מבוסס על שיעורים ששמעתי, מסקנות אישיות ומעט מנסיוני הדל.
@{ר}ציני נראלי שתהנה מסעיפים ב וג
א. לפני שנים לא רבות (סבא וסבתא ומעלה, בערך) (גם היום בחוגים מסוימים), שידוך היה מתנהל ככה-
הייתה שדכנית, היא הייתה חושבת שפלוני מתאים לפלוני ומציעה למשפחה של האיש, המשפחה הייתה מבררת אודות האישה האם היא יודעת לבשל, לאפות, לכבס, האם היא טובה עם ילדים ושאר עניינים הקשורים לבית ולגידול הילדים, לאחר מכן ההצעה היייתה עוברת למשפחת האישה, הם היו מבררות שהבעל הוא (מפרנס טוב/ עילוי בישיבה/ שאר דברים ולפי ייחוס המשפחה)- חלוקת התפקידים הייתה מאוד ברורה- האישה היא שר הפנים והבעל הוא שר החוץ.
מה קורה כשיש חיכוכים בזוגיות כזאת- מאוד ברור מי אחראי על מה וגם בדברים שלא עונים להגדרת התפקיד של כל אחד (למשל למי הולכים לליל הסדר) בדר"כ יש כללים מאוד ברורים נקרא לזה כרגע הזוגיות ההסכמית
בזוגיות כזו הבירורים הם קריטיים- חשוב לברר שהאשה היא אכן שרת פנים טובה ותצליח בתפקידה וכן לברר שהאיש הוא אכן שר חוץ טוב (גם לימוד התורה נתפס כדבר חיצוני לבית ובמידה של צדק, בתורה השפעה שאינה קריטית לבית כבית אלא לעניינים אחרים ואכמ"ל בלימוד תורה כחלק מהבית) כמו כן נחדד, כי בירורים אלה אורכים זמן רב כי ישנם פרטים רבים לברר, כיוון שבכל זאת הם יהיו זמן רב יחד יש לברר שהם יסתדרו זה עם זו (נסו לחשוב על זה כמו שידוך בין שותפים, צריך שהם לא יריבו כל הזמן). רק נחדד שמטרת הבירורים היא לברר מי המשודך ומטרתו לברר מי אני.
מי שרוצה להבין עניין זה, יכול ללכת לציבור החרדי- חסידי שם הוא ייפגש בהסכמיות מוחלטת- כמעט כל דבר מוסכם (מה תפקיד האישה לבשל כל שבת- אותו אוכל. כמה שבתות (וחגים) נמצאים אצל ההורים שלו וכמה אצלה- משתנה ביחס לזמן נישואיהם. לאיפה יישלחו הילדים ועוד ועוד)
ב. היום, אנחנו מחפשים נישואין מסוג אחר, נישואים שעיקר עניינם הוא הקשר שבין האיש לאישה. למעשה, קשר כזה יכול להיווצר בין כל איש לכל אישה, רק שהרצונות שלנו (בחלקם מוצדקים ובחלקם כלל לא) יכולים למנוע את יצירת הקשר עם האישה.
במצב שבו היינו מתעלמים מהרצונות שלנו, לא היינו צריכים בירורים כלל, קשר אינו נוצר בגלל מי שהיא או בגלל מי שאני, אלא בגלל מה שנוצר בינינו והאם אנו מאפשרים לדבר הזה בינינו להיווצר (ראוי לברר שזה חלק מעניין "זכו איש ואישה שכינה ביניהם" ואכמ"ל).
כיוון שאנו אנושיים ורבים מהרצונות שלנו טובים ומוצדקים יש צורך בבירורים על מנת לברר את הרצונות האלה, בירורים אלו אמורים לקחת מס' דקות (אני רוצה להיות אברך- היא רוצה בעל אברך. אני רואה ערך חשוב ביציאה לשליחות לחו"ל- גם היא. היא רוצה בעל שמפרנס אבל קובע עיתים לתורה- אני בדיוק כזה). לדעתי, אין צורך להרבות בבירורים רבים ומגוונים- אין זה מעניין מי היא אלא האם יכול להיווצר קשר בינינו. דבר זה נכון גם לגבי בירור על תכונות אופי ומידות, רק שצריך להיזהר משני דברים:
1. לא ניתן להיות אובייקטיבי- כל אדם מורכב מסך החיים שלו וכו'- לכן יש לקחת דברים אלה בעירבון מוגבל.
