זה שלב הגישוש 

עוד לא היכרות מעמיקה מידי.

הבחור מכור לצפייה בפורנוגרפיה- ממליצים לא לספר.

נופלים בעריות החמור-לא לספר.

מה כן?

האם הנישואין לא יהיו מקח טעות???

אנשים רוצים להונות אחרים ,העיקר להתחתן???

חוץ מזה שבמקרה הזה אם אינני טועה החתן חייב לדעת כי יש השלכה על ההתחייבות בכתובה.

אנשים, תהיו אמיתיים בבקשה. ממש מפחיד!

אני מקווה שהצידוד בהסתרה במלא דברים קריטיים(!!!)נכונה רק למי שמסתובב פה וזאת לא נורמה בחוץ גם.

(הייתי חייבת לפרוק מצערת).

ברגע שבטוחים שהולכים להתחתן אולי יש לזה מקום, וגם זה אני לא בטוחה.

צריך לשאול רב.

אם זה מבחינתו קו אדום?

זה בסדר לגרור אותו בתוך קשר בין (נגיד)3 חודשים כי לפני זה היא לא הייתה בטוחה??

כמו כל בעיה/פגם/התמודדות צריך לספר אחרי שיש היכרות סבירה (לא יודעת כמה פגישות בדיוק 4-6 נגיד), גם אם לא לומר ממש במפורש להביא אותו להניח שהיה משהו לפחות היא חייבת לדעתי. 

מה זה "נשכח לו"?... אַת הקב"ה?

[ומענין שאוטומאטית אומרים "כשאדם חוזר בתשובה".. היא לא אמרה אפילו אם חזרה בתשובה, שגם זה לא משחק. לא כל "גמירת קשר" זה חזרה בתשובה. אבל נניח שיש באמת חרטה, עזיבה וקבלה על להבא - ]

מי שחוזר בתשובה באמת, הקב"ה מוחל לו על העבירה. האם זה אומר שאדם צריך לרצות להתחתן עם מי שעבר משהו כזה, גם אם מבחינת העבירה זה נמחל לו? האם זה תמיד אומר שלא נשאר כל רושם?

אל תהיה צדיק בשביל הזולת. יש אנשים שמאד איכפת להם מדבר כזה. יש כאלה שאכן אם חזר בתשובה, עוברים על כך. תן לשני להחליט. זה לא משהו "צדדי".

את חייבת לספר.

אבל תעשי את זה כשתרגישי נוח איתו ותבקשי ממנו לשמור את העניין בסוד.

תשתפי כשזה ממקום חברי אמיתי, ולא ממקום שחושש שהוא יבחן אותך.
אבל נכון מאוד מה שאמרו פה שגם תחשבי עליו.

"שחושש שהוא יבחן"?..

מותר לו לבחון אם זה מפריע לו מאד, או לא.

ממתי קודם יוצרים "מקום חברי" ומסבכים את הרגש של השני, טרם יודעים אם משהו מסויים מאד עקרוני לו, כשמדובר בדבר שאולי אכן כך?

אמנם נכון שצריך שתהיה איזו נוחות בסיסית לספר; כלומר, שיש בכלל סיכוי שאכן הענין ביניהם יתקדם. לא צריך לספר לכל אדם על ההתחלה.

אבל מצד שני, זה לא ענין של "תהליך של אמון ובחירה". זה לפני כן: עידכון בפרט שיתכן שלשני מאד משמעותי. ולא רק טרם שהחליט, אלא טרם שנקשר רגשית (אם זה מאד חשוב לו, ו"יתעלם" כי רגשית קשה לו, עלול אח"כ לצוף שוב, ולהרוס).

ובוודאי שלא צריך להיות בשיפוטיות או תלות כל הזמן. אדם אומר אם שייך מבחינתו או לא. מציגה עובדתית, והוא שוקל את תחושתו/עמדתו. לא מתאים, אז לא. כן מתאים, אז ממשיכים (ואכן, יתכן סיכון שגם אם המשיכו, יפריע אח"כ בכ"ז. שתתפלל).

יש בעיה מסויימת, שמצד אחד רוצים לבנות/לברר רגש יציב. ומצד שני, לא לגרום שאחרי שמתפתח רגש, פתאום אדם צריך להתמודד עם דבר שלא ידע ועלול "להסתבך".

אז אין ברירה, צריך לאפשר התחלה של התפתחות של משהו, לראות שיש כיוון, ולעדכן לפני שיש יותר מידי רגש הדדי. גם הגון יותר, וגם למנוע סיכון שבגלל רגש עכשוי אדם יתעלם ממשהו שאינו באמת יכול להתעלם (אם זה מישהו כזה), ואח"כ - אולי אחרי נישואין - יפריע לו שוב, ואז זה כבר מסובך יותר.

איזה "יועצת" היא זו?..

אחרי כמה פגישות ראשונות, אם רואים שיתכן שיש כיוון, מספרים. לפי שיוצרים קשר שאם הוא לא מעונין עקרונית בגלל זה, אז כבר מסתבך רגשית.

[ומכאן בכלל לכל המושג של "קשר ארוך עם גבר".. צריך להשתדל לא להגיע לכך. מכירים כדי לבדוק אם מתאים להתחתן. אין לכך ערך עצמי, וצריך לא למשוך מעבר למה שנצרך כדי ליצור וודאות סבירה]

הוא ידע לגבי הקשר עם הגבר, אלא אם הוא אהבל

זאת דרכו להמחיש לה את חומרת העניין, עד לאן דברים יכולים להגיע..

ובכלל,צריך לדעת שזכותו של מי שיוצאים איתו לדעת דברים הכרחיים. עניין ההסתרות ממש מקומם אותי. לי באופן אישי היה מקרה שהייתי רגע לפני סגירה עם בחור וממש בדרך נס גיליתי דברים שאני לא מצליחה להבין איך אפשר להסתיר דבר כזה..הרי זה יתגלה בסוף אז למה ?אין לזה שום היגיון או מוסר אנושי בסיסי.

לדעתי החשש הזה מראה על זלזול באינטליגנציה של האנשים. אתה באמת שאנשים יסתמכו בעניני הלכה על אנשים  בפורום ועוד כאלה עם כינוי חדש??

לא חושבת ומי שכן יש לו בעיה חמורה.

ואיזה נזק כבר עלול להגרם?

להפך, לדעתי עשה טוב שאנשים ידעו כמה חמור להסתיר דברים כאלה,בנים ובנות כאחד.

אמוני - לעניות דעתי, לא חייבים לספר את כל הפרטים, אלא סתם לומר: "הייתה לי נפילה, קיימנו יחסים". שוב, עומק האזכור של הנפילה תלוי ברמת הדתיוּת ובהשקפה של המדויט (בעל רקע ישיבתי זה משהו אחד, בעל תשובה שאף הוא התנסה באי אלו דברים זה משהו אחר וכו'). 

כלכלי - אם רישום העסק לא הותיר חובות מצדך, כלל אין טעם לספר, זה לא משליך על הקשר העתידי 

מה נשואה עכשיו?

ואני גרושה ככה שאפחד לא חושב להציע אותי לכהן.

בזה אינלי בעיה....

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.