פעמים רבות מאוד מאוד, הגירושין לא קשורים בכלל לכמה האדם מקסים או לא..

סתם כדאי להוציא מהמשוואה את האסוציאציה של גרוש= מידות/תכונות פחות טובות.

ואלה שיודעים להתנהג עם אישה כי נשותיהם לימדו אותן והם תרגלו את זה על אמת.

אני מבין את הרצון לחיות עם גבר תורני ורגיש, אבל זה לא משהו שבהכרח רואים אותו במלוא הדרו לפני החתונה.

זה כמו שאני אחפש אישה עם שמחת חיים. זה התפקיד שלי לשמח אותה, לכן מספיק שאני אזהה אצלה פוטנציאל להיות שמחה וזה מספיק טוב בשבילי.

ולאתגר את הגישה שהועלתה כאן בשרשור שלכאורה אם אני מחפש משהו, זה כנראה מה שבאמת הכי מתאים לי.

אני לא בטוח שזה נכון. כשאני חושב על תכונה מסוימת שאני מחפש באשתי לעתיד, אני גם חושב האם אני יכול להתאים לבחורה עם תכונה כזאת, ולא תמיד התשובה לשאלה הזאת חיובית. המסקנה שלי היא שאני לא צריך לחפש את כל מה שאני רוצה שיהיה באישתי. ההתאמה צריכה להיות דו צדדית.

מקווה שיש לי חברים להציע..
אולי אחד , שניים או שלושה.
 

אבל בגילאים מבוגרים (יחסית)- קשה יותר למצוא מסתבר..

משתנים מבחינה תורנית.

"כל אדם שאין לו אשה שרוי ... בלא תורה"

יש מחסום מובנה במציאות של הרווק לעלות ברמה התורנית בלי אישה.

אני רק אומר את זה כדי שאנשים לא יחשבו שאצל כל הרווקים הירידה ברמה התורנית היא בגלל חולשת אופי, עצלנות או חוסר רצון.

לפעמים הפתרון הוא להתחתן עם בחור כזה ואז הוא יהפוך לתורני יותר.

ובכן

הבחור הזה,

שגם עמוק ורגיש ומקשיב ומבין

ומצד שני עוצמתי וכריזמט ומוביל

וגם כל ה"גמים" האחרים שמיד אחריהם בא הצד השני,

כמעט שאינם קיימים,

בדיוק כמו שאנחנו לא כל כך מצליחות להיות הכי "גם וגם" שאפשר

ואם אנחנו מצליחות

זה הרבה פעמים משחק, הצגה. לא נעים לומר.

לא במודע.

וכך זה גם אצלם.

איך אני יודעת?!

הניסיון לימד אותי את זה.

שנים חיפשתי את ה"גם וגם" הזה,

עד שבחסד ה' הגדול

שכמעט... כפה עלי הר כגיגית

ועזר לי להרגיש טוב וקרוב

ליד מישהו שהוא בכלל לא "גם וגם"

אבל הוא מאוד... הרבה דברים אחרים.

זה קרה אחרי תהליך משמעותי שעברתי

ואחרי שלמדתי לקבל את עצמי יותר

גם במה שאני לא מצליחה להיות "גם וגם"

וגם בהשלמה עם זה שחיכיתי המון שנים

לאחד שאין בו הכל

ובכל זאת היה שווה. 

(אם "טיפול" זו לא מילה גסה,

הרשו לי לכתוב אותה כאן בשם המפורש.)

ואז פשוט למדתי לחפש חבר טוב

(כמובן, כמובן, על בסיס ערכים ומגמות משותפים)

חבר

חבר

חבר.

נשמה פוגשת בנשמה.

כי בסופו של דבר

היומיום הזוגי כרוך בכל כך הרבה ניסיונות

ונצלח אותם

לא בכריזמה ולא בעומק ולא... ולא... ולא...

רק בשותפות אמתית.

הוא לא "גם"

וגם לא "גם"

וגם הרבה דברים שחשבתי שיש בו - אולי לא היו מעולם.

משחק החיזור - כבר אמרנו?

מפתיע.

הוא גם מחפש עדיין את כל מה שהוא חשב שאני - אני.

אז מה נשאר?

הדבר האמיתי היחיד שהיה -

החברות והנכונות ללכת אחד עם השני על כל הטוב והפחות טוב.

אה...

ויש גם שישה אוצרות יקרים מפז

ששווים כל רגע...