2. בשני צדדים של אותו דבר:
(א) האם תכונת האופי (שאני מחפש) נועדה כי בלעדיה לא יכול להיווצר קשר או שבלעדיה לא יוכלו להתקיים הרצונות שלי (ולכן לא יוכל להיווצר קשר).
(ב) האם תכונת האופי (שאני מחפש שלא תהיה) היא אכן חסם בפני יצירת הקשר או חסם בפני מימוש הרצונות (ועל כן חסם בפני יצירת הקשר).
ג. ההשפעה של צורת התנהלות זו משפיעה באופן ישיר על צורת ההתנהלות של הזוגיות- זוגיות שמקורה בקשר מעודדת דיבור ישיר על הנושאים שמפריעים (וגם אלו שאינם) כיוון שעיקר הזוגיות הוא הקשר.
ניקח למשל את הדוגמא של ליל הסדר- אם תבוא האישה ותגיד שהיא אינה רוצה ללכת להורים של בעלה:
בזוגיות ההסכמית- הבעל יגיד- היינו שנה שעברה אצל ההורים שלך ולכן השנה נהיה אצל ההורים שלי, או שהוא יחליט לוותר.
בזוגיות הקשר- הוא ישאל אותה מדוע היא אינה רוצה, ינסה להבין אותה והיא תנסה להבין את הצורך שלו ללכת להורים ויחד הם יגעו להחלטה שהכי נכונה להם (וזה לא כמו לוותר בו אני מתבטל).
ד. נספח: על הזוגיות ההסכמית בדורנו
בדורנו ישנם אנשים שמחפשים את ההסכמיות ובכל זאת מחפשים הרבה בעצמם, דבר זה נובע מכך שהם סומכים על עצמם ולא על הבירורים הרבים (של המשפחות)- לכן הם מבררים הרבה וכל החיפוש שלהם הוא בירור אחד ארוך, מוסווה פעמים רבות בדברים אחרים, לפעמים עם קריאת תיגר על צורת ההסכמים- אבל עם רצון להסכמים רק כפי ראות עיניהם. בעצם, הם עדיין מחפשים את הזוגיות ההסכמית רק באופן אחר, הם סומכים על עצמם ולכן הם מבררים בעצמם ויוצאים לפגישות רבות אך הם לא מחפשים קשר- הם מחפשים הסכם.
@{ר}ציני נראלי שתהנה מסעיפים ב וג
א. לפני שנים לא רבות (סבא וסבתא ומעלה, בערך) (גם היום בחוגים מסוימים), שידוך היה מתנהל ככה-
הייתה שדכנית, היא הייתה חושבת שפלוני מתאים לפלוני ומציעה למשפחה של האיש, המשפחה הייתה מבררת אודות האישה האם היא יודעת לבשל, לאפות, לכבס, האם היא טובה עם ילדים ושאר עניינים הקשורים לבית ולגידול הילדים, לאחר מכן ההצעה היייתה עוברת למשפחת האישה, הם היו מבררות שהבעל הוא (מפרנס טוב/ עילוי בישיבה/ שאר דברים ולפי ייחוס המשפחה)- חלוקת התפקידים הייתה מאוד ברורה- האישה היא שר הפנים והבעל הוא שר החוץ.
מה קורה כשיש חיכוכים בזוגיות כזאת- מאוד ברור מי אחראי על מה וגם בדברים שלא עונים להגדרת התפקיד של כל אחד (למשל למי הולכים לליל הסדר) בדר"כ יש כללים מאוד ברורים נקרא לזה כרגע הזוגיות ההסכמית
בזוגיות כזו הבירורים הם קריטיים- חשוב לברר שהאשה היא אכן שרת פנים טובה ותצליח בתפקידה וכן לברר שהאיש הוא אכן שר חוץ טוב (גם לימוד התורה נתפס כדבר חיצוני לבית ובמידה של צדק, בתורה השפעה שאינה קריטית לבית כבית אלא לעניינים אחרים ואכמ"ל בלימוד תורה כחלק מהבית) כמו כן נחדד, כי בירורים אלה אורכים זמן רב כי ישנם פרטים רבים לברר, כיוון שבכל זאת הם יהיו זמן רב יחד יש לברר שהם יסתדרו זה עם זו (נסו לחשוב על זה כמו שידוך בין שותפים, צריך שהם לא יריבו כל הזמן). רק נחדד שמטרת הבירורים היא לברר מי המשודך ומטרתו לברר מי אני.
