היום, ב-19:43 הייתי צריך לעבור מחיוך עצוב לשמח. לזכור שיום העצמאות בא בעקבות יום הזיכרון, לעשות את המעבר החד מאוד, מיגון לשמחה, מאבל ליום טוב.
לערבית הגעתי עם חולצה לא לבנה, לא שרתי בהלל, את הפסוקי הודיה מלמלתי כצפצוף הזרזיר.
את הגשר הכ"כ ברור בין שני הימים הקדושים האלה לא הצלחתי לעבור.
עד כאן.
(לא חובה להגיב, רק רציתי לשתף מישהו זר).