תסתכלי מה שעין צופיה רשמה ובצורה יפה ומכובדת מניסיון אישי שלה.

שאני קורה את מה שאת רוצה עולים לי בראש אנשים בסגנון של הרב קוק והרב עובדיה יוסף, באמת ככה.  אני חושב שזה אנשים שבאים אחד לדור. ואם את מחפשת משהו בסגנון את חייבת 1. להיות ראויה לזה 2. להתפלל הרבה מאוד

בהצלחה

ההפך הוא הנכון.

לא שכחתי את המצוקה, את התקווה, את הכאב והתפילות

שליוו את תקופת רווקותי - שהיתה ארוכה מאוד בשבילי,

ומשום כך מצאתי לנכון להאיר את הלמידה המשמעותית שהיתה לי מתוך התהליך שעברתי

וגם לאחרים - מכרים וחברות שהיו איתי בדרך וחוו חוויות דומות.

אולי תמצאי בדיוק מהשאת מחפשת, ואם זה מה שמיועד לך - הלוואי, ושיהיה בקרוב מאוד.

ואם צריך, הלוואי שתפקחנה העיניים להזדמנויות חדשות ומפתיעות מאוד.................................

מה שהיא מחפשת, זה לחלוטין לא בשמיים.

מה שאת כותבת - גם נכון, אבל לא בהכרח לה.

את זו את - היא זו היא.

בשביל "שותפות אמיתית", יש כאלה שצריכות את מה שהיא כתבה - יש שלא.

מה שהיא כתבה, זה לא כ"כ "המון" דברים. אלו דברים מאד בהירים, אצלה זה צורך בסיסי. לגיטימי. מובן.

אני בטוח שעל הבסיס הזה, היא תהיה נכונה ללכת עם השני, כמו שכתבת, "על הטוב ועל הפחות טוב". 

לך יש נסיון שלך, שבסופו הרגשת "טוב וקרוב" עם מישהו שהוא לא גם-וגם, אבל הרבה דברים אחרים.

וגם לה יש נסיון, שהיא עוד לא הרגישה טוב עם מישהו שלא מתאים למה שטוב עבורה..

מי אומר שהיא לא עברה "תהליכים" וכו'.

וכמו ש"כמובן כמובן על בסיס ערכים ומגמות משותפים"..  אולי בשבילה מה שכתבה אינו פחות קריטי?

אשר על כן, טוב לחלוק מנסיון. בוודאי יופי שהצלחת עם נסיונך.

אבל עדיין, חלילה לשלול לגיטימיות של שאיפה אינדיבידואלית שאפשר לגמרי להבין - של מישהי שכלל אינך מכירה - רק כי "לך" זה לא מה שהיה מתאים/קריטי בסופו של דבר.

אבל בואי נצא מנקודת הנחה שקיים זה אחד ל...

אין ישיבה כזאת של אנשים שאת הולכת לשם ולוקחת את פשוט צריכה לחפש ולהתפלל שגם הוא ירצה אותך.

שלא יתבלבל..כי הוא נשמע כמו מישהו שכל בחורה הייתה רוצה..

בהצלחה ובקרוב בע"ה!

ברור לגמרי שיש.

(אישית מכירה כמה שיענו על ההגדרה..)

האמת, קצת מופתעת מהתגובות הסקפטיות.

והמחלישות מעט (לטעמי).

כאחת שמזדהה עמוקות עם התיאור שכתבת (לרגע תהיתי אם התחלפנו בניק ..)-

אני יכולה ורוצה רק לחזק את ידייך!!

ולהגיד לך-

שתמשיכי להיות קשובה לצרכים שלך.

בעומק, בעדינות נפש, בהקשבה אמיתית.

נשמע שאת טיפוס עם אישיות רחבה, מלאה בצדדים שונים ומגוונים. 

זאת את. אלו הכוחות והנטיות שהשי"ת נטע בתוך הנשמה הגדולה שלך.

(בהנחה שאת מאמתת את מה שכתבתי לעיל..)

ובגלל (ובזכות) זה את זקוקה גם למישהו עם שילוב שמכיל ומשלב באישיות שלו גם וגם.

ב"ה כמו שאת כזו יש גם בנים כאלה..

בעיני, זה צורך אמיתי וכנה שאני יכולה רק להזדהות איתו בכנות ובלב שלם.

ובאותה נשימה רוצה לאחל לך (טוב נו, גם לי.. )

שיחד עם כל ההקשבה והדיוק העצמי, שברור לי מה אני מחפשת..

