תאמין בה' שזו תקופה זמנית.
תעשה את מה שאתה יכול לעזור לעצמך.
תצא להתאוורר קצת במקום שעושה לך טוב ומדבר אליך, ותתבודד עם ה'. תפרוק לו הכל. הוא שומע. הוא מקשיב. הוא נותן לך את הנסיון הזה כדי שתתחבר אליו יותר, כדי שתתפלל מעומק הלב ותבקש ממנו, ומתוך כך- הוא ישלח לך שפע של טוב בנראה ובנגלה!
שואלים במדרש (אאל"ט), על משה רבינו שהיה מגמגם; הכיצד הקב"ה עם כל הגדולה שלו לא ריפא את משה רבינו ?? הרי ה' עשה ניסים גדולים!! אז לרפא את משה קשה לו? אלא שמשה רבינו לא ביקש מהקב"ה שירפא אותו. המסר וההלכה למעשה הינם כי עלינו לבקש מהקב"ה את מבוקשנו, בכדי להיענות ולהיוושע. ה' חיכה לתפילת משה רבינו. אם היה מתפלל, היה לבטח נענה.
כתבת שאתה בחור ישיבה שמחפש את עצמו, האם בתוך הישיבה לא טוב לך, ולכן אתה מחפש את עצמך?
או להפך, אלא שאתה מחפש את עצמך בעניינים שונים, כמו שידוך?
עזוב את מה שאומרים לך על חתונה. לפעמים כדאי לנו להקשיב למה שהלב שלנו מרגיש. משהו יושב לך, וגורם לך להרגיש ללא ביטחון ביחס לקשר עם בחורה- שלא תהיה המגן שלה. תחשוב שאתה טוב, כי אין אדם שאין בו טוב(כך אני מאמינה) ותדע שבנוגע לחסרונות שלך- אתה צריך לעבוד עליהם, מתוך מודעות ואיזון(לא לנפח אותן ואז ירד הביטחון העצמי) וזה הכל. כל אחד והחסרונות שלו. וה' ברא אותנו ככה באופן שיש מישהו/י שיתאימו לנו בדיוק עם החסרונות האלו, ושנעבוד איתם יחד. תאמין בדברים הללו!!! ולפני הכל בקב"ה שמחייה את העולם בכל רגע ורגע, ולא שוכח אף בריה! (אפילו תולעת קטנה, כמו שמסופר על העלה שהתגלגל עד לתולעת בהשגחה פרטית), אז ק"ו לא אותך!!
תשתחרר. כרגע אתה טעון, ואני חושבת שאחרי שתוציא את מה שעל ליבך למישהו קרוב- זה כבר ישרה בך תחושה פחות טעונה, שאולי איתה תוכל יותר להתמודד, כלומר להיות כלי להתמודדות התחלתית עם מה שהכי מציק לך, מתוך אמונה.
בשו"ט.