה די נשמע שאת לא כלכך רוצה ושאת משכנעת את עצמך לנסות, כדי להראות לעצמך שאת לא פועלת על ידי הקרטריון של המשפחה שלך.אלא את שאת חופשיה
אז תנתקי דקה את המשפחה שלך ותחשבי היית יוצאת איתו ? שלך איזשהי התלהבות ממנו? זה יכול להיות גם בדבר קטן
אם לא אז לא
ושלא תופתעי לגלות שאת מנסה רק בגלל שאת יודעת שהמשפחה שלך נגד ואת מנסה לעבוד כאן עבודת המידות .
בהצלחה נסיכה
חח תודהעצובהה

יש לי ניק מוכר פה, אבל פתחתי את הנוכחי כדי לפתוח את הנושא הזה.. 

אז תודה

הייטובים מאורות
מבין לגמרי את המצב.
דבר ראשון, צריך לזכור שההורים תמיד רוצים בטובתנו ולפעמים הם רואים דברים שאנחנו לא שמים לב אליהם. מצד שני הבחירות הן שלנו ובאחריותנו. כי בסוף אנחנו אלה שהולכים להתחתן עם האדם שאנחנו פוגשים ולא ההורים. לכן צריך לתת מקום לדעה של ההורים ולגיטמי שהם ירצו מישהו שיכול לדאוג לכלכל את הבת שלהם (גם את צריכה לרצות מישהו כזה עם ראש על הכתפיים שמכוון למקום מסויים ויש לו דרך להביא כסף הביתה). עם זאת, אם את רוצה בחור תורני אז הגיוני שתיהי פתוחה לחיות בצורה מצומצמת לזמן מסוים (כמובן עם אוכל, דירה וכסף) כדי לזכות לחיות את החיים מתוך מקום רוחני גבוה וקשר בריא.
חוץ מיזה, כדאי לחשוב עם עצמך מראש מה את רוצה (בחור ברמה תורנית מסויימת, עם מידות מסויימות, עם יכולת כלכלית מסויימת) ולראות מה את מוכנה לעשות בשביל זה. גם המשפחה שלו היא דבר שאת צריכה לשקול כי בסוף את תחיי איתם בצורה מסויימת (גם אם זה רק בחגים). לכן את צריכה למצוא בחור שיתאים לך מבחינות שאת הצבת לעצמך ואם מצאת כזה ומשפחה היא סהכ טובה אז תלכי על זה (גם אם היא פשוטה). ותזכירי להורים שלך שאת הולכת לחיות עם בן זוגך ולא עם המשפחה שלו אז אם יש לו עתיד כלכלי הגיוני (יכול להביא כסף לבית) אז זה אחלה. ואל תצאי בחיים עם בחור שלא מתאים לך רק בגלל שהמשפחה שלו אמידה!
תחפשי בחור שסהכ מתאים לך ואם תמצאי מישהו שהוא סהכ מתאים לך ויש דברים שמפריעים תנסי לראות אם זה דברים שאין בהם ממש או דברים קריטיים. אבל אם תמשיכי קשר גם אם זה הדבר שמפריעים לך הוא דבר מטומטם כמו 'יש לו משהו באף'. כי זה לא ישתנה ואם זה קריטי אז זה יפריע תמיד ואת סתם תתבאסי. אל תתייחסו למי שיגיד לך שזה סתם חיצוניות מיותרת כי זה לא. התורה עצמה אומרת שאדם לא יקדש אדם עד שיראה שמא תתגנה עליו. כלומר את צריכה להדאיג בנוח עם המראה שלו והוא עם שלך. אבל לזכור שיש דברים שפוסלים עליהם ויש דברים שלא. אל תיהיה יותר מידי בררנית. בסוף יש לך שכל ישר ובע"ה תצליחי.

בנוסף, אם אפשר אז כדאי להסביר את זה להורים. בסוף את תתחתני עם האדם שמתאים לך. חוץ מיזה, זה לא בריא להתחתן כשאת רוצה לברוח מההורים כי בסוף הם המשפחה שלך והם יתנו לך כתף (במיוחד במקרים שיהיה לך קשה עם בעלך ויהיו כאלה אל תשלי את עצמך. לכל זוג בריא יש עליות וירידות). אז תנסי לראות איך את מגשרת על הפערים ובע"ה תמצאי בחור שיתאים לך ולמשפחה שלך מכל הבחינות.

בהצלחה!
לדעתי את לא יכולה להתחיל להיפגש עם אף אחד..rivkiאחרונה
אם בשביל לפגוש בחור את צריכה אישור מההורים.

קודם כל תעשי עבודה עם עצמך - גם מבחינה אישיותית וגם מבחינה כלכלית. תתחילי לעבוד, תעברי לגור בנפרד וכו. ואז כשתתחילי לצאת, פחות תצטרכי להתבחבש בענייני משפחות
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

מה שאתה מתארoo

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)


לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה


כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מותר לדבר על הדברים - הם חשובים לך, אך כעת מוקדםזמירות

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

 

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

פשוט מהבחינה הטובה! כך אני מרגישה.נחלת
..אני:)))))

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

 

השאלה אם זה בר שינוי וכמה התכונה הזו עמוקהזיויק

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

בכל מקרה זה מוקדם מידי לדבר על מראה חיצוניחושבת בקופסא

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

תגובה למי שלפנייובללל

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

אתה צריך לקחת בחשבון שתגובות כאלה ואחרות כאןזמירות

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

אולי תגידאני:)))))

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

זהoo

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת


לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מאוד מבינה את ההרגשה והיא לגמרי לגיטימיתנחלת

הרי אומרים שעם המן ירדו גם אמצעי טיפוח לנשים.