מתפללת לה' שאהיה פתוחה בליבי ומספיק בהקשבה עצמית אמיתית, 

שבמידת הצורך-

אהיה פתוחה ואאפשר לעצמי להיקשר גם למישהו שהוא לא בדיוק ב'רשימה'

או בדמיון שלי.

ואולי אפילו יהיה זה מישהו ממש שונה ממה שחשבתי.. (אני אישית עוד לא פגשתי בו, אז לא יודעת.. )

ואולי לא יהיה בו את כל רבדי העומק שהייתי רוצה, אבל הוא רגיש אלי ומקשיב בכנות ובעניין להגיגים שלי

שהצורך כבר פוחת או משתנה.. 

להיות פתוחה להפתעות. אבל מתוך הקשבה פנימית שלי.

ואז אולי להתחיל לחשב את המסלול מחדש..

ואולי המסלול יתחדש לבד מעצמו..

מחילה שיצא ארוך.

בדר"כ לא מגיבה אבל הרגשתי צורך עז להזדהות ולהביע את תמיכתי. 

תבשרי בעז"ה בשורות טובות ומשמחות בקרוב ממש!!

הרבה הרבה בהצלחה נשמה!

בטוח שיש כאלה. צריך להיות ראוי לבן או בת זוג מהסוג הזה.

מניח שזה עניין של תפילות בלבד.

אבל זה שהאדם יכול להיות גדול הדור לא אומר שהוא נדיר. כל יהודי יכול להיות, יש כאלה עם פוטנציאל ראשוני גבוה יותר.

ויש יותר "גדולי דור" פוטנציאליים שהפכו להיות סתם אנשים, מ"סתם אנשים" שהפכו להיות גדולי דור...

לא רק שיש עדויות על כמה מגדולי ישראל כאלה, יש על זה ספרים שלמים!

מציע לך ללמוד את חובת התלמידים, הוא נכנס לעניין הזה באריכות גדולה.

יש סיפור מהבעש"ט שסיפר כך על אחד מגדולי דורו. יש הרבה סיפורים על כמה וכמה מגדולי ישראל שלא ידעו בקושי ללמוד.

ואין חילוק בין כישרון שכלי לבין מידות מולדות, הכל בר השגה.

מניח שאתה לא חולק על כל גדולי ישראל, כי אני לא ראיתי אף פעם מישהו שכותב אחרת. מוזמן לשתף אם אתה מכיר משהו אחר.

חוץ מזה שלאדם ניתנת האפשרות לבחור ואליבא דהחובת התלמידים יש לאדם גם חובה לנסות להיות גדול הדור (וזה פשוט כי אדם חייב ללמוד כמה שהוא יכול ולקיים מצוות כמה שהוא יכול).

להיות גדול בתורה לא רק שזאת לא מעילה, זאת חובתו של כל אחד מישראל. מי שלא מצליח, שיעשה את שאר מה שה' זימן לו. ככה פשט הגמרא (חמש שנים גמרא וכו').

גדול הדור כפשוטו, התלמיד חכם הכי חשוב בדור.

בנפרד מהעובדה שכל אדם, תלמיד חכם או לא, יכול להיות צדיק (ולא ע"ה חסיד) שהעולם עומד עליו (ראיתי השבוע שלפעמים אפילו האדם עצמו לא יודע שהעולם נשען עליו, לא רק הסביבה שלו)

שאתה לא מסכים עם החובת התלמידים? זכותך. אבל כדאי שתלמד אותו לפני שאתה חולק עליו.

אני לא חושב שיש אדם מישראל שיכול להגיד שאין לו שום סיכוי להיות תלמיד חכם. ונראה לי פשוט שלכל אחד יש את היכולת להתפלל על זה ולהתמיד עד שיצליח. וגם חובה כזאת.

האם ישפטו אותו בשמים אם הוא לא הצליח? אני מניח שלא. לא מצפים ממנו לזה, אבל יש לו את הבחירה.

על זה אין עוררין, אין מפקפקין.

לא מבין מה למדת בחובת התלמידים, זה די ההתחלה והנקודה שסביבה סובב כל החיבור.

