לא רוצה זירוז ח"ו mom11

בס"ד

בוקר אור!

כרגע ב"ה שבוע 40+3, הריון שלישי. 
הראשונה שלי נולדה בשבוע 38 בדיוק (באופן טבעי וספונטני ב"ה, ללא שום זירוזים), במשקל 3.030, השניה נולדה ב"ה בשבוע 40+4, במשקל 3.100 (שוב, באופן טבעי וספונטני ב"ה).
התחלתי כבר מעקב הריון עודף, והקו של הצירים ישר כמו פלס.. הרופאה אמרה שלדעתה לא תתפתח לידה באופן טבעי בקרוב.. כרגע הערכת המשקל שלו היא 3.600 (בן ב"ה.. יש קשר שהוא יותר גדול בגלל זה, או שזה נטו בגלל הטילונים שאני זוללת ההריון הזה בקצב מסחרר? חחח).

אמרו לי שאם לא אלד עד שבוע 42 אאלץ ח"ו לעבור זירוז..
כרגע אני לא לחוצה כבר ללדת.. ב"ה נרגעתי חח, מנחמת את עצמי שיש לי צדיק בבטן שרוצה ללמוד תורה ב"ה (:

אבל רק המחשבה על זירוז ח"ו.. והטלפונים "ילדת?", "חשבתי שילדת מזמן ושכחת להודיע", "את לא רוצה ללדת?" וכד'.. זה לא מוסיף..
פתאום לחוצה שאצטרך ח"ו זירוז.. לחוצה שהוא ישמין עוד.. לא רוצה התערבויות.. ילדתי בפעמיים הקודמות ב"ה ללא אפידורל וממש לא הייתי רוצה לידה שבה אני ח"ו במיטה עם זירוז ואפידורל בלי יכולת לזוז ח"ו.. 
ואומרים שההחלמה יותר קשה ככה ח"ו- בדיוק מה שחסר לי לפני הברית בע"ה..

הייתי רוצה לתת לו עוד כמה ימים ואז, בשבוע 41 נגיד, להתחיל לנסות זירוזים טבעיים, אבל מרגיש לי שזה זירוז לכל דבר.. שאולי צריך גם בשביל זה היתר מרב? איך הדברים האלה מתנהלים?
אין סיכוי שאם אין עכשיו בכלל אפילו צירצורים תתחיל לידה בקרוב באופן טבעי בע"ה? הרופאה ממש פסקה... :/
אשמח לדעתכן ולסיפורים אישיים מעודדים מתוך נסיון כמובן..
תודה מראש (:

"רק תפילה אשא"... לענ"ד צריך לשאול רב, אם הואאשריך
ישמע שהרופאים חושבים שיש סיכון חלילה אם לא מזרזים, בטח שיתיר... ואז תוכלי לנסות זירוז טבעי... הכבה תפילות!!!! תעדכני...
גם אם הרופאה ממש פסקהאמא לגוזלים
זה לא אומר כלום!
הלידה יכולה להתפתח עוד דקה עוד יומיים או עוד שבוע
תהיי רגועה בעזרת השם הרבה תפילות והלידה תעבור בשלום אני לא חושבת ויתקנו אותי אם אני טועה שצריך היתר על זירוזים טבעיים אבל תשאלי אם את לא בטוחה
מאחלת לך לידה קלילה קלילה בידיים מלאות. מרגש
נראה לי שצריך היתר. אבל זה נשמע כמו משהו שודאי יתירו.מהלחוצות קצת

שאלתי פעם רופא מה אני יכולה לעשות כדי לזרז את הלידה כי העובר גדול כבר אז הוא ענה לי "רק תהלים".

אני לא חושבת שזה נכון. יש סטריפינג ויש מה לעשות. בהצלחה.

תודה לכולכן!mom11

בדיוק ביקשתי מבעלי שישאל את הרב בזכותכן.. תודה!

מקווה ללדת באופן ספונטני בע"ה בקרוב..

מה כעקרון מומלץ? דיקור סיני, רפלקסולוגיה? וכמה זמן לפני צריך לקבוע תור? 
מה בערך העלות של כל הדברים האלה?

יש למישהי המלצות? אני כעקרון מבית אל, אז מישהי מפה זה יכול להיות מעולה ונוח, אבל בכללי אם מישהי ממליצה על מישהי מאזור ירושלים, אשמח לשמוע ולקבל מעט פרטים (:

חחחח כמה שאלות סליחה על החפירה ושוב תודה לכולכן!

חבל שהרופאה ייאשה אותך, זה ממש לא נכוןערשק בהעלותך

יש אלף סיפורים הפוכים. לידה יכולה בכיף להתחיל כבר היום-מחר, ועל אחת כמה וכמה בעוד שבוע (והרי אז עוד לא מדובר על זירוז). לא הייתי דואגת במקומך. מציעה לך לחשוב איך הכי בא לך לפנק את עצמך כרגע, ולשטוף, מהתודעה מסרים מייאשים. את לא צריכה אותם שם...

הלוואי שאת צודקת בע"ה!!mom11

תודהה (:

 

כמה דבריםקטנה67
קודם כל, כמו שכבר כתבו לך בכלל לא בטוח שתצטרך זירוז, יש לך עוד זמן עד שבוע 42 והלידה בהחלט יכולה להתפתח באופן טבעי עד אז.
דבר נוסף, נראה לי שאת מתייחסת לזירוז בצורה לא פרופורציונלית.. אצלי כל הלידות התחילו הזירוז ( מסיבה רפואית) והיו לי לידות מדהימות ( חוץ מאחת, אבל זה סיפור אחר). כך שגם אם תצטרכי זירוז זה לא שולל לידה טובה ובטח שלא קשור להתאוששות אחרי זה ( אני התאוששתי מכל הלידות ממש מהר ובקלות).
מאחלת לך לידה קלה בעיתו ובזמנו, והכי חשוב- שתתאים בידיים מלאות!
הלוואי שבע"ה לא אצטרך!mom11

הלוואי שבע"ה לא אצטרך!

תראי, אני ב"ה לא באמת יודעת מה זה.. אני רק יודעת שיש לי כמה חברות שעברו זירוז ולא מפסיקות כל פעם מחדש להגיד שצירים של זירוז זה לא צירים רגילים, שאין סיכוי לעבור את זה בלי אפידורל ושאי אפשר בכלל להשוות לידה בזירוז ללידה שהתחילה באופן טבעי, כי זה הרבה יותר כואב.. כשזה מה שאת שומעת מסביב- זה עושה את שלו.. הלוואי שהייתי שומעת סביבי סיפורים על לידות טובות שהתחילו ככה.. אולי לא הייתי כ"כ לחוצה מזה באמת..

ולגבי ההתאוששות, שוב, אין לי באמת מושג כי מעולם לא לקחתי שום דבר בלידות, אבל מה שיותר מפחיד אותי מבחינת ההתאוששות זה האפידורל.. יש לי חברה שנהייתה משותקת ממנו שלושה חודשים, כי החדירו לה את המחט עמוק מידי, ומאז אני אנטי לחלוטין.. זאת גם הסיבה שהחלטתי ללדת בלי.. לא כי אני גיבורה או משהו כזה.. להפך, אני הכי פחדנית בארץ ופשוט מפחדת מהתערבויות.. אז כשלא משאירים לך ברירות זה מתסכל.. גם אם ההחלמה לרוב הכי קלה בארץ, אני מדמיינת אוטומטית את התמונה של חברה שלי אחרי הלידה ויש לי צמרמורת בכל הגוף.. מפחיד..