 

החיצוניות כן חשובה. במידת מה. זה מאוד נורמלי וטבעי - ההרגשה שלך. לא מדברים כאן על קיצוניות, שאגב, גם

זה לגיטימי לרצות, אתה צריך להכיר את עצמך.

 

יש נשים שמאוד מטפחות את עצמן, יש פחות ויש, בכלל לא. אולי מושבניקיות...? אבל אלו שלא, חושבת שהן במיעוט.

 

אולי אם הקשר יתהדק יותר ויותר ותרגישו יותר קרבה וכנות זה עם זו, יהיה מקום לתת מקום לכך שהיית רוצה (קצת?) אחרת.

איך לעשות זאת, איני יודעת באמת. אם התשובות כאן אינן מספקות אותך, אולי תתייעץ עם איש/אשה מקצועים יותר?

מאוד אגב ייתכן שאם הקשר מאוד יהיה טוב וקרוב, זה פחות יפריע לך. אבל בכל זאת, לא לדלג על זה, כי לפעמים,

בשעת מריבה (שלא תקרה חלילה אבל תמיד יש איזו מחלוקת קטנה...), אולי זה עלול לחזור ולהפריע.

במיוחד (סליחה סליחה סליחה), השיער בפנים. נראה לי.

 

 

חושבת שלדבר בכלליות, בלי לרדת לרזולוציותLavender

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

 

מצחיק שיש גם ההיפךנחלת

 

 

בחורה שחברותיה "הלבישו" אותה לפני הפגישה כי לדעתן היא הולכת ספורטיבית מיד ולא אלגנטי.

 

הבחור ה"מופגש" התלונן שהיא אלגנטית מדי. הוא לא אוהב את הסגנון הזה..... הוא מעדיף ספורטיבי....

לדעתי לא שייך לדבר איתה על זהמתואמת
ואם זה מאוד מפריע לך, ככל הנראה שהיא לא מתאימה לך...
מסכימה. אני כנראה לא הייתי מתחילה להתגנדריעל מהדרוםאחרונה

לק"י


בשביל אנשים אחרים

בטח כשמדובר בכמה וכמה דברים. לא במשהו נקודתי ספציפי.

כמה נקודותיהודי שואף לטוב

1.

נראה לי שהרצון לסגנון/מראה מסויים 'איך אני רוצה להיראות' מגיע משני צדדים.

א. רצון להרגיש מטופח/חפשי.

ב. רצון להראות XYZ בעיני אחרים.

מה קורה בהתנגשות?

תלוי מה חזק יותר. תלוי בטאקט, תלוי באישיות.


2.

גם הרצון להרגיש XYZ נבנה ברמה מסויימת ממה שהסביבה קובעת, זה בונה 'דימוי יופי/XYZ' מסויים.


3.

אני מכיר אנשים שהיו הולכים 'זרוק', עד שהם פגשו את האחת, וזה השתנה, וזה לא שהם 'מקריבים'. הם היו 'זרוקים' לא מסיבה עקרונית, אלא כי לא ראו בזה חשיבות, אבל אם זה חשוב לה אז זה בהחלט חשוב להם.


4.

כנראה שהיא מתארגנת לפני פגישה. גם אם לא 'שישה חדשים בשמן המור וכו'', ולא רק כדי להרשים, אלא מתוך רצון לכבד ולהרגיש רצויה. היא כנראה תשמח לשמוע הכוונה, במה היית שמח אם היא היתה משקיעה יותר, כי זה באמת חשוב לה.

איך אומרים את זה?

אולי לנצל 'הזדמנות' (מי היה מאמין שזו יכולה להיות הזדמנות) שיש לה הרבה שיער בפנים ולשאול אותה כבדרך אגב אם השיער לא מפריע לה, למה היא לא מעבירה אותו אחורה, ומשם להתגלגל.

מותר לך להרגיש ולרצות הכלמשה

אחר כך, איך מגשרים את זה הלאה, זה נושא אחר.

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלתאחרונה
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטובאחרונה
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלת

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אני לא חושבת ששם הבעיההפיאחרונה
צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אתם לא מדברים על אותו דברנוגע, לא נוגע
הוא מדבר על גדרי צניעות הלכתיים ואתה על מחוייבות זוגית, שבוודאי שהיא חלק מהמוסר הטבעי גם לגויים. "ודבק באשתו"- ולא באשת חבירו.

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.


(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלת
תלוי אם אכפת לבחור...ועלהו לא יבול
הקיצוניות בין התגובות כאן מעניינתנוגע, לא נוגע

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..


מה הקשר? לא.נעמי28
🙂👍זמירות
לאנפשי תערוגאחרונה

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי


אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה


ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטוב

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יפה!נחלת
זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


אולי יעזורנוגע, לא נוגע
לדעתי דרך המלך היא שאצל בנים בשביל להוביל בקשר צריך להרגיש וייב. שמשהו בבחורה מדבר אליך ואתה "מרגיש בבית" איתה מבחינה רגשית. יכול להיות שאחרי היכרות זה לא יתאים, אבל יש רצון חזק לנסות. וזה פותח את הבחורה כי היא מרגישה שאתה באמת מתעניין בה.

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.


בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה


שיתוף קטן משמעותי מצידךadvfbאחרונה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מהשמים דרך הטבע.נחלת
נכון! תודהadvfb
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
מזל טוב! בנין עדי עדנוגע, לא נוגע
נאה דורשת נאה מקיימת..
מזל טוב, כמה חכמה!שושיאדית

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

תודה על הדברים וממש בהצלחה!פתית שלגאחרונה

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

אולי יעניין אותך