החסידות או להבדיל ההשכלה?
האם היו כל כך הרבה חילונים לולא היתה השכלה?
האם היו כל כך הרבה עובדי ה' ללא החסידות?
נמקו פרטו והדגימו.
וכן, זה מציק לי. שיש כל כך הרבה חילונים.
למשל אם מסתכלים על כמות האנשים ההולכים בדרך אחת התנועות - נראה לי שההשכלה לוקחת בגדול.
אם מסתכלים על ההשפעה על היהדות האורתודוכסית (כלומר שינוי האופי שלה בפועל) - נראה לי שהחסידות השפיעה יותר (אם כי לא בהפרש גדול, וגם זה בלי להתחשב בהשפעה עקיפה כמו התגוננות וסגירות מפני העולם הלא תורני).
בעיקר קשה למדוד השפעה כי אי אפשר לדעת מה היה לולי הן היו, ייתכן שההבדל לא היה גדול כי התחלנות הייתה יכולה להיות בלי ההשכלה כמו שלא ברור שלחסידות הייתה תועלת גדולה יותר מאשר לו הייתה חלק מהזרם האורתודוכסי המיינסטרימי שלפניה (חרדי-ליטאי של היום?). עוד קושי במדידת השפעה הוא שלא ברור עד כמה הייתה השפעה של אחת על השנייה (כלומר, נניח שהחסידות משפיעה יותר אבל חלק גדול בהתפתחות שלה נבעה כתגובת נגד להשכלה - יוצא שהיא עצמה נחשבת השפעה של ההשכלה...).
אני לא בטוחה שיש דרך לענות על התשובה הזאת.
חביב שזורםלר' חיים מבריסק, והקשה לו 'שאלות' באמונה,
אז הוא אמר לו - כל הקושיות שלך הן לא באמת שאלות, אלא 'תירוצים' לשאלה הגדולה: למה עזבתי את הדת?
ואני יכול לומר תירוצים רק על קושיות, לא על תירוצים![]()
חביב שזורםעל איזה רקע הגיעה החסידות? זה התפשט במזרח אירופה כדי למשוך את האיכרים שהיו רחוקים מהיהדות
יש מי שרואה את ההשכלה כמנוגדת לדתיות, אבל האם להיות אדם חסר השכלה שעובד את ה' עושה קידוש ה' כמו אדם משכיל שעובד את ה'?
כשהתחילה תנועת החילונות זה קרה בכל העולם, לא רק ביהדות וחלק מעזיבת הדת התבטאה בתנועת ההשכלה ,
אם בלי ההשכלה היה אחרת , אולי, לא יודעת.
אבל עבודת ה' ללא ההשכלה לא זהה לעבודת ה' עם השכלה ואולי זה מה שה' רוצה
לא "חיליוניים"(שאגב לא קיים כזה דבר)
כי כל יהודי או קדוש ולא חול
זאת בדיוק היתה הטעות שלהם!!
בס"ד
תביא בבקשה דוגמאות לכך שלא ראוי היה ללכת אחרי החסידות, שאוכל להגיב לך בענייניות 
*החסידות לא התפרדה מהיהדות המקובלת, הם הוסיפו והחיו את המצוות, וכן זה יצר קבוצות ופילוגים, מה לעשות ש 70 פנים לתורה? כל אחד והדרך שלו, אני לא אומרת שזה טוב אבל גם בלי קשר לחסידות יש פילוגים בעמ"י, עד שתבוא הגאולה.
* מה שאתה קורא לו זילזול במצוות נובע מאהבת המצוות וקידושם, ועוד כמה טעמים.
*יש חסידויות שהתפילה אצלם היא דבר מאד קדוש וחשוב, זה לאא אומר שהם מעדיפים תפילה על לימוד תורה! הם לומדים תורה ובשבילם היא ערך עליון וכשהם לא מתפללים הם לומדים ( הכל כאן בדוק!!).
אתה יודע מה זה לימוד חסידות? קראת פעם למשל את התניא? ספרי חסידות הם לא הלכות, הם ספרים לדרך חיים, להתקרבות לה' יתברך, לעבודת ה' מתוך שמחה ואהבה.
זה לא פחות חשוב מלמוד הלכות. ותאמין לי שהם יודעים ת'הלכות וחסידים בד"כ מחמירים מאד בהלכות.