מקווה שבע"ה באמת לא נגיע לזה ואעדכן בקרוב שאני אחרי (:

אמן! תודה רבה על כל האיחולים חיוך

לגבי הפחד מאפידוראל...עדינות
המקרה של חברה שלך די נדיר כנראה. בדרך כלל לא קורים דברים כאלה. וזה הליך שמבוצע אינספור פעמים ביום בכל העולם. גם לחציית כביש ישנם סיכונים ואנחנו לא מפסיקים לעשות את זה בגלל זה.
גם אני מעדיפה לידה בלי אפידוראל, אבל כשהיה צורך כזה לקחתי.

דבר שני, במידה וכן תעברי זירוז, תלוי ממש איזה זירוז יעשו לך. יש זירוזים עדינים יותר שמעודדים את הגוף להפריש את ההורמונים של הלידה ויש זירוזים יותר חזקים שמחדירים לגוף הורמון סינתטי. אבל גם במקרים כאלו לא מחייב לגמרי לקחת אפידוראל אם את חוששת. מישהי כאן תיארה את הלידה שלה עם פיטוצין וללא אפידוראל. הרעיון היה פיטוצין בהדרגה,התחלה במינון נמוך מאוד בשילוב עם נשימות שמאוד עוזרות. תנסי לחפש בכרטיס אישי שלה או שהיא תגיע לכאן לספר @צביה22
בהצלחה לך יקרה!
תודה שקראת לי צביה22
בעיקרון נראה לי שהקישור שמצאת מכיל את כל המידע החשוב שיש לי לתרום, אז אני לא אוסיף פה מעבר, אבל אם יש עוד שאלות כמובן שאפשר לשאול בשמחה.

חוץ מזה, לגבי זירוזים טבעיים- בפסגות יש את רחל ששון שעושה דיקור סיני (אני הלכתי אליה ערב לפני הזירוז כי לא הסתדר לפני ולא רציתי יותר מידי מראש כי גם ככה היה מוקדם, היא אמרה לי שהעירו תוך יומיים אמורים להתפתח צירים, אני לא יכולתי לחכות עוד יומיים, אבל הגעתי כבר במחיקה 70% ופתיחה 1 וחצי ללידה, אז אני מניחה שכל הזירוזים הטבעיים שניסיתי מראש עזרו לגוף להיות קצת מוכן).
אם את רוצה פרטים שלה אשמח לשלוח באישי.

בהצלחה!

(כתבתי פה בתגובה ל@עדינות כי היא קראה לי, אבל כמובן ששאר התוכן מכוון ל@mom11)
זו לא פעם ראשונה שאני קוראת לך ואת באהעדינות
כיף לקרוא אותך והמידע שימושי!
תודה רבה!
מזדהה כל כך עםמהלחוצות קצת

הפחד מזירוז. יש לי חברה... עדיף לא לשמוע מלא סיפורים אבל אני מסכימה עם הפחד.

מזדהה לגמרי עם הפחד מאפידורל אפילו שאני לא מכירה מקרה כמו שאת מספרת.

יכולה להמליץ לך על רפלקסולוגיה. מאוד עוזר! יש לי חברה שהגיעה לזרוז כי היתה סיבה רפואית ומתנדבת עשתה לה רפלקסולוגיה וכשהיא סיימה הגיע המרדים לתת אפידורל אבל המילדת התעקשה לבדוק את הפתיחה קודם והייתה כבר פתיחה מלאה! המרדים יצא בלי לעשות כלום... היא גם אמרה שעשו לה זרוז לא עם פטוצין אלא משהו אחר בוריד. יכול להיות שגם לך לא יתנו פטוצין.

גם אני ממליצה על שאיבת חלב אם. אני רק רוצה להוסיף שזה כואב!! חבל שכל העונות מתעלמות מזה. אבל קחי ספר מרתק ביד ותתחילי לשאוב בעדינות ובאיטיות ולאט לאט כאת מרגישה מסוגלת לעמוד בכאב תעלי בעוצמה. צריך לשאוב לפחות עד שתנצוץ טיפת קולסטרום.

העיקר תהיי רגועה כי לידה כמעט לא באה מתוך לחץ. הצירים אוהבים רוגע ואהבה. לידה קלה מאוד!

לי לא כאב, וכן עשה את העבודה (ידנית)ערשק בהעלותך

אם היה כואב לי יש מצב רציני שהייתי מפסיקה. אני בספק אם כדאי להגיע ללידה מתוך כאב.

עדיף כאב שאת שולטת בו ומחליטה מתי מתאים לך מזרוז שהרבהמהלחוצות קצת

פעמים מביא אפידורל. נראה לי שצירים של זרוז כואבים יותר מכאבי שאיבה של החלב הסמיך.

אני שאבתי עם משאבה חשמלית ולא כאב בכללחדשה.
וגם יצא קולסטרום. וזה היה בשבוע 36. (זירוז מסיבה רפואית)
ככה שלא נכון להזהיר ככה מפני כאב..
ומסכימה שלא כדאי להגיע ללידה כאובה. צריך לזכור שאנחנו רק עושות השתדלות ובסוף הקב"ה מחליט איך ומתי תהיה הלידה.. וזה כנראה מה שהכי טוב עבורנו.
תלוי אפה היא יולדת, יש בתי חולים ששינו את הגישהרימון א"י
ולאחר שבוע 41 מזרזים. בעקבות מחקרים אחרונים שנעשו ראו שבלידות אחרי שבוע 41 יש יותר סיבוכים- מיעוט מים, לידות מכשרניות וכו...
גם הרופא שלי מהדסה עין כרם אחרי שבוע 41 משכנע נשים לא לעבור את ה-41 ועושה סטריפינג שאצלי בכל הפעמים עבד.
בינתיים ממליצה לך לעשות את כל הזרוזים הטבעיים שיש, אין עם זה שום בעיה הלכתית.
תודה!mom11

מקווה לעדכן בקרוב שילדתי באופן טבעי בע"ה וזהו..
 

לדעתי זה לא תלוי איפה היא יולדתערשק בהעלותך

אלא רק בה. גם אם היא יולדת במקום שיש להם גישה לזרז בשבוע 41, היא יכולה לבחור לא להסכים לזה. לא יזרזו אותה בכוח...

 

ומכירה גישות רפואיות הפוכות לגמרי למה שאמרת, אבל אין לי אפשרות לחפש כרגע...

יותר סיכונים?mom11

פתאום קלטתי מה כתבת פה בעצם וקצת נלחצתי.. אחרי שבוע 41 יש יותר סיכונים?
אז בעצם יש לי ח"ו רק עד יום ראשון הקרוב???

ברור שלא יזרזו בכח ח"וmom11

ותמיד אפשר לסרב, אבל עצם המחקר קצת מלחיץ..