סוף הקריאה אל התלמיד "אפשר כל אחד מכם על חבריו יתמוך ויאמר, גדולי ישראל משאר הבחורים זולתי יצמחו ואני אתרשל ואתעצל. אבל אם להתרשל, גם חבריך כמוך יתרשלו והם עליו יתמוכו, ותורה מה תהא עליה. עם ישראל גוי קדוש מה יהא עליו, השכינה הקדושה מה תהא עליה, נער ובחור ישראל, לומד תורה ודורש את ד׳ כגדול כקטן, על כל אחד מכם החוב מוטל לגלות מקרבו את נשמת ישראל ולעשות את עצמו לעמוד, אשר בית ישראל ישען עליו, אין בכם אף אחד אשר יוכל לפטור את עצמו מן האחריות הזאת".

אם אתה לא מצליח להבין את הפסקה המאוד פשוטה הזאת, לא נראה לי שלמדנו את חובת התלמידים באותה הצורה...

איך כולם יכולים להיות גדולי דור?

כל אחד צריך לעשות את ההשתדלות שלו להוציא את הכוחות שלו אל הפועל.

אין שום מטרה כזאת להיות גדול הדור, קרי- יותר טוב מכל השאר.

קשה להגיב בלי שיש היגיון במה שהגבת

אבל שמת לב שאתה אוהב להתערב בדיונים ולהסביר לי שאני לא מבין את כולם נכון כל הזמן?

כנראה שאתה קורא מחשבות מדופלם

היא הביעה את דעתה באופן ענייני לחלוטין ובצורה נעימה ביותר ללא שום עקיצה.

גורם לי לתהות איזה סוג של בחורים אתם...

היא כתבה לגמרי בצורה נעימה..

זה שאתה בחרת לראות את זה איכשהו כבעיה- זה כבר חבל שככה אתה בוחר להסתכל על הדברים..

עקיצה היא לא "בעיה". היא ציטטה משהו שאני כתבתי, הגיבה לו במרומז ובצורה לא ישירה (כלומר מחוץ לשרשור). זאת עקיצה.

האם זאת עקיצה מרושעת, רעה ואיומה וכו'? לא. אבל זאת עקיצה.

יש גם עקיצות שהן חביבות וחיוביות מאוד.

תנוחו, בחייכם. אתם חושבים שאתם עושים לעצמכם שירות טוב עם ההגנה המוגזמת הזאת? לא נראה לי שזה נכון

אז אם בחורה עוקצת אותך בדייט אתה חותך?

וזה לא הדבר האוטומטי שאנשים מבינים, ושקפצת לחינם?

רק אדגיש שהדגמתי לך למה זה לא הדבר האוטומטי שעולה גם לך, לכן השימוש במושג הזה גמיש מאוד. שבוע טוב

והיא עונה שלדעתה זה קצת הקצנה וזה לא צריך להיות גדול דור?

מישהו אומר לך שהכדור שחור, ואתה אומר לו: לדעתי אתה קצת מגזים כי הוא כחול ולא שחור.

זו עקיצה? 

היא גם לא הבינה מה ניסיתי לומר. ונראה שגם אתה לא, עדיין, אחרי כל ההבהרות

אדם שמכוון לאנשהו, כדאי שיבין לאן הוא מכוון.

המשך התגובות שלי הבהיר שלא באתי לזלזל בה, ולא באתי להסביר לה שהיא מדמיינת - פשוט שתבין שהיא מחפשת אדם מיוחד ושבע"ה כשהיא תמצא, היא תצטרך לקחת בחשבון את ההשלכות של זה.

אני לא חושב שיש עניין להמשיך לדון על זה כל כך כי באמת שזה לא רלוונטי כל כך.

נקווה שהיא פשוט תמצא את המתאים והנכון לה ושישמחו אחת בשנייה.

אתם מתעקשים להסביר לי למה נעלבתי ממנה?

אשלח לך קישור שתתקין כדי שיתן לי נתונים על מספר הפעמים שקראת תגובות ולא הגבת, כדי שאוכל למדוד. סגור?

קטנתי מלעודד אותך,

אבל באמת שאת לא בררנית,

ואני ממש מבין שמבחינתך זה צורך,

ולא עוד רצון.

(ייתכן שאת טועה, אבל זה כבר עוד דיון.

ייתכן שחשובות לך תכונות אחרות,

שהן שכנות של אותן תכונות,

אותן קל יותר למצוא בשילוב הראוי לך).

ביחס לחשוב מסלול מחדש - 

יש דרך להכיר שלא ניסית?

כל עוד היא כשרה ויעילה - לכי עליה,

מטרה 'מקדשת'

ישועות גדולות, מהרה, מהרה!