ועוד משהו אחד שאני מנסה להבין, מאיפה הבאת את זה שהם דרשו דרשות של צחוק, הבל ודופי בתורה? למה החלטת שהם מזלזלים במשיח?
נראלי אתה מדבר על חסידות אחת ספציפית
בס"ד
1) מי שעשה את ישראל כיתות כיתות היה דווקא הזרם המרכזי שהזניח את האנשים הפשוטים שבתוכו ודאג יותר לעשירים ולשכבות הגבוהות , מה שגרם לעזיבת רבים את דרך ה'.
2) אני חושש שפיספסת את המשפט "המעשה הוא העיקר" שגדולי החסידות היו חוזרים עליו ללא הרף בכתביהם ובשיחותיהם. מציע לך ללמוד את ספר התניא לדוגמה , שם הוא לא רק אומר שהמעשה הוא העיקר אלא גם מסביר את חשיבותו על שאר הדברים. וידוע הדבר שחסידים מחמירים בהלכות לעתים הרבה יותר מחבריהם המתנגדים. ואם יש מאילו החסידים שמזלזלים במצוות חלילה הדבר אינו מעיד על החסידות אלא על תפיסתם שלהם. ודבר זה יוצא מאוד מן הכלל.
3) הם גרמו לציבור לעבוד את ה' בתפילה , במקום למלמל את המילים ולצאת בכך ידי חובה , מפני שבשונה משאר המצוות תפילה בעיקרה היא התכוונות , כמאמר חז"ל "איזוהי עבודה שבלב - זו תפילה" , ואין מספיק רק להגיד את המילים ללא כוונה. לגבי עניין לימוד התורה - מאוד מציע לך לעיין בכתבי החסידות לגבי עניין זה , ורק אומר שהאדמו"ר הזקן בספר התניא מקדיש פרקים שלמים (!) לחשיבות של לימוד התורה מול שאר המצוות.
4) אשמח לשמוע איזה מקור הן סותרות. לידיעתך - החסידות מבוססת על הגותו של האר"י ז"ל , שהגותו מבוססת על הזוהר הקדוש , שחכמתו ניתנה למשה מפי הקב"ה יחד עם התורה שבע"פ. וכמובן אני מניח שאתה לא כופר בכך.
5) אתה מבסס דבריך על מקרים יוצאי דופן שאינם תואמים את דרך החסידות. חסידות שצוחקת על התורה אינה חסידות כלל.
6) החסידות אכן לקחה את פנימיות התורה והנגישה אותה לציבור הרחב , אך עשתה זאת ברוב חכמה מפני שידעה שהפנימיות יכולה להציל יהודים בכפירה (כפי שאכן קרה וקורה ) , ואילו נבואות הזעם של המתנגדים , אודות כך שגילוי הפנימיות יביא לעבודת אלילים ולהגשמת הקב"ה חס ושלום , היו כלא היו. (למען האמת - הפוך! כל מי שלמד תניא יודע שללא ידיעת דברים אלו ישנה אפשרות חמורה של הסקת מסקנות של כפירה בעניין אחדותו של ה' יתברך וכו')
7) לא נכון הדבר , והאדמו"ר הזקן מעיד שהוא עצמו הקדיש את רוב יומו ללימוד ש"ס והלכה , וכך הנהיג לעשות בישיבתו ועד היום נוהגים כך בישיבות של חב"ד. כמו שבישיבות אחרות נוהגים להקדיש מספר מועט ביום ללימוד אמונה ומוסר (אגב , גם את זה לא מזניחים בישיבות חב"ד).
8) כאן פגעת בנקודה רגישה
. החסידות שאני חלק ממנה לוקחת את העניין של המשיח בכזו רצינות שיכולה להמם אותך.
9) לא מכיר חסידות כזו , כל עניין החסידות הוא להביא לקידוש הגוף , והחסידות ברובה הסבר כיצד להגיע לידי כך על ידי קיום המצוות . וראה שוב בספר התניא.
