באמת לא קל

רק הערה:

השנים האלה לא הלכו לאיבוד.

התפתחנו בהן, גדלנו בהן, העמקנו בהן,

עבדנו על המידות בהן, ושוב עבדנו עליהן,

הכרנו רבדים עמוקים ועלומים בנפשותינו,

אהבנו, נפרדנו, כעסנו, השלמנו, תעינו,

האמנו, התייאשנו, התחזקנו, נשברנו ושוב קמנו.

כל אחד עובר את הניסיון שלו בעולם הזה,

ואין לנו יכולת להשיג את חכמתו ית',

שארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים,

וכשמים מארץ גבהו דרכיו מדרכינו ומחשבותיו ממחשבותינו.

כבר איתא בזוהר שיש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע,

ואנו אין לנו אלא להאמין ולהאיר בחושך, בכאב ובבדידות.

אין לתאר ואין לשער כמה נחת רוח זה עושה לפניו ית',

שמעשה קטן בדור הקשה שלנו פועל המון,

לא פחות ממה שפעלו גדולי ישראל בדורות אחרים

(ספר הזכרונות לר"ח ויטאל).

אחי, אני איתך, מחבק ותומך.

בסוף, אחרי כל המילים, כואב איתך,

ומאמין בך שתשוב ותקום ותתעודד,

ומהרה מהרה תבשרנו ותשמחנו!

אבל תשמע,

מישהו לא זכה כמה שנים בהגרלה לדירה.

אמר, אם אני לא זוכה בהגרלה, אז אני זורק גם את הרכב המפואר שלי... 

נכון שלמצוא אשה זה דבר מרכזי. אבל ללמוד תורה, לא פחות חשוב. עשית סיום מסכת, מן הסתם לא הראשונה. אז יש לך גם דברים טובים בחיים. למה אם אין לך דבר אחד, חשוב ושחסרונו מורגש, להפסיד גם משהו אחר חשוב מאד? לא חבל?

ה' לא זרק אותך. עוד לא מצאת אשה, אבל יש לך תורה. ב"ה. יש כאלה שמחפשים ולא מוצאים, ואין להם את הדבר הזה שבינתיים בשנים הללו למדו כמה מסכתות, עשט דברים שטובם הוא לנצח ומועילים לכל עם ישראל.

תפילות, דמעות, זעקות השתדלויות - לא נעלמות. גם אם לא תמיד הן פועלות היכן שרצית. 

אולי בזכות התחינה לה', האמונה בו, התפילה מעומק הלב של יהודי - עוררת רחמים וניצלו בגללך אנשים אחרים. אולי מהמשפחה, אולי אתה, אולי רחוקים יותר.

יש פידבק גדול - כל הדברים הטובים שהצלחת לעשות עד עתה. זה לא מובן מאליו.

על כן, בוודאי השתתפות גדולה בצערך, ובוודאי שצריך לדייק יותר מה שאתה מחפש והיכן סביר למצאו - 

ועם זה, לא להתייאש. קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך - וקוה אל ה'.

הכאב שלך כל כך חי וכל כך נורמלי! 

זה כואב כואב ומתסכל ממש

וזה שאתה מעז לכתוב את זה כאן אני בטוחה שזה נותן לגיטימציה לאחרים גם להרגיש את הרגשות הטבעיים והאנושיים האלו.

תכלס אני יכולה להגיד לך משהו שלי מאד עוזר.

כשכואב לי ממש אני מנרמלת את הכאב. 

לא להיכנס ללופים של "למה אני? למה רק לי?", זה לוקח את זה למקום מאד אישי שהוא לא נכון. העולם הזה מלא מלא בצרות, וגם מלא ברווקים וברווקות, וכל כאב הוא נורמלי, וכל כאב הוא חלק מהאנושיות של העולם. כמובן שמנגד לכאב יש גם את האושר והשמחה. אז גם פה בשידוכים אתה לא לבד, ואף אחד לא נגדך, אלא כשם שיש אנשים שמתמודדים עם שכול, מחלות, עוני, בושה, ויו ניים איט, ככה יש אנשים שמתמודדים עם רווקות מבוגרת. וכן, זה כואב ושורף ונורא. אבל זה בסדר. זה משהו שאתה יכול לעמוד בו ואתה לא לבד בסירה.

ואני מצטרפת לדבריה של @וירושלים של זהב . אם אנחנו עושים משהו והוא לא עובד, צריך לעשות שינוי. ונשמע שכן ניסית לעשות כל מיני שינויים, אבל ייתכן שאתה צריך לבצע שינויים דרסטיים יותר.

אני יכולה לתת לך דוגמה מעצמי- פעם יצאתי רק עם בחורים שלומדים בישיבות, ופעם אחר פעם לא היינו באותו ראש. ואז התחלתי לצאת עם בחורים עובדים, כדי לנסות, ופשוט לא ייאמן כמה יש יותר שיחה משותפת וקווים דומים. 

בהצלחה רבה רבה

ומי שנותן לעצמו להרגיש כאב, עם כל האומץ שזה דורש, יכול גם להרגיש שמחה, אז שבקרוב ממש תזכה להרגיש סוגים רבים של שמחה ואושר.

הדבר הקשה ביותר, אבל הוא המשימה האמיתית - ביטחון בה'. 

זה חלק מהותי מהתפילה. לא מספיק לומר לה' מילים ברגש. צריך עבודה בלב.