לגיטימי לבקש בחור מאוד תורני,

לגיטימי לבקש בחור רגיש, בטח כשיש לך אישיות מסוימת,

ולגיטימי שאשה תרצה גבר מוביל.

מבחינתי, כל עוד זה לא משהו מונפץ,

כלומר משהו שאין לו השלכה על שלום בית,

[כמו סוג עיסוק (שלא משפיע על כלכלה), גיל, מראה מאוד מסוים וכו']

זה יכול להיות צורך ולא רצון,

לפי העניין.

למשל

אם אני בחור בישיבה גבוהה,

ורוצה בחורה מאוד יראת שמיים,

גם לזה תקרא רצון ולא צורך?

או אם אני בחור עם עולמות רגשיים עמוקים,

ואני רוצה בחורה שתבין אותי ותתקשר איתי טוב,

גם לזה תקרא רצון ולא צורך?

מבחינתה (להבנתי), זה בחור רגיש ואינטליגנט.

לא יודע מה אנשים שידכו לה את הרב עובדיה זצ"ל וכו'.

אם כנים דבריי, שהיא כוונה לתיאור שהצגתי למעלה

יש לי הרבה יותר מחבר אחד כזה (נשואים, וגם כאלה שלא).

(ו... כשמסבירים לך מה זה משפחה טובה,

תשאל גם מה זה בחורה איכותית.

מימי לא הבנתי...)

ניתן גם ליצור זוגיות עם גוי, חלילה,

אז זה הופך זוגיות עם יהודי לרצון?

אותו כנ"ל גם נכון על זוגיות חד-מינית,

והאמת - על זוגיות בכלל.

למה זה צורך ולא רצון?

בסוף הכל רצון, לכאורה.

ברור ששורש הדבר נוגע ברצון,

אבל לכן העברתי את הקו במקום מאוד ברור:

האם הנתון יפגע בשלום בית אח"כ או לא.

זה מבחינתי מה שמוריד מהאדם את התואר 'בררן'.

מזה הרי באת להציל את האומה, למיטב הבנתי.

לכן סוג עיסוק, למשל, הוא רצון, ומידות, למשל, הוא צורך.

[ורגע של לוגיקה:

אם זוגיות = צורך,

וזוגיות = זוגיות בריאה ויציבה

=> התנאים ההכרחיים לקיומה הן צורך.

אם יש פה כשל, אשמח שמישהו יאיר את עיני.]

כמה כריזמטיים אני מכיר? מכיר, לא ספרתי. יש רמות, כמובן.

בכל אופן, בחור מוביל שיש לו דרך די ברורה יש, ולא מעט.

לרוב, כשבנות רוצות מישהו כריזמטי, לזה הן מתכוונות.

מישהו יציב, שמשדר ביטחון ואפשר לסמוך עליו.

זה דבר כ"כ נדיר? לא חושב.

תגדיר כריזמטי, ואתן לך דוגמאות.

את הרב עובדיה לא אני שידכתי לה.

אבל אין ספק שהייתה לו יראת שמיים ודבריו נשמעו,

אתה יכול לקרוא לזה כריזמטיות.

מתי לאחרונה הרמת (יותר מדי...?) את קרנו של ציבור שלם מקופח?

ביאליק. מכיר?

תראה לכל אדם יש רעיונות ופנטזיות לגבי זוגיות, בכיוונים שונים ומשונים. יתרה מכך: כל הבסיס של המוסד הזוגי, בימינו, אינו אלא פנטזיות (לאו דווקא במובן רע). מה שאני מתכוון זה שבעידן המודרני אין צורך מעשי בזוגיות.

"אדם מביא חטים, חטים כוסס? פשתן, פשתן לובש?" וול, זה משהו שכבר לא קיים. אדם מביא הביתה לחם מהסופר, קונה בגדים בקניון, מכבס כביסה של שבוע + תלייה + קיפול תוך אולי 20 דקות עבודה tops, לא מסובך לבשל (טוסטר אובן, נינג'ה, כיריים, תנור...), גם לנקות לא נורא במקרה הכי גרוע אפשר להזמין עוזרת בית מדי פעם. בידור יש בשפע אינספור ספרים סרטים מסעדות טיסות והזדמנויות.

יוצא אפוא, שהרצון לזוגיות נובע אך ורק מתוך משאלה או פנטזיה: עצם ה"אידיאה" של זוגיות טומנת בחובה, לכל סובייקט, רשימה של משאלות גנוזות, שהמוח מבין את הגשמתן כמשהו שיכול להביא לאושר. או משהו כזה.