חברי היקר , אני רואה שהרבה מטענותיך מבוססות על חוסר הכרה של תורת החסידות , או הכרה מגורמים לא אובייקטיביים , מבטיח לך שאם תעיין בכתבי החסידות , ובייחוד בספר התניא , תראה שהדברים לא כך. מאוד ממליץ לך כיהודי אל יהודי לנסות ולראות בעצמך. כשם שאני לא אמתח ביקורת חלילה על כתביהם של הראי"ה זצ"ל והרב צבי יהודה זצ"ל הקדושים , פשוט מפני שאני לא מכיר אותם על בוריים. וכמובן גם מפני שהם מנהיגי ישראל ומגדולי הדור.
ואלו ואלו דברי אלוקים חיים , וכמובן שכוונתך היא לשמו יתברך לכן אשריך צדיק!
שפשוט יבוא כבר המשיח ויגיד מי צודק
אמן כן יהי רצון.
אגיד שזהחסדי היםאתה אומר דברים שטותיים! אתה לוקח איזו חסידות או אנשים ספציפיים וכותב עליה דברים!
לי יש אח חסיד וכל מה שאמרת לא נכון לא לגביו ולא לגבי חברים שלו!
סגנון אחד של חסידות.
אני מנסה להבין על מה אתם מדברים, מה אתם מגדירים בתור חסידות?
חסידות זה דרך שהטווה הבעש"ט שכיום היא מתבטאת בהמון חצרות חסידות:
קרלין, סדיגורא, צאנז, חב"ד, ברסלב ועוד...
לכל חסידות יש את ההחמרות שלה והדרך שלה.
כולם קדושים וטהורים!
אבל יש גם את אלו שלוקחים את חסידות הבעש"ט בתור דרך בעבודת ה' שהיא שמחה בעבודת ה' בעיקר שמזה נמשכים הרבה דברים
לגופו של עניין אין לי כוח להתייחס כרגע.
בס"ד
זוהי טעות די נפוצה, אבל את איגרת הגר"א כתב נכדו
והאריך בזה בספר "הגאון" (עם הסכמה מהרב קניבסקי על כל מילה בספר)
אני מצטט מספר "הגאון"*:
לפי הדעה המקובלת, לא החלה המערכה הציבורית כנגד החסידות אלא בשנת תקל"ב.
עד אז נשאה ההתנגדות אופי מקומי ומצומצם,ככל שגברה הפעילות החסידית בקהילות
ונפגעו סדרי התפילה וההנהגה המקומית, בהנהגותיהם הזרות לרוח התושבים. אולם
לכלל מאבק ציבורי מאורגן, על פני אורכה ורוחבה של מזרח אירופה, לא הגיע אלא בשנה המדוברת."
חרם ווילנא
כלל את כל גאוני ווילנא
ובתוכם: הגר"א, רבי זלמל'ה,
רבי שמואל אב"ד ווילנא
ובכל אירופה המזרחית הוציאה כל קהילה חרם (גרודנא קראקא פינסק סלוצק ברודי בלרוס גליציה שקלוב כי השלטון אסר לעשות אסיפה בין קהילות ולכן מי שיכל עשה חרם כללי ומי שלא עשה חרם בכל עיר גדולה ובנותיה) וגם ר' רפאל מהמבורג במערב אירופה.
דרך אגב החרמות נשנו שוב מכיוון שהחסידים היו צדים את נפשות הצעירים כדברי הגר"א ז"ל: להסיח להדיח ולצודד נפשות.
כל היציאה למלחמת הגנה היא רק מפני שמבית מדרשו של "המגיד ממעזריטש" יצאה ההוראה לכבוש את בית ישראל,
תוך הבטחה כי: "יד החסידים תהיה על העליונה", נוכחו גדולי ישראל לגלות כי הקרקע מתחילה לבעור, ויש לעשות הכל כדי להגן על הבית ולשמור על חומותיו. מתנגדי החסידות כללו באופן גורף את כל מי שלא היה חסיד (לא היו ניטרליים בסיפור הזה) כגון הנודע ביהודה, בעל ההפלאה, החת"ם סופר, רבי מנשה מאיליה, המגיד מדובנא, רבי אברהם קנצלבויגן, רבי מרדכי גימפל, רבי יוסף משטינהרט, רבי אלעזר רוקח מחבר שמן רוקח. וכל תלמידיו הגאונים של הגר"א כגון ר' חיים מוולוז'ין, ה"פאת שולחן" וחבריהם ותלמידיהם
סיכום:
1)החסידים היוו סכנה לעם ישראל צאן קדושים לפי שצודדו נפשות לדרכם בפיתויים שונים.