מי שרוצה להבין עניין זה, יכול ללכת לציבור החרדי- חסידי שם הוא ייפגש בהסכמיות מוחלטת- כמעט כל דבר מוסכם (מה תפקיד האישה לבשל כל שבת- אותו אוכל. כמה שבתות (וחגים) נמצאים אצל ההורים שלו וכמה אצלה- משתנה ביחס לזמן נישואיהם. לאיפה יישלחו הילדים ועוד ועוד)
ב. היום, אנחנו מחפשים נישואין מסוג אחר, נישואים שעיקר עניינם הוא הקשר שבין האיש לאישה. למעשה, קשר כזה יכול להיווצר בין כל איש לכל אישה, רק שהרצונות שלנו (בחלקם מוצדקים ובחלקם כלל לא) יכולים למנוע את יצירת הקשר עם האישה.
במצב שבו היינו מתעלמים מהרצונות שלנו, לא היינו צריכים בירורים כלל, קשר אינו נוצר בגלל מי שהיא או בגלל מי שאני, אלא בגלל מה שנוצר בינינו והאם אנו מאפשרים לדבר הזה בינינו להיווצר (ראוי לברר שזה חלק מעניין "זכו איש ואישה שכינה ביניהם" ואכמ"ל).
כיוון שאנו אנושיים ורבים מהרצונות שלנו טובים ומוצדקים יש צורך בבירורים על מנת לברר את הרצונות האלה, בירורים אלו אמורים לקחת מס' דקות (אני רוצה להיות אברך- היא רוצה בעל אברך. אני רואה ערך חשוב ביציאה לשליחות לחו"ל- גם היא. היא רוצה בעל שמפרנס אבל קובע עיתים לתורה- אני בדיוק כזה). לדעתי, אין צורך להרבות בבירורים רבים ומגוונים- אין זה מעניין מי היא אלא האם יכול להיווצר קשר בינינו. דבר זה נכון גם לגבי בירור על תכונות אופי ומידות, רק שצריך להיזהר משני דברים:
1. לא ניתן להיות אובייקטיבי- כל אדם מורכב מסך החיים שלו וכו'- לכן יש לקחת דברים אלה בעירבון מוגבל.
2. בשני צדדים של אותו דבר:
(א) האם תכונת האופי (שאני מחפש) נועדה כי בלעדיה לא יכול להיווצר קשר או שבלעדיה לא יוכלו להתקיים הרצונות שלי (ולכן לא יוכל להיווצר קשר).
(ב) האם תכונת האופי (שאני מחפש שלא תהיה) היא אכן חסם בפני יצירת הקשר או חסם בפני מימוש הרצונות (ועל כן חסם בפני יצירת הקשר).
ג. ההשפעה של צורת התנהלות זו משפיעה באופן ישיר על צורת ההתנהלות של הזוגיות- זוגיות שמקורה בקשר מעודדת דיבור ישיר על הנושאים שמפריעים (וגם אלו שאינם) כיוון שעיקר הזוגיות הוא הקשר.
ניקח למשל את הדוגמא של ליל הסדר- אם תבוא האישה ותגיד שהיא אינה רוצה ללכת להורים של בעלה:
בזוגיות ההסכמית- הבעל יגיד- היינו שנה שעברה אצל ההורים שלך ולכן השנה נהיה אצל ההורים שלי, או שהוא יחליט לוותר.
בזוגיות הקשר- הוא ישאל אותה מדוע היא אינה רוצה, ינסה להבין אותה והיא תנסה להבין את הצורך שלו ללכת להורים ויחד הם יגעו להחלטה שהכי נכונה להם (וזה לא כמו לוותר בו אני מתבטל).
ד. נספח: על הזוגיות ההסכמית בדורנו
בדורנו ישנם אנשים שמחפשים את ההסכמיות ובכל זאת מחפשים הרבה בעצמם, דבר זה נובע מכך שהם סומכים על עצמם ולא על הבירורים הרבים (של המשפחות)- לכן הם מבררים הרבה וכל החיפוש שלהם הוא בירור אחד ארוך, מוסווה פעמים רבות בדברים אחרים, לפעמים עם קריאת תיגר על צורת ההסכמים- אבל עם רצון להסכמים רק כפי ראות עיניהם. בעצם, הם עדיין מחפשים את הזוגיות ההסכמית רק באופן אחר, הם סומכים על עצמם ולכן הם מבררים בעצמם ויוצאים לפגישות רבות אך הם לא מחפשים קשר- הם מחפשים הסכם.
)