לכל אחד זה קצת שונה, יש כאלה שרוצים להרגיש נאהבים, יש כאלה שרוצים לתת ולאהוב, יש כאלה שרואים בזוגיות מקור לתחושת יציבות וביטחון, וכן הלאה וכן הלאה.

אבל מה שאני חותר אליו: @פ.א. יכול לייתר כל צורך בזוגיות בכלל. עם אינסוף חוסן עצמי, חיים מעניינים ומספקים, אנחנו לא צריכים אף־אחד בכלל. ואמנם, אנחנו לא צריכים אף־אחד בכלל. אבל מה לעשות, הפנטזיות השונות האלה נעימות, ובלעדיהן, לא נראה לי שזוגיות הייתה מעניינת מישהו. אולי במקרים בהם זה משתלם כלכלית או כדי לקבל אזרחות זרה.

עכשיו, בין נעים לבין פתולוגי, מנעד רחב. וכמובן תשוקה לכל־מיני דברים יכולה להפוך לפתולוגית (תלות־יתר וכן הלאה). אם מה שמעניין אותך זאת בחורה עם הרבה חום ואהבה שתתן לך חיבוק אחרי שהיה לך יום קשה, זה לא פתולוגי; זה חמוד ומקסים. מה שאמרו שבנות לא נמשכות לזה ורוצות "גבר־גבר", טוב, אז מי שרוצה גבר־גבר (עוד פנטזיה כנ"ל), מוזמנת למצוא אותו.

מאידך, אם אתה רוצה שהיא תעשה בשבילך הכל ותיקח אחריות על הכל ותהיה ספוג לדמעות אינסופיות, טוב זאת בעיה.

בקיצור, לאחר כל הדיון הפילוסופי, מה שאני חושב זה שאין בעיה לרצות דברים מסוימים. זה אתה והנפש שלך ומה שכיף לך במערכת יחסים עם בת. אני דווקא חושב שאם תדחיק את הרצונות האלה יותר מדי בשם מאצ'ואיזם או וואטאבר פשוט תחיה חיים של מישהו אחר ולא את מה שאתה באמת רוצה, גם אם מה שאתה רוצה פחות קל למציאה (נניח. ואם זה באמת ככה, אז גם, לשיקולך האישי נזק מול תועלת.)

אמהי, כילד, ואיך זה עשוי להשתקף בסיטואציות תואמות כשאתה גבר נשוי, והאם אז אתה גם כן זקוק ליחס רחמים אמהי?

אתה חוזר מהגן, או מבית הספר היסודי - מספר לאמא כי העליבו אותך, ילדים צחקו עליך במשהו שפישלת,  הגננת / מורה התרגזה עליך סתם בלי סיבה, קיבלת ציון מאוד נמוך במבחן…, לא הזמינו אותך למסיבת יום הולדת שכן הוזמנו אליך הרבה ילדים אחרים …

וכאשר אתה מבוגר, חוזר הביתה מהעבודה, מספר לאישתך כי הבוס התעצבן עליך / הפילו עליך משימה בלוחות זמנים לא אפשריים / היתה לך שיחת משוב שנתית ולא מעריכים מספיק את המאמצים שלך / לא קיבלת קידום למרות שאתה ממש משקיע ….

———-

איפה אתה רואה מקרים בהם גבר, בעל לאישה, זקוק ליחס אמהי, הכלה ורחמים? 

אתה מדגיש "גבר" "בעל לאישה" אני פחות מתלהב מההגדרות האלה. לכל־מיני אנשים יש דינמיקות שונות. לא רואה חובה להגדיר טמפלייט של גברים חזקים ומדהימים שמתמודדים לבד עם כל קשיי החיים.

גם לגברים יש רגעי קושי / משבר וברגעים כאלה תמיכה נשית יכולה להיות מקסימה. זה מה שאני חושב. לעשות מזה משהו יום־יומי – לא בריא, לא משנה אם זה מצד הגברים או מצד הנשים.

עריכה:

כמו שאמרתי: לאמיתו של דבר אנחנו לא זקוקים לשום־דבר במיוחד לא בעידן המודרני שלנו. אני לא רואה סיבה מעשית קיומית למה גבר יצטרך לאישה או אישה לגבר שאין אפשרות לפתור אותה לבד בסטואיות אצילית. אלא ש...

אם המטרה היא אפס חיכוכים, אפס "להכביד", אפס לחשוף רגשות, אפס להיות תלוי, בשביל זה ממש לא צריכים זוגיות.