2)ההתנגדות היתה קונצנזוס בכל אירופה.(מלבד מעט החסידים שהיו באותו דור)
3)החסידים רדפו את המתנגדים ולא להפך.
*ספר על רבנו הגר"א ,היחיד שלא נמנע לכתוב על המחלוקת קיבל הסכמה מלאה מהגאון רבי חיים קנייבסקי בזו הלשון במדויק: תדפיס את הספר כמו שהוא, אתה יכול להוסיף אבל לא להשמיט או לשנות.
אמרתי גם לחסידים ששאלוני,(על ההסכמה לספר-מ.ש.) שעברתי על כל הספר,ורק הבאת מה שגדולי ישראל כתבו.
חסידים תמיד כתבות וצריך לדעת את האמת.(ההדגשה לא במקור)
מ. שילסקי

והוא ישמיענו
והוא ישמיענובס"ד
וכי החסידים הפסיקו את מנהגיהם? (המגונים בין השאר)
וכי לא עובדים את רבם במקום את הקב"ה? ("הריני מקשר" זו דוגמה טובה לעבודת ה' בשיתוף במקרה הכי טוב, וע"ז במקרה קצת פחות טוב...)
חוץ מזה, אין הרבה הבדל.
בס"ד
זה לא משנה כלל , כיוון שהכל בטל במציאות לגבי ה' יתברך ![]()
ולעניינו - אני חושב שלטווח הקצר לתנועת ההשכלה היתה השפעה גדולה מאוד על העולם היהודי על כל גווניו (הכוונה בימיה הראשונים). אך עם זאת אין ספק שבטווח הארוך החסידות הצליחה - לאחר שמגדל הקלפים של האידיאולוגיה החילונית קרס , מה שקורה בימינו אלו , החסידות תפסה את מקומה של "ההשכלה" - במקום השכלה שמכוונת לכפירה - השכלה יהודית , היא החסידות.
וזאת אחת הסיבות שבימינו יש הרבה בעלי תשובה שמשייכים את עצמם לזרמים חסידיים (הכוונה לא בהכרח חב"ד וברסלב , גם במגזר הדתי לאומי פנימיות התורה מלבלבת). כל זה הוא כמובן לעניות דעתי בלבד.
אגב , אני חושש שנוצר בילבול קטן בחלק מהתגובות - "תנועת ההשכלה" והמילה "השכלה" אינן קשורות אחת לשנייה. כלומר , היהדות לא התנגדה לתנועת ההשכלה מפני שלא רצתה שיהודים יהיו משכילים בהכרח , אלא מפני שהאידואולוגיה שהנהיגה את תנועת ההשכלה היא "האדם הוא האלקים של עצמו" (חס ושלום) . התנועה עצמה נקראה תנועת ההשכלה על שם האנשים שהנהיגו אותה , ואלה היו אנשים שהכנסייה רדפה , והם היו ברובם מדענים , אמנים וכו' (אגב , הצטרפו אליהם עוד אנשים שברחו מהכנסייה , כגון יהודים ומוסלמים.) ולמען האמת היא הצליחה מפני שהפריכה את טענותיהם של הנוצרים , אך את טענות היהדות כידוע לא ניתן להפריך , והבעיה היתה שלצערנו בחינוך היהודי של אותם ימים לא התמקדו מספיק בענייני האמונה והמוסר, והדבר הביא לכך שליהודים עצמם לא היו תשובות , במובן של "דע מה שתשיב לאפיקורוס". ברוך ה' לאחר מכן קמה תנועת החסידות שסיפקה את העניין גם לאנשים הפשוטים ביותר , והאדמו"ר הצמח צדק הרים את זה עוד יותר למעלה כשכתב את ספרו "ספר החקירה" כתגובה לחילון.
ויהי רצון שיהיה במהרה "וזרקתי עליכם מים טהורים וטיהרתם " וגאולה אמיתית ושלימה בקרוב ממש.
בס"ד
במהלך תקופה של שפל רוחני חקרתי את טענות היהדות (אולי בעוונותי) ,
אבל הם לא ניתנות להפרכה כלל, אחרת לא היינו שומרים תורה ומצוות. אני מניח שלמדת את ספר הכוזרי ואם לא אני מאוד ממליץ לך.