פיצול אישיות חחחחmom11

טוב, זה יצא הכי פיצול אישיות חחח, אבל עם כל הכבוד למחקרים, ה' יודע קצת יותר טוב מהם מתי נכון לצדיק הקטן שלי להיוולד בע"ה (;
אז נרגעתי קצת לפחות בקטע המחקרי חחח
תמיד יש מליון מחקרים סותרים.. (כל זה יותר עידוד לעצמי חחח)

את יודעת, זה מה שהם טוענים, אבל וודאי שיש גישות הפוכותרימון א"י
לחכות שיגיע טבעי וכו... רק התכוונתי לומר שאחרי 41 עלולים להלחיץ אותך וזכותך לעשות מה שאת רוצה, אני לצערי כזאת ששומעת למה שאומרים לי....
לא התכוונתי להלחיץ, זה מה ששמעתי מהרופא שלי וגם מה שאמרו לי בבית חולים
היי המלצותהבת של המלך
תשאלי רב אם אפשר לעשות זירוז סטריפינג
זה הרבה יותר בריא
אל תשכחי שאת בלידה חוזרת
הכל יכול להיות

ןגם שיטה שהצליחה לי מספר פעמים
הליכה של שעה כל ערב ( ממש להזיע)
אח"כ אמבטיה רפויה במשך כשעה
ממממממש להרפות
ועיסוי פטמות
זה בערך העיף אותי יום למחרת עם ציריי לידה לבית חולים
תודה! בהחלט אנסה בע"ה (:mom11

איך עושים עיסוי פטמות? בחיים לא באמת הבנתי.. 

כמו שאיבה.מוריה
(וסטריפינג עלול לאסור. ולא תמיד עוזר)
לא יצא חלב?mom11

לא יצא מזה חלב? מבולבל

בהחלט יוצא לפעמים זה מרגש!ערשק בהעלותך


ייצא. זה בדיוק מה שצריך שיקרה.מוריה
אין בעיה עם זה שייצא חלב.
יש כאלה ששומרים את זה לאח"כ..
כן מסכימה לגביי הסטריפינגהבת של המלך
לחשוב ליפני שעושים לגביי הקטע שזה עלול לאסור
לשאול רב על הסטריפינגחדשה.
הרב שלנו אמר לנו שלא אוסר (ובכל מקרה בסוף לא היה שום דם)
תודה!mom11

טוב שציינתן את זה! לא ידעתי שזה עלול לאסור או בכלל עלול לגרום לדימום, למרות שזה הגיוני.. תודה!

בגלל זה כתבתי עלול.. ולא כתבתי אוסר..מוריה
יש כמה שיטות .הבת של המלך
תאמת
גם אני בדיוק לא הבנתי
לדעתי העיסוי הזה עוזר רק אם את ממש רפויה
לחץ וסטרס מונעים מההורמון של הצירים לעבוד
המון רוגע ( תינוק צריך לבוא מאהבה)

את צריכה סוג של לדמות יניקה ע"י משאבה ( לי פחות היה נעים) או ע"י סיבוב כזה עם היד קצת מסיבי


אבל הכי חשוב בלידה (חפרתי🤔)
רוגע ורוגע
וככה יבואו להם הצירים
ממש לא חפרת!mom11

להפך, כיף שיש מענה (:

אז בעצם אפשר פשוט לשאוב? זה נשמע לי קצת מלחיץ לשאוב לפני הלידה :/

כן אבל ברוגע ובשלווההבת של המלך
והאמבטיות הרגועות האלה גם עוזרות ( עשיתי לי עיסוי תוך כדיי הישיבה באמבטיה מפנקת)

]אני חופרת על זה כי זה פשוט עוזר🤗]
אם זה מלחיץ אותך אז לא כדאי, לדעתיערשק בהעלותך

לי עצמי יש רתיעה ממשאבות, אז עשיתי רק ידני וככה היה לי טוב ומרגש. אבל אם לא בעניין לא כדאי לדעתי. לידה טובה מתחילה על רקע של פינוק, לא של סבל.

לידה זה הפתעה.מוריה
שום דבר לא צפוי מראש.
יכול להיות שאין כלום ואז פתאום בבום זה מתחיל.
וזה מתחיל בדיוק כשלא מוכנים.

יש לך עוד הרבה זמן. תנשמי עמוק. ותלכי לעשות דברים שאת אוהבת. שכיף לך. ותהני מהזמן..
מה שנכון נכון..mom11

זאת תמיד הפתעה וזה תמיד לא צפוי חחח
ובכל זאת, כל פעם אני לחוצה מחדש ופשוט רוצה לדעת חח,

נסיון קשה לחולת שליטה שכמותי מסתבר (;

את לא היחידה.. אם זה מעודד.. מוריה
באחת הלידות שליהבת של המלך
בבוקר אמרו לי הכל סגור ואחורי
בערב היה תינוק בלי זרוז
איזה כיף! זה באמת מעודד ב"ה!mom11

איזה כיף! זה באמת מעודד ב"ה! תודה!
בקרוב אצלי בע"ה! (;

מאחלתג'נדס
לידה בזמנה ובקלות בע"ה.















(מרגישה צורך להדגיש שהכי הכי חשוב זה תינוק ואם בריאים. כל השאר בונוס.זו גישתי אחרי שהייתי בדיכאון שהייתי צריכה לעכל שאלד בקיסרי בגלל מנח עכוז בהריון של התאומות שלי.

שוב, להתפלל שזה יהיה בדרך שנראת לך הכי טובה לך, אבל מה שהכי חשוב ללא כל עוררין זה תינוק ואמא בריאים. נקודה.)
בעז"ה לידה טבעית וקלה, בזמנה ובידיים מלאות!!!עדינות
וכל מה שאת מאחלת לעצמך! כ"כ קשה לחכות!! מזדהה! כמו שאמרו זה די הגיוני שתתפתח לידה פתאום בזמן הקרוב בלי שום הקדמות לפני.


בכל זאת חייבת להוסיף, לסיכוי שזה כן יקרה, וזה יכול לקרות גם בלי קשר להריון העודף, לפעמים עולה צורך לזרז וב"ה שיש את הכלי הזה. אז קודם כל אל תתייחסי לזה כ"חס וחלילה" זה לא דבר כל כך נורא. אני התנסיתי פעמיים בלידה עם פיטוצין ממצב של אפס צירים ואפס פתיחה. וגם בלידה טבעית ללא אפידוראל. יכולה לכתוב מנסיוני שזה לא כזה נורא. נכון שהצירים כאבו יותר כי הם הגיעו חזקים בבת אחת ולא כמן בלידה הטבעית שהתחזקו בהדרגה והגוף הפריש אנדורפינים להתמודדות טובה יותר, ונכון שהייתי קצת כבולה למיטה ולא יכולתי כ"כ למצוא תנוחות נוחות להקלה על הכאב, ונכון שבגלל כל זה לקחתי אפידוראל. אבל ב"ה הלידות היו מדהימות וטובות ללא שום השלכה שלילית. ילדתי באחת בלילה, הנקתי בחדר לידה, וזוכרת את עצמי בשבע בבוקר כשהיה כבר מתאים להתקשר הולכת לי לאורך המחלקה הלוך ושוב עשר פעמים, מאושרת ומתקשרת למשפחה לבשר. אל תפחדי מזה, תהיי בטוחה שה' איתך ויכוון אותך למקום הכי טוב בשבילך. וכמו שתחיה אמרה לי פעם כשהייתי מפוחדת ממשהו שקשור בלידה- "כמו שהוא נכנס ברחמים כך יצא ברחמים" וזה כל כך נכון.
ואת החס וחלילה הזה תמחקי מהראש! זה מדבר על מקרים אחרים לחלוטין חס וחלילה!
mom11