כחתול, אני יודע הכל, ואף יותר מהכל.

סביר ונעים לשני הצדדים = אחלה

פתולוגי = לא טוב

בקיצור טאוטולוגיה.

תמיכה אמהית היא תמיכה טיפולית, היא הפסיכולוגית שלך, מנחמת אותך ומעודדת אותך בזמנים שאתה מרגיש שפוף, לא מוערך, מושפל

אמא רואה בבנה את הילד שזקוק להגנה. היא "עוטפת" את הקושי.

אמא נוטה לסלוח ולמזער טעויות כדי לשמור על דימויו העצמי של בנה.

תמיכה נשית - היא תומכת, רואה אותך כמסוגל להתמודד, מעודדת ומחזקת אותך מול הקושי.  

התמיכה הנשית שלה אומרת: "אני מאמינה בך שתצליח להתמודד", התמיכה גם באה ממקום של לתת ביקורת בונה, לחזק נקודות חולשה,

אמא מספקת נחמה, ובת הזוג מאפשרת לך לפרוק את הקושי ואת העצבים שלך על משהו שקרה, מכילה את הקושי איתו אתה מתמודד עכשיו - ועוזרת לך להבין את המצב, להתגבר על הקשיים, לחזק נקודות, לסייע לך להתמודד.  

לא כל בעיה צריכה או יכולה או אמורה להיענות ב"אתה תהיה חזק ותתמודד" באותו רגע. יש רגעים שבהם לא רוצים "להבין" ו"לחזק נקודות" אלא להרגיש בטוחים ומוגנים.

וגם להיפך לא כל בעיה אמורה להתגלגל לעיטוף אימהי.

כל הרעיון ב"דינמיקה" זה שהיא דינמית ומשתנה לפי הזמן העניין הרגש וצורך השעה.

בכל־מקרה, כמו שאמרה @אנימה , הדיון הזה תיאורטי מדי עבורי כך שתיאלץ לקבל את דעתי האובייקטיבית בינתיים וזהו.

יכולת של גבר לנחם את עצמו, להכיל את הקשיים שלו ולעמוד מול העולם, היא חלק מתהליך ההתבגרות. כשזה קיים, ה"עטיפה" מהאישה הופכת לבונוס נעים ולא לצורך. 
 

יחס אימהי הוא לרוב חד-כיווני (האם נותנת, הילד מקבל). אתה מצפה שהיא תהיה ה"מבוגר האחראי" שמכיל ומנחם. כאשר בת הזוג מרגישה שהיא צריכה "לטפל" בבן הזוג שלה או לעטוף אותו, היא עלולה לראות בו מישהו שזקוק להגנה ולא מישהו שהיא חושקת בו כגבר.

כלומר אם זה חלק מהרגשת הצורך בקשר זוגי מבחינתך (שכשמו כן הוא הוא בריא כשהוא זוגי לא אימהי)

אז אתהצריך לעשות בירור עצמי עמיק מאיזה מקופ נוגע החוסר הזה לעשות עבודה/לגשת לטיפול אישי ולהגיע למערכת יחסים ממקום שלם ולא של חוסר כי זה מתכון למשןך דברים לא נכונים ולא בריאים לזוגיות שלך וגם לזמן לך מישהי שתמלא לך חסכים במקום אישה שתיבנו ותבנו יחד

זה חלק אינטגרלי מהקשר. בזוגיות עיקר הקשר הוא חברי, אבל יש גם קצת ילדי וקצת אבהי/אימהי.

אתה גם תהיה קצת אבהי לאשתך, קצת. אני אישית מחכה גם לאימהות הזאת כי זה כל כך כייפי שמשהו שאני לא צריכה להתאמץ בשבילו ובא לי בטבעי זה משהו שבן הזוג כל כך שמח לקבל.

בוודאי שגברים צריכים את זה לפעמים, ונכון שבאופן כללי זה תכונות נשיות.

כל דבר במידה כמובן.

ליחס אמהי

תסתכלי על זוגות סביבך.  על ההורים שלך.  

אמא ובת זוג אלו דברים שונים מבחינת הענקת היחס, האהבה, החום וההכלה.  

לא רואה הבדל מהותי מאוד

זה אוסף של תכונות/ רגשות/ אופני תקשורת שיכולים להתבטא במינונים ובכלים שונים.