ד"א אמרתי שמגדל הקלפים של האידיאולוגיה החילונית קורס , פשוט מפני שהיא לא יציבה ומנוגדת לטבע האדם , התהליך לוקח זמן (בעזרת ה' יתקצר באופן מיידי ומשיח יבוא) . ולא אמרתי שמחר כולם יחזרו בתשובה וכל האומות יהיו בני נוח, אך באידיאולוגיה החילונית אין שום התפתחות , והדברים שאנו רואים בתקשורת הן בעיטותיה האחרונות , וכבר אנו רואים שזה נעשה פחות ופחות נחלת הכלל ויותר נחלתם של קבוצה קטנה. אלמלא כן הם לא היו צריכים "לבעוט" , הם בועטים מפני שכוחם דועך.
אולי לא הבנתי את כוונתך בשאלה האחרונה , אם לא תתקן אותי.
בס"ד
אין שום צורך לרדת לדיבור כזה מזלזל , בייחוד כשאתה שופט את מעשיי וכוונותי בלי שאתה מכיר אותי כלל , ואם אתה לא מוכן להיות ענייני אין לי שום כוונה לענות לך.
ד"א , אשמח לדעת כיצד אתה דוחה את ספר הכוזרי , ובנוסף אם לדעתך ניתן להפריך את טענות היהדות מדוע אתה שומר תורה ומצוות (כפי שאני מניח לפי החתימה)?
לא בדקתי במה אני מאמין , חקרתי מהי האמת . אם לדעתך זה דבר רע שמבדיל אותי מהאמת , איך לשיטתך מגיעים אל האמת?
היא דרך בעבודת ה', לפני היו עובדים את ה' אבל לא בהתלהבות גדולה כמו שהחסידות מלמדת.
וכן, החסידות משפיעה, משפיעב מאד.
יותר מההשכלה? לא יודעת, מקווה שכן![]()
בס"ד
מה התועלת בלהתלהב (דרך אגב התלהבות זה רגש, ורגש יש גם לבהמות לעומת רצינות).
התלהבות זה שמחה במצוות, זה לעשות את המצוות מאהבה ורצון כי באמת רוצים להתקרב עם המצוות לה' יתברך,מה ז'תומרת מה היא עושה, זה כמו לשאול מה שמחה עושה
בס"ד
שהתכלית היא ברגש?
הנורמלית האחרונהאיפה כתוב שהדביקות היא העיקר?
אחרת הייתי שונה פרק אחד כל ימי בדביקות וקיימתי את התכלית?
אם כך למה כתוב על ר' יוחנן שלא הניח מקרא משנה הלכות ואגדות וכו'
(ע"פ נפש החיים שער ד' פרק ב') תלמד נפש החיים דחוף
השפיעה הכי הרבה.
עד היום
חוני המעגל פינותלפעמים זה נתפס אצלי כגילוי חולשה, חוסר כבוד עצמי...
גם כשמישהו אחר משתף זה יביך אותי... יהיה לי קשה לשמוע.
אבל לפעמים זה לא מביך, תלוי מה הקושי ואיך הבנאדם מספר את זה.
זאת ממש תופעה... כי סך הכל אני כן רגישה ואמפטית, אבל אם זה משהו רגשני נשפך כזה אני לא מסוגלת...
סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.
מעין חוסר צניעות כשהאדם מגלה את הדברים האינטימיים שלו (רגשית) גם חשש להיפגע ולא יודעים איך לא לפגוע כשהכל
כך חשוף וגלוי לעין השמש....
זה ממש מרגיש לי משהו פרטי וחשוב, לא כזה שאפשר לשלוף בכל זמן ולפני כל אחד שלא ידע לכבד את זה, להבין ולהתייחס כראוי.
שמבין את החשיבות של הגילוי לב הזה
או מישהו שמזדהה
עם עצמי אני מאד מודעת לתחושות שלי... זה עצם החשיפה
כחתול זמני, דעתי האובייקטיבית היא:
– דבר ראשון שמחי בכך שיש לך רגשות. יש כאלה שאין להם, ובאסה.