את מדהימה!! פשוט תודה!!! (:

תחשבי טוב אם את לא אחת שיולדת מאוחרבתי 123

בטח תלדי השבוע אולי הוא מחכה לשבת

אין לדעת חחחmom11

הלוואיייי!! אני לא יודעת כבר מתי אני יולדת חחח
בהריון הראשון הייתה לי ירידת מים בשבוע 37+6, וילדתי ב38 בדיוק ב"ה ללא שום התערבות..
בלידה השניה ילדתי ב40+4, וממש לא חשבתי שאגיע לשבוע הזה בעקבות הלידה הראשונה.. אבל אם יש משהו שלמדתי, זה שאין חוקים בלידות.. כל ילד זה משהו אחר וכל הריון זה משהו אחר.. חשבתי שאני לא סוחבת הרבה אחרי ההריון הראשון והופתעתי.. לפחות עכשיו אני ב"ה מוכנה לכל תרחיש.. (;

מקווה שיעודדרסיס אמונה
ב40+4 התחילו ללחוץ לזרוז (למרות שרפואית הכל היה תקין) סרבתי כי את הגדולה ילדתי ב41+2 בלי התערבות.

הייתי במעקב כל יום(!) משבוע 41 רק לוודא שכל המדדים תקינים
לשבוע 42+0 נקבע לי זרוז
נולד טבעי ב"ה ב41+6
אם זה מעודד, זירוז עם אפידורל זה לא כזה נוראיגפן36
אבל לא חוויתי מימי משהו אחר כדי להשוות 😜
אולי זה קצת יעודדרחליבי
לי נתנו זירוז וממש אבל ממש לא כאב לי, האחות הייתה באה לבדוק ואומרת לי ״הנה ציר גדול, לא כואב לך?״ ולא, לא כאב לי בכלל... בסוף עשו לי קיסרי אבל רק בגלל שהעובר היה ממש גדול ולא הייתה לי פתיחה בכלל (חצי אצבע...) ולחץ דם גבוה וריבוי מים, אז תנסי להישאר רגועה, לא אצל כולן הזירוז משמעו כאבים....
גם אצלי בלידה עם זירוז וריבוי מים לא כאב בכלל בהתחלהעדינות
במשך כמה שעות עם פיטוצין. אבל אחרי שפקעו המים היו כאבים מטורפים בבת אחת בלי הכנה. לקחתי אפידוראל קצת אחרי זה.
בקיצור- זה כואב, אבל עוברים את זה והכל בסדר.
צירים אחרי ירידת מים יותר כואבים באופן כללי.מוריה
כן, אבל לפני כן לא כאב בכלל במשך שעות והמוניטור הראה ציריםעדינות
אני אומרת שזה לא מחייב שזה קשור לפיטוצין..מוריה
כמו שהזכרתי קודםעדינות
בלידה שעברתי ללא זירוז הצירים היו במשך כמה ימים, כל פעם התחזק קצת ולגוף הייתה אפשרות להתרגל לכאב ההדרגתי. הבנתי שהגוף מפריש חומרים שעוזרים לשכך את הכאב באופן טבעי. (כמובן שעד מידה מסויימת)
וכך עברתי את הלידה בטוב ללא אפידוראל. בצירים של הזירוז הכאב הראשון של תהליך הלידה היה חזק מאוד ולכן די מהר נעזרתי באפידוראל כי לא יכולתי להתמודד.
מה שכתבתי בתגובה לרחליבי היה בעקבות דבריה שזה לא כואב. אז זה נכון שזירוז יכול לא לכאוב אם לא פקעו המים.
גם לי אמרו כךתאומים
גם לי באחת הלידות בשעה 12:00 בצהרים אמר לי רופא שזה לא נראה בכלל שעומדת להתחיל לידה כי העובר מאד גבוה ויש הרבה מים.

ובשעה 2:00 בלילה ילדתי...

הכל יכול להיות.

בלידות חוזרות לא צריכים להיות סימנים מוקדמים ללידה.

בהצלחה ולידה קלה.
רק מעדכנת שב"ה ב"ה ילדתיייייי!!!mom11
נסיך קטן ומתוקייי, היום בשש בערב ב"ה, בשבוע 40+4, ללא שום זירוז וללא שום התערבות או/ו אפידורל, בדיוק כמו שרציתי ב"ה!!
אין לי דרך להודות!!! פשוט תודה לאבא שבשמיים שהיה איתי כל שניה ושניה! חוויה רוחנית מדהימה ומעצימה ב"ה!!!
תודה לכולכן על כל התמיכה והעזרה!! שבע"ה כל הברכות שבתורה יחולו עליכן ותדעו תמיד רק טוב ושמחה מתוך שמחה טהורה ואמתית באמת!!
מזל טובבברק אמונה


תודהה 😘mom11
ב"ה!!! מזל טוב!!!מחי
ריגשת והנה לך ההוכחה שאי אפשר לדעת ולידה יכולה להתפתח ברגע. איזה כייף!!
אז כמה הוא שקל בסוף??
הרבה נחת! התאוששות קלה ונעימה!
אמן! תודה רבה רבה!!mom11
ממשש!! תודה רבה! אמן!! 😁
3.255 ב"ה! מדהים כל פעם מחדש כמה ההערכות משקל האלה הן רק הערכות
מזל טוב!!!!!!!!!!!!!הבת של המלך
בסוף סתם התחילו צירים
ככה לבד?
כן, ב"ה!! תודה רבה!! 😁mom11
וואו וואומחיאחרונה
ולחשוב שבגלל תינוק במשקל כזה נורמלי ולא גדול בכלל הדאיגו אותך כל כך... סביר להניח שגם אם היית יולדת עוד שבועיים היה בסדר.
שמחה בשבילך שהכל קרה בזמן הטוב ביותר ובצורה הטובה ביותר!!
לוקחת לעצמי את השיעור להתנהל ברוגע ולקחת את דברי הרופאים בערבון מוגבל במיוחד בכל הקשור להערכות משקל ...
מזל טוב!!! איזה כיף לשמוע!עדינות
תודההה 😍mom11
מזל טוב!בתי 123


תודההה 😘😘mom11
מזל טוב! איזה אושר!מרגרינה
מזל טוב!!הרמה
מזל טוב!סדר נשים


יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת

הוא מתענה ממש..

אנחנו לא אוכלים קטניות..


אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...

(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)

מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרוםאחרונה
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
מהרגיל,והכמות הגדולה משפיעה  עליו?
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

 

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד

נראה לי המצות עושות לי ממש רע...

אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.

עצירות...

צרות של עשירים.


ואין לי מה לאכול

הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל

לפי הבדיקה דם.


תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.

ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.

כולל סחרחורת...


מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..

בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...

ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי

כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית

ולמה אין לי כח לילדים שלי..

והיא רוצה רק שתיי ילדים.

כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.

כדבריה

זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.

היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...

כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.

לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה

וואי איזה קשוחהמקורית

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)


לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

חיבוקכורסא ירוקה

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.


תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

תרגישי טובמקלדתי פתח

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

מתואמת

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.


ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...


ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאוד
כבר לא יודעת למה לצפות 
היא מתבגרת. הקצוות זה נורמאלייעל...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

הי, קודם כל חיבוקאוזן הפיל

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

כי היא בגיל ההתבגרות...מתואמת
וזה מקסים שיש לה את הרגעים הטובים! תנצרי אותם, ותשתדלי לשכוח את אלה הרעים, שנובעים נטו מההתבגרות ולא מהאופי הבסיסי שלה...
את לא עושה להם צלקות ...אורי8
הבת שלך בגיל ההתבגרות. נורמלי בגיל הזה שיש ביקורת על ההורים ואומרים אותה לפעמים בצורה לא נעימה ופוגעת.גם אני היתי לפעמים מתבגרת כזו , זוכרת כמה דברים והעאות שאמרתי לאמא שלי. וגם אחת מבנותי אמרה לי גברים ממש'דומים למה שהבת שלך אמרה. היא גדלה כבר מאז ןהיא הרבה יותר מתונה היום בגיל 20. כיתה ט זה הזמן הכי קשה בכיל ההתבגרות לפי דעתי, בערך בכיתה יא- יב , הם מתמתנים . מצחעה לך לא לקחת ללב את האמירות שלה, זה קשה ממש, אני ממש בעבודה עם עצמי על זה. לפעמים אמירות של מתבגרים יכולות להוריד אותי ממש. זה משתפר בינתיים ממתבגר למתבגר( מקווה). כן חושבת שכדטי לומר לה שזה ממש לא נעים לך, ופוגע. זו הדרך שלה ללמטד שלמילים שלה יש כח וללמוד להיות יותר רגישה. כן להסביר לה שזו תקופה זמנית וככה זה בתחילת הריון, ושזה בסדר שלפעמים יש תקופה שלאמא קשה יותר, הכוחות יחזרו. בסוף דרכך היא לומדת להיות אשה וזה חשוב ממש'שהיא תלמד שאמא היא לא סופר וומן. ולפעמים מותר שלא יהיה לה כח. ושהבית לא יתנהל מושלם. היא בביקואת כלפייך כי היא בונה את עצמה עכדיו ובדמיון שלה הבית צריך להתנהל מושלם. לצאת עם הדמיון הזה לחיים זה מתכון להרבה כאב לב . דוקא זה שאת מרשה לעצמך להיות חלשה ולהעזר ושזה בסדר שיש תקופות שהבית לא מתנהל 100. ככל שאת בסדר עם זה ומצליחה גם לתת לה יחס ולראות אותה( להעריך את מה שהיא כן עושה, לדבר איתה ולהתענין בה, גם כשאת נחה) . את נותנת לה דוגמאהדל אמא שמותר לה להיות גם בתקופה חלשה וזה בסדר ויעבור בעזרת ה" . בטווח ארוך זה בונה מודל מציאותי יותר של חיים. זם אם על פני השטח היא בביקורת על זה עכשיו. 
התפיסה שליoo

שתקשורת הורה ילד

באחריות ההורה באחוזים גבוהים


בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים

בה יש ציפייה וצורך מהצד השני


תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה

שהוא לא בלבל של הילד

שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות


לכן כשילדה אומרת משהו שלילי

אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו

אלא להבין את הצד שלה


גם אצלי היו בעבר אמירות דומות

ובצדק

עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים

אז הייתי עונה בסתמיות

נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי

לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות

זכותם לתהות ולרצות

וזכותי לבחור לעשות אחרת

אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי


אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה

היא גם קצת צודקת


אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים

זה לא אומר שהיא לא בסדר

זה אומר שיש מצב מורכב

והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים


(ולרצות 2 ילדים זה טוב

לא בגלל מספר כלשהו

אלא

יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר

זה דבר מעולה)

לגבי הברזלעם ישראל חי🇮🇱

תנסי את האבקה של אלטמן

לי אישית זה עשה הכי פחות תופעות משאר התוספים


לגבי האוכל גם לי המצות עושות בלגן שלם ... 😪 גם מחפשת מה להכין בלי מצות

לגבי בתךעם ישראל חי🇮🇱

חיבוק❤️

לא פשוט

אבל כמו שאומרים

שהיא תהיה אמא רק אז תבין כמה זה לא פשוט

ותתפחי לעצמך על השכם !! על כל דבר את עושה למען הבית והמשפחה

זה לא מובן מאליו במציאות המטורללת הזאת..!

תנסי לדבר לליבה ולדבר אליה כנו מבוגר

להסביר לה את הקושי שלך מנקודת מבטך

בלי צעקות וכעס

תני לה כמה ימים

לפעמים השתיקה זה הדבר הכי חכם לעשות

וזה גורם לצד השני לערער .

בשוט'

מזדהה ממשעוד מעט פסח

גם למתבגרת שלי יש אמירות דומות (פתחתי על זה שרשור בפורום אמ''ה, מאמינה שהוא עוד בעמוד הראשון).

עוזר לי לזכור שזה 'בורח' לה. זה לא היא- זה הגיל. וכמו שאני לא מתרגשת כשלבן ה-3 בורח פיפי, ככה לא צריך להתרגש ממה שהיא אומרת. ואולי זו השוואה מעליבה, אבל לי זה עוזר להחליק ולא לקחת ללב.


האמת שמאז השרשור שם שמתי לב שאני לוקחת כמובן מאליו את המעט שהיא עושה בבית. והחלטתי להעצים את מה שהיא כן עושה.

ביום שישי היא שטפה כלים. אז נכון שזה היה הדבר היחיד שהיא עשתה- אבל החמאתי לה על זה ממש, שהם יצאו נקיים, ואיך היא הצליחה לארגן אותם במתקן ייבוש של פסח...

ואז אחרי הדלקת נרות היא הציעה לקחת איתה את הקטן לתפילה כדי שאוכל לנוח.


אז אולי גם היא מבקשת פה משהו, שהוא לאו דווקא אמא מתפקדת במשרה מלאה. אולי היא צריכה שתראי יותר את מה שהיא כן עושה, אולי היא רוצה שתקדישי לה זמן למרות העייפות, אולי היא פשוט דואגת לך וככה זה יוצא לה (במיוחד אם היא לא יודעת על ההריון). לפי האמירה על השני ילדים- אולי אפילו היא שואלת את עצמה איך היא תסתדר כשהיא תהיה בהריון, זה כבר יכול להתחיל להדאיג בגילאים הללו...