יש הבדל בין דאגה לאדם זר ברחוב שבאופן כללי אני רוצה שיהיה לו טוב, אנסה לעזור לו אם הוא נפל וכדומה,

לעומת דאגה לחברה קרובה שהיא ברמה שכואב לי כשכואב לה ואני מוכנה להקריב הרבה בשבילה.

אולי יש משהו מוזיל בהשוואה של דאגה סתמית וזמנית לעומת דאגה שבאה עם קרבה וקשר חזק, אבל ברמת העקרון מדובר על אותו רגש.

אני מבינה למה אנשים רואים את זה אחרת, אבל זאת דעתי.

באופן אישי אני יכולה להגיד שלפעמים יש לי רגשות "אימהיים" כלפי אנשים בלי קשר להורות וזוגיות. חברה שהייתי בעמדה מאוד תומכת ורגישה כלפיה בשלב מסויים, מישהי צעירה ממני שעזרתי לה מהניסיון שלי.

זה לא שאני אמא שלהן או משהו כזה, אבל זה רגשות שעלו לי באופן זמני שהם קצת אימהיים באופי שלהם.

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.

אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.

האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?

מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .

את מבינה שלא תיארת שום דבר ייחודי על בן אדם כאן?

אני תוהה האם זה דבר חיובי או שלילי

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ולא קל לגרום לי להתרגש

מה משנה אם מזהים אותך או  לא?  אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....

וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך

כמה מרגשת את

כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת

ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤

הוא בטוח יזכה בך

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.

הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.

גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.

בהצלחה.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אותו דבר לגבי נשים נשואות; 

כלומר, הרי הפורום לא נועד לאתר היכרויות, אז לכאורה, אין בעיה.

מצד שני, האם שייך  וצנוע בכל זאת, לנהל תכתובות עם גברים

אחרים, או שבגלל שזו התכתבות, שמות בדויים וכו', זה לא משנה.

אל תרבה שיחה עם האשה - האם לדעתכם זה מתכוון לסוג

של קשר כזה כמו כאן?

אינני נשואה, ובכל זאת אני תוהה אם זה לא עובר ולו במקצת

את גבול הצניעות;

הרי בכל זאת  נוצר קשר

 כלשהו אפילו רגשי, אחרי הכל מדברים כאן על דברים

מאוד אישיים....

אני גרושה.  חושבת שאם הייתי נשואה עם אדם

שהייתי חשה אליו קרבה גדולה וקשר אמיץ -

לא הייתי משתתפת בפורום עם גברים.

בחברה שאליה אני משתייכת (חרדית), לא שייך פורום

כזה. מעורב.

אז מצד אחד אני מרגישה קצת רגשי אשמה ומצד שני

יש לי תירוץ: הגרסא ינקותא שלי שונה מזו של החברה

החרדית, אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת אינטרקציה

עם בני אדם, זה מעניין - במיוחד עם אנשים חכמים

וחושבים כמו אלה שבפורום...

השאלה אם התירוץ הזה יתקבל בבית דין

של מעלה. בזה אני לא כל כך בטוחה.

מה דעתכם?

אבקש תגובות מהפלג המחמיר במגזר

שלכם.  

לא אוהבת לכתוב "המגזר" - זה מפלג

ומבדיל, אבל איני מוצאת אפיון אחר כרגע...

תודה! 

ומשתתפת פה בפורום

לא מתכתבת בפרטי עם גברים

נמנעת מלהיכנס לפסים אישיים

לא רואה בעיה

לא מכירה כאן אף אחד במציאות

לא?

הרי לפי התגובות אפשר קצת להכיר טיפה מי ואיך המגיב, לא?

ואם אפשר - מדוע את משתתפת, מה זה נותן לך?

זה פסים אישיים

אין בעיה לדעת מה הסגנון וההשקפה של המגיב

זה לא הופך שום דבר לאישי

הכל כאן בפומבי

זה נותן לי היכרות עם מגוון דעות

זה נותן הרבה מחשבה ופרספקטיבה על החיים

ואם את שואלת אותי אני לא רואה הבדל בין אישה פנויה לנשואה מהבחינה הזאת

מאוד תורמים ומוסיפים לשיח, לדיון. 

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

 דש!

הצלחה וברכת ה' בכל . 

הייתי פה פעם בניק אחר

היית לפעמים משתתף גם בנוג"ה

שם הייתי פעילה בזמנו...

זוכרת אותך ממש לטובה

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

ובאו לפגישה.

אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!