– לא נראה לי שאנשים בכללי כל־כך אוהבים כשנופלים עליהם עם רגשנות בלי קונטקסט מתאים. זה באמת מעיד על חולשה מסוימת: ההבדל בין ילד למבוגר זה שמבוגר יכול להתאפק, לא להפיל על אחרים, להתמודד בעצמו וכן הלאה. או מוטב: לדעת מתי כן ומתי לא, איפה ראוי ואיפה לא. "לכל זמן ועת לכל חפץ".
– כמו ש @נחלת אמרה כמו שלא חושפים את הגוף לכל אחד בכל מצב (טוב יש כאלה שכן ר"ל...) כך גם לא את עמקי הנפש...
תראה מה נחלת ענתה
רגש זה משו שלא תמיד קל לחשוף אותו
במיוחד שזה לא עם אנשים שקל לך להיפתח אליהם
זה נראלי פשוט משתנה בין אדם לאדם ויש גם רמות של גילוי רגשות
(וגם זה שאני גבר זה מתבטא אצלי אחרת, אז אולי אני לא יודע...)
שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...
אם מדברים עליך
וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.
לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.
ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.
דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.
יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.
ועוד הרשימה ארוכה...
החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.
לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...
ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...
בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם
Lavenderאם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי
אבל גם זה לא באמת
הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.
מחפשים שידוך לבחורה (48), ישרה, טובת לב, שמורה ודתיה,
עם איזו בעיה נפשית. (לא דיכאון. מתפקדת).
תימניה.
מחפשת כיפה סרוגה.
האם מישהו מכיר מקום שעוסק בכאלה זוגות?
בחורה טובה מאוד. תהיה אמא טובה!
תודה רבה.
על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.
גם אם תרצה להקים פורום אחר ותבקש זאת ממשה, הנטיה שלו לרוב תהיה לסרב אלא אם כן תמצא מספר ניקים מכובד שיהיו פעילים בפורום החדש ושהפורום החדש לא ייבש ויפגע בפורום ישן ופעיל יותר.
מאמר מעורר מחשבה של העיתונאי הבריטי אליסטר הית' מהעיתון "דיילי טלגרף":
יש משהו בישראל שמטריד אנשים — וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.
הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.
אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:
חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.
אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.
לישראל אין נפט.
אין לה משאבי טבע מיוחדים.
האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.
מסביבה אויבים.
שנאה באו"ם.
יעד לטרור.
גינויים מצד ידוענים.
חרמות, השמצות והתקפות.
ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.
בצבא.
ברפואה.
בטכנולוגיה.
בחקלאות.
במודיעין.
בביטחון.
ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.
הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.
מפיקים מים מן האוויר.
מיירטים טילים באמצע מעופם.
הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.
הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —
ואף מנצחים בהן.
העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.
וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:
אולי זו עזרה אמריקאית.
אולי זה לובי בינלאומי.
אולי דיכוי.
אולי גניבה.
אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.
כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.
חס וחלילה שזה אמיתי.
חס וחלילה שזה מגיע להם.
ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.
העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.
כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.
אבל היהודים לא נעלמו.
הם חזרו לארצם.
בנו אותה מחדש.
החיו את שפתם העתיקה.
והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.
זה לא רק פוליטיקה.
זה כמעט מקראי.
אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.
אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.
אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —
ועדיין להגיע ביום ראשון בבוקר לעבודה בתל-אביב.
ישראל אינה רק היגיון.
אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.
וזה מה שמטלטל את העולם.
כי אם ישראל אמיתית,
אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —
אז אולי…
אלוהים איננו מיתוס.
אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.
אולי ההיסטוריה אינה מקרית.
אולי הרוע אינו המילה האחרונה.
ואולי היהודים אינם רק עם…
אלא עדות.
וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.
כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוהית —
הכול משתנה.
המצפן המוסרי מתערער.
ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.
ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —
אלא בתחילתו של משהו נצחי.
לכן מכחישים.
לכן משמיצים.
ולכן תוקפים בזעם.
כי הרבה יותר קל לקרוא לנס "תרמית"
מאשר להתמודד עם האפשרות
שאלוהים באמת מקיים את הבטחותיו.
ועושה זאת… בשקט.
יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...
אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...
תבדוק בסניפים שקרובים אליך
בת"א, ברח' בן יהודה:
משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא
יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם
בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'
אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.
אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה
זה נותן מחשבות על החיים
כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום
כל אחד עבר וצמח
איפה אני יהיה עוד 10 שנים?
מכניס אותי קצת לעצבות על החיים
(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)
שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי
אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:
אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.
חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה
למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר
ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות
אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.
לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים
כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....
כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת
זאת לעצמי.
אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב
זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת
לעטוף את המחשבה/חרדה הזו
עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט
נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)
למעלה.
ה ו א יקבל זאת באהבה, בהבנה,
בחיוך, בליטוף רך על הראש:
הכל בסדר, בני היקר, ויהיה
עוד יותר ועוד יותר ועוד....
ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....
אתה שיא הצעיר. שיא!
עוד כל כך הרבה דברים
טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!
יודעת שאינך זקוק לנחמה,
סתם...
ל המשוגע היחידיוגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,
כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה
דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי
ואז זה גם מעציב
נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.
מכירה את הרהורים העצובים.
דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.
דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.
רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...
זה מרגיש לי כמעט כמו לפגוש דינוזאור 🤪
ל המשוגע היחידיאח שלי נהרג במלחמה ומשם החיים הלכו והדרדרו. נקווה שעוד עשור אהיה במקום טוב יותר
😢ל המשוגע היחידיאני מנגן עכשיו את אצלינו בגן וחושב עליך,
עצוב 
העולם הבא הוא מציאות על תדר אחר.
בטח נורא טוב לו שם. ובעז"ה, הוא עוד יחזור. הלוואי ובקרוב.
אני גם איבדתי את אחי במלחמה
זה סיוט אינסופי
אני לא יודע מה הוותק שלך במעגל הזה
אבל יש שלב שבו הוא פחות גרוע ואז יש שלב שזה חוזר להכי גרוע שיכול להיות
גלים אין סופיים
בא לי רק להגיד לך שיש את הדיבור הזה שאוהבים להגיד על מי שנהרג ש"הוא היה רוצה שנעשה ככה וככה ונשמח ונמשיך הלאה" וכו
ואני חושב שיש פה דרך אחרת
לחשוב איך אני הייתי רוצה להיות אם הכל היה טוב
איך אני רוצה להתקדם בעולם בדרך שלי
איך האח שלי מופיע ביום יום שלי בחיות כזאת שהמה הוא היה רוצה זה לא רלוונטי כי מה שמשנה לי את המציאות זה מה אני רוצה
וזה לא סותר את ההנצחה והחיבור הפנימי אליו
זה רק מראה כמה יש משו יותר גדול מכאב
אוהב אותך אח
תהיה חזק
וואלה זה חתיכת שאלה
אני חושב על זה מידי פעם אבל הפוך
איך לפני עשר שנים הייתי רוצה להיות היום?
זה משנה הרבה את המחשבה
גם במקום מאד מאד עצוב וכואב
יש מקום לחשוב על היום והמחשבה הזאת נותנת כח לחשוב על מחר
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
אני אשאל בפעם הבאה. תודה!
אולי דוכן מיצים בפארק
או שערות סבתא ביום העצמאות
שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי
לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.
לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון
היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן
אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי
(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)
לק"י
אף נהג מונית לא הציע לי.
זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך
שיהיה לך בהצלחה רבה!
אנוני.מיתאני במרכז צריך להעביר כמה שעות והייתי צריך להטעין א הפלאפון אז הלכתי לבית אריאלה ונכנסתי לפורמים. קצת מוזר לי להית פה אחרי כל השנים האלה
להגיד שאני נהנית מזה שהבעל עבד קודם מהבית והיה פה כל היום והחליף תפקיד לכזה שהוא צריך ליסוע לעבודה?
בעלי עובד מהבית חלק מהשבוע וחלק נוסע ואני מעדיפה את הימים שהוא בבית, אבל לדעתי הוא ממש ממש חריג ביכולת שלו לעבוד תוך כדי ההמולה של הבית ולשלב הפסקונות כשהוא רוצה, יכול ומרגיש שזה חיוני. (אני לא חושבת שהייתי יכולה, אני חושבת שהייתי מסתגרת בחדר ועדיין עצבנית שמרעישים לי...)