בקיצור, תנסי לשמוע בין המילים, ולספק את הצורך המהותי שלה גם בלי לקום מהספה.

תודה לכולם, ממש עזרתן,זה יותר עמוק..מחכה עד מאוד

להבין שככה זה גיל ההתבגרות....אני חושבת שאני נופלת ממש שהיא יוצאת עליי כי אני בעצמי מרגישה גרועה.

אז בעצם היא באה לקרקע רעועה לכתחילה ורק נשאר לה להדליק לי את האור לכאורה...

ומראה לי מה שאני חושבת על עצמי.

שאני מרגישה לא בסדר.

שאני חלשה,שאין לי כח לסדר את הבית,לשמור עליו נקי,להיות אמא רגועה....

כאילו מעצמי אני מרגישה לא בסדר על התפקוד שלי...

אז להיות מולה ברוגע אני צריכה קודם להיות חזקה בבפנים שלי ואני לא יודעת איך לעשות זאת..

זו יכולת מדהימה של ילדיםעוד מעט פסח

תמיד לזהות את נקודות התורפה של ההורים וללחוץ דווקא עליהן (קראתי פעם מחקר שהתדר של הבכי של התינוק מתאים לחדר ספציפי שהכי יפעיל את ההורה הספציפי שלו).

וזה מה שכל כך מגדל אותנו בהורות...


ואני חושבת שעצם המודעות שלך היא כבר צעד ענק בכיוון. כי באמת את עושה כרגע את הדבר הכי גדול בעולם (מגדלת בתוכך חיים). ובאמת מותר לך להיות חלשה ופחות מתפקדת.

וכל כך קשה לנו כנשים להצליח לאהוב את עצמנו גם כשאנחנו ''לא עושות כלום''.

אבל את מדהימה, אלופה ואהובה מעצם היותך. לא צריכה לעשות כלום כדי להיות זכאית לזה.

זה לא להיות חזקה מבפניםoo

אלא לקבל את עצמך גם כשאת חלשה ולא מתפקדת

זה בסדר לא לתפקד

זה לא מהות חיינו

להפך

מהות החיים

זה להיות שלמים עם עצמנו

גם ברגעים חלשים

לגמרי נכון זה באמת העבודה שלנו תמיד- להיות מדויקותפה משתמש/ת

כשאנחנו בטוחות בעצמינו אז האמירות בחוץ לא מסעירות אותנו

ואז את יכולה לעמוד מולן בשוויון נפש יותר ולא להתערבב

לזהות מה היא צריכה לשמוע

ולא לדבר מהבטן ומהפגיעות

ולא להצטדק מולה.את לא צריכה בכלל להכנס לעמדה ולשדר לה עלבון

זה לא בריא לשתיכן

אני מסכימה איתך שזה יותר עמוק מלהבין שזהממתקית

גיל ההתבגרות.
אני לא הייתי נותנת לבת שלי לדבר אלי בכזו צורה, כמובן נותנת לה מקום לבטא רגש, ומחשבות אבל לא בדרך מזלזלת כלפי אמא ובחוסר כבוד, בפרט שזה פוגע בך ונותן בך תחושות לא טובות.

מה זה אומר לא הייתי נותנת?מחכה עד מאוד

אני מעמידה לה גבולות.

אומרת-תדברי בכבוד או לא ככה מדברים.

מרגישה שזה סיסמא שהרבה מדברים עליה

לתת מקום לרגש,אבל לא לדבר בחוצפה.

יש מתכון כזה ?

אשמח לשמוע.


אבל מה היית עושה?

לכי מהבית?

מרשה לעצמי לענות רגעהמקורית

הרבה פעמים גם אצל מבוגרים יש האשמה  והשלכה החוצה כשמרגישים תסכול במקום להתרכז במה שאנחנו מרגישים בעצם

ולכן הנכון הוא להסביר לה את זה

שתדבר על מה היא מרגישה במקום להאשים אותך

לדוגמה - אני מרגישה חוסר אונים כשאת שוכבת ככה ונראית חולה כל היום

את חסרה לי/ האוכל שלך חסר לי/ אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד פה בבלאגן


סביר להניח שזה מה שהיא באמת מרגישה אבל לא יודעת לבטא

כמה דבריםפה משתמש/ת

א. לגבי הברזל ממליצה על ברזל עדין של סולגאר- זה לא עושה בכלל תופעות לוואי ולי כן עזר. ויש גם עוד תוספים טבעיים שנותנים כח

גם לאכול תזונה נכונה לחיוזק ברזל עוזר..


 

ב. לגבי הבת המתבגרת- היא יודעת על ההריון?

וגם אם לא..אני היתי לוקחת אותה במזן רגוע לשיחה..

מסבירה לה שאת מבינה שבתור ילדה יש לה כל מיני מסקנות ורגשות סביב מה שקורה בבית

משתפת שיש דברים שקל לחשוב כשאת מחוץ לסיטואציה..ושיש דברים שלומדים ומבינים אותם מתוך הנסיון חיים.. שקל לחשוב שאנחנו הכי חכמים ויודעים הכל יותר טוב מההורים אבל שתקח בחשבון שלא הכל היא יודעת..ולא הכל כזה קל כמו שנדמה לה..

ושמותר לה לגבש דעות עצמאיות ושונות..אבל שאדם בוגר לומד לא לומר כל דעה שיש לו בקול רם..לא כביקורת..קל להשמיע ביקורת אבל צריך גם רגישות לחשוב האם הז מועיל או רק פוגע ומחליש

היתי מזמינה אותה בכיף לשתף בתחוושת ןבשאלות- אמא אני רןאה שאת חלשה ובלי כח ושהכל מרגי ש לך קשה זה גורם לי לחשוב שלא כדאי להביא הרבה ילדים.. מה את אומרת

ולפתח שיחה סביב זה

ולא לומר בהתרסה כל דבר..


 

תלוי איך את מכירה אותה ומה נשמע ומה לא..אבל כן שיחה בוגרת שמזמינה אותה לגדול לא רק בדעתנות אלא גם ברגישות

 

אני חושבת שדבר ראשון את צריכה להחמיא ולהריע לעצמךממתקית

מול הבת שלך!!!
בפירוט...
אפילו בדברים הקטנים ביותר
את לא צריכה להיפגע מביתך וכדאי שתשקפי לה בהתאמה מה דבריה מחוללים אצלך, וכמה צער זה מקנה לך, בנוסף להעצמה ןהערכה שתראי לבת שלך על העזרה.
אני עם הריונות קשים של היפרמאזיס- חוסר תפקוד מוחלט לכמה חודשים בתחילת כל הריון.
בעלי לא נתן למתבגרות בבית לדבר אליי בזלזול ובמילים של כל היום את ישנה, לא מתפקדת וכו..
תמיד דאג לפאר ולרומם, כמובן שיחס מזלזל כלפי אמא לא התקבל, ולאחר שיח גם לא המשיך. 
אני לא הייתי מוכנה שהבת שלי תדבר אליי ככה, כמובן תעשי את מה שנכון לך.

כמה דברים:תהילה 4אחרונה

א. לגבי אוכל. היית ממליצה על שייקים, מרק ירקות וכאלה. אפשר להכין כמות גדולה ואז לאכול כל פעם קצת.

ב. לגבי הבת שלך. אני חושבת שאץ צריכה לתת מיסגור: היא מתבגרת והביטויים שלה בעיקר מצחיקים. ומצד שני- את בהריון ורמת ההורמונים משפיעה על הרגישות הגבוהה שלך. ולכן זה עוד יותר פוגע. הייתי מתעלמת מהאירוע ומתייחסת לזמנים הטובים שלה.


מאחלת לך לצלוח בשלום את הימין האלה.

אין לי איפה לפרוקאנוונימית1

חזרנו משבת אצל חמותי.


אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.

אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.

חברות- לא שייך בכלל.

אמא שלי- לא באמת נעים.

את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.


אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.


כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.

פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק

לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...


אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...


ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.


 

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.


 

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....


 

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.


 

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

אוי, ממש קשה ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!  
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1

שהקושי נובע מכל מיני דברים.


 

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי


 

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

 

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

זה נשמעאיזמרגד1אחרונה

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

גלויה

וואוו...

חיבוק לך.

אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.


ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו


אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##

הרבה

מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.


אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.


ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

באהבה❤️אוזן הפיל
לפעמים אפילו לכתוב לעצמך או בפורום למשלים...

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

 

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

נכון♥️אנוונימית1
בדיקות דם בחול המועדאנונימית בהו"ל

יש לי תור לרופא נשים לאחרי פסח, לבירור לגבי מחזורים קצרים מידי.

אני רוצה להגיע אליו כבר עם תוצאות של פרופיל הורמונלי, כדי לחסוך זמן.

היום התחיל דימום, זאת אומרת שאני אמורה לעשות מחר בדיקת דם, כי אחר כך ערב חג וחג.

אבל אני לא מוצאת שום מקום עם תור למחר. חוץ ממקומות רחוקים ממני.


מישהי יודעת איפה יש אפשרות לעשות מחר בדיקת דם?

בתקופת חולים מאוחדת, באזור מעלה אדומים או ירושלים.


אם לא, יעזור אם אני יעשה ביום חמישי, או שכבר מאוחר מידי?


בכל מקרה, אני כרגע גם מחכה שהרופא יתן לי הפניה.

תתקשרי למרפאה שלך ותבקשי שיכניסו אותך בין התוריםרוני 1234
במרפאה שלי אין בכלל בדיקות דם בחול המועדאנונימית בהו"ל

וגם במרפאות אחרות שבדקתי באפליקציה.


 

כרגע אני מחפשת מקום שפתוח מחר לבדיקות דם.

אם אני אמצא מקום כזה, אני אנסה להתקשר ולבדוק אם אפשר להכנס בלי תור.


 

עונה גם ל@יראת גאולה

לי האחות אמרה פעםיראת גאולה

שלבדיקת פרופיל הורמונלי, לבוא גם בלי תור, ולדפוק אצל האחות לומר שאני צריכה פרופיל הורמונלי ואין לי תור.

פעם אחרת הייתי עם ילד שקיבל הנחיה במיון להגיע לביקורת בעוד שלושה ימים, כשהתקשרתי למזכירה במרפאה היא נתנה לנו תור בין התורים.

כשתהיה לך הפניה, נראה לי שכדאי להתקשר למזכירה ולומר לה, והיא תיתן לך תור נוסף, יש לה אפשרות כזו.

תגיעי בלי תורכחל

ותבקשי שיכניסו, חושבת שיבינו שזאת בדיקה שיש לה מועד מסויים שלא מתחשב התורים🤷🏻‍♀️

אצלנו בכל אופן מכניסים גם בלי תור מראש

מוציאים פתק במזכירות

מדייקת את השאלהאנונימית בהו"ל

אני מחפשת מקום שיש בו מחר בדיקות דם.

גם אם אין תור פנוי.


התקשרתי גם למוקד של הקופה, מצאו לי רק בבית שמש ובמודיעין עלית.

הגיוני שבכל ירושלים אין שום מעבדה שעובדת בחול המועד?

תתקשרי למרפאות גדולות דל מאוחדתכובע לבןאחרונה
ותשאלי אותם ישירות
מרגישים שעשינו טעות חמורהאנונימית בהו"ל

מרוב עומס מטורף בחיים,סגרנו את הבית ומתארחים אצל ההורים

של בעלי

אנחנו בדירה,לא טוב לנו בשום צורה.

רק הקטע של הבישולים שירד ממני מקל אבל מכל הצדדים

קשוח לנו ממש ממש ממש

אנחנו עם קטנטנים ותינוק קטן ולא נחים לשנייה

רק עסוקים בללכת ולחזור כל החג כי הדירה רחוקה ממש

אחרי שחמותי אמרה שהדירה קרובה

צריכים לעלות ולרדת מיליון מדרגות

רק רוצים הביתההההההה

והקש ששבר את גב הגמל שמוצאי שבת מנסים לקלח את כולם ואין מים חמים

גם אחרי שהדלקנו דוד 😭 זה נשמע שטותי אבל זה כל כך עצבן אותנו

בעלי הדירה בחול ולא עונים לנו ואפילו אני שלא יכולה בלי מקלחת חמה

במוצש לא התקלחתי וזה שובר אותי מאוד!!! כי הייתה שבת קשוחה !!!!

בכיתי כל הבוקר רק מהתסכול שבקושי נחיםם,כאבי רגליים מהליכות בלתי פוסקות

ואין לא יכולים אפילו לחזור הביתה כי מכרנו את הבית ותקועים כאן עד אחרי החג

תלויים בחמותי באוכל בהכללללל שוב הולכים חוזרים כמו פורפורות אוףףףףףף

וזה משפיע על המצב רוח שלנו קשות ואז כמובן על הילדים

לא יודעת כבר מה לעשות

נשמע כמו סיוט!כורסא ירוקה

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

אםנחזור הביתה אחרי שילמנו ימבה כסףאנונימית בהו"ל

מראש זה יהיה מבאס נורא,אין סיכוי שבעלי יעשה את כל מה שכתבת

במיוחד אחרי התשלום.....

אבל תודה על העצות הן מעולות!

אני ממש מבינה את התסכול...כורסא ירוקה

זה באמת מחיר גבוה שמרגיש כמו "אכל ושילם". לי אישית נרגיש שלהישאר זה "אכל, לקה ושילם" אז אם חוזרים לפחות חוסכים את המלקות.. אבל כל אחד מרגיש אחרת וזה מובן.

אם אתם נשארים הייתי דואגת ביומים וחצי של חוהמ גם שיהיה אוכל בדירה וגם לצאת לפעילויות כמה שיותר. אפילו ברמת הקניון עם גימבורי - הם משחקים, ואז נחים באיזו פינה ואוכלים משהו שהבאתם ואז מסתובבים בחנויות ואז אוכלים עוד קצת, וחוזרים אחהצ לחמותך לארוחת ערב ומקלחות ולדירה לשינה.

בערב חג לבוא להתקלח לפני החג להישאר עד אחרי הארוחה.

ובחג להגיע בבוקר ולהישאר שם עד ההבדלה.


מבאס מאד אבל אי אפשר לרוץ הלוך חזור כל הזמן 

מסכימה. וגם - אם אתם לא חוזרים תבקשוהמקורית
להתקלח אצלה. היא תסרב?
מה שלי עוזר במקרים כאלו זה שינוי תודעהמקרמה

אין דבר שיותר מערער אותי מחוסר שליטה

להרגיש שהחיים מושכים אותי ואני במרתון אחריהם


אני מגיעה ממש לשפל (אני אלופה ברחמים עצמאים)

ואז מבינה שמפה אני חייבת להרים את עצמי

המציאות היא אותה מציאות

ההסתכלות היא שונה


את אומרת שאין סיכוי לחזור

אז זאת בחירה

כי האופציה קיימת

ואתם בוחרים שבמציאות הזאת עדיף להישאר

מהמקום הזה שאת שולטת ובוחרת

תשאבי כוחות לעוד בחירות


מנסה לחשוב איתך בקול מה יכול לעזור


אם אני מבינה נכון הדבר שיעשה לך הכי טוב זה מקלחות

יש שם אמבטיה?

אפשר למלא מיחם ולמלא את האמבטיה ולהתקלח?

(ד.א. אני קילחתי ככה 3 ילדים כי הדוד אצל חמותי לא חימם פתאום...)


אם את ממש יצירתית- אפשר ללכת לחנות קמפינג לקנות שק מקלחת שטח ולמלא אותו מים מהקומקום... זה מספיק למלחת קצרה.


ללבוש כולם פיגמות נקיות

ולעשות יום רגוע בדירה

שבעלך ילך לעשות טייק טווי מחמותך

או שתכינו פיקניק פשוט בדירה


פסטרמה, מצות

קופסת שימורי חמוצים (ואחרי שמרוקנים אותה להשתמש בה לבשל ביצים קשות)



קודם כל חיבוק!!גלויה

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....


ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?


ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

כל העניין שחמותי בקטע שנלך ונחזוראנונימית בהו"ל
אין לה כוח שנשב וזה מה שדופק...
אנחנו גם עושים את זהיראת גאולה

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.

העניין הטובoo

בטעויות

שהן מקור הלמידה הכי טוב שיש

לכן גם טעות עם מחיר גבוה יכולה להיות שווה אם מפיקים ממנה לקחים ולומדים לעתיד


ספציפית למה שכתבת

אוכל

אפשר לאכול לא מבושל קנוי מחנות ארוחה אחת או אפילו שתיים

אפשר להביא אליכם אוכל ולחסוך הליכה


מקלחת

יחסית חם היום

אפשר להתקלח במים קרים עד שהעניין הזה יסתדר 

^^^רקלתשוהנאחרונה
ומוסיפה, תיקנו אוכל ותצאו עם הילדים. נעים בחוץ. ככה גם תהיו לבד וגם הילדים יתעסקו.  תנשמו קצת.
תנסו לעשות לימונדה מהלימון...אוהבת את השבת

לקנות אמגזית וסיר ועוד דברים לארוחות בדירה. להיות מהספייס.

מקלחת לך אצל חמותך

הילדים יהיו בסדר בלי להתקלח כמה ימים


לקנות משחק או שניים ודפים וטושים לילדים.

לנסוע להינות עם הילדים בכל מיני מקומות


לא עשיתם כוחות

שמרתם על הכוחות ולא נקרעתם על הבית עכשיו תהנו מזה כמה שאפשר

זה קשה אבל לנסות לחשוב מחוץ לקופסה כל הזמן...

אני שומאת את החג הזהנפש חיה.
מזל שאין ממנו הרבה
🫂🫂🫂רקאני

האמת שהרגשתי ככה לפני החג

ודאגתי לעצמי לכמה שיותר דברים שאני אוהבת שימתיקו לי אותו

ועכשיו ממש בסדר לי ברוך ה'

ברוגע

אני גם חשבתי ככה בהתחלהנפש חיה.אחרונה

אבל עם בעל שלא מזיז תצמו ולא עוזר (לקנות נחשב? נגיד.)

זה מעצבן

וזה לא חג בכלל

לכבס לו

לתלות

לבשל/ לטגן


 

+ מריבה לפני החג שלא יצאתי ממנה

כי נפגעתי ממש

ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אין מצב. 

משלוחים מנקסט הגיעו למישהי? כדאי להזמין כעת בגדי,שגרה ברוכה
קיץ או לא? 
לנו הגיע תוך שבועיים שלושהתוהה לעצמי
מה???אוזן הפיל
אז רק שלי תקוע עוד מפורים?? באמת מגיעים משלוחים? סתם נמנעתי
גם שלי תקוע לגמריאמא לאוצר❤
ושמעתי על עוד מלא..😬
רק מנקסט הגיע לנותוהה לעצמי

אבל מבינה שהיה לנו מזל..

מעניין שבכלל אפשר להזמין...מתואמת
נכנסתי לאתר של אמזון, ועל כל הפריטים שם כתוב שאי אפשר להזמין לאזורנו
אני הזמנתי ב-15/03Doughnut
רק ב-30/03 הגיע לארץ, בינתיים מאז עדיין במכס. הכל לוקח יותר זמן מתמיד...
תודה לכולן,שגרה ברוכהאחרונה
תינוקת בת חצי שנה כמעטחולמת להצליח

יונקת ובימים האחרונים מרגישה שממש נושכת אותי בהנקה, הגיוני שיוצאות לה שיניים?

יש משהו שאפשר לשים שפחות יכאב לי?

מקפיצה, מישהי יודעת?חולמת להצליח
יכול להיות שאלה שינייםמתואמת

אומרים שאפשר לומר לתינוק שלא ינשך, ואם הוא נושך להצמיד את הראש שלו בחוזקה לשד וכך הוא ילמד לא לנשוך.

אפשר גם להיניק בפטמות סיליקון כדי שלא יכאב לך, אבל לא בטוח שהיא תסכים לינוק ככה...

יכול להיות שינייםאיזמרגד1
ויכול להיות שזה סתם הגיל, אצלי שני הילדים התחילו לנשוך סביבות הגיל הזה. מה שעזר לי היה כל פעם שנשכו לעצור מיד את ההנקה, ולחכות דקה לפני שמחזירים. כמה ימים והם למדו לא לנשוך...
תודה, זה קורה רק בצד אחדחולמת להצליח
יש אולי משחה שיכולה לעזור? כי זה ממש כואב
אז אולי יש לך שם פטרייה?מתואמת

בעיקרון דקטרין אורל ג'ל אמור לעזור לזה, אבל לא תמיד הוא מספיק חזק. בכל אופן, זו המשחה הטיפולית היחידה (למיטב ידיעתי) שלא צריך לשטוף לפני ההנקה.

את יכולה לנסות למרוח לנולין, שגם אותו לא צריך לשטוף.

אבל אם זה לא עובר, כדאי ללכת לרופאת המשפחה ולבקש משחה טיפולית (כמו דרמקובין), שאמנם צריך לשטוף לפני ההנקה אבל היא תהיה יעילה יותר.

תרגישי טוב❤️

תודהחולמת להצליחאחרונה

אולי יעניין אותך