אני מאמין שאני לא מחדש לך את אמריקה, אבל אולי אני טועה. אז אפרט קצת

אז מה זה ביטחון בה'? תחושה של הכל טוב אני בסדר, כבר דואגים לי!

כמו (משל) שאדם שזכה בפיס ונוסע באוטובוס כדי לגבות את הפרס שלו: איך הוא מרגיש? מאושר עד הגג ורוקד? למה, הרי איך לו ביד את ה-12 מיליון?! אלא זה ברור - הוא שמח כי הוא בטוח שהוא יקבל את הפרס... אז הוא שמח כבר עכשיו בדרך. זה נקרא ביטחון.

האם אני מובן? האם הרגשת פעם ככה? זו התחושה שתקרב לך את הישועה! היא היא המבחן האמיתי של הנסיון הזה!

כמה שיותר שתרגיש עצוב ומיואש ו"נצרך" (NEEDY) זה רק ירחיק ממך את הישועה, זה עזיבת ה'. אני מצטער אם זה קצת חריף, האמת חייבת להאמר.

כל עוד אתה מרגיש תלות בשידוך שלך ולא משחרר נפשית את הצורך הזה של "אני חיב את זה אני חיב את זה ואם לא אקבל את זה אצא מדעתי", התוצאה של המבחן היא 'לא עובר'. (כמובן שיש לפחות את הענין של יסורין מכפרים, אבל כנראה ממש לא רק בגלל זה נשלחה לך המציאות הזו) 

גם אני 6 שנים בסיפור, ומרגיש תקוע! ומבולבל...! אבל רוב הזמן אני ממש בשמחה, משתדל להשקיע כל הזמן דברים שמחים ומשפטי אמונה.

ממש מאחל לך בהצלחה בע''ה אח יקר

לפעמים ברגעים קשים  שקשה למצוא את התקווה

אז זה מנחם אותי קצת

כדברי הפתגם  "תתעודד יכול היה להיות גרוע יותר ". וברוך השם שהשם שומר עלינו עכשיו.

טוב זה ממש אישי כנראה

כמובן ....

אלא שאם זה כבר קרה אז לבינתים ניתן לשאוב מזה עידוד... וציק צק מהר ייגאלו..

חוץ מזה אפשר להשוות למצבים דימיוניים לאו דוקא משהו שקרה למישהו

כתבתי את הכל ממקום אמוציונלי של שנים.

אני מעריך מאד את העצות והעידוד.

תודה

לקח לי יותר מ-7 שנים למצוא את אשתי,

וגם אני עברתי את גיל 30.

והיו מעטות מאד שהרגשתי איתן טוב בקשר.

ועד אשתי, לא היה שום קשר שהתקרב לאירוסין..

כמעט כל הדברים שכתבת - אני הרגשתי על עצמי ואני ממש ממש מזדהה איתך!

אנחם אותך שבסוף כשמוצאים את האישה, הרבה יותר מעריכים את הקשר מאשר אם מוצאים את האישה בקלות.

לגבי הפרקטיקה:

א. 100+ בנות ב-6 שנים זה קצב מהיר מאד לאדם עם נפש נורמלית, זה להתחיל קשר בממוצע כל שבועיים.

    ממליץ לך לקחת הפסקות מדי פעם, לתת לנפש את המקום היציב גם אם זה פסיכולוגית נותן תחושה שהחתונה תדחה.
    (אני מדגיש את המונח פסיכולוגי, כי קיימת תחושה פסיכולוגית שהחתונה תגיע ברגע שנמצא את הבחורה המתאימה - וזה לא נכון!

     החתונה לא מגיעה ברגע שאתה פוגש את הבחורה המתאימה,

     אלא גם הנפש צריכה להיות במצב מתאים על-מנת שהקשר יתפתח בצורה טובה.

     מה שנקרא: "דרך קצרה שהיא ארוכה ודרך ארוכה שהיא קצרה")

ב. להשקיע הרבה יותר באיכות ההתאמה של ההצעות מאשר בכמות שלהן.

ג. לעצור ולעשות חושבין:

   האם יש מכנה משותף בין כל/רוב אי-ההצלחות עד כה?

   האם אני סגור על הכיוון שלי? מה חשוב לי?

   האם מאגר ההצעות שלי בכלל רלוונטי בשבילי?

   האם יש אצלי משהו שאולי דורש התייחסות וטיפול?

   וכו'

   ולבסוף להסיק מסקנות ולנסות ליישם..

בע"ה נקווה שבקרוב מאד תמצא את אשר תאהב נפשך!!

בהצלחה!

אתה אובססיבי מידי למצוא אישה

יש כ"כ הרבה דברים בחיים להתפתח בהם ולהצליח בהם. שיגיע הזמן שלך להתחתן אז תתחתן. 

אני יודע שלא תתייחס למה שאני כותב או תתייחס ותגיד שזה שטויות. לא אישי אבל שבנאדם נמצא בניסיון אז נראה לו ששום דבר לא יוציא אותו משם.

כתבת נוגע ללב. בע"ה שה' ישמח אותך בקרוב!!

האם פגשת בחורות - בחיים, לא בדייטים - שענו על מה שאתה מחפש? כלומר יכול להיות שאתה מחפש משהו שלא קיים? (סליחה על הניסוח הלא משהו..)

ואולי, יכול להיות שהאישה שלך מחכה לך, אבל היא עדיין לא מוכנה ולכן זה מתעכב...

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

ובייחוד לא קולה!!